לאומית נשים: מצטיינות 2017-18

כמיטב המסורת, עם הגעת הליגה הסדירה לסיומה מאמני הלאומית בחרו את המצטיינות העונה שהיתה. לראשונה מאז... מי זוכר, שוב כל מאמני הליגה השתתפו בבחירה. ההתמודדות היתה צמודה בלא מעט פרמטרים, אבל תואר אחד לא הוטל בספק - דניאל קארש היא שחקנית העונה! המאמנים בחרו גם את חמישיית העונה, תגלית העונה, שחקנית ההגנה וגם את מאמן העונה


| שי ברק

שחקנית העונה
דניאל קארש, הפועל ראשון לציון
10 קולות

היא בת 17 וחודש בלבד. רגע לפני שמדברים על העונה שהיתה לדניאל קארש צריך לזכור את זה. גם בעונה הבאה...היא עדיין נערה! אז הנערה קארש עשתה השנה שמות בליגה הלאומית. בגליל, בגלבוע ואפילו בירושלים, מעגן מיכאל, כפ"ס וחיפה בנו קבוצה שראתה את עצמה כמסוגלת להתמודד על הפיינל פור ומעלה.... ואז הגיעה קארש עם הפועל ראשל"צ וניצחו 10 משחקים רצופים לפני שהגיעה הפועל גליל עליון. קארש פגשה את המועמדת הבכירה לאליפות וקלעה עליה 33 נקודות, שמרה על הסגנית שלה לתואר שחקנית העונה ועצרה אותה על 8 נקודות. משם כבר היה ברור שקארש וראשון לציון בדרך לעונה בלתי נשכחת.

זמן קצר לאחר מכן דניאל קארש סיימה את תפקידה בקבוצת הנערות וקודמה לקבוצה הבוגרת של ליגת העל. בראשל"צ הבינו שיכול להיות לזה מחיר בנערות א', אבל הנערה קארש כבר לא שייכת לשם. היא שיחקה בממוצע 16 דקות וחצי בליגת העל וחזרה למחרת ללאומית לכמעט 40 דקות במה שכמעט תמיד הסתיים בניצחון.

לא ברור איך היינו מדברים על העונה של קארש אם הפציעה שלה בחצי גמר הגביע היתה קשה יותר, אבל קארש מיהרה לכל בדיקה אפשרית ואחרי שבועיים כבר החלה פיזיותרפיה, תוך חודש וקצת חזרה למגרשים, הניפה את גביע האיגוד, סיימה ראשונה בליגה עם יתרון ביתיות בכל הסדרות ואת הכל עשתה בממוצע 18.3 נקודות העונה (שלישית בליגה), כולל 2 תצוגות מעל 30 נקודות ועוד 6 משחקים עם 20 נקודות ומעלה (24 נקודות קלעה בגומלין בגליל).

פעם דיברו על הליגה הלאומית כמקפצה והכנה לליגת העל. אח"כ הפסיקו לדבר על הליגה הלאומית. ראשון לציון החייתה אותה מחדש, קארש היא הדוגמה החיה איך משתמשים בפלטפורה כדי להשתדרג ולהגיע לליגת העל הכי מוכנה כדי להשאיר את אגודת הבית בליגה.

10 מאמנים בחרו בה לשחקנית העונה, מהצמרת ועד התחתית שמו לב לשחקנית העונה שהכי ראויה לתואר.

למקום השני הגיעה רבקה רוס שחקנית העונה שעברה שמרה על הדומיננטיות בליגה, רביעית בין הקלעיות ועדיין מהרכזות הטובות בליגה. אין ספק שבליגה ללא ראשל"צ של העונה רוס היא שחקנית העונה. אבל השנה הדברים קרו קצת אחרת.

קארש זכתה בלא פחות מ- 10 מקולות המאמנים שבחרו בה לשחקנית המצטיינת של העונה. עוד זכו בקולות לתואר הישראלית המצטיינת של העונה: רבקה רוס (3), שירלי שבתאי (1).


 


תגלית/פריצת העונה
גילי אייזנר, הפועל ראשון לציון
4 קולות


נדמה שאין הגדרה מדויקת יותר ל"תגלית" או "פריצת" העונה מהזכייה של גילי אייזנר בתואר. עד לפני שנה כמעט היתה גילי אייזנר אלמונית גם למי שעוקב אחרי ליגות הנערות. אייזנר, רק בת 16 ו-7 חודשים (מבוגרת בחודשיים מרפאל, תגלית העונה שעברה), היתה חלק מאלופת נערות ב' בעונה שעברה. כקפטנית הניפה את הגביע והצלחת, אבל לא מהבולטות בקבוצה. בנערות א' שיחקה ב'קבוצת המשנה' של הפועל ראשל"צ שהחזיקה שתי קבוצות בלאומית נשים. אייזנר המשיכה לעבוד קשה, לצבור דקות ולהשתפר. הכל כדי לחשוף אותה בגדול העונה.

אחרי קיץ נפלא בנבחרת הקדטיות (שלישית ביעילות אחרי קארש וגרזון) ראשונה בריב' ושלישית באס', כבר סומנה כתגלית. אבל מה שעשתה העונה בלאומית היה כמעט בלתי נתפס. אייזנר הפכה לשחקנית חמישייה בנערות א' ובליגה הלאומית (בין היתר כי מדובר בקבוצה זהה). הדהימה את הגלבוע עם 16 נקודות ואת ירושלים עם 18 נקודות וכל זה בחודש הראשון בלבד. משם המשיכה כמנהיגה, שחקנית על כל העמדות, עם קליעה מצוינת מבחוץ. היתה מהמצטיינות במשחק גמר הגביע ולקחה את האחריות עליה במשחקים בהן קארש או סלס נעדרו.

קשה היה להישאר אדישים למה שעשתה הפורוורדית בגובה 1.76 בלאומית, זו גם הסיבה שהיתה קרובה במיוחד להיכנס לחמישיית העונה, הסיבה שקיבלה קולות בסקר על שחקנית ההגנה והסיבה שראשל"צ הצליחה לסיים את העונה במקום הראשון בליגה. הפסיפס המושלם שנבנה שם, היה רחוק מלהיות שלם בלעדיה. אם תמשיך את השיפור שהתחילה בו השנה, קשה להעריך לאיזה עוד פסגות יכולה להעפיל ונבחרת הנערות יכולה לחלום להגיע הקיץ רחוק, גם בזכותה.

למקום השני הגיעה נור כיוף רחוק מהעין, בקבוצה פחות נוצצת מראשל"צ, ירושלים, וינגייט או העמק, מהן הגיעו התגליות האחרונות, נור כיוף, שחקנית נערות א' מחיפה עשתה העונה קפיצת מדרגה והתבגרות של ממש. מצאה את מקומה בתוך המרקם בחיפה וגם נתנה 2 תצוגות בלתי נשכחות נגד כאוכב (23 נק') והפועל פ"ת (21 נק'). אם כיוף תדע לקחת את העונה הזו כבסיס ולהמשיך עם חיפה ליעד הבא חיפה עוד יכולה למצוא את עצמה בקרוב כקבוצה מובילה המבוססת על שחקניות בית ולכיוף יהיה חלק מרכזי בכך.

גילי אייזנר (4), נור כיוף (3), רוני גולדין (2), דניאל קארש (2) יתר השחקניות שקיבלו קולות: סהר דגן, ניקול מיכאליץ, נוי לפושניאנסקי, ליאור גרזון


 


שחקניות ההגנה
דניאל קארש, הפועל ראשון לציון
5 קולות


אחרי כל מה שנאמר למעלה על שחקנית העונה, מה עוד יש להוסיף? מאמני הליגה נוהגים לחלק תארים בד"כ. שחקנית העונה היא המכלול, ההגנה זו השחקנית ששמרה הכי טוב שהיא לא שחקנית העונה. אבל הפעם החוקים השתנו. קארש שעצרה במשחק הראשון את רבקה רוס על 8 נקודות, ובמשחק הבית נגד כפ"ס עצרה את טלי בן ישי על 2 נקודות היתה השומרת למשימות מיוחדות. כששחקניות גבוהות איימו לנצח את ראשל"צ בנקודת התורפה שלהן – קארש עברה לשמור בצבע על שבתאי, יערי או יעקובוביץ, כשהיה צריך לעצור רכזות היא היתה שם ועל קלעיות כמובן. קארש היתה אופציה התקפית ראשונה, אבל גם הגנתית. תשאלו את השחקניות ששיחקו העונה בליגת העל, כמה מתסכל היה לראות אותה מולן, תבינו כמה קל היה לה בלאומית.

מאז שירה בן ברק, לא היתה שחקנית שנבחרה לשחקנית ההגנה במקביל לתואר נוסף במצטיינות, השנה לא היתה ברירה אלא להעניק לקארש.

למקום השני הגיעה- שי אלון: אלון, כבר יצרה לעצמה שם של שחקנית הגנה מצוינת מעונת הבכורה שלה ברעננה ודרך ירושלים. גם העונה לא מעט קבוצות התקשו מול השמירה שלה שנתנה למעגן מיכאל לא מעט ניצחונות ונקודות. לאלון חלק בלתי נפרד בהצלחת מעגן מיכאל להעפיל לגמר הגביע ולפיינל פור.

דניאל קארש (5), שי אלון (3), עוד קיבלו קולות: שירלי שבתאי, רבקה רוס, דניאל חג'ג', גילי אייזנר, ניקול מיכאליץ, חופית וקסלר .



חמישיית העונה



דניאל קארש (הפועל ראשון לציון)

הכל כבר נכתב. שחקנית העונה ושחקנית ההגנה באופן טבעי מוליכה גם את סקר חמישיית העונה. את כל השאר כבר קראתם


רבקה רוס (הפועל גליל עליון)

שחקנית העונה שעברה ירדה לסגנות העונה הנוכחית (עדיין 3 קולות לשחקנית העונה, לא עניין של מה בכך). נשים רגע בצד 17.9 נקודות בממוצע שקלעה העונה, משחק של 33 נקודות נגד וינגייט ועוד 4 משחקים של 25 נקודות ומעלה. רבקה רוס היא שחקנית העונה על ההחלטה שקיבלה בתחילת חודש אוגוסט. כשגליל חיפשו את השחקנית האמיצה שתסכים לבוא ולהתחיל מסע רכש של שחקניות מובילות כדי להחזיר את האגודה לצמרת – רוס היתה שם להגיד כן. בין ניהול האגודה מלה"ש ירושלים, ללימודים, נסעה רוס מדי שבוע לגליל ונתנה תפוקה ברצף של 10 ניצחונות רצופים מתחילת העונה שהחזירו את הקהל, ופיניש נהדר שהבטיח את המקום השני ויתרון ביתיות בחצי הגמר בדרך אולי לשמור על תואר האליפות בו זכתה בעונה שעברה. רוס היא רכזת שכמעט ולא מייצרים בכדורסל הישראלי, שחקנית שהיתה חמישייה בליגת העל עד שהחליטה שזה לא מספיק עבורה בענף הישראלי ועברה להרים אגודות. את רמלה החזירה לליגה הראשונה והמטרה הבאה להחזיר את הגליל להיות שם דבר. היא בדרך לשם.


טלי בן ישי (הפועל כפר סבא)

רשימת המצטיינות התגעגעה לטלי בן ישי, לא פחות משבן ישי (כנראה) התגעגעה אליה. הרצף של בן ישי הגיע לשיאו כשהשחקנית נבחרה לשחקנית העונה בעונת 2014 בדאבל של ירושלים המשיכה ונבחרה גם ב-2015 לשחקנית חמישייה וסגנית שחקנית העונה, אבל נעדרה מהרשימה בשנתיים האחרונות. כעת, בעונה אולי הטובה בקריירה, מבחינה אישית, בן ישי חוזרת. גם בשנתיים האחרונות הקבוצה בה שיחקה היתה בפיינל פור, אבל הדומיננטיות של בן ישי היתה חלקית. ודווקא העונה בכפ"ס, אליה הצטרפה בשלב מאוחר יחסית הגיעה לשיאים אישיים כקלעית המובילה (14.1 נק' בממוצע), כבימיה הגדולים קלעה ב-7 מחזורים מעל 20 נקודות למשחק ובאחרים משכה את ההגנה ושינתה את המשחק של היריבות, כשגם במשחקים בהם קלעה 12-14 היתה הקלעיות המובילות של הקבוצה באותו המשחק. בן ישי (ביחד עם רוני גולדין בצבע) היא בין הסיבות לכניסתה של כפ"ס , לראשונה בתולדותיה, לפיינל פור.


דניאל חג'ג' (הפועל זיכרון/מעגן מיכאל)

חג'ג' חוזרת לרשימת המצטיינות והפעם כשחקנית בחמישיית העונה. אחרי שנתיים בהן החזיקה בתואר שחקנית ההגנה, השנה חג'ג' היתה עבור מעגן מיכאל יותר מהגנה בלבד. השחקנית שהגיעה מהפיינליסטית ירושלים, הפכה לברומטר. לא עוד שחקנית ש"ליד" הרכזת (הולצר ,פרחי..) השנה קיבלה את המפתחות כמעט לבדה והחזירה בניהול משחק, לצד תפוקה התקפית מרשימה משחקנית של ממוצע 9.5 בשלוש השנים האחרונות העונה קלעה כבר 13.96 למשחק – יותר מהגנה. לחג'ג' זו קדנציה שניה בקבוצה. מי שזכתה באליפות השניה עבור המועדון הובילה אותן לגמר הגביע ולפיינל פור. בחודש האחרון בו היכולת של הקבוצה ירדה וסכנת אובדן הפיינל פור הורגשה- חג'ג' התעלתה עם 21 נקודות והובילה למהפך וניצחון ב"משחק העונה" נגד כפ"ס ובמחזור הסיום בגלבוע הובילה לניצחון בהארכה עם 21 נקודות נוספות. כעת תנסה לשחזר את ההישג בפיינל פור אליו הגיעה בכל עונה שלה בלאומית. השחקנית שכבר מזמן היתה יכולה להיות בליגת העל (ואפילו משמעותית בה) בחרה בלאומית ובתקופה של חילופי דורות, חג'ג' בת ה-25 היא הפנים והשחקנית המובילה בלאומית בשנים הקרובות (אם תמשיך כמובן בסירובה לנסות את ליגת העל אליה היא שייכת).


גאיה סלס (הפועל ראשון לציון)

בעוד שבוע תחגוג סלס את גיל 17. המשמעות היא שהשחקנית בת ה-16 חלפה על פני לא מעט שמות גדולים בליגת המשנה לנשים והוכיחה שהיא כבר שייכת לליגה הבכירה אליה תעבור בעונה הקרובה. סלס היא גם התשובה לשאלה איך ראשל"צ עשתה את מה שעשתה העונה. זה התחיל במחזור השני, הפייבוריטית לעליה מהגלבוע הגיעה לראשל"צ ונכנעה שם ל-19 נקודות של גאיה סלס. זו היתה נראית הפתעה או סנסציה עד שהגיעה מעגן מיכאל וסלס קלעה "עליה" 17 נקודות, מול הגליל בניצחון הגדול של העונה הסתפקה ב-15 ואחרי כל זה מיותר לדבר על 31 נקודות מול פ"ת. סלס היתה שובר שוויון גארדית גבוהה שבלמה את שחקניות הצבע, קלעית נהדרת מבחוץ שהשנה גם שיפרה את היכולות לעשות נקודות מהצבע. כשאי אפשר היה לעצור אותה אי אפשר היה לעצור את ראשון לציון. השחקנית שהגיעה אחרי הקיץ בו בלטה בין שחקניות נבחרת הקדטיות שיחקה רק שנה אחת בליגה הלאומית והיא מיקסמה את מה שהיתה יכולה להפיק ממנה, עכשיו עוברים לליגת העל.


שירלי שבתאי-קאלו (הפועל זיכרון/מעגן מיכאל)

קאמבק של הסמל של מעגן מיכאל היא אולי הסיבה המרכזית להצלחת הקבוצה. נכון במעגן מיכאל יש כישרון ושחקניות שכבר עלו ליגות וזכו בתארים (גור, יערי, חג'ג' ואלון) אבל את התקווה הגדולה שאפשר לשחזר את הישגי השנים הקודמות שאבו בקיבוץ מהחזרה האפשרית של שבתאי שילדה בתחילת השנה. שבתאי חזרה מהר מהמצופה, חודש וחצי מהלידה והיא כבר על הפרקט. חודש של משחקים עם מספר נקודות חד ספרתי חלף, שבתאי נכנסה לכושר וקלעה 15, 18 ואז 19 נקודות בניצחון על הגלבוע שהצהיר כוונות – העונה הולכים עד הסוף. שבתאי שסיימה עם ממוצע נקודות 11.4 למשחק לא דאגה לסטטיסטיקה האישית, כבת הקיבוץ והסמל של הקבוצה רצתה שעונת החזרה ללאומית תעבור בשלום וזה קרה. שחקנית העונה לפני שנתיים וחמישיית העונה לפני שלוש, שוב נבחרה בין מצטיינות הליגה הלאומית. זו כנראה עונתה האחרונה בליגה והתואר הזה הוא המעט שאפשר עוד לתת כדי לספר על ההערכה העצומה לשחקנית שאת רוב הקריירה העבירה במקום לו קוראת בית (ואת היתר בליגת העל).


דניאל קארש (11) ורבקה רוס (7) הובילו את החמישייה בפער ניכר מהאחרות, גאיה סלס מעט אחריהן (6) ושוויון על המקומות שסגרו את החמישייה ולכן ברשימה יש שש שחקניות שירלי שבתאי, טלי בן ישי, דניאל חג'ג' (5 כ"א).



החמישייה השניה


על סף הכניסה לחמישייה היתה תגלית העונה, גילי אייזנר עם 4 קולות ורוני גולדין מהפועל כפ"ס ואחריהן שני לוי, ניקול מיכאליץ והדר רפאל.

עוד קיבלו קולות: אלה יערי, קרן נחמה, מורן שטרית, עמית גור (2 כ"א), שי אלון, ליאור גרזון, סהר דגן, חופית וקסלר, שרון זאבי, גילי ליאור, אליסון סילפן, אנה שפובלוב




 


מאמן העונה
זיו ארז, הפועל ראשון לציון
9 קולות


הוא אולי שנוי במחלוקת, הביא סגל נערות למקום ראשון בלאומית (ומקום ראשון בליגת נערות א'), לזכיה בגביע האיגוד (ולחצי גמר גביע המדינה בנערות) – אבל נשאר מחוץ לסגל מאמני הנבחרות. קשה להאמין שזה פוגע בו, כמו שקשה להאמין שזיו ארז יתרגש כשישמע שנבחר למאמן העונה. ארז הוא קודם כל איש עבודה. מי שעבד בכל הרמות עד ליגת העל לגברים, לא סופר עוד תואר אישי – אלא מחפש את התוצאות בקידומן של השחקניות שתחתיו לרמות הכי גבוהות אליהן יכולות להגיע ולכן סביר יותר שיישמח לשמוע על 3 נציגות הקבוצה ברשימה מאשר על שלו עצמו.

ואולי זה המפתח להצלחה, אולי זה מה שכולם מפספסים פה בשנים האחרונות. הפעם האחרונה שאיזושהי קבוצה התקרבה להישג של זיו ארז העונה היתה אליצור חולון ב-2004. אז חזרה לליגת העל אחרי זכיה בליגה הלאומית (הליגה הסתיימה בתום 2 סיבובים בלי פיינל פור). את הקבוצה שהתבססה על שחקניות הנערות חן סגל, לין גולן, ליאל אוחנון ויפעת ושלר אימן לא אחר מרפי בוגטין. אמנם חולון נעזרה אז בשחקנית פנים מנוסה (שרית עטיה) ובשלבים שונים של העונה גם ניצלה את האפשרות להחתים זרה (סקוליץ), לכן נדמה שההישג של ארז גדול יותר, אבל הבסיס, שחקניות נערות שמנצחות בליגה לבוגרות זהה- תנו למאמן עם עבר ונסיון לגדל את הדור הבא ונראה תוצאות.

זיו ארז הצליח להכשיר מדי שבוע סגל של 8 שחקניות בסך הכל, ל-3 ולפעמים 4 מסגרות. העובדה שהקבוצה מגיעה לחודש מאי ומסוגלת לשחק גמר גביע ביום ראשון, חצי גמר אליפות בחמישי, חצי גמר בנערות א' בשישי וראשון ועוד משחק בליגה הלאומית בשני – היא בזכות העבודה הנכונה, חלוקת העומסים והקבוצתיות. זה אולי קצב נבא של 80 משחקים בעונה, אבל למי שיצא לו לצפות במשחקי הקבוצה השנה גם רואה את הקבוצתיות, התרגילים והתיאום בין השחקניות – מתי יש להן זמן לעבוד על כל זה?!

למקום השני הגיע זיו ברתנא (גליל עליון) - יש שיגידו שעם סגל מוכשר כמו שעמד לרשות הגליל העפלה לפיינל פור היא המובן מאליו, אבל הדרך לשם היתה כולה של ברתנא. בשנים האחרונות גליל עליון הפכה להיות קבוצת אמצע טבלה והקהל מיעט להגיע. ברתנא שחתם בקבוצה אחרי שנים של חוסר הצלחות לא היסס לפנות לשחקניות מובילות בליגה ובליגת העל הצליח להנחית בקבוצה שחקניות נבחרת צעירות ולצד שחקנית העונה שעברה, להחזיר את שני לוי לפרקט וגם לחבר את הכל יחד. שנה ראשונה בליגה אבל עם הסקאוטינג שעשה מדי מחזור כמעט לא היתה מי שהצליחה להפתיע אותו ובעונה בה לראשונה ירושלים לא נכנסה לרביעייה ועוד כמה קבוצות עשירות נשארו בחוץ – גליל עליון היא לא רק סגל איכותי אלא מאמן מוכשר ויסודי שבנה אותו והצליח להביא אותן לכושר במאני טיים.

במקום השלישי: גליה אורבך (הפועל כפ"ס).