על הגריל: שביתת הליגה הלאומית

בתחילת השבוע מנהלת הליגה הלאומית הכריזה כי היא פותחת בשביתה לאור אי קבלת הדרישה ל-2 עולות מהלאומית לליגת העל. צוד בדיחי חושב שהמהלך מוצדק וש-2 עולות זה חובה, אלירן כהן טוען מנגד שהלאומית עדיין בתהליך ושאנחנו בדרך לשם. עם מי אתם מסכימים? (צילום: לימור מלינוף)


| safsal

 

בעוד שבועיים אמורה להיפתח עונה נוספת בליגה הלאומית, עונה שצפויה להיות מעניינת וחזקה במיוחד לאור חלון העברות המרשים שראינו בקיץ. לא מעט קבוצות התחזקו בשחקני ליגת העל ובזרים איכותיים, וכבר זכינו לכמה הפתעות במשחקי הגביע. אבל כרגע פתיחת העונה בספק, אחרי שמנהלת הליגה הודיעה על שביתה ולא ברור מתי יתחילו המשחקים אם בכלל. האם יש צדק מאחורי המהלך של המנהלת והגיע הזמן לתת 2 כרטיסים לליגה הבכירה? אלירן כהן חושב שעדיין לא, צוד בדיחי חושב שכן. ומה אתם חושבים?

 

רק לפני ארבעה חודשים התמודדה מכבי קריית גת על הכרטיס לליגת העל. לכולם היה ברור שהיא לא תממש אותו, לכולם היה ידוע שגם אם בכל זאת תצליח להוציא מים מהסלע ולגרד את תקציב המינימום מלמטה - היא שוב תארח את משחקי הבית שלה 25 קילומטר מערבה. הרחבת ליגת העל ל- 14 קבוצות הייתה מחזירה אותנו לתסריט הבזוי הזה בדיוק שנה אחרי שרווח לה, לליגת העל, ממקרה קשה לפיצוח.

ולא, אין לנו דבר וחצי דבר נגד אנשי קריית גת, שלמרבה הצער התפרקה בקיץ האחרון, בדיון הזה. יש לנו בעיה עם הקונספט. קבוצה בליגה הראשונה לא יכולה להתבסס על כספי ציבור ולייחל לניסים, לא יכולה לארח משחקי בית בעיר אחרת, ובטח שלא יכולה להיות שם כשאין ארגון גדול וקהל תומך מאחוריה. לעלות לליגת העל זה תהליך, זו עבודה, ששביתות ואיומים לא יעשו אותה.

הגדלת ליגת העל ל- 14 קבוצות לא תפתור את תחלואי הכדורסל הישראלי. בשביל זה צריכים להתחיל בתהליך תיקון רב-שנתי. היא כנראה תדאג להוסיף עוד כמה קבוצות עם תקציבי מינימום, כנראה שגם תביא לארץ עוד כמה יהודים-עולים שכבר ספגו קיטונות של ביקורות, ובעיקר תייצר ליגת משנה בתוך הליגה הראשונה: אלו שיש להן כסף, ואלו שעושות ניסויים על חשבון התושבים משלמי המיסים. הרחבת ליגת העל, בשלב הזה, ל- 14 קבוצות, תפגע ברמה שלה באופן משמעותי.

אין עוררין על כך שבשנים האחרונות משהו חיובי מתעורר בכדורסל הישראלי. יותר קבוצות מצליחות להגיע למעמדי ההכרעה ולזכות באליפות, יותר קבוצות מוכנות לעשות טבילת האש ולנסות להתמודד באירופה, יותר ויותר מתקנים חדישים נבנים, יותר אוהדים מגיעים למגרשים. התהליך נמצא בשיא פריחתו, בשיא תנופתו, והוא בא ליידי ביטוי בלא מעט זוויות וכיוונים. אנחנו בדרך למקום הזה, אבל עדיין לא שם.

ואפילו מעבר לכך. בשלב הזה, בסיטואציה הזו, הליגה הלאומית עדיין לא בשלה גם לסיטואציה של שתי עולות מול מבנה ליגת העל הקיים. מעבר לכך שכל הכיף והייחוד שבסדרת הגמר ייעלם - דמינו לעצמכם מצב בו אחת מהפיינליסטיות תוותר על מקומה בליגת העל - מה יעשו במנהלת: יוותרו על יורדת אחת? יעלו את אחת מהקבוצות שהגיעו לחצי הגמר? יותר עולות משמעו יותר סימני שאלה. יותר עולות משמעו תקציבים מופחתים יותר (כי עדיין מספיק רק להגיע לגמר) או במילים אחרות - מדרגה גבוהה יותר לעבור בדרך לליגה הראשונה.

ובכלל, לפני המחשבות על ליגת העל, אולי כדאי להתחיל מהדברים הקטנים יותר, ובעיקר להניע תהליך: להרחיב את מחלקות הנוער, להקים מבנה ארגוני רחב, לדאוג לעוד ועוד נותני חסות, לגייס אוהדים, לדאוג לאולם ראוי, לצאת מהחובבנות שמאפיינת חלק מהקבוצות שעוברות בליגה, ולהתחיל לחשוב בגדול. מחשבה, אתם יודעים, יוצרת מציאות.

 

אני אפתח בסיפור אישי. לפני כמה עונות מחלקת הסקאוטינג של גליל פגעה בול עם שני הזרים. דייויד לאבו ואריק אטרלי היו צמד חמד מהמלהיבים שנראו בליגה, והמשחקים בכפר בלום היו כיף גדול. אחרי אחד הניצחונות הגדולים (כמעט בטוח על רמלה, אל תתפסו אותי במילה) תפס אחד האוהדים את זיו בר תנא, המאמן דאז, ואמר לו "תיזהר. בסוף עוד תעלה ליגה בטעות".

נדמה שההלצה החצי רצינית הזו מקפלת בתוכה את כל הטענות (המוצדקות) נגד 2 עולות. הקבוצות בלאומית, ברובן המוחלט, לא באמת רוצות או יכולות להעמיד תקציב לליגת על. זה דורש תקציבים, אולם ובעיקר ניהול הרבה יותר מקצועי (ולא שליגת העל היא nba, אבל הכל יחסי בחיים). כל זה בהחלט נכון. ועדיין, צריך שתי עולות.

קודם כל בשביל האוהדים. לפני הכל ואחרי הכל המשחק הזה משוחק בשבילנו, האנשים שיושבים ביציע ובאים לראות את המשחק. ומה לעשות, עולה אחת זה פשוט לא מספיק. קחו את העונה הקרובה כדוגמה. מכבי חיפה ירדה מליגת העל. לא מצב נעים מבחינתה, אבל יש לה את הכיס של ג'ק רוזן, וזה כבר יותר נעים מבחינתה. האם בוודאות מכבי חיפה תעלה ליגה? לא. גם מכבי ת''א לא לוקחת אליפות כל עונה (תודה לאל!), אבל היא בהחלט פייבוריטית בצורה כל כך מובהקת, שאם היא לא תעלה זו תהיה הפתעה ענקית.

אבל גם בעונות אחרות, שבהן אין פייבוריטית כל כך ברורה, הליגה הזו צריכה שתי עולות. ולמה? בדיוק בגלל הסיבות שאיתן פתחתי את הטור. שתי עולות יחייבו את הקבוצות לניהול נכון יותר, כי חלום העליה יהיה מוחשי יותר. האוהדים יוכלו ליהנות מעונה שבה הסיכוי לזכיה גבוה יותר, וקבוצות ליגת העל ידעו שמי שמסריחה את הפרקט נמצאת בסכנת ירידה, גם אם יש קבוצה אחת יותר גרועה ממנה.

הליגה הלאומית היא אחלה, באמת. אבל תנו לנו צ'אנס לחלום בגדול.