"אין לחץ, רק מוטיבציה"

פעם הם היו 'הבנים של', היום הם שחקנים בפני עצמם, והעתיד צופה להם רק טוב. מייקל בריסקר ודי ג'י שארפ, חברים מגיל קטן, בראיון זוגי לקראת עונת הכדורסל שהחלה בשעה טובה. האם זאת תיהיה עונת הפריצה שלהם?

כתבת וידאו

מייקל בריסקר ודי ג'י שארפ גדלו יחד בצל ההורים ששיחקו יחד במכבי ת"א. אבל היום, הם כבר ממש לא רק "הבנים של". שניהם עברו בנבחרות הצעירות, שניהם חתומים בליגת העל (שארפ משחק בהרצליה, בריסקר מושאל מאילת לרעננה), ושניהם מסומנים כחלק מדור העתיד הישראלי.

"עם כל הביטחון שנותנים לי והעבודה הקשה אני מאמין שאגיע לליגת העל" אומר מייקל בריסקר, על השנה הנוספת של השתפשפות שקיבל ברעננה בלאומית. "שנה הבאה או עוד שנתיים, שמח שאילת החתימו אותי ומקווה שאגיע לשם."

שארפ כבר צבר דקות בליגת העל במדי בני הרצליה, כולל כמה משחקים מצוינים לקראת סוף העונה שעברה. "היה לי מזל בגלל כמה סיטואציות הכניסו אותי למשחק והראתי להם שאני יכולה לעשות מלא דברים על המגרש חוץ מנקודות שיכולים לעזור לניצחון. זה נתן לי ביטחון לעונה הקרובה וקידם אותי ממש, נותן הרבה ביטחון לעתיד לאנשים מסביבי."

מייקל הוא בנו של שחקן העבר ומאמן בהווה מארק בריסקר. בריסקר האב עבר ב6 תחנות בארץ, כולל באותה רעננה בה משחק כיום הבן. די ג'י הוא בנו של דריק שארפ, אחד מהסמלים הגדולים שידעה מכבי ת"א, וכולם זוכרים לו את נס ז'לגריס (אליו נגיע בהמשך).

"הבית לא היה כולו צהוב, אבל היו תמונות על הקיר ודברים כאלה.
כדורסל בבית תמיד היה כל יום." אומר שארפ הצעיר" הייתי עם אבא שלי כל סופ"ש כי גרתי עם אמא, וכל פעם היה לוקח אותי איתו לאימונים בנוקיה, היה משחק איתי אחד על אחד, מלמד אותי דברים. לא היתה הולך הרבה ליורוליג כי זה היה מאוחר אבל תמיד למדתי משהו ממנו. אמר לי איך להתעסק בדברים כמו שצריך ואף פעם לא להוריד את הראש למטה ותמיד לעבוד קשה, וזה עבד."

ומהצד של בריסקר: "הייתי מגיע פעם בשבוע למשחק יורוליג, לא יותר מזה, יש אפילו תמונות בטלויזיה עם אמא שלי. כדורסל תמיד היה החיים שלי, החיים של אבא שלי. הוא היה דוחף אותי, היה הרול מודל שלי כשהייתיק קטן, ומאז ידעתי שאני רוצה לשחק כדורסל. יש לי תמונה בבית שאני כאילו בן איזה 4-5 עם כדור וזורק לסל, זה משם. רק בגלל אבא, אתה רואה אתה לומד משהו, אתה אפילו לא יודע שאתה לומד.

ושארפ מוסיף "תמיד שואלים אותי על אבא, אבל אני לא רואה את זה כאבא שלי אגדה, הוא אבא שלי. הוא לא מיוחד עבורי, הוא אבא שנותן לי עצות ועוזר לי המון בחיים."

כאמור, הבנים כבר גדלו ופיתחו קריירה משלהם. שארפ בכלל התחיל בתור שחקן כדורגל, אבל בכיתה ה' עשה את המעבר המתבקש לכדור הכתום. הוא גדל בבני הרצליה, העביר שנתיים בתיכונים בארה"ב וחזר ארצה למדי עירוני ר"ג מהלאומית. בעונה שעברה כבר השתדרג לבני הרצליה מליגת העל, שם לא שיחק הרבה, אבל כשקיבל את ההזדמנות לקח אותה בשתי ידיים. העונה ימשיך בהרצליה ואמור להיות בורג יותר משמעותי ברוטציה.

"היה לי כמה שיחקות עם המאמן שלי והוא אמר שהוא בוטח בי ושכקבוצה אנחנו יכולים לעשות דברים מיוחדים העונה. הוא הביא אותי כדי ללמד אותי דברים שחסרים לי ויודע שאני לא בפול פוטנציאל, ואני חושב שאנחנו יכולים להגיע למקום רחוק"

מייקל בריסקר התחיל לשחק כדורסל בגיל 5 בנס ציונה, משם עבר לעירוני ר"ג ובכיתה י' הצטרף לעירוני רעננה ולנבחרת מטרווסט בליגת התיכונים. הוא זכה באליפות ליגת העל לתיכונים ובאליפות המדינה לנוער. אשתקד עלה לבוגרים של רעננה באמצע העונה ולא קיבל הרבה קרדיט, אבל השנה כבר בונים עליו יותר.

"היה לי שיחה עם ברק (פלג, מאמן רעננה) והוא מביא לי הרבה מאוד חופש וביטחון, ואני מקווה שנגיע להישגים עם הקבוצה. לא רק אני, המטרה זה הקבוצה, ומאמין שרק נעלה ונעלה"

אתם נכנסים לנעליים גדולות, יש לחץ להוכיח את עצמכם?

שארפ: "לא לחץ, יותר מוטיבציה כדי לעבוד הרבה יותר קשה ממה שהם עבדו. אולי כשהיינו צעירים היה קצת כשהם באו למשחקים ורצינו להראות להם שאנחנו גם יודעים לשחק, אבל כשגדלים ומתבגרים אין יותר. אבא שלי לא היה בארץ איזה שנתיים, אבל היה בא למשחקים בהרצליה ותמיד נותן לי מוטיבציה ואמר לי מה לא עשיתי נכון ועל מה לעבוד, ואני עדיין מדבר איתו והוא נותן לי עצות."

בריסקר: "זה רק מוטיבציה, שנוכל להיות יותר טובים מההורים שלנו. תמיד כשאבא מגיע למשחק אתה בלחץ אבל עם הזמן אתה מקבל ביטחון ממנו על המגרש, ומאמין שנהיה יותר טובים. הוא לא מגיע הרבה, אבל כשכן זה כבוד גדול ומלא ביטחון."

אתם חברים טובים, והשנה יצא לכם לשחק אחד נגד השני בלאומית. נראה יריבות רצינית?

"על המגרש אין כבוד ואין חברים, אם אין תחרות זה אומר שאני לא מכבד אותו מספיק." אומר שארפ. "לא חשוב מתי, אני פשוט צריך ללכת איתו ראש בראש. יהיה טראש טוק כל המשחק, לא דיברנו על האבות שלנו, רק אנחנו. "

"אנחנו תמיד הולכים יחד ראש בראש וא, עם לא נפסיק לשחק ולהתחרות אחד בשני כי זה מקדם אותנו." מוסיף בריסקר.

"גדלנו ביחד, כל הזמן היינו ביחד, אני חושב שזה ישאר ככה לכל החיים. נרצה לשחק ביחד, לא בהכרח במכבי, אבל ביחד, במקומות הכי גבוהים. תמיד רצינו לשחק חד בנבחרת ישראל, אמרנו את זה אחד לשני, ויהיה ממש קשה לעצור אותנו." הם מסכמים.

מה דעתכם על הרמה בלאומית והבקשה של מנהלת הלאומית להגדיל את מספר העולות לליגת העל?

בריסקר: "הרמה מאוד גבוה בליגה הלאומית. גם ליגה לאומית וגם ליגה ארצית היא כדי להתפתח ולהשתפר, מקבלים הרבה ביטחון להתפתח ולהשתפר."

שארפ: "אני חושב שזה נותן הרבה תחרות לליגה ולרמה שיש פה."

איפה אתם רואים את עצמכם בעתיד?

שארפ: "עובד הכי קשה שאני יכול, מה יביא אותי למצב שאני לא אתחרט"

בריסקר: "מאמין שככול שתעבוד יותר קשה כך תגיע יותר גבוה."

מי יותר טוב, אתם או ההורים?

שארפ: "בגיל 19 מייקל הרבה יותר טוב מאבא שלו, הוא קילר, עובד ממש קשה ויכול להגיע לרמות גבוהות בעתיד."

בריסקר: "הוא (שארפ) לוחש לי באוזן שהוא, אז דריק ג'וניור"

מה הכי זכור לכם מהקריירה של ההורים?

בריסקר: "הדבר שאני זוכר מהקריירה של אבא שלי שהוא קלע 40 נגד מכבי, ובזכות זה ועבודה קשה כל העונה הוא הגיע למכבי ואני מאמין שאם אני אעבוד קשה אני אגיע גם למקומות גבוהים."

שארפ: "הייתי בבית והמשפחה שלי הרימה אותי ולא הבנתי למה, ורק אחרי כמה שנים הבנתי שאבא קלע סל מיוחד. (נס ז'לגיריס המדובר)"