בשבת: המסע להגנה על התואר מתחיל

נבחרת העתודה שלנו תעלה במוצאי השבת הקרובה לפרקט, כאלופת אירופה וכמארחת אליפות אירופה עד גיל 20. אחרי שנתיים של מדליות, בנבחרת יעשו הכול כדי לרשום עוד היסטוריה קטנה ולהבטיח מדליה זו השנה השלישית ברציפות. רשמים עד כה מהנבחרת הישראלית, לוח משחקים ושיטת התחרות – הכול בפנים. (צילום: איגוד הכדורסל)


| safsal

 

הכדורסל הישראלי לובש חג. החל מסוף השבוע הקרוב, נארח כאן בישראל את אליפות אירופה לעתודה עד גיל 20. בכלל, מגיעה מילה טובה לאיגוד הכדורסל על אירוח מספר מרשים של תחרויות בינ"ל ובראשם היורובאסקט האחרון ועכשיו אליפות אירופה עד גיל 20. נבחרת ישראל, כידוע לכולם, תגיע לאליפות הזו כזוכה הגדולה מהשנה שעברה וכמארחת הטורניר. מה שיהיה מעניין לראות בהקשר הזה הוא האם הלחץ יפעל לטובת החבורה הצעירה של אריאל בית הלחמי או דווקא יפגע בה? תשובות בהמשך.

הנבחרת שלנו שיחקה עד כה שישה משחקי הכנה (שלושה מהם כאן בארץ), מה שהספיק לנו כדי לצבור מספר רשמים. מתוך ששת המשחקים, ניצחה הנבחרת חמישה מהם, כשפעמיים היה זה נגד קרואטיה בפער של שתי נקודות.

נבחרת ישראל תנסה לייצר כמה שיותר התקפות ולשחק בקצב משחק כמה שיותר גבוה, כשגם ריצה אחרי סל היא מרכיב חשוב בסגנון המשחק שלנו. "אם לא נרוץ והרבה, אנחנו נקלע 50 נקודות במשחק" אמר אריאל בית הלחמי וקשה שלא להסכים איתו. בשונה מהשנה שעברה, לנבחרת אין שחקנים מאסיביים מתחת לסל (מירון רויינה ועידו פליישר), כך שבמשחק העומד יהיה לנבחרת הרבה יותר קשה להביא את הכישרון לידי ביטוי. אם בבעיה במשחק הפנים עסקינן, אז לפחות לפי משחקי ההכנה, הנבחרת שלנו לוקה בכל הנוגע לכדורים החוזרים (גורם ישיר שמשפיע על משחק הריצה), מה גם שהיא תחסר את גבי צ'צ'אשווילי, שהיה בנבחרת של השנה שעברה, אבל נפצע במהלך משחק ההכנה הראשון.

נקודה נוספת שאותה תצטרך ישראל לשפר לקראת האליפות הוא משחק ההגנה, במה שהיה הטיקט הגדול של הנבחרת של מודל 2018. נכון, אי אפשר להשוות בין שתי הנבחרות, אבל ברגע שהסגנון כל-כך דומה, גם המפתחות הופכים דומים ונשאלת השאלה היא האם מה שמתאים לגיל בני, מייקל בריסקר ויובל זוסמן (שפירקו כמעט כל יריבה במשחק לחץ קטלני במיוחד), יתאים גם לסגל הנוכחי. 107 נקודות נגד ליטא ו- 87 נגד קרואטיה זה יותר ממה שהנבחרת יכולה להרשות לעצמה (במה שנראה היה שנבע בעיקר מחוסר תיאום), אבל אנחנו די בטוחים שלקראת האליפות האלמנט הזה ייראה הרבה יותר טוב.  

ניצחון מרשים בהכנה על ספרד (איגוד הכדורסל)

 

ועכשיו לקצת ענייני לו"ז. פיב"א כמו פיב"א, מסדרת לנו כבכל שנה שיטת משחקים הזויה במיוחד, במסגרתה המשחק הרביעי הוא הקובע ביותר וכך זה עובד: 16 נבחרות הוגרלו לארבעה בתים, כשכל נבחרת משחקת נגד שאר הנבחרות בבית. לאחר יום חופש, מתקיים שלב ההצלבה, שבו הנבחרת שסיימה במקום הראשון בבית A תפגוש את הנבחרת שסיימה במקום הרביעי בבית B, הנבחרת מהמקום השני תפגוש את הנבחרת מהמקום השלישי וכך הלאה. בתים A ו- B מצטלבים ובתים C ו- D מצטלבים. כך שמה שיוצא הוא, שלא משנה מה נבחרת מסוימת עשתה עד לאותו רגע (נבחרת מסוימת יכולה להפסיד את כל המשחקים ואחרת לנצח את כל המשחקים שלה), ניצחון במשחק ההצלבה שולח את הנבחרת המנצחת לרבע הגמר (גם אם זה הניצחון הראשון שלה באליפות), בעוד המפסידה מתדרדרת למשחקי ההישרדות בדרג. עניין זה בטוח מוסיף, אבל כשהכול מוכרע על משחק אחד, רמת הלחץ גבוהה.

הנבחרת שלנו הוגרלה לבית B, יחד עם נבחרות סרביה, איטליה ואוקראינה ולא פחות חשוב מכך, היא תצטלב כאמור עם A שכולל את טורקיה, צרפת, מונטנגרו ובריטניה. קשה להגיד מה האופציה המועדפת, היות שהרבה פעמים נבחרות תלויות בשנתונים מסוימים שהן שולחות. ישראל תפתח את האליפות במשחק נגד סרביה, ביום ראשון נגד איטליה ואת השלב המוקדם היא תחתום במשחק נגד אוקראינה. ישראל, בשונה מכל 15 הנבחרות האחרות באליפות, תשחק תמיד באולם הדרייב אין ותמיד משחקה יהיה האחרון ליום המשחקים (21:00, 20:30, 20:30). אגב, זהו נוהג שנהוג כלפי כל נבחרת מארחת – מארחת תמיד במשחק האחרון באולם המרכזי של האליפות.