מאחורי הספסל: שומרות על קצב

עד כמה דרכה של עפולה לפלייאוף תהיה קשה ואיך היא תשפיע על "תיאורית 13" שלנו? מי היא באמת קבוצת ההתקפה הטובה בליגה, כשמשקללים את מספר הנקודות לפוזשנים? ואיך הם משתקפים בצד ההגנתי? מה הפריד בין באר שבע לשלושת המשחקים שפספסה בפברואר? באיזה רצף מרשים אוחז ראשד מאדן? מה מאפיין את רחובות של הסיבוב השני? ואת הוד השרון של החודש האחרון? ואילו עוד אירועים מיוחדים התרחשו השבוע, לראשונה העונה? מסכמים מחזור עמוס במספרים.


| מאיר פרייליכמן
אילו משחקי הפלייאוף היו נערכים מחר, בשלב רבע הגמר היה מחכה לכם דרבי שרוני בין רעננה (1) והוד השרון (8), קרב בין שתי הקבוצות הלוהטות בליגה - רחובות (4) וקריית אתא (5), קרב בין שתי הקבוצות הקצרות בליגה - כפר סבא (3) ורמת גן / גבעתיים (6) ,ואיזו סדרה משעממת, אפורה, וחסרת משמעות של הטוב מ- 3 בין באר שבע (2) ונס ציונה (7), שלא חסכו באמצעים כדי לסיים את העונה בליגת העל אבל אחת מהן עלולה הייתה לסיים אותה רק בעוד שבוע. אבל הם לא. כי נשארו חמישה מחזורים עד אז, ותמונת משחקי רבע הגמר הולכת להשתנות מידי שבוע, עד כדי האפשרות הסבירה שכמה מהקבוצות אפילו יתחלפו. נהיה במעקב צמוד. - הקרב הנוכחי על המקום השמיני הוא בין הוד השרון (11 נצ' ו- 10 הפ') לבין עפולה ומגדל העמק (10 נצ' ו- 11 הפ' כ"א). מובן שעייני הקבוצות שכבר הבטיחו את מקומן בפלייאוף נשואות לסיכוייה של עפולה להיות שם, אלא שבמצב של בית משולש או באחת מול אחת, לקבוצה של חנן הירשוביץ' יתרון גם על עפולה (נצחון כפול), וגם על מגדל העמק (הפרש). התיאוריה מסתבכת אפילו יותר, כי אם נחזור לטענה ש- 14 נצחונות אמורים להספיק לפלייאוף - עפולה, שנמצאת בעמדת נחיתות מול כל הקבוצות שנמצאות מעלייה ונאבקות איתה, יכולה למצוא את עצמה בחוץ אם לא תעשה 5/5, כתלות בתוצאות שתשיג קריית אתא, ובמשחק נגדה (שם היא צריכה לנצח ב- 7). נעשה מסובך? אל דאגה, בעוד שבוע כבר נכתוב דברים אחרים. - אבל בעפולה ממשיכים לשחק. ניצחון ב- 21 הפרש על רמת גן / גבעתיים לא הספיק כדי למחוק את הפער מהסיבוב הראשון, אבל נתן תחושה שהקבוצה מתחברת. טרידוול סיים את המשחק עם 11 כדורים חוזרים בהתקפה (מרחק ריבאונד אחד מהשיא העונתי שהעמיד מחליפו הזמני אייזיה סייקס), הקו האחורי ניפק 12 שלשות, וההגנה שוב ספגה פחות מ- 70 נקודות. רמת גן / גבעתיים, מנגד, רושמת הפסד שלישי בחמישה משחקים ומאבדת את האחיזה במקומות הראשונים בטבלה, כשבפעם היחידה החודש - רק שחקן אחד שלה, ראשד מאדן, מסיים משחק עם למעלה מ- 20 נקודות (הממוצע עמד על מאדן, סולומון ואולסוורה). בכלל, מאדן הוא השחקן היחיד בליגה שלא ירד מ- 20 נקודות כל ערב מאז החל הסיבוב השני. ריספקט. - 119 הנקודות שנקלעו במשחק בין רחובות לבאר שבע כמעט ושברו את שיא הנקודות השלילי למשחק אחד העונה, אבל הן לא יכלו ל- 107 הנקודות המשותפות שנרשמו במשחק בין אותה באר שבע לרמת השרון במחזור הפתיחה. אם יש משהו משמעותי שהקבוצה של יניב בורגר יכולה ללמוד משלושת הפסדיה האחרונים, הוא בעובדה שאת שלושתם היא הפסידה בעיקר בגלל קו העונשין. נגד רחובות וגליל עליון היא השאירה על הקו 12 ו- 14 נקודות בהתאמה, בעוד שנגד עפולה היא הגיעה לשם 8 פעמים פחות מהממוצע העונתי שלה. כשהפער בין הנצחונות של האדומים להפסדים עומד על 3 נקודות הבדל מהקו (12 מול 15) אפשר לנסות להסביר שלושה הפסדים בהפרש ממוצע של 1.7 נקודות. - אבל שימו לב לרחובות. מאז החל הסיבוב השני, הקבוצה של אבנר יאור לא סיימה אפילו משחק אחד בפער דו ספרתי, לכאן או לכאן (בסיבוב הראשון היו לה ארבעה כאלו). ארבעה משחקים היא ניצחה בהפרש של 4 נקודות או פחות, שניים נוספים היא הפסידה באופן זהה, ובמאזן המשחקים הצמודים העונתי הכולל היא עומדת על 5:5. רחובות היא הקבוצה היחידה בליגה שמנצחת בפעם השנייה העונה משחק בו היא מאבדת 23 כדורים או יותר, כלומר - עם 7 פוזשנים פחות מהממוצע העונתי שלה (16). בואו ננסה לראות איך זה באמת עובד. - כל מה שמבדיל בין הקבוצה שמשחקת בקצב הכי נמוך (הפועל ב"ש) לקבוצה שמשחקת בקצב הכי גבוה (עירוני ר"ג) הוא 7 פוזשנים. כמספר, לא משהו שיהיה לכם הרבה מה לעשות בו (אם כי רצה הגורל והשתיים יפגשו ממש במחזור הקרוב כדי לנסות ללמד אותנו משהו), כמשתנה - בכל זאת מספר בעל משמעות. חישוב הפוזשנים, שנתחיל קצת לדבר עליו היום, בוצע על פי נוסחה פשוטה יחסית שמשקללת את סך נסיונות הזריקה שלקחה קבוצה מהשדה, סך נסיונות הזריקה שלה מהקו (מוכפל בקבוע כלשהו שנבדק במעבדה ונמצא כמשקף היטב את היחס שבין זריקות עונשין רגילות לסל ועבירה - 0.475), מינוס מספר הכדורים החוזרים שרשמה בהתקפה (כלומר - הפוזשן עדיין לא הסתיים), פלוס מספר האיבודים שרשמה (כלומר - הפוזשן הסתיים, אך לא בזריקה לסל). ערבבנו, תראו מה קיבלנו. - אחרי 21 מחזורים, הוד השרון תפסה את מקומה כקבוצת ההתקפה הטובה בליגה, עם 83.2 נקודות למשחק, בערך שתי נקודות יותר מארבע סגניותה. עם זאת, כשבאים להסתכל על ממוצע הנקודות לפוזשן - מי שמטפסת לראש הרשימה היא דווקא רעננה. או במילים אחרות: הוד השרון משחקת יותר פוזשנים, ולכן מקבלת יותר הזדמנויות לעשות נקודות. רעננה משחקת פחות פוזשנים, ומוציאה מהם קצת יותר. במספרים: הקבוצה של חנן הרשוביץ' קולעת 1.04 נקודות בממוצע לפוזשן, זו של ברק פלג 1.06 נקודות לפוזשן. השלשית ברשימה, אגב, היא כפר סבא, עם 1.02 נקודות בממוצע לפוזשן. מהצד השני, מבין כל הקבוצות שמסתמן שיעשו פלייאוף, הפועל באר שבע היא הקבוצה שרושמת הכי מעט נקודות בממוצע לפוזשן - 0.98, ולמעשה - היחידה שמחזיקה ביחס של פחות מנקודה לפוזשן. - אבל יש גם צד שני למשוואה. הגנתית, הליגה מתחלקת באופן מאוד שווה, כש- 7 הראשונות מחזיקות ביחס ספיגה של פחות מנקודה לפוזשן, ו- 7 האחרונות מחזיקות ביחס ספיגה של יותר מנקודה לפוזשן. גם כאן קשה מאוד לשקר. באר שבע מאפשרת ליריבות שלה לקלוע רק 0.93 נקודות בממוצע לפוזשן, מה שמסביר היטב למה היא קבוצת ההגנה הטובה בליגה. נס ציונה אמנם ירדה למקום השביעי, אבל ההגגנה שלה - שסופגת 73.5 נקודות בממוצע למשחק ו- 0.94 נקודות בממוצע לפוזשן, היא עדיין השנייה בטיבה. שתי נועלות הטבלה, רמת השרון ועירוני רמת גן, מאפשרות ליריבותיהן 1.1 נקודות בממוצע לפוזשן בעוד שהן עצמן קולעות רק 0.94 נקודות בממוצע לפוזשן. בשבוע הבא ננסה לפרק עוד טיפה את המשוואה עם חישוב של מדד התקפי ומדד הגנתי משוקללים. - בחזרה לקרקע. כמה נקודות סטטיסטיות שבלטו לעין במחזור האחרון. רק פעם אחת בחמשת משחקייה האחרונים, ירדה הוד השרון ממאזן דו ספרתי של שלשות למשחק (7 בלבד נגד רחובות). זה נגמר בהפסד. השבוע היא שברה את השיא העונתי שלה עם 13. מי שלקח כמות כמעט זהה של זריקות מחוץ לקשת הוא דנזל לוינגסטון, שסיים את המשחק נגד גליל עם 1/12 ל- 3, , אבל החזיר עם 17/19 מהקו. כפר סבא סיימה את המשחק עם 6 חטיפות בלבד, אבל עם לא פחות משלושה שחקנים שסיימו עם מאזן כדורים חוזרים דו ספרתי - איתן רוטנברג, דנזל לוינגסטון וטרנס ווטסון, במשחק בו ספסלי שתי הקבוצות תרמו 4 נקודות בממוצע. - יאללה. עוד דברים טובים לפתוח איתם את הסופ"ש. טל דן, לראשונה העונה (למעשה, מאז נובמבר 2015), סיים משחק עם 100 אחוז מהקו (2/2). ג'ף אלן, לראשונה העונה, השלים שני משחקים רצופים בהם שיחק למעלה מ- 30 דקות (ורשם רק 2 עבירות). סמי גיבנס, וכאן כבר נצטרך לבדוק אם זה באמת קרה בליגה לראשונה העונה, סיים את המשחק נגד חיפה עם פלוס מינוס של למעלה 40, וגם ורנון טיל לא היה רחוק כל-כך מנתון שעוד לא היה לנו בליגה - קואדראפל דאבל, כשסיים עם 22 נקודות, 13 אסיסטים, 8 ריבאונדים וסחיטת 8 עבירות. נותנים לכם לשבור את הראש אם הנתון האחרון היה עובר את מבחן הבקרה או לא. - לצד כל הדיבורים והמאבקים על הפלייאוף, ביום שלישי הקרוב יפגשו שתיים שכבר לא יהיו שם העונה - רמת השרון והפועל חיפה. אם לפני חודש סיפור הירידה הרגיש גמור, הגיע חודש פברואר ונתן תחושה שעוד יש על מה לשחק. השינויים בחיפה בתחילת הסיבוב לא עשו טוב לקבוצה מהכרמל, שכבר סופרת תשעה הפסדים רצופים ומשוועת לניצחון. השינויים ברמת השרון דווקא הזיזו משהו, אבל הקבוצה של גיא קנטור התקשתה בשבועיים האחרוניםלתרגם יתרון דו ספרתי לניצחון אחרי שהפסידה את שני הרבעים האחרונים שלה בהפרש ממוצע של 14 נקודות. הפער בין השתיים בטבלה עומד על 3 נקודות בלבד, כשבקופה נשארו עוד עשרה משחקים. על הפלייאוף עוד יצא לנו לדבר, מן הסתם, אבל ייתכן שאחרי השבוע הזה - כבר יהיה משעמם לדבר על מאבקי הירידה. זוכרים מה היה במפגש הראשון בין השתיים? 21 שלשות של חיפה? הפעם, תנצח זו שתרשום 21 השתטחויות על הפרקט.