מאחורי הספסל: 12? מי יודע?

למה 12 נצחונות כמעט בוודאות לא יהיו ערובה לפלייאוף העונה? מה בין גליל עליון של העונה כולה לכפר סבא של החודש האחרון? עד כמה מדד אחוזי הכדורים החוזרים משקף את המצב בטבלה? את קבוצות ההתקפה הטובות בליגה? עד כמה היכולת של טרידוול את הניצחון האחרון של עפולה? ואיזה שיאים עונתיים נקבעו השבוע? מסכמים את המחזור ה- 18 בלאומית.


| מאיר פרייליכמן
- עדיין מוקדם מידי לעשות את החישובים וההשוואת בכל הקשור לסיכויים של מי מהקבוצות להיות בפלייאוף או לא, אבל כפי שמסתמן כרגע - רף 12 הנצחונות שליווה אותנו בשנים האחרונות כנראה שיהיה קצת יותר גבוה הפעם. למה? בואו ננסה לעשות סדר. 8 מחזורים נותרו לסיום העונה, ארבעת המוליכות כבר הגיעו ל- 12, חמש אחרות נמצאות במרחק של ניצחון אחד (נס ציונה), שניים (רחובות, קריית אתא) או שלושה (הוד השרון, מגדל העמק) משם, ועוד לא דיברנו על עפולה. או במילים אחרות: שתיים מתוך 6 הקבוצות תצטרכנה להפסיד 5-6 משחקים עד לסיום העונה, כלומר - לרשום בחודשיים שנשארו לנו רק 25-30 אחוזי הצלחה, מה שהן לא עשו במשך העונה כולה (לחיפה וגליל שבמקומות 11-12 יש כמעט 40% הצלחה), מבלי להכנס למצ'אפים שנשארו ולמשחקים שהתוצאה בהן לכאורה ידועה מראש. - ואם עדיין לא השתכנעתם, קחו בחשבון גם את הנתון הבא: ממוצע ההפסדים בסיום העונה בשנים האחרונות של ארבע מוליכות הטבלה עמד על 27. כרגע, ארבע המוליכות - באר שבע, כפר סבא, רמת גן / גבעתיים ורעננה - כבר סופרות יחדיו 23 הפסדים, שתרמו לא מעט נקודות לבטן הטבלה. באר שבע עוד צריכה לפגוש את כל השלושה, גם לרמת גן / גבעתיים ורעננה מתוכנן עוד משחק בסיבוב השני, כלומר - נשארו עוד ארבעה משחקים ביניהן, שהם שווי ערך לעוד ארבעה הפסדים למאזן הכולל. בשורה התחתונה - ה"צמרת" חילקה העונה הרבה נקודות לליגה, וסטטיסטית קצב הצבירה מתקרב בכלל לאזור ה- 33-34 הפסדים. כשממוצע הנצחונות של שתי נועלות הטבלה - רמה"ש ועירוני ר"ג די סביר ביחס לקצב (3 נצחונות בממוצע עד כה מול ממוצע של 5 בשנים האחרונות), אף קבוצה שרוצה פלייאוף לא יכולה לתלות את מבטחה ב- 12, מספר המזל. אבל עוד נרחיב את הדיבור כשנתקרב למאני-טיים. - מי שעשויה להיות קצת רחוקה מהקלחת הזו היא דווקא הפועל גליל עליון, שמצד אחד הפכה מבלי שנשים לב ל"איימת הגדולות", אולם מצד שני כמעט ולא ניצחה משחקים ששוים מבחינתה 4 נקודות. מתוך 7 הנצחונות שלה העונה - 3 היו על הקבוצות שמתחתיה בטבלה (עירוני ר"ג ורמה"ש), 3 אחרים היו על קבוצות צמרת (נס ציונה, כפר סבא וב"ש) ורק ניצחון אחד - על עפולה - אולי יתן לה מקדמה כלשהי בבית משולש או מרובע. למען האמת, קצת קשה לעמוד על זהותה של גליל השנה, וקצת קשה להדביק לה גם אייטמים סטטיסטיים. רק את כפר סבא ניצחה הקבוצה של אבישי גורדון בפער דו ספרתי - 16, את ששת המשחקים האחרים שלה היא ניצחה בפער מצטבר של 17 נקודות, וזה ממש לא משנה שום דבר ביחס למיקומה בטבלה. - בואו נדבר קצת על המחזור שהיה, כי הפעם, בניגוד לשבועות האחרונים, כמעט כל המשחקים הסתיימו באופן אחרמהאופן בו הסתיימו בסיבוב הראשון. הפועל חיפה פגשה את הפועל עפולה עם דימיטירוס טרידוול, ואם בסיבוב הקודם היא הזדקקה להארכה כדי לרשום ניצחון, הפעם זה היה די חד צדדי, לטובת הקבוצה מהעמק. 49 נקודות קלעה עפולה במחצית הראשונה, מה שהיא לא עשתה כמה וכמה שבועות ומה שעשתה כמעט במשך משחק שלם נגד נס ציונה. אמרתם טרידוול? אז הוא חזר, וגם רשם 8 איבודי כדור, ולמרות זאת הנוכחות שלו הייתה זו שהכריעה את המשחק, כשפינתה את אוראל לב ותום סלוצקי לתפור 3 שלשות כ"א, וסידרה לג'יילין קנון להרשים עם דאבל דאבל של 22 ו- 16. חיפה, מהצד השני, סיימה עם 66 נקודות בלבד, הכי מעט שהשיגה השנה, עם 1/7 מחוץ לקשת גם לטל פרסלני וגם לראשד אנדרסון. - 16 נקודות בלבד קלעו צמד הזרים של נס ציונה בהפסד השני שרשמה הקבוצה לקריית אתא העונה, וכנראה שאנחנו מדברים כרגע על הפעם הראשונה העונה בה ספסל של הקבוצה תרם יותר נקודות מאשר החמישייה שלה, וזה כנראה לא יכול לקראות בשום קבוצה אחרת בליגה. הבשורות החיוביות מבחינת קריית אתא הן שרצף 1-1 שהחלה בחודש נובמבר - סופסוף נקטע, ובקטע טוב. אבל שימו לב לזה: במפגש הקודם לקחה נס ציונה 61 כדורים חוזריםנגד קריית אתא, ולמרות זאת הפסידה. הפעם היא לקחה רק 32 כאלה, ושברה את השיא השלילי שקבעה לעצמה העונה. הבשורות הלא טובות מבחינת נס ציונה, הן שההפסדים הכפולים האלה פוגעים משמעותית בסיכויים שלה לסיים במקומות בהם חשבה שתסיים. הבשורות הלא טובות מבחינת אלעד הופמן, הן שכנראה הוא יצטרך לחכות לפלייאוף כדי לעשות את מה שעשה עם קריית גת לפני שנתיים - לנצח את קריית אתא. - כשמדברים על ריבאונדים, וכשמדברים על נס ציונה, זו הזדמנות נהדרת לחזור למדדי ה"מה עשו נגד" שקפצו לביקור לפני מספר שבועות. הסטטיסטיקה הרשמית עדיין לא מספקת לנו מדד כללי של סך הנקודות שקבוצות עשו מהזדמנות שנייה, שזה מבאס, אבל לפחות נותן לנו מקומות לשאוף אליהם (שאגב, אין כזו כרגע גם בליגת העל). מה שאנחנו כן יכולים לדעת, זו מי הקבוצה שהיו לה הכי הרבה הזדמנויות להזדמנות שנייה, בהתאם למה שקרה מתחת לסלים שלה. נס ציונה היא קבוצת ריבאונד ההתקפה הטובה בליגה (13.8 כ"ח בהתקפה למשחק) אבל לא פחות משמעותיים הם אחוזי ההצלחה בהם היא עושה את זה, כשמבין כל הכדורים החוזרים שנופלים מתחת לסל שלה - 34% מגיעים לידיים שלה. הוד השרון אחריה עם 31%, רחובות וכפר סבא עם 30%, ומיד אחריהן עפולה עם 29%. בקצה השני תמצאו את קריית אתא שלוקחת רק 21% מהכדורים שנופלים מתחת לסל שלה, וקצת מעלייה את רמת השרון והפועל חיפה. - וכשמדד אחוזי הכדורים החוזרים בהתקפה לא לגמרי משקף את מה שקורה בצמרת, אין ברירה אלא לנסות לבדוקמה קורה עם הכדורים החוזרים בהגנה, שם חמש המוליכות תופסות את 6 המקומות הראשונים. הפועל באר שבע לוקחת 77% מהכדורים שנופלים מתחת לסל של היריבה שלה, הפועל רמת גן / גבעתיים 76%, רעננה וכפר סבא 74% ונס ציונה כמעט 73%. קופצת ביניהן הפועל גליל עליון שתופסת 75% מהכדורים החוזרים שנופלים מתחת לסל של היריבה. בתחתית: חיפה ומגדל העמק נועלות עם 69%, הוד השרון מעט מעליהן עם 70%. זה לא סוד שאנחנו מדברים על שלוש קבוצות ההתקפה הטובות בליגה, מה שאולי נותן עוד הסבר מעניין לסיבה שהן כאלו - פחות כדורים חוזרים בהגנה, יותר הזדמנויות לנקודות מהירות בהתקפה. - מי שנמצאת גבוה מספיק בשני מדדי הריבאונד הללו, היא הפועל כפר סבא. אמנם קשה לקשור אותם לעובדה שהיא ניצחה את חמשת המשחקים האחרונים שלה, אבל זה בערך היה הצ'אנס היחיד לחזור למסלול. מאז ההפסד לרעננה בסיבוב הקודם, עברה כפר סבא דרך, שבחצי הראשון התאפיינה בתקופה מאוד לא יציבה של נצחונות בהפרשים דו ספרתיים מול הפסדים דומים, ובחצי השני בסדרה של נצחונות בהם הפגינה הרבה אופי, ודי להביט בהפרשים: 6 נגד חיפה, 2 נגד רמת גן / גבעתיים, 2 נגד רחובות, 1 נגד עפולה. אם במפגש הקודם עם רעננה היא הייתה חתומה על תצוגת המדד הנמוכה של הליגה העונה עד אז וכמעט עד בכלל - 39, את המשחק האחרון היא סיימה עם 114 -הפער הכי גדול שקבוצה השיגה בצמד משחקים שקיימה מול אותה יריבה. - הניצחון של רמת השרון על עירוני רמת גן אמנם הרחיק אותה מהמקום האחרון בטבלה, אבל לא ממש קרב אותה ליציאה מהקו האדום, בעיקר בשל הניצחון שרשמה גליל בבאר שבע. העניין הוא שברמה"ש לא יכולים "להלין" על מאזן הבית של ב"ש היות והם בעצמם היו שותפים לו במחזור הפתיחה של העונה. שני המשחקים האחרונים שעדיין לא אמרנו עליהם מילה הם המפגשים בין רחובות והוד השרון ובין הפועל רמת גן / גבעתיים למגדל העמק. באופן יחסית חריג למה שהתרגלנו לראות העונה, ארבעתן שמרו על הבית גם בסיבוב הראשון וגם בסיבוב השני. שני אייטמים סטטיסטיים שעוד יהיו ראויים להרחבה בהמשך. בראשון: ארבעה שחקנים של הפועל ר"ג / גבעתיים סיימו את המשחק נגד מגדל העמק עם 20 נקודות ומעלה. בשני: ברחובות עשה את זה מאז תחילת הסיבוב רק שחקן אחד, רק פעם אחת. לסיבה העיקרית קוראים "ספסל". פרטים בפרק הבא.