מכבי חיפה אלופת הלאומית!

שנה אחת בלבד (ושבוע) אחרי שירדה מליגת העל, מכבי חיפה השלימה היום את הזכיה באליפות הלאומית וזכתה בכרטיס חזרה למעלה. הירוקים הצליחו לחזור פעמיים מפיגור דו ספרתי, ועם יכולת מאני טיים של אנטוני פישר ניצחה וזכתה באליפות עם 1-3 בסדרת הגמר. (צילום: לימור מלינוף)


| לילך וייס

 

 

ה-17.5.18 היה היום בו מכבי חיפה ניצחה בגן נר, אבל גם קיבלה את הבשורה שהיא יורדת לליגה הלאומית. שנה ושבוע עברו, והנה מכבי חיפה חוגגת בבית מול הקהל הירוק אליפות מתוקה במיוחד שמחזירה אותה לליגת העל. זה לא היה משחק כדורסל גדול, היו חלקים רבים במשחק שהיא הייתה בפיגור שכבר הגיע לדו ספרתי, אבל מה שחשוב זה התוצאה בסיום. והתוצאה בסיום היא 69:76 לזכות חיפה. חגיגות בירוק אחרי שנה לא קלה שכללה הרבה ציפיות לצד משברים ואתגרים.

משתי הקבוצות לא ראינו משחק טוב במיוחד. גליל אומנם פתחה ב-10-0 והובילה פעמיים ביתרון דו ספרתי, אבל קלעה באחוזים נמוכים מאוד (פחות מ-40% מהשדה, קיבלה יום חלש מצמד הזרים שלה (17 נקודות ביחד), והשאירה לא פחות מ-12 נקודות על הקו. חיפה פתחו רע, לא הבריקו בהתקפה (בלשון המעטה), רק 5 שחקנים השתתפו נקודות (לא מחשיבים את הנקודה של לירן מרקדו בסיום) וגם הרוח החיה של הקבוצה ווילי וורקמן סיים את המשחק עם 0 נקודות. אבל במאני טיים היה לה איש אחד שיכול בהחלט לרשום את האליפות הזו על שמו - אנטוני פישר.

5 דקות שלמות לקח לחיפה לעלות על הלוח, וגם בשאר הרבע הראשון ההתקפה שלה לא ממש הבריקה כשהיא פשוט לא מצליחה לקלוע מבפנים כשגם הריבאונד התקפה לא עוזר לה. גליל לא ממש התרגשה מכמות הירוקים ביציע שבאו לרות גזירת רשתות, והציגו שליטה כמעט מוחלטת ברבע הראשון, בעיקר הודות לישראלים שלה, אותו סיימו בפלוס 9 כשהישראלים מצידים יכולת התקפית טובה.

שלשה של גוני יזרעאלי שהעלתה את גליל ליתרון דו ספרתי הייתה הסתירה שחיפה היתה צריכה כדי להתעורר. קרון דשילדס שברבע הראשון עמד על 0/5 מהשדה התחיל להעיף נקודות בקצב גבוה (13 נקודות ברבע הם החטאה בודדת), וסחף אחריו את סמי גיבנס ואנטוני פישר. מי שעדיין לא התעורר הוא הספסל של חיפה, שנחשב לעמוק ואיכותי, שעמד על 0 נקודות. בדומה למפגש הקודם בכפר בלום, גם הפעם ברגע שחיפה נכנסה לעניינים גליל קצת נתקעה. אצ'ול שוב סיים מחצית ראשונה חלשה (והפעם ללא נקודות כלל) והאחוזים צנחו בחדות למטה. עם כדורסל לא גדול, יורדים להפסקה בשיוויון.

אוקי אז כנראה שחיפה צריכה למצוא את עצמה בפיגור דו ספרתי כדי להתחיל לשחק, כי זה בדיוק מה שהיא עשתה גם ברבע השלישי. אבל אם זה עובד לה, אז מי אנחנו שנשפוט. אצ'ול התעורר והתחיל לעשות צרות להגנה המקומית בצבע, כהשיראלים של גליל ממשיכים להוביל את ההתקפה ובעיקר ליאור קררה. ואז כאמור היתרון הגיע לדו ספרתי (טוב ל-9 נקודות, אל תתפסו אותנו על נקודה), וחיפה שוב החלה להעיף שלשות ולהוריד את ההפרש. קודם זה היה דשילדס, הפעם זה היה פישר וגיבנס.

הרבע הרביעי, כראוי למשחק אולי אליפות, היה צמוד מאוד וכשהקבוצות מעיפות שלשות. חיפה הסתבכה מאוד אחרי שדשילדס הורחק מהמשחק בעבירה בלתי ספורטיבית, ועם תום מעיין שיצא ב-5 עבירות עוד קודם לכן, נשארה עם רוטציה קצרה. רגע אמרנו הסתבכה? התכוונה קיבלה את פישר בתצוגת קליעה ענקית עם המשך קליעות מבחוץ, ואת סורקין שהיה הראשון מהספסל החיפאי לייצר נקודות (סוף רבע רביעי כן?). חיפה קיבלה המון תמיכה מהקהל שלה, ולמרות יכולת טובה של יזרעאל ואלון ספיר בצד השני, ידעה לשמור על היתרון שלה עד לחגיגות האליפות בסיום.

קלעים

לחיפה: אנטוני פישר 24, סמואל גיבנס 19 (9 רב'), קרון דשילדס 17, דניאל קופרברג 8 (13 רב'), רומן סורקין 7 (6 רב'), לירן מרקדו 1. כן שיחקו: ווילי וורקמן (10 רב'), עמית אלון, תום מעין.

לגליל: גוני יזרעאלי 17 (7 רב'), ליאור קררה 17 (11 רב'), אלון ספיר 10, ראשד מאדן 10, ג'ו לואל אצ'ול 7 (9 רב'), די ג'יי שארפ 5, מירון רויינה 3. כן שיחקו: רון סבג, שקד ירושלמי.