משחק העונה של הפריפריה

חודשיים (לא) חיכינו וחטיבת הפריפריה של ספסל מכה ברביעית. אז לאן נסענו הפעם? למושב אמונים. ומה איבדנו שם? משחק עונה בליגה א' דרום בין המארחת הפועל באר טוביה למתארחת הפועל מבועים. ממש דרבי מקורות המים. אנחנו בחצי הדרך לנגב, עוד רגע הכל מדבר, והשמות? אוקיאנוס פינת האמזונס. קיצר מסתבר שמושב באר טוביה (שעל שמו המועצה) הוא ותיק ממש ומקורו בקרקעות שקנה הברון רוטשילד אי שם ב-1887. הישוב נחרב במאורעות 1929, הוקם מחדש ועד מלה"ע השנייה היה נקודת הישוב העברית הכי דרומית בארץ. טירוף.

אז אחרי יום פגישות בת"א רכבת ישראל מורידה אותנו באשדוד וטרמפ זריז מביא אותנו אחרי כמה דקות לאולם בי"ס רגבים שבמושב אמונים. האולם ממוזג בחמימות (השקיעו פה) ועל 300 מושביו מתמקמים כ-70 איש ואישה, רועשים יותר או פחות. זה משחק עליה זה? הקבוצה המארחת מהמקום השני (המוביל לפלייאוף) בכחול נראית גדולה (14 שחקנים), רחבה (במיוחד בכתפיים...), חזקה וגבוהה. האורחים באדום ממבועים, מהמקום השלישי, שהגיעו בסגל מצומצם, צריכים לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך הפסד בייתי ב-6 בסיבוב הראשון לניצחון בפער גדול יותר. בעוד האפורים מתארגנים נכנס לאולם הבינ"ל עומר אסתרון (או שמה היה זה בכלל גילי כהן, מבלבלים שני אלה, עם הקרחת...) בתפקיד המבקר ומסתבר ש(גם) עבורם זה משחק מבחן לעליה לארצית. וואלה, שיהיה לכולנו בהצלחה.

טוב, בואו נגיע לעיקר. היה פה משחק ואפילו משובח יש לומר. באר טוביה חמושה בשחקנים עם עבר בעל, בלאומית ואפילו בארצית, למבועים יש את אור מינץ שפעם שמר בהצלחה על יפתח זיו בליגת העל לנוער ובעוד כמה שמות שחובבי ספסל מכירים מהליגה הארצית ומהטורים הקודמים.

הרבע הראשון צמוד ומסתיים ביתרון 15:18 למארחים. גם ברבע השני לא קרה יותר מדי, קצת שלשות של האורחים, מהפך, פסק זמן מקומי, שוב מהפך, 31:34 למארחים בהפסקה. באר טוביה הקפידה לשמור על עקביות וגם את הברבע השלישי פתחה ב-5 דקות ללא נקודות, שוב מהפך, ואתם בטח יכולים לנחש את ההמשך. מהפך פה,  מהפך שם, 46:45 הפעם דווקא לאורחים בסוף הרבע השלישי.

רבע רביעי, המתח בעיצומו, עונה שלמה מוטלת על הכף. רון רחמים, הבן של אסי רחמים זה מהענף השני שכנראה מאוד כועסים עליו בבית שבחר בכדור הלא נכון, דואג לשואו לכל ה-70 אוהדים ביציע עם הטבעה. מי אמר שלבנים בליגה א' לא יודעים לקפוץ הא? הקהל של מבועים לא יודע את נפשו מרב אושר כשקבוצתו עולה ליתרון 7, בדיוק ההפרש הרצוי, באמצע הרבע האחרון.

אבל רגע לא נגמר! באר טוביה מחזירה למינוס 2 בלבד, והשופטים בלחץ אטומי מהמחשבה שאולי תהיה הארכה והרי ידוע ששופט טוב לא מגיע להארכה, זה יהרוס להם את הביקורת! אבל לא לדאוג. רחמים שוב קופץ, הפעם לחסימה ענקית והאורחים שוב בורחים והפעם גם שומרים על היתרון עד הסיום. טירוף! ניצחון ב-12 הפרש! מבועים עולה למקום השני, היאח הידד. מבועים כמו כל קבוצה מקצוענית נוסעת לחגוג שווארמת ניצחון בפיתה בקסטינה.

קלעים וזה:

הפועל מבועים: 23 נק' לקפטן/מצטיין המשחק גולן אמסלם, 12 נק' לרון רחמים, 11 נק' לאדר בן עליזה, 10 נק' לדולב קינן, 5 נק' לאורן דגני, 4 נק' ליותם אטיאס, 3 נק' לשי סיגלר ו 2 נק' לאור מינץ.

קלעים הפועל באר טוביה: 26 נק' לגל כוהנר שלא הספיקו, 8 נק' לאוהד לפידות, 7 נק' חולקים יוסי סביה ועודד יולזרי, 5 נק' למיכה פוקס, 2 נק' חולקים נמרוד אורן ואור אלוש ו 1 נקודה חולקים רון סייג וטל אזולאי.

אפילוג. חוזרים לחיפה. עייפים אך רצוצים. זה מתחיל בהקפצה קטנה לרכבת אשדוד, אך ההמשך, לדאבון ליבי, לא מזהיר כי אני מגלה שאין רכבות לצפון. מספרים שמישהו ניסה (ובהצלחה רבה, יש לומר) להתאבד בין יבנה לאשדוד. קלאסי. אז מחכים 40 דק' לשאטל ליבנה. מגיעים. מרימים ראש למסך ורואים שיש עוד לא פחות מ 50 דקות עד הגעתה של הרכבת לת"א מה שמבטיח שאפספס את רכבת ההמשך לחיפה. נורא. מה עושים? מי בא להושיע? מסתבר שחגיגות הניצחון בקסטינה הסתיימו מהר ותומכת הלחימה פארי, נהגת שודים לעת מוצא, עומדת במשימה ומביאה אותי לת"א ההגנה בזמן.

רגע רגע, זה לא נגמר. בבוקר עבדכם הנאמן שומע גל"צ (עירית לינור האחת והיחידה) ומה מסתבר? שהקו בין אשדוד ליבנה נסגר אמש ל 3.5 שעות בגלל ארנב שקפץ למסילה לבדוק אם היו אלו שני אופנועים או רכבת. אמיתי. ארנב. ממש עליסה בארץ הפלאות פה. במערכת עדיין מנסים לברר האם זה היה ארנב או ארנבת. די קשה לזהות אחרי מפגש עם רכבת. סטה גה דוש.

חגיגות הניצחון בסיום