ארצית דרום: מצטייני העונה

שלושה צעירים מבטיחים, מאמן שמצא לו בית, יד נפץ ל- 3, הסנטר היעיל בליגה ומעל כולם הקלעי הנהדר של חבל מודיעין שלא יודע שובע ורושם בק טו בק. הפעם עם צלחת. אלופה יש, יורדות ועולת גם, ועכשיו הזמן לראות מי הם מצטייני עונת 2018/19 במחוז הדרומי של הליגה הארצית. (צילומים: גלעד חזון, פרטי)


| ענר חתואל, אלירן כהן

 

מצטיין: רז ניסים כהן (הפועל חבל מודיעין)

זה לא היה הקונצנזוס של השנה שעברה, ועוד רגע נדבר על זה, אבל גם את העונה הזו סיים רז ניסים כהן כ- MVP של המחוז, כשהפעם - בניגוד לעונה שעברה - הוא גם זכה להניף צלחת אליפות. האמת היא שקשה לומר שזה לא היה צפוי - הזכיה של חבלמו כמו זו של ניסים כהן, אבל בעוד שכולם מדברים על התוצאה, אנחנו נקח את השורות הללו כדי לקבל את הדרך.

זו הייתה העונה של רז ניסים לא כי הוא קלע יותר מזו שעברה (למעשה, קצת פחות), לא כי עמד לצידו סגל שחקנים מוכשר פחות (בדיוק ההפך) אלא כי ניסים כהן - בדרכו שלו, הפך את העונה שלו ואת הכדורסל שלו למשהו אחר - אחראי יותר, בוגר יותר, קבוצתי יותר. לנוכחותם של מתן נאור וארז מרקוביץ' לצידו הייתה לכך השפעה לא רבה, אבל ניסים כהן - כשחקן הכי משמעותי במערך של פלצמן - ראוי לקרדיט וראוי להערכה, והוא כאן שנה שניה ברציפות בזכות גדולה. עכשיו רק נשאר לנו לקוות שנראה ממנו את אותו הדבר ויותר מאותו הדבר גם בליגה הלאומית בעונה הבאה.

חמישה ממאמני הליגה נתנו את קולם לרז ניסים לתואר השחקן המצטיין של העונה. חמישה אחרים נתנו לו את קולם לחמישייה.

(צילום: גלעד חזון)


משלימים חמישייה:

ג'רמיין הול (מכבי שדרות)

מכבי שדרות עשתה את הכל נכון בקיץ, בהכנות לעונה, וגם במהלכה. איתרע מזלה והייתה בסביבה קבוצה טובה ועמוקה יותר שגם לאורך העונה וגם בסדרת הגמר הייתה פשוט טובה יותר. ובכל זאת - אם יש דפוס חוזר שילווה את מצטייני הליגה הארצית בשנים הבאות הוא הופעתו של ג'רמיין הול בין חברי הרשימה (בהנחה וכמובן יחליט להישאר בה).

כפי שהיה בעכו בעונה שעברה, ג'רמיין הול הוכיח שגם בדרום הדומיננטיות שלו בצבע שווה זהב. בהרבה מאוד שלבים של העונה נראה היה שלאף קבוצה בליגה אין את הכלים לתת מענה לשליטה של הול בצבע, לנקודות מריבאונד ההתקפה, ליכולת שלו לתפוס מקום ולעמוד שם ראשון לפני כולם. יכול להיות ששדרות, עם גיבוי מתאים להול בצבע, כן הייתה מצליחה להביא סיומת אחרת לעונה הזאת, אבל אין ספק שעם ההתאמות הנכונות בשנה הבאה היא לא רק תגע אלא גם תגיע.

שניים ממאמני הליגה בחרו בהול לשחקן המצטיין של העונה. ארבעה נוספים בחרו בו לחמישייה.


ולרי גנדלין (הפועל חבל איילות)

אם יש שחקן שהעונה המדהימה הזו של חבל איילות תירשם קודם כל על שמו, הרי שזהו ולרי גנדלין. הגארד - פורוורד, אולי קלעי ה- 3 הכי טוב ששיחק בליגה בשנים האחרונות, סיפק לא מעט משחק נהדרים בהם קלע למעלה מ- 30 נק', והיה האיש של ארז לוי כמעט בכל ערב נתון.

אחת התצוגות הגדולות של גנדלין, שיזכרו כנראה גם כמה שנים קדימה, הייתה בניצחון של איילות על מכבי בת ים, במשחק בו קלע לא פחות מ- 10 שלשות כשהוביל חגיגת שלשות נדירה של 28 כאלו משני הצדדים. בחצי גמר הפלייאוף התמקדה מכבי שדרות בגנדלין, הורידה לו את אחוזי הקליעה וזה הספיק לה כדי לדלג בדרך לגמר מול חבל מודיעין. במבט אחור לעונה, בלעדיו, לא יהיה מופרע לנחש שגם העונה איילות הייתה מוצאת את עצמה באזורים נמוכים יותר בטבלה.

שני מאמנים בחרו בגנדלין לשחקן המצטיין של העונה ולא פחות מתשעה נוספים נתנו לו את קולם לחמישיית העונה.

(צילום: פרטי)

דייויד מוסינדי (הפועל לוד)

כמה כיף היה לראות את ההתקדמות הגדולה שעשה דייויד מוסינדי העונה, כשפתח את עונתו השנייה בלוד והיה אחד השחקנים המשמעותיים בסגל של אושרי הראל ומחליפו בהמשך העונה, איתן בן אליעזר. מוסינדי הציג שיפור יוצא מן הכלל בשני צידי המגרש והיה אחד הגורמים המשמעותיים בעונה המוצלחת של לוד ובהעפלתה לחצי גמר הפלייאוף.

אין לנו סטטיסטיקה רשמית, לצערנו, אבל אנחנו יכולים להגיד לכם, על בסיס מידע ממקורות שאנחנו סומכים עליהם, שבלא מעט משחקים העונה העמיד מוסינדי ממוצעי דאבל-דאבל נאים וכמעט בכל משחק חגג בריבאונד ההתקפה ובנקודות מהזדמנות שנייה. לפני שנתיים ניסה מוסינדי את מזלו בליגה הלאומית, במדי רמת השרון, ניסוי שלא עלה יפה והחזיר את הפורוורד לעונות התחשלות נוספות בארצית. היום, אין לנו שמץ של ספק באשר ליכולת שלו להשתלב ולהיות דומיננטי בליגת המשנה בעונה הבאה.

חמישה מאמנים נתנו את קולם למוסינדי לחמישיית העונה.

(צילום: פרטי)

עידו אלון (מכבי שוהם)

בפעם השניה ברציפות הניפה מכבי שוהם את גביע האיגוד. אם את הזכיה אשתקד היא הייתה חייבת לחן כלפון, שבינתיים עשה את קפיצת המדרגה וזינק לליגה הלאומית, זו של השנה שייכת לא מעט לעידו אלון, שהיה המוציא לפועל העיקרי במערך של רועי מייזליק.

לאורך העונה שמר הרכז על יד טובה ויציבות בקליעה. לא מעט משחקים הוא סיים עם 5 ואפילו 6 שלשות (ותודה ל- MSV על הנתונים) והציג שיפור ככל שהעונה התקדמה, כשהשיא כאמור הגיע במשחקי גמר גביע האיגוד. האמת היא, שכמו בעונה שעברה, גם השנה ראויה שוהם ללא מעט מחמאות. בליגה החיים אמנם היו קשים מעט יותר אבל היא שמרה על מקומה מוקדם משחשבה, ובגביע, כאמור - השיגה בק טו בק נדיר.

שלושה מאמנים נתנו את קולם לעידו אלון לחמישיית העונה. שניים נוספים בחרו בו לשחקן הצעיר של העונה.

(צילום: גלעד חזון)


מאמן העונה: ארז לוי (הפועל חבל איילות)

שום דבר לא הכין אתכם בקיץ לעונה הנהדרת הזו של חבל איילות, שאחרי שנים של מאבקים בתחתית הטבלה, רשמה השנה הישג ענק והעפילה לפלייאוף העליון. ההישג של איילות מלמד קודם כל על דרך. ברמה המעשית בקרב על מקומות 3-4 התמודדו 6 קבוצות כמעט עד הישורת האחרונה של העונה, אבל הסיומת הייתה של הדרומיים, שסגרו את הסיבוב השני עם חמישה נצחונות בשישה משחקים והגיעו לפיק של העונה בדיוק בזמן.

כתבות מצטיינים וסיכומי עונה בהרבה מאוד הזדמנויות מתעסקות בשחקנים, בקפיצת הדרך שעשו, במחשבה על הצעד הבא שלהם. הפסקה הזו מספרת דווקא סיפור מסוג אחר - סיפור על מועדון שנתן הזדמנות למאמן צעיר לתת הזדמנות לשחקנים צעירים. הפעם יחד עם ההזדמנות, והשחקנים שהצליחו לקחת את עצמם מקום אחד גבוה יותר בקריירה, הגיעו גם ההצלחות ברמה הקבוצתית.

רוב כמעט מוחלט (8 קולות) ממאמני הליגה בחר בלוי לתואר מאמן העונה. האמת היא, שזו הפעם השניה ברציפות בה מאמני הליגה בוחרים לתואר לא את המאמן שהוביל את הקבוצה למקום הכי גבוה או לעונה הכי טובה אלא דווקא את זה שהוציא מהסגל שלו את הבלתי צפוי. הקרדיט למאמן - אבל גם למאמני הליגה האחרים שידעו לפרגן לקולגה כמעט באופן מוחלט.

(צילום: פרטי)


מצטיין הפלייאוף: ארז מרקוביץ' (הפועל חבל מודיעין)

מרקוביץ' אולי שיחק בהילוך ראשון במשך מרבית משחקי העונה, אבל זה לא כל כך הפריע לחבל מודיעין לסיים במקום הראשון ולקבל אותו בכושר המתאים במשחקי הכרעה. בגמר נגד שדרות מרקוביץ' שיחק תפקיד כפול, בהגנה ובהתקפה, כמעט שלא ירד מהפרקט, והיה שובר השוויון של אופיר פלצמן. התוצאה: עלייה בפעם החמישית לליגה הלאומית, אחרי שעשה זאת עם ק"ג, רמה"ש, רחובות ויבנה. קיבל גם לא מעט קולות לחמישיית העונה ממאמני הליגה והיה קרוב לשם.

(צילום: גלית יערי)

 

השחקן הצעיר של העונה: איתי מושקוביץ' (עירוני ר"ג)

ובכל זאת היה לנו כאן מיני קונצנזוס, גם השנה. לא פחות משבעה מאמנים היו תמימי דעים ובחרו באיתי מושקוביץ לשחקן הצעיר של העונה, שללא ספק יהפוך בקיץ הקרוב לאחד השמות המעניינים בעונת המלפפונים של ליגת המשנה. מושקוביץ', שנמנה עם סגל נבחרת העתודה, קיבל העונה את הקרדיט מאוהד יתום בעירוני ר"ג והחזיר בגדול.

כבר ממשחקי פתיחת העונה הציג הרכז של עירוני ר"ג יכולת קליעה טובה, ומשם עשה את מה שרבים אחרים לא תמיד מצליחים - לשמור על תפוקה יציבה. הקרדיט הלך וגדל ככל שהתקדמה העונה, ואם לומר את האמת - במעט הסטטיסטיקה שעוד כן יש לנו, אנחנו לא זוכרים אפילו משחק אחד בו לא קלע בדאבל-פיגרס. עירוני ר"ג אמנם לא הצליחה למצוא את מקומה בפלייאוף העליון בסיום העונה, אבל הייתה מספיק קרובה, ולבטח הצליחה לעמוד במטרה שלה: להפוך שחקן צעיר לשם מעניין שידברו עליו לא מעט בקיץ.

(צילום: פרטי)


היו קרובים:

דזי ברמור (מכבי מעלה אדומים) - אלמלא היה מתעסק בשטויות, את דזי ברמור הייתם רואים גבוה הרבה יותר ברשימה הזו, וכך גם את קבוצתו, שבמקום לשמור על מקומה בצמרת ולהתמודד בפלייאוף הסתפקה במאבקים משעממים במשך מרבית משחקי הסיבוב השני. ובכל זאת, ברמור, על הפרקט, הביא לליגה הזו משהו שהרבה זמן לא היה בה: שחקן עם יכולות אתלטיות מרשימות, בלתי עציר, שיכול בקלות לקלוע 30 נקודות בערב סולידי. חבל לכולנו שכך זה נגמר.

בוריס בוגוסלבסקי - אם מישהו חיפש השנה רוח צעירה ואנרגטית, הוא יכול היה למצוא אותה אצל בוגוסלבסקי. בעבודה קשה, שקטה וצנועה הוא היה אחד משחקניה המשמעותיים של הפועל לוד, שהעפילה לראשונה לפלייאוף העליון. הרכז, שישב אשתקד בקצה הספסל של הפועל ר"ג / גבעתיים בלאומית, עשה את הבחירה הנכונה וירד לקבל דקות משחק בליגה השלישית. אם ישכיל להשאר בה שנה נוספת ולהשלים עוד קפיצת מדרגה הוא בהחלט יוכל לחזור ללאומית מהדלת הראשית.

אלן סקוורר (הפועל חבל מודיעין) - והנה שחקן שכבר היה שם, והניחוש שלנו הוא שגם יחזור אל ליגת המשנה בעונה הבאה. אחרי שבשנים האחרונות פלירטט עם קבוצתיו בצמרת, אלן סקוורר הצליח השנה להוביל את חבל מודיעין לליגה השנייה. בסך הכל לאורך עונת המשחקים הציג הרכז תפוקה יציבה ואיזן את הקו האחורי של האלופה לצידו של ניסים כהן. יהיה מעניין לראות אם הציוות ביניהם יעבוד גם בליגה הלאומית בעונה הבאה.

ים סלמן (הפועל חבל איילות) - יופי של עונה הייתה לסנטר של ארז לוי, שבהחלט ביצע את קפיצת המדרגה והיה לאחד משחקני הפנים היותר משמעותיים בליגה. לא מעט ממשחקי הקבוצה השנה הוא סיים עם דאבל-דאבל, ואם רק היה שומר על עצמו מעבירות מיותרות אין לנו ספק שגם היה מצליח להשיג אפילו יותר. את איילות זה כנראה לא היה מעלה אל מעבר למקום השלישי בו סיימה, אבל לפחות ברמה האישית - בהחלט יש לסלמן לאן לשאוף בעונה הבאה. אולי למקום שיקפיץ אותו לליגה הלאומית בעוד שנתיים.

 

(צילומים: פרטי)