בנתיים זה נראה מצויין

רק לפני כ-10 ימים שאלנו כאן בהתרגשות "נבחרת ישראל לאן?", ונראה שבסופ"ש האחרון די קיבלנו את התשובה. קטש את רחימי את כהן לא רק שעשו העתק-הדבק משיטת המשחק של העתודה בשנתיים/שלוש האחרונות, אלא שרוב רובה של החמישייה הנוכחית הם בוגריה הטריים (מי פחות/מי יותר: לוי-בלאט-זוסמן). אז האם חילופי הדורות, משהו שהרבה מאמנים חוששים לעשות, אכן הושלמו? חד משמעית. כן. והסיטואציה לחילופי דורות אלו מושלמת כיון שהסיכויים שלנו לעלות לאליפות העולם, נכון לעכשיו, ממילא די צנועים.

בצמד משחקי האימון מול הרוסים (טופ פור באליפות אירופה האחרונה) והפולנים (עם איכויות משלהם) נראתה הנבחרת שלנו מצוין בשני צידי המגרש ואפילו ההפסד לפולנים היה במקום. שלא יגידו (כמו תמיד) שאנחנו אלופי העולם במשחקי אימון. יחסית להכנה קצרצרה של פחות משבוע קטש ידע בדיוק מה הוא רוצה לראות על המגרש וממי.

כצפוי העוגן של הנבחרת היה ג'ייק כהן הנפלא שהוא מהבודדים בה שמשחק בקביעות ברמת יורוליג. במשחק מול הרוסים הוא היה בלתי ניתן לעצירה עם 23 נק', 100% מהקו, 80% ל-2, 29 נק' מדד, +/- 18 וכל זה ב 21 דק' בלבד. במשחק רשמי מן הסתם יקבל יותר דקות כך שיש למה לצפות. במשחק מול הפולנים הוא נקלע לבעיית עבירות ולא שיחק כמעט כל החצי השני. מישהו עשה שם שיעורי בית וזו גם אחת הסיבות העיקריות למשחק הפחות טוב של הנבחרת ולהפסד. ג'ייק סיים מול הפולנים עם 7 נק' בלבד ב 14.5 דק'.

השחקן השני המשמעותי, והוא כבר היה הימור מסויים של קטש ורחימי (שמכיר אותו עוד מימי מכבי חיפה), היה ג'ון די. המתאזרח הראשון בעמדת הגארד מזה 11 שנה נתן משחק נהדר מול הרוסים, בהגנה כמו גם בהתקפה. הוא סיים עם 12 נק' 100% משתיים, 40% משלוש, 3 חטיפות, 11 נק' מדד וכל זה ב 19 דק' כשהוא מהווה כוח רציני מהספסל שנותן הרבה בטחון בהגנה ואנרגיה מדהימה בהתקפה. במשחק מול הפולנים הוא קיבל מנוחה וגם זו אחת הסיבות להפסד (המתוכנן ?).

שני עוגנים נוספים בנבחרת הינם גל מקל את תמיר בלאט כשקטש מצליח להעלים את החסרונות שלהם (קליעה/גובה) ואפילו גורם להם לשמור. למרות ששניהם פוינט בהגדרה הם משחקים יחד מה שמייצר כדורסל נפלא שפשוט כיף לראות. שניהם יצירתיים וכשהם מקבלים בטחון מהאיש מאחורי הקווים קורים דברים טובים. שניהם שווים בין 13-15 נק' ו 13-15 אס' למשחק, ואם נותנים להם מגרש פתוח נקבל עוד ועוד ממתקים כמו מסירות הקווטר בק של בלאט (לכהן וזוסמן) או המסירות מאחורי הגב (לשגב) של מקל. גם בהפסד וגם בניצחון הם סיפקו בדיוק את אותם המספרים. יש יציבות ויש למה לצפות. המנועים עובדים.

יובל זוסמן. מה עוד לא נאמר על זוסמן? השחקן הטוב באירופה לגילו קיבל את המפתחות גם בבוגרת. דאבל דאבל מול הרוסים (10 נק' ו-10 כ"ח) וטופ סקורר מול הפולנים (15 נק') לא מותירים ספק. העתיד כבר כאן. הילד שומר, מוביל כדור, זורק מבחוץ וחודר לסל. כל היסודות אצלו והוא עוד יגיע רחוק. השני ב-NBA  אחרי כספי? כנראה שכן. בוא נראה אותו נותן עונת יורוליג טובה (ספחיה, שומע?) ואז נדבר.

נמרוד לוי. עוד לבנה במהפכה. והקרדיט? שוב לקטש. הילד שפרץ השנה אצל גרינברג הנהדר באשדוד מביא את היכולות והביטחון גם לנבחרת. אם לפני הקמפיין הנוכחי חשבנו שהוא יהיה המחליף של כהן בעמדה 4 ואלכס צ'וברביץ' את עידן זלמנסון ישחקו 5 הגיע קטש וטרף את המוסכמות. למה לשחק עם רכז וקלעי כשאפשר לשחק עם שני רכזים ולמה לשחק עם פורוורד וסנטר כשאפשר לשחק עם שני פורוורדים? מספרי 5 שלנו הרי ממילא לא יכולים להתמודד במסה ובגובה מול ענקי היבשת אז בוא ניקח שני שחקני 4, שיודעים לקלוע מבחוץ ויודעים לזוז ולהוריד כדור, ונראה מה קורה. ומה שקרה אכן נראה מצוין.   

איתי שגב (הפתעה רבתי, איפה מכבי ת"א החביאה אותו?), תומר גינת, בר טימור, רפי מנקו, גיא פניני (אם אכן יהיה בריא), וצ'וברביץ' בהחלט מספקים את הסחורה מהספסל וגולן גוט את זלמנסון כנראה יהיו המנופים (הסגל בצמד משחקי האימון היה 14 ובמשחקים הרשמיים מול גאורגיה וגרמניה הוא יצומצם ל 12).        

לסיכום. זה נראה טוב, אפילו מאוד. משחק הריצה שלנו מייצר נקודות קלות, הרגליים של הסגל הצעיר מאפשרת שמירה אישית חזקה, שלטנו בכ"ח מול הרוסים (מול הפולנים פחות), המשחק הקבוצתי שלנו מרשים (20-25 אס' למשחק) והרוטציה הארוכה מאפשרת שימוש רב בעבירות. אפשר עדיין להשתפר בקליעה מבחוץ (פחות מ-30% בשני המשחקים) ואפילו בקליעה מהקו (70%-75%) אבל בהחלט ניתן לייחס זאת לכושר של תחילת עונה. אני אופטימי. מקווה שגם אתם. אל אל ישראל!