דש מהפריפריה - נוסעים לחפש מעיינות

חטיבת הפריפריה של ספסל מכה בשלישית. והפעם הדרמנו עוד יותר (אבל אני בטוח שאנחנו יכולים עוד, גם זה יגיע) ונחתנו במבועים. איפה זה למען השם מבועים? למה לקחת ישוב בישראל ולקרוא לו ככה? נגמרו השמות? טוב, עכשיו ברצינות.

מבועים זהו ישוב קהילתי בעוטף עזה עם כ-1,200 תושבים (מועצה אזורית מרחבים) ומשמעותו מעיינות. שאותם מחפשים עד היום. הישוב עם השם הכי סקסי באזור הינו פעמי תש"ז והישוב הכי מוכר שצמוד אליו הינו העיר נתיבות. אז שוב גייסנו את ההונדה, העמסנו עליה אימא כשעוד טרם הנסיעה קיבלנו את ברכת הדרך בפגישה אקראית עם שופט ליגת על מוכר וידוע שנשבע שהוא קורא אדוק של המדור. כבוד. במערכת כבר שוקלים להגדיל את מצבת כוח האדם לרמת אוגדה.

צ'ק אין. האולם חדש ויפיפה כשצמוד אליו חדש כושר מושקע ונראה שהמקום משמש כאבן שואבת לכל מתעמלי האזור. יש אפילו מחסום צבעוני מואר בנורות אדומות. את פנינו מקדמת עלמת חן (מנהלת הקבוצה) עם שיער עד לא ידע ותחפושת של של נמר שעירבבו אותו עם דוב. או עם ג'ירפה. לא הצלחתי לזהות. עוד לא התרגלנו לצבע וגם מנהל האולם מקבל את פנינו עם קפה ותחפושת זהה. מה קורה פה ?! נכנסים לאולם ורואים שגם השחקנים התחפשו. מסתבר שאיזה ספונסר תרם אימוניות לקראת החורף ובלחץ האירועים הצבעים נבחרו דרך מסך טלפון, בחושך, בלי משקפיים ויד קשורה מאחורי הגב. לא נורא, העיקר שלא קר.

טוב, בואו נגיע לעיקר. היה פה משחק. המארחת ממבועים והאורחים מדימונה. אבל לא סתם מדימונה, כי כל הקבוצה (למעט שחקן אחד) כוללת שחקנים מקהילת העיבריים. אז מהי קהילת העיבריים? וואו. יש פה סיפור מעניין. הקהילה נוסדה במאה הקודמת בשיקגו וחבריה התחילו לעלות לארץ במהלך שנות ה-60. כיום הקהילה מונה כשלושת אלפים חברים והם מקיימים אורח חיים שיתופי עם דגש על טבעונות. רק בתחילת המילניום הנוכחי קיבלו חבריה מעמד של תושבי קבע ובעשו ר+ האחרון, כשבני הקהילה גם החלו להתגייס לצבא, זה הקנה להם (החל מ-2012) אזרחות מלאה, למתגייס ולכל בני משפחתו.

טוב. עכשיו באמת נגיע למשחק. רבע ראשון התנהל בקצב, איך לומר, לא ממש מהיר כשבסופו מבועים הובילה 12:19. קצב ישראלי למהדרין אבל עם ניחוחות של חו"ל כי השחקנים האורחים מדברים ביניהם באנגלית. כולי תקווה שוועדת שרעבי והרעיונות שלה לגבי מתאזרחים לא יגיעו גם עד הליגה הרביעית.

רבע שני, החברה בשחור (מדים, אנחנו לא גזענים או משהו), רובם בני 17-18 מפגינים הרבה התלהבות, אתלטיות וזריזות בלתי רגילה, זורקים הרבה, אמנם לא תמיד קולעים אבל כמעט כל כדור חוזר נופל לידיהם. הלבנים (שוב, במדים) אמנם, גבוהים, רחבים ומנוסים אבל הפער מסרב להיפתח וקצת אחרי אמצע הרבע שתי שלשות של טילמן האורח מציינות 26:30 בלבד למארחים.

סוף סוף המארחים בלבן הבינו שעם האזורית שלהם הם לא יגיעו רחוק והמעבר לאישית הפשוטה והבסיסית נשא בתוצאות מידיות. זה התחיל בשלשה והטבעה של רחמים, המשיך בדקות נהדרות של סיגלר, עם סל וחסימה, כשגם הפסקת המחצית לא משנה את המומנטום. מבועים המשיכה במשחק מעבר יעיל כשבן עליזה שולח את רחמים במסירת קווטרבק מחוף לחוף ומינץ את סיגלר עושים תן ולך חד וחלק וסוגרים ריצת 0-22 תוך 10 דק' שגמרה את המשחק. קריסמס בשחור בסל מחסל את הבצורת, סוף שלישי 35:68 למבועים.

הרבע הרביעי היה גארבג' למעט שני אירועים. בתחילת הרבע השופטים נדבקו מהאורחים והתחילו לדבר אנגלית (טוב, הייתה להם ביקורת, רוצים לעלות ליגה, אז עושים רושם. שיפוט מצוין, דרך אגב) ובסוף הרבע העינינים קצת התחממו כשהלבנים קיבלו ב"ס והשחורים הרחקה. בסיום 46:81 למארחים.

קלעים הפועל מבועים: 20 נק' למצטיין המשחק רון רחמים, 15 נק' לקפטן גולן אמסלם, 14 נק' לאדר בן עליזה, 13 נק' לדולב קינן, 10 נק' לשי סיגלר, 5 נק' לאור מינץ ו-4 נק' לאופיר ממן.

קלעים דימונה: 13 נק' לאלעזי אדוורדס, 11 נק' לאליקוב טילמן, 5 נק' חולקים יניב קריסמס ושליח בריינט, 4 נק' לאלרומם אדוורדס ו-3 נק' חולקים מהרי בראון וג'קסון גלן.

אם תביטו היטב תבינו על איזה טרנינג דובר בתחילת הכתבה