יומן פלייאוף: הפור האחרון?

מכבי תל אביב זכתה במה שהגיע לה, ואפילו הצליחה להחריש מעט את כשלון העונה האירופאית. מכבי ראשון לציון ג'יעג'עה רוב העונה, אבל עדיין השתתפה בשלושה גמרים. ובעונה הבאה: אין חוק רוסי, ייתכן וגם אין פיינל פור. טוב לנו או רע לנו - אפשר להתווכח, אבל כישראלים - בכל מקרה נמצא על מה להתלונן. כי ביום בו לא יהיה לנו על מה להתלונן, לא ישאר על מה לכתוב. (צילום: מנהלת ליגת העל)


| אלירן כהן

 

- בדרכה אל גמר גביע ווינר מכבי ראשון לציון הזיזה הצידה את מכבי תל אביב והפועל ירושלים, וזכתה להניף נגד הפועל באר שבע. בשני הגמרים הבאים היא הצליחה בצעד אחד (הדיחה את מכבי ת"א ברבע גמר הגביע ואת הפועל ירושלים בחצי גמר הפיינל פור), אבל נתקעה עם השני. קצת מוזר לדבר על העונה של ראשון לציון במונחים של בינוניות אבל גם אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקבוצה של צביקה שרף - ולאחר מכן גיא גודס - סיימה את העונה הסדירה במאזן שלילי ות'כלס, ולא הדהימה. ובכל זאת, כשכל התארים מוכרעים במשחק אחד, או באסופה של כמה בדרך לשם - או שזה עובד או שזה לא. פעם פה ופעם שם זה בהחלט עבד.

- מכבי תל אביב לא תרצה לזכור את העונה הזו, כמו את רבות מקודמותיה. אפשר היה לבוא ולומר שאירופה היא המדד, אבל האלופה כבר הספיקה לרשום עונות של שלושה גמרים (גביע, ליגה, יורוליג) ובכל זאת לצאת עם תחושה נפסדת. במילים אחרות: זה מורכב. מה שבטוח הוא שהסיומת של העונה הזו טובה, מבחינת מכבי ת"א, בהרבה מקודמותיה - יש לה מאמן שהיא באמת רוצה, יש לה בסיס שחקנים טוב ללכת איתו עוד שנה קדימה, ויש לה סבלנות, שאולי תשתלם לה. כשנבוא לסכם פה דברים ב- 2020 נהיה לבטח חכמים יותר.

- ובעונה הבאה, גם מכבי ת"א, גם מכבי ראשל"צ, גם הליגה כולה, יתמודדו עם מציאות חדשה. נוחה יותר, זולה יותר, ובעיניי לא מעטים - גם טובה יותר: חוק רוסי - אאוט, ארבעה זרים בחמישייה - אין. אם יש גרף אחד שישוב על עצמו ביותר מאתר ספורט אחד לאורך כל חודשי העונה הבאה הוא כנראה מספר הדקות שהשחקנים הישראלים קיבלו אל מול שנים קודמות. הוא כנראה לא יעלה, הביקורות דווקא כן. הסיטואציה הנוכחית אפשרה ל"קבוצות הגדולות", בעיקר בשנים האחרונות, להביא איזה ישראלים שרצו ולהשאיר לשאר הליגה את רוב השאר. זה מה שאפיין את מכבי ת"א בעידן שני זרים ובוסמן. איך זה יראה בעידן של 6 זרים וישראלי אחד על הפרקט? חידה. אבל אם מישהו רוצה סיבה אחת לכך שמכבי ת"א הייתה זו שהניפה אתמול צלחת, הוא ימצא אותה במקום אחד: עומק.

- ויש עוד משהו שאולי ישתנה בעוד שנה (ואולי רק בעוד שנתיים): חוזרים לסדרות. "רק" הטוב מ- 3, אבל עדיין. כל כך הרבה מילים רעות נאמרו על הפיינל פור, רובן אפילו די מוצדקות, אבל יש בכל זאת משהו אחד שהוא הביא ואי אפשר לקחת ממנו. הוא הביא איתו תקווה, הוא הביא איתו מציאות אחרת, גם אם אולי מעט קלוקלת ורודפה בכוכביות. הוא לא ספורטיבי בשום צורה, אבל הוא התחיל לייצר באזז ענק סביב ענף שהחל להראות קצת סימני גסיסה, והביא איתו תקווה. הרגיש קצת אחרת לראות אתמול את אוהדי מכבי ת"א חוגגים בק-טו-בק בהתלהבות של גמר יורוליג. גם הם יודעים שהפיינל פור - על מגרעותיו - הביא איתו גם הרבה שמחה. זכייה באליפות היא כבר לא אבן שנגולה, היא אירוע שהולכים לחגוג, היא תאריך שזוכרים בלוח השנה. ומה אנחנו, אוהדי הכדורסל, רוצים יותר מזה.