לאומית נשים - להיות ראשון

"דברים תמיד קורים בזמן נכון...". כזו היא הליגה הלאומית של השנה. 4 קבוצות באמת רוצות לעלות ליגה, יותר ויותר שחקניות צעירות מקומיות משתלבות בסגלי הקבוצות (כולן רוצות לשחזר את הצלחת הדאבליסטית), סגלים עמוקים של לפחות 10 שחקניות ואף אחד לא יכול לנבא מי תהיה האלופה ומי יהיו היורדות. מה צריך יותר מזה? פרויקט ענק לפתיחת העונה. "...משהו חדש מתחיל עכשיו!


| שי ברק

 

הליגה הלאומית ממשיכה להיות צעד אחד לפני הענף. שנה שעברה ראשל"צ הוכיחה שנערות יכולות להתמודד עם כל יריבה, השנה כולן יהיו בליגת העל ובכל קבוצה מחפשים את הכישרונות האלה. גם השנה הלאומית, תיתן לאוהדים אינספור סיבות להתאהב. קבוצות הפריפריה ממשיכות להיות האופציה המובילה לתארים והמרכז עושה התאמות ולא נשאר מאחור. כמו לפני שנה , השנה יותר מתמיד ליגה שתמשיך לספק שחקניות לנבחרות ישראל תשתית של קהל לליגת העל. כי עבודה קשה מנצחת!


* התמונה שמובילה את הפרויקט השנה היא השילוב בכאוכב בין שחקניות מחלקת הנערות שיובילו השנה את הקבוצה (הכי קרוב לראשל"צ של השנה שעברה) מחוזקות בשתי שחקניות פנים מנוסות עם עבר בנבחרות ישראל ובליגת העל בר סלע-גילינסקי ועלית כהן. מודל ודוגמה שהלוואי ועוד קבוצות ילכו בדרכן.

 

מתחילה מהתחלה / טור לפתיחת העונה 

"מהיום אני נשבעת 
יותר לא אשבר בסתיו 
כבר מנוסה וכבר יודעת 
אני אצחק לו בפניו 
אני אביט בו אדישה 
ואחייך ללא בושה "


1. בקיץ האחרון נבחרת הנערות עלתה לדרג א'. בסגל שלה היו 8 שחקניות ששיחקו בליגה הלאומית (4 מהחמש הכי יעילות באליפות). הן עשו את זה כי קיבלו דקות, שיחקו נגד קבוצות מנוסות שנבנו כדי לקחת אליפות, הקפידו על כמות אימונים יומית – וכן לפעמים שיחקו ביותר ממסגרת אחת, אבל את התחרותיות ספגו בליגה הלאומית. לפני חצי עשור, ב-2013,  עלתה המחשבה ליצור הגבלות על הליגה הלאומית (ללא שחקניות מעל גיל 30, הגבלת שכר...). המזל של נבחרת הנערות מקיץ 2018 שההחלטות האלה לא עברו. בשנה הבאה 7 מ-8 שחקניות ששיחקו בעונה שעברה בלאומית ישחקו בליגת העל. הן יקבלו את ההזדמנות שלהן אחרי שניצחו שחקניות בכירות שמרוויחות סכומים גבוהים, אבל לקחו מולן אליפות, או קלעו מול שחקניות מנוסות ופיזיות 37 נקודות למשחק. הליגה הלאומית שוב הוכיחה שהיא המקום שמאפשר לשחקניות הצעירות להתפתח.

2. עדיין מזלזלים בליגה הלאומית. גם לנבחרת העתודה הגיעו שחקניות ששיחקו השנה בלאומית, אפילו יותר מאחת. אבל אותן שחקניות לא קיבלו הזדמנויות בשנים הקודמות. מאמנים ואנשי מקצוע לא באים לליגה הלאומית לצפות בהתפתחות של השחקניות הצעירות. הם מספרים בזלזול על הרמה הנמוכה, הם אוהבים להתנשא עליה (וללכת לראות רכבת זרות אלמונית נוחתת בישראל) – אבל פתאום שאחת הקבוצות מגיעה לגמר, אז... 'וואו'. 

3. גם מאמני כדורסל בליגה הלאומית מפחדים לקחת החלטות אמיצות. יש להם מתחת ליד או במחלקה הצעירה את שחקניות העתיד, אבל הם מכירים את השמות ש'רצים' בליגה כבר עשור וקודם כל מעלים אותן בחמישייה. כמעט כמו בנבחרת הבוגרת, חילופי דורות נעשים איפה שאין ברירה. לא מתוך האמונה לתת לשחקניות, אלא כשפשוט "מתפנה מקום". והתפנה מקום, והשחקניות הצעירות הוכיחו – ובשנה שעברה הן זכו בדאבל והשנה יותר צעירות ייקחו חלק בליגה הלאומית, ויקבלו במה – השאלה מי יראה ומי יעריך.

4. "...אני אביט בו אדישה ואחייך ללא בושה... הוא לא יבין מה שקרה פה, הוא לא רגיל לשינויים. איש מעולם לא התגרה בו, הם נכנעים ללא תנאים...". חווה אלברשטיין כתבה ללהקת מנגו ששרה. השחקניות הצעירות בנות 17-20 מתחילות להפנים ולהרים את הראש, הן לא נשארות איפה שהן מובן מאליו, הן נלחמות על המקום שלהן והן פשוט יותר טובות. כאוכב בנו קבוצה שכמעט כולה מתבססת על המחלקה הצעירה והיא במוקד העניין של הליגה – אבל שימו לב השנה יותר מתמיד לכפ"ס ולרמה"ש שחוזרות ל'בייס', אפילו לירושלים ולבאר טוביה יש שלד איתן של מקומיות. יבנה נותנת מקום של כבוד לשחקניות בית ובנהריה מוכנים לחילופי הדורות. הגלבוע היא קודם כל השחקניות המקומיות שלה והחיבור לקהילה.

5. דיברנו על דור העתיד וקצת חטאנו ל'אני מאמין' שלנו. גם בליגת העל מדברים על חילופי דורות, זה נכון. כי שם פספסו את ההווה הנושקות לעשור הרביעי לצד נערות. בליגה הלאומית נמצאות היום כל שחקניות דור ההווה. בר גילינסקי, הדר גוטין, עלית כהן, ענבר לברון, קרן נחמה, אוריאן אמסלם, זואי רייכמן, דניאל חג'ג', עמית גור, ספיר תירוש, הדר רפאל, הילה הניג... כולן היו שחקניות נבחרת הצעירה ואפילו תקופה בנבחרת הבוגרת. הן בנות 22-27, הן ההווה של הענף – אבל הענף שכח (?), דילג(?), פספס (!) אותן.

אז הן בלאומית, עובדות קשה לפחות כמו בליגה הראשונה, נוסעות יותר שעות ביממה מלכל אימון שמתקיים בין אשדוד להרצליה (ובקצוות מקבלים דירה), 4 ואולי 5 פעמים בשבוע. הן בכושר שיא כדיר להוביל את הקבוצות שלהן להתמודד על העליה לליגת העל. ואולי...לפני שיהיה מאוחר מדי, מישהו עוד ינצל את היכולות והכישרון שלהן.


על כל זה מתבסס הפריוויו העונה וכך תסוקר הליגה. לפני שנה עשינו את הכבוד לשחקניות שהיו פה בעשור האחרון, השנה אנחנו נעשה את הכבוד לדור שיהיה פה בעשור הבא (כל עוד לא יישברו אותו). פירוז חאג' חמישיית העונה בנערות שנה שעברה תוביל השנה את התקפת כאוכב שמכוונת לצמרת, יעל טויטו תהיה העוגן בגלבוע לצד השמות הגדולים שהוחתמו שם, אנחנו נעקוב ונספר על נועה שמשי ואופיר אליהו, איילי אפרוני ונוי לפושניאנסקי, נטע רפאל ועומר אמסלם, עדן גיוסי, ליאן עודה, היא סלאח וזו היא רק ההתחלה.

וכמו בשנים האחרונות, נכבד את מי שעושה כבוד לנו. שיתוף הפעולה, הצניעות והמקצוענות הם מה שאנחנו מחפשים לקדם ולחשוף – מנקים את הליגה הלאומית ועושים אותה מקצוענית. שתהיה עונה מרתקת, השנה יותר מתמיד גם מותחת, ברמה גבוהה ועם הרבה אהבה לכדורסל... 



קצת על הליגה הלאומית 2018-2019 

הליגה השנה ממשיכה עונה שניה במתכונת הקלאסית. 14 קבוצות בליגה מאוחדת של שני סיבובים (26 משחקים) בסיומם יתקיים ה'פיינל פור'. ארבע הראשונות ישחקו בשיטת הטוב משלוש על האליפות ועל כרטיס בודד (!) לליגת העל. היורדות ייקבעו בתום הליגה הסדירה כש-שתי האחרונות ישחקו בעונה הבאה בארצית. 




וזה מה שמצפה במגזין פתיחת העונה , העומד בסימן "תנו את הבמה לעתיד והכבוד להווה":

1. אחרי שהיתה חלק מהאימפריה של עמק יזרעאל, ירדן עיבל היא אחת השחקניות הכי מזוהות עם הליגה הלאומית והיא חוזרת לסגור מעגל על הפרקט במקום בו התחילה הקריירה הבוגרת שלה, ועל הקווים במקום בו קיבלה הזדמנות ראשונה. ראיון עם שחקנית ההווה של באר טוביה, ומאמנת העתיד שבונה מחדש את העמק - כנסו לכתבה.

 2. פירוז חאג' הובילה בעונה שעברה את כאוכב לחצי גמר נערות, את הבוגרות לכמה משחקים נהדרים ומקום טוב באמצע הטבלה ואת התיכון שלה לליגת העל. בדרך נבחרה לחמישיית העונה בנערות וזומנה לסגל הנבחרת, ראיון אישי והיכרות ראשונה עם השם הכי מזוהה בפרויקט המרשים שמתפתח בכאוכב - כנסו לכתבה.

3. וגם... 'ספסל' ממשיך בסיקור כל הקבוצות, מה הן עשו בשביל שנבוא לראות אותן טובות יותר בעונה הקרובה, מי הלכה ומי באה ואחרי מי שווה לעקוב - סקירת 14 קבוצות הליגה, ניתוחים ותחזיות

[* לחיצה על שם הקבוצה תוביל לסקירה עליה]

מכבי חיפה והפועל גליל עליון - המטרה של השתיים: אליפות. גליל עליון הפיינליסטית רוצה את הצלחת, מכבי חיפה רוצה העפלה היסטורית לליגת העל. 

הפועל גלבוע מעיינות קרן ואס"א ירושלים - השתיים שנשארו מחוץ לפיינל פור בעונה שעברה עברו מתיחת פנים, החתמה של שמות גדולים (פורת ושטרית מול בן ישי) ועם נערות מובילות על הספסל רוצות לחזור ולהתמודד על הליגה הבכירה.

הפועל כאוכב והפועל באר טוביה - השתיים מרגישות שיכולות השנה לעשות משהו מיוחד ושונה שגם יוביל אותם לפיינל פור. כאוכב המתבססת על שחקניות צעירות בוגרות המחלקה ובאר טוביה בחיבור מחדש כוכבות מחזור הנערות 10'-11'.

א.ס. רמה"ש גל והפועל כפ"ס - שתי קבוצות מאותו איזור חיוג ואותו ד.נ.א. הרצון להתמודד בצמרת תוך בניה וקידום כמה שיותר בוגרות האגודה עם חיזוק מתאים. בוגרות המחלקה חונכות את נערות המחלקה - רק טוב יכול לצאת מזה.

אקדמיית וינגייט ואליצור נתניה - לאחת מאמן מהותיקים בענף לשניה צוות אימון חדש ורענן ולשתיהן אתגר גדול להיכנס לחלק העליון בטבלה.

אליצור יבנה ועירוני נהריה - שתי עולות חדשות שנבנו דומה עם מאמנים שאפתניים בעונת בכורה, שחקניות דומיננטיות בצבע, הרבה נסיון לצד שחקניות בית מקומיות ורצון לעשות משהו מיוחד.

אליצור ת"א ומכבי תל כביר - התל אביביות בנו קבוצות רעננות ומפתיעות עם לא מעט שחקניות שקפצו מהארצית ללאומית ומקוות לפרוץ. שתיהן מקוות להפתיע ולהימנע מעונה קשה.