לאומית 19/20 - בית מרכז

הרצליה הפייבוריטית תקווה לא למעוד ולסלול את דרכה בקלילות חזרה לליגת העל. רעננה תקווה שהבניה המחודשת תוביל אותה לעונה רגועה במרכז הטבלה, וכך גם שתי השכנות - הוד השרון, הקבוצה הותיקה בליגה, וא.ס. רמת השרון - שחוזרת אלינו אחרי שנתיים בארצית. (צילומים: מנהלת ליגת העל, א.ס. רמה"ש)


| אלירן כהן

 

מכבי הוד השרון

במידה מסוימת, הוד השרון היא כנראה הקבוצה הכי "אפורה" שהציגה הליגה הלאומית בשנים האחרונות. וזה קצת מפתיע, אבל לא נקשקש לכם יותר מידי כדי לא להרוס את הטריוויות. גם את העונה הזו פותחת הוד השרון עם מטרות פשוטות וכוונות צנועות: להעביר עונה רגועה בלי להסתבך יותר מידי ולשמור על סיכוי כלשהו להיכנס לפלייאוף כדי להסדיר את הדופק מוקדם ככל האפשר. לא עבד בשנתיים האחרונות, מעניין יהיה לראות אם זה יצליח דווקא הפעם.

נתי כהן, שהשאיר את הקבוצה בליגה אשתקד, נשאר על הקווים לעונה נוספת, אבל יצטרך לפתוח אותה עם סגל כמעט חדש לחלוטין כשרק יונתן רבינוביץ' ועידו דוידי שרדו את זעזועי הקיץ האחרונים. קווינטרל תומאס עזב לכסף הגדול של אתא, פול דילייני הצטרף לאשקלון, אוהד כהן, טמיר אריאלי, אופק מלכה ואיתן רוטנברג ירדו לליגה הארצית, ולכהן - לא הייתה ברירה אלא להתחיל להרים את העסק מחדש.

עידן פז הגיע מרחובות, יריב עמירם מיבנה, ג'פרי פריד מחצי עונה באשקלון ושחר עמיר מר"ג / גבעתיים - שחקנים צעירים שמכירים יותר או פחות את הליגה וינסו להתאקלם מהר לפילוסופית המשחק של כהן. ג'יימי הול, שנפצע באמצע העונה שעברה עת שיחק בקריית אתא עשה את הדרך ההפוכה והצטרף לקבוצה, כשלצידו יכדרר הגארד האמריקאי לי מור, ששיחק אשתקד בליגה הראשונה בגרמניה. שניהם, כפי שהתרגלנו לא אחת מהוד השרון בשנים האחרונות, החליפו שני זרים אחרים - ג'סי פרי וצ'אד פרייזר, שיאלצו לראות את ארץ הקודש, לפחות כרגע, באפליקציות של גוגל.

לעמוד הקבוצה באתר

טריוויה:

- מאז ההופעה הגדולה בגמר הפלייאוף בעונת 2012/13, הוד השרון הוסיפה הופעה בודדת אחת בפלייאוף. זה היה לפני 3 שנים, והסתיים בהצגה אדירה ברבע הגמר, כשהקבוצה של חנן הירשוביץ', שסיימה במקום השמיני, הדהימה את אלופת העונה הסדירה עירוני רעננה.

- ולמרות האפרוריות הזאת ומאבקי התחתית אליהם הייתה שותפה, הוד השרון של השנים האחרונות הביאה לארץ לא מעט זרים שיזכרו לטובה: קווינטרל תומאס לפני שנה, סטורם וורן לפני 3 שנים, אייזיה סייקס בעל יד הזהב מקו העונשין וג'רמי אלן. במדי הקבוצה מהשרון זכינו גם לראות את ורנון טיל בשיא פריחתו עם ממוצע של 4 טריפל-דאבלים לעונה, ואת הקאמבק הגדול של פול דילייני. לא רע בכלל לקבוצת תחתית.

- הוד השרון היא הקבוצה היחידה שלא עזבה את הליגה לאורך כל עידן הסטטיסטיקה הרשמית. זה כן יכול להסביר הרבה סטטיסטיקות ברורות מאליהן (כמו: למה הוד השרון השתתפה בהכי הרבה משחקים בליגה, באמת למה), אבל שום הסבר הגיוני לזו: מבין 11 השחקנים שקלעו הכי הרבה שלשות (פורמלית) בליגה - שמונה מהם עברו בהוד השרון. רוצים שמות? אוהד כהן, אילן ברקוביץ', אלעד אליהו, גרי גנדל, איתן רוטנברג, גיא דותן, עידו סטולרו ולירן מורן.

 

א.ס. רמת השרון

דווקא כשלא תכננה, דווקא כשלא האמינה, הצליחה רמת השרון לעמוד במשימה הלא רשמית שהגדירה לעצמה בעונה שעברה ולחזור לליגה השנייה. אחרי שסיימה את העונה הסדירה בליגה במקום הרביעי, היממה בחצי הגמר את עכו שסיימה את העונה כמעט ללא הפסדים, והדהימה את מגדל העמק בגמר שהייתה פייבוריטית ברורה לא פחות. בשתי הסדרות היא חזרה מפיגור 1-0, ואת כל זה היא עשתה כשעל הפרקט כדררו להם לא מעט מבוגרי מחלקת הנוער של המועדון. הצגה.

גיא קנטור, שאימן את הקבוצה בשנים האחרונות והיה שותף לעונותיה הטובות יותר (פלייאוף הליגה הלאומית לפני 4 שנים) והטובות פחות (עונת הירידה לארצית ועונת ההפסד בגמר בפלייאוף) נשאר על הקווים לעונה נוספת, והצליח לשמור לעונה נוספת על עודד שעשוע ומוטי מוסקוביץ' הותיקים. רמה"ש אמנם נפרדה מאיתי קרביוב ואופק בוגדנובסקי שהובילו אותה אשתקד, אבל עם כל הכבוד שנתנה לשחקני הרכש - דווקא שחקני הבית שלה הם הם החזית. וגם השנה, בלאומית, קנטור צפוי לתת להם דקות משמעותיות ובפרט לים יהונתן שנתן פלייאוף נהדר.

מסע הרכש של רמת השרון, לעומת זאת, היה צנוע יחסית וכלל בעיקר שני ישראלים בולטים: גל גילינסקי, ששיחק אשתקד ביבנה ורשם בשנתיים האחרונות קפיצת מדרגה יפה, ואיגור סימין שחוזר ללאומית אחרי שאשתקד הפסיד לקבוצה מהשרון בגמר הפלייאוף, עת שיחק במדיה של מגדל העמק. את הסגל שלמה השלימה רמת השרון עם צמד הזרים טיירל נלסון וג'ילן ג'קסון, ששיחקו אשתקד בפינלנד, יחדיו, במדיה של קוטקה. שניהם יחזקו את הקו הקדמי של הקבוצה, ויקוו לחורף תל-אביבי נעים שיפצה על הזוועות שחוו אשתקד על חופו של המפרץ הפיני.

לדף הקבוצה באתר

טריוויה:

- טוב, אי אפשר בלי זה, אבל לא ממש מצאנו את הפעם האחרונה בה שני זרים ששיחקו יחדיו באותה הקבוצה במדינה זרה עברו יחדיו לאותה הקבוצה בליגה הלאומית אז אם אתם יודעים משהו תגלו לנו. כן מצאנו, נניח, את אלונזו קולמן וברנדון אדוארדס ששיחקו יחדיו בסאלון וילפאס בעונת 2016/17 והגיעו בעונה שלאחר מכן לליגה הלאומית. גם סאלון, אגב, משחקת בליגה הפינית.

- 41 שניות כדרר גיא קנטור במשחקו הרשמי האחרון בליגה הלאומית (שגם הם הסתיימו במדד חיובי), אי שם בעונת 2010/11 במדיה של מ.כ. הבקעה. הקבוצה של אבי אשכנזי ניצחה, כזכור, את הפועל ת"א בגמר הפלייאוף וחגגה את עלייתה האחרונה לליגת העל טרם גוועה. קנטור חוזר ללאומית לעוד קדנציה כמאמן, והשנה הוא יפגוש שלושה חברים מהעונה ההיא: פול דילייני, נועם מטלון ויחזקאל סקוורר. שחקן רביעי, אגב, משחק תחתיו בשנים האחרונות ונמצא איתו גם היום: מוטי מוסקוביץ'.

- לא פחות מחמישה שחקני בית של רמת השרון ילבשו השנה את מדי הקבוצה ויקוו להוליך אותה לעונה סולידית בלאומית. מי שלא תהיה שם לעודד אותם מהיציע, עונה שנייה ברציפות, היא אלקטרה, חתולת הבית המיתולוגית של אולם "אורנים". הכל טוב איתה, תהיו רגועים, הסיבה היא שקבוצת הגברים עברה לשחק באולם "קרית ערים" במקום באולם אורנים המיתולוגי.

 

עירוני רעננה

אלופת העונה הסדירה אשתקד, שהודחה בחצי גמר הפלייאוף ע"י מכבי חיפה, יצאה הקיץ להרפתקה חדשה. אחרי שבקיץ שעבר נפרדה רעננה מהמשולש פלג-לביא-גיבנס שהוביל אותה לשלוש עונות פלייאוף מוצלחות, איבדה הקיץ הקבוצה מפנינת השרון את שני שחקני הבית הדומיננטיים שלה - גיל בני ומייקל בריסקר, שני הזרים שלה - ג'ארמר גאלי ו- ווין לנגסטון (שנשארו בארץ), ואת הצמד שגיב דוד וגל חלמיש שמצאו בית חדש.

על הקווים אמנם אבנר יאור נשאר לעונה נוספת, אבל הוא נאלץ לבנות את הכל כמעט מההתחלה, ונוכח מגבלות התקציב של הקבוצה זו לא הייתה משימה קלה במיוחד, ובכל זאת - היו כמה בשורות: גיא לביא חזר אחרי עונת חצי-חצי במכבי חיפה ונתניה, יאיר קרביץ, תומר פורת ואורי חי שחקני נבחרת העתודה הצטרפו גם הם, וכך גם הפורוורד המתאזרח ראיין קלאמג'. השניים האחרונים יצטרפו לאורי טרוצקי, השורד היחיד מהעונה שעברה, בקו הקדמי.

הסנטר טיילר ווידמן, ששיחק אשתקד בצדביטה זאגרב והסווינגמן לארי אנדרסון, שהגיע מהליגה הפינית. קשה להמר שהצמד יצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה ויביא את השילוב ההתקפי-הגנתי הנהדר שהביאו איתם אשתקד גאלי ולנגסטון, אולם מאידך קשה לתלות את הסיכויים של רעננה להעפיל לפלייאוף אלמלא פגיעה בינגו בשניים - או במי שלא יהיו אלה שיחליפו אותם (אנדרסון כבר החליף את סטיבן גרין עוד לפני שמצמצתם).

לדף הקבוצה באתר

טריוויה:

- את עונת 2014/15 סיימה רעננה במקום ה- 13 בליגה, וכבר הייתה מוכנה למסע תלאות נוסף בליגה הארצית. התפרקותה של ברק נתניה הפיחה בה חיים מחדש ושלחה את הקבוצה מפנינת השרון לרצף של 4 עונות קסומות בלאומית במהלכן סיימה פעמיים כאלופת העונה הסדירה, והעפילה פעמיים לחצי גמר הפלייאוף. קשה לנו לראות את רעננה של העונה חוזרת לשם, אבל... ימים יגידו.

- מפה לשם, על חצי מקבוצות הליגה אפשר היה לכתוב על הקיץ ה"לא קל" שעברו, ובכל זאת - רעננה עברה אחד לא קל במיוחד, פחות מבחינה מקצועית (כלומר, גם) ויותר מבחינה ניהולית, כשבמשך תקופה לא קצרה עמדה באוויר השאלה האם תירכש ע"י ג'ף רוזן, בעלי מכבי חיפה. בסופו של דבר רוזן נשאר בכרמל, אבל את רעננה עזבה יושבת הראש זיוה לב-דגן - היחידה בשתי הליגות הראשונות. יושבת הראש הבכירה בכדורסל הישראלי היום היא איריס ועקנין מהפועל מעלות (ליגה ארצית).

- בשנים האחרונות הייתה רעננה חממה לא קטנה לשחקני נבחרת העתודה: יובל זוסמן, גיל בני ומייקל בריסקר היו שותפים לא מעט להצלחותיה הגדולות בשנים האחרונות, ואת מקומם בשנה הקרובה ינסו למלא יאיר קרביץ, תומר פורת ואורי חי - שהיו שם גם הם. את השניים הראשונים אתם כנראה מכירים, השלישי שיחק בשנתיים האחרונות במכבי שוהם בליגה הארצית וזכה איתה בגביע האיגוד.

 

בני הרצליה

בליגה כמו זו שצפויה לנו השנה, קצת קשה לדבר על פייבוריטית אחת מספיק ברורה לטייל כל הדרך אל הבנק ולחגוג עליית ליגה בסטייל, אבל אם יש אחת כזו - זוהי בני הרצליה. היורדת מליגת העל, שעד לאמצע הקיץ עוד ניסתה להיאחז בקרנות המזבח ולמצוא פתח לשמור על מקומה בליגה השנייה - אך לשווא, תפתח עונה בליגה הלאומית 28 שנים אחרי הפעם האחרונה שזה קרה. 6 שנים לפני ש"ספסל" עלה לאוויר ו- 22 שנים אחרי שהאדם הראשון נחת על הירח.

למרות הבניה המאוחרת, הרצליה הצליחה ללכת על בטוח ולהרכיב סגל נהדר שמשלב בין שחקנים מנוסים, שועלי קרבות בליגה, זרים אטרקטיביים וצעירים עם פוטנציאל להשתלב ולקבל דקות משחק משמעותיות. מיקי גורקה שאימן את הקבוצה במשך שנתיים בליגת העל חזר לקדנציה נוספת בה יקווה להשכיח את עונת הבלהות שעבר אשתקד בציר נהריה-רחובות, ומסגל העונה שעברה הצליח להשאיר משולש קטלני בדמות ניצן חנוכי, אור לאומי (שמכיר את הליגה מקרוב) והמתאזרח גייב לוין.

אנטוני פישר, שעלה אשתקד לליגת העל עם מכבי חיפה היה שחקן הרכש המשמעותי שצרפה אליה הרצליה בקיץ. אופק מלכה הצעיר הגיע מהוד השרון, רון גוטמן שהיה נהדר בשנתיים האחרונות בליגה הארצית הצטרף גם הוא, ולקינוח החתימה הרצליה צמד זרים נהדר - הגארדון קנדל אנטוני, ששיחק אשתקד בליגה הראשונה בצרפת, והסנטר ג'אקים דונלדסון, שהצטרף ברגע האחרון כמחליפו של מרכוס לי שנפתע. דונלדסון שיחק אשתקד בב"ש בליגת העל, והוא חוזר לקדנציה שניה בהרצליה במדיה שיחק בליגה הראשונה לפני 5 שנים.

לדף הקבוצה באתר

טריוויה:

- 173 סנטימטרים ואנרגיות בלתי נגמרות הם מה שמביא איתו הזר החדש של בני הרצליה, קנדל אנטוני. כמעט ולא מגיעים לכאן זרים במימדים האלה, אבל האחרון ברשימה השאיר כאן רושם נהדר. קראו לו קדריק מייז, הוא הוביל את קריית גת לגמר הפלייאוף ממש לפני שנתיים, והשווה את שיא הליגה של כל הזמנים עם 99 שלשות בעונה.

- שלושה גמרים ושתי עליות ליגה רצופים הקפיצו את מניותיו של אנטוני פישר והכתירו אותו כקבלן העליות התורן של הליגה, מה שגרם לבני הרצליה לפתוח את הכיס ולנו את התיאבון. אבל פישר הוא לא קבלן העליות היחיד שנחת בהרצליה - גם לדונלדסון רזומה עליות נאה: את קנאריס הוביל מהליגה השלישית לליגה הראשונה בספרד, ואת לה-פורטל מליגת המשנה לליגה הראשונה בצרפת.

- אם להעמיד את העובדות על דיוקן, בני הרצליה כבר הספיקה לרדת לליגה הלאומית לפני 18 שנים. ארז ביטמן עמד על הקווים, יניב גרין ואנדרו קנדי כדררו בין השאר על הפרקט. הרצליה ניצלה, בסופו של דבר, בזכות האיחוד עם מכבי רעננה והקמתה של קבוצת "בני השרון" החביבה שנעה בראשית דרכה בין "מטרווסט" לאולם "היובל". 9 שנים אחרי האיחוד התפרק, ולראשונה מאז - תפגוש העונה הרצליה את רעננה בקרבות הליגה שלה.

 

 

 

זוכרים את הפאנל שלנו? (שלום סיונוב, ניב שמולי ויולי קובלנץ)

לפני שבועיים ביקשנו מהם לחוות דעה על בית מרכז... הנה מה שהיה להם להגיד