"להחזיר את הליגה לקדמת הבמה"

בחודשים האחרונים החליטו מספר שחקניות בליגת העל להקים ארגון שחקניות, במטרה לנסות ולהחזיר לליגה את החשיפה והסיקור שהיה לה בעשור הקודם. השחקניות יודעות שקל זה לא יהיה, אבל מוכנות לתהליך ארוך ובטוחות שיצליחו לעשות שינוי. ואם חשבתן שיש שביתה על הפרק - אז זה ממש לא הכיוון פה.


| לילך וייס

 

כל מי שעוקב אחרי ליגת העל לנשים היום, יודע שהמצב לא הכי טוב. הליגה שנמשכת בקושי חצי שנה לא זוכה ליותר מדי חשיפה בתקשורת, הקהל בקושי מגיע למגרשים ולא מעט שחקניות ותיקות בוחרות בכלל ללכת לליגה הלאומית. לקראת העונה הקרובה החליטו מספר שחקניות בליגת העל שהגיע הזמן לעשות שינוי – והקימו את ארגון השחקניות. בראש הארגון ובפרונט שלו עומדות היום 4 שחקניות – יערה יצחקי ודניאל רבר, שישחקו בעונה הקרובה במכבי עירוני רמת גן, עדן רוטברג, שתשחק באליצור רמלה ומרים חנון שתשחק בא.ס. רמה"ש.

"המטרה - להחזיר את הליגה למה שהיא הייתה, לקדמת הבמה." אומרת יערה יצחקי, שהיוזמה להקמת הארגון התחילה אצלה. "שאנשים ישמעו על הליגה, ידעו מי זאת עדן רוטברג ומי זאת יערה יצחקי. היה פה ענף מדהים עד לפני כמה שנים טובות. פעם הכירו פה שמות של שחקניות ולא סתם, האולמות היו מפוצצים ואנשים טיפסו על האולם ברמלה כדי לראות את המשחק מבחוץ, ואין סיבה שזה לא יהיה גם היום". "המטרה של הארגון זה ליצור שיוויון בין הליגה שלנו לליגה של הגברים." מוסיפה דניאל רבר.

 

אחרי כמה חודשים של התארגנות מאחורי הקלעים, בשבוע שעבר הארגון הודיע באופן רשמי על הקמתו, כשרוב שחקניות הליגה כבר הצטרפו כחברות בו. הארגון לא צפוי לעסוק בנושאים משפטיים והגנה על תנאי ההעסקה של השחקניות כמו אצל הגברים, אלא יפעל נטו לשיווק וקידום הליגה. הצעד הבא של הארגון הוא פגישה על מנהלת ליגת העל לנשים, במטרה לעבוד יחד איתו בשיתוף פעולה מלא.

"אנחנו מאמינות שצריך להגיע ביחד. לנו אין את הכלים, ואין כסף בארגון, אבל הם כגוף שזאת העבודה שלהם אמורים לקדם את הליגה, אמורים לקדם את המוצר הזה." אומרת יצחקי, אחרי שכבר דיברה עם דוברת המנהלת ברוריה ביגמן והמנכ"ל רמי קיצוני, וכרגע מחכה לפגישה מולם, שבימים האחרונים נקבעה ל-7.10. "ממה ששמעתי מהם הם כן מעוניינים בשיתוף פעולה ורוצים לשמוע, ואנחנו מקוות שזה יהיה הכיוון. אנחנו רוצות להגיע למצב שאנחנו נעשה את החלק שלנו כשחקניות, כי אנחנו מאמינות שביחד אפשר ליצור פה שינוי. יש לנו המון רעיונות ודברים להציג להם, וזאת המטרה. האינטרס שלנו ושל המנהלת לסיפור הזה משותף, אנחנו רוצים ליצור כאן ליגה איכותית ושישמעו עלינו"

"כשהייתי באוסטרליה, וזאת הייתה ליגה שניה, ראיתי איך שהמועדון מתייחס לקבוצה מבחינת הפרסום והקידום והאינטרנט הכל" אומרת רבר, שחזרה לארץ לא מזמן אחרי 4 חודשים בליגה האוסטרלית השניה בקבוצת מקינון, ונותנת דוגמאות למה אפשר לעשות כדי לקדם את הליגה. "בעיר את מסתובבת ואת רואה פרסומים על מכוניות, עושים כל כך הרבה דברים כדי לקדם את המשחק. מציעים פרסים למי שקולע מהחצי, כל מיני דברים קטנים שיגרמו לאנשים לבוא. אני חושבת שזה מתחיל משם, מהדברים הקטנים, מלהעלות כתבה עם שמות נכונים עם עובדות נכונות וזה פשוט מתחיל משם. המשחקים שלנו היו לפני המשחקי גברים, כל הזמן. ככה הקהל של הגברים היה בא לראות את המשחק שלנו. אותו מעדון, דאבל ערב. אין דבר כזה באוסטרליה שמועדון גברים לא תומך בנשים. הגברים היו מפרסמים סרטונים שיבואו למשחקים שלנו. דברים קטנים שקל ופשוט לעשות אותם."

"היום הכל זה האינסטגרם והרשתות החברתיות. דיברנו על זה לפני, הסתכלנו על אינסטגרם ופייסבוק ואין בכלל עוקבים לליגה" מוסיפה רוטברג על נושא הרשתות החברתיות שגם הוא יכול לעזור ולקדם את הליגה. "התמונות שהוצאנו לארגון היה בהן איזשהו מסר, שכן אנחנו נשים ואנחנו לא מתביישות בזה, ללכת עם עקבים ולהצטלם. וזה לא סותר את זה שאנחנו כדורסלניות.  התמונה ישר משכה אנשים, והם נכנסו לכתבה, וזה כבר התחלה טובה"

"התמונה ישר משכה אנשים לכתבה" (צילום: ארגון השחקניות)

 

"ליצור כאן תרבות ספורט נשים"

לא רק כדורסל הנשים בארץ לא זוכה ליותר מדי חשיפה, ספורט הנשים בכלל לא נמצא הרבה בתקשורת ויש שיגידו שאין פה בכלל תרבות ספורט. אבל הבנות בטוחות שזה אפשרי לעשות שינוי.

"אפשר לקדם כל דבר, בעיקר שהמוצר הוא טוב. כל הדברים האלה שאני שומעת זה לא מעניין זה מגוחך לטעמי." אומרת יצחקי, והיא לא סתם אומרת זאת. "הטוטו הוציא דוח על הכנסות מההימורים, וראו שההבדל בין הכדורסל לכדורגל הוא במספרים קטנים. אז למרות שאומרים לנו שכל הארץ רק כדורגל, גם הכדורסל שפחות מקדמים אותו אין הבדלים כמעט בהתעניינות."

"זה לא רק בכדורסל, בעולם יש תקרות זכוכית שאין מה לעשות, אבל נתחיל ממשהו. הנה יש כאן דחיפה, יש פתאום אנשים שרואים" אומרת רוטברג, ויצחקי מוסיפה דוגמא רלוונטית מהתקופה האחרונה. "תראי את מונדיאל הנשים, מה מונדיאל אחד עשה. מייגן רפיניו היא לא מהיום, היא לא פתאום צצה ונהייתה כדורגלנית. אבל הנה כן יש כאן דחיפה. גם אני שאני אוהבת כדורגל זלזלתי בכדורגל נשים, ראיתי ונהנתי. כי באמת היתה רמה גבוהה, זה היה משחק שונה ואחר וקיצבי."

וגם כשכבר יש סיקור תקשורתי, יש הרגשה של קצת זלזול. נבחרת הנערות למשל ששיחקה בדרג א' באליפות אירופה לא קיבלה מספיק חשיפה ("הפרסום שהיה הקיץ על הנערות, אפילו על הקדטים היה יותר, זה היה נורא בעיני"), והשידורים בערוץ הספורט מתאימים את עצמם ללוח של הערוץ ושל קבוצות הגברים שמשחקות במקביל (כשיש התנגשות מגרשים בימי שני, ל.ו.). השחקניות מרגישות ובצד שאין סיבה ש'יעשו להן טובה' שמשדרים אותן. "זאת הבעיה, מפה זה מתחיל. יש לנו גם זכויות, אנחנו משקיעות את כל החיים שלנו בזה, מצפות שיהיה פידבק ובשביל זה אנחנו פה עכשיו" אומרת רוטברג. "השנה היה חצי גמר ב-17:00 באשדוד, גם אם קהל רוצה להגיע זה בעייתי." אומרת יצחקי, ורבר מוסיפה בתגובה "אמא שלי לא יכלה לראות את המשחק. חצי גמר, פלייאוף, ואמא שלי לא יכולה לראות."

"ישראלים באמת חושבים שאין בארץ תרבות ספורט, ששינוי הוא דבר שחייב לקרות מיד ואם לא מצליחים תוך שנה אז צריך לסגור את הענף, כי זה לא מצליח. אבל זה לא הסיפור. צריך לייצר כאן תרבות ספורט נשים, וזה אפשרי. כדורסל נשים הוא הענף הכי גדול בישראל יש פה שחקניות ותנאי פתיחה טובים להגיע לייצר את הדבר הזה, רק צריך סבלנות." מסכמת יצחקי את הנושא.

 

דניאל רבר היא השחקנית הותיקה מבין ה-3, והיא תחל בעונה הקרובה את עונתה השישית בליגת העל. עבור רוטברג זאת תהיה העונה החמישית, ועבור יצחקי זאת תהיה העונה הרביעית. שאלנו אותן מה הן חושבות על הרמה בליגה והאם באמת יש פה מוצר טוב למכור אותו לציבור.

"זה לא סוד שהענף כרגע ברמה פחות טובה מבחינת איפה שהיה לפני עשור ואיפה שהוא עכשיו. לא נבוא ונצהיר שיש כאן איזה ליגה שאף אחד לא מכיר והיא הכי טובה בעולם, זו לא הנקודה." אומרת יצחקי. "יש כאן דור צעיר שרעב להצליח ויכול להצליח, ואין סיבה שלא יכירו את השמות של עדן רוטברג כמו שמכירים את דני אבדיה או ים מדר, שיכירו את הדור שלנו. הליגה פשוט לא מספיק מסוקרת, אבל לא מספיק להגיד היא לא מספיק טובה אז בואו נקפל."

"יש לנו בארץ שחקניות צעירות טובות ומוכשרות, עכשיו כשמתרחש תהליך חילופי דורות, זה הזמן שלנו לעשות משהו עם הליגה הזאת." מוסיפה רבר. "זה נותן לנו יותר מקום עכשיו ל בוא ולתת את הטון בתור הישראליות המובילות, כשאין לנו מישהו מעלינו ותמיד אנחנו בצילן." מוסיפה יצחקי

 

"שחקניות ירצו לבוא לשחק בליגת העל"

נושא חילופי הדורות והדור הותיק שלא צפוי לפתוח את העונה הקרובה (שירן צעירי, שי דורון, קטיה לויצקי, ליעד סואץ קרני, נועה גנור, רוני בן נון) גם עלה בהודעה לתקשורת שהשחקניות פרסמו, כשלפי המצב כרגע רק כ-10 שחקניות מעל גיל 25 ישחקו בליגת העל. מהצד נראה שליגת העל לא מספיק אטרקטיבית עבור השחקניות, שמעדיפות לרדת ללאומית בה יקבלו יותר דקות ובחלק מהמקרים גם יותר כסף.

"היו כמה שנים לא טובות מבחינת הכדורסל אז אלה התוצאות, יכול להיות ששחקניות בגיל 30 מעדיפה ללכת לשני אימונים כי היא עובדת בעוד עבודה וזה מה שמתאים לה, ולא להשקיע את כל חייה ולקבל את אותה משכורת." אומרת יצחקי. "אבל אם אנחנו כארגון נשפר את ליגת העל, אז האינטרס של כולם יהיה להיות בליגת העל. אם נצליח להביא בעתיד תקציבים שיוויוניים, אז שחקניות ירצו לבוא לשחק בליגת העל כי זאת תהיה עבודה שנותנת גם משהו בחזרה, שהליגה תהיה מקצוענית."

"לכולן יהיה יותר נעים ויותר כיף שיהיה פה כדורסל נשים ישראלי שפורח. וגם לבנות שמשחקות כרגע בלאומית זה יקרוץ לעלות לליגת העל, ובנות שבעל לא ירצו לרדת ללאומית. זה כדור שלג." אומרת רבר. "יש שחקניות לאומית שבכיף יכולות להיות שחקניות מפתח בליגת העל - קרן נחמה, בר סלע, יש שחקניות מעולות בלאומית שמעדיפות לשחק כדי לקבל את הבמה. אבל אנחנו מקוות שבעתיד המגמה תשתנה ושכולן ירצו להיות חלק מליגת העל" סיכמה יצחקי.

 

בשנים האחרונות ראינו כמה פעמים שביתות בליגות הבכירות. מנהלת ליגת העל לנשים השביתה את הליגה בדרישה לתקציבים שיוויוניים, וארגון השחקנים השבית את ליגת העל במחאה על החוקים. בארגון השחקניות לא מאמינים בדרך הזאת, ולאורך כל הראיון הדגישו כי זה ממש לא הכיוון שאליו הן חותרות. מבחינתן מה שחשוב זה ללכת יד ביד עם המנהלת לטובת הליגה.

"לא חושבות ששביתה היא הפיתרון. יש כל כך הרבה פתרונות אחרים וזה המוצא האחרון. יש לנו אינטרס לעשות את זה בשיתוף פעולה כי אנחנו רוצות את טובת הענף והשחקניות. לא רוצות לפוצץ פה דברים." אומרת יצחקי, ורוטברג מוסיפה "לא חושבות שאם נתנגח זה יעזור, אנחנו באותה המטרה. אם המנהלת רוצה להיות איתנו אנחנו נרצה להיות איתה"

 

ועם כל הרצון הטוב והאנרגיות שיש כרגע, לכולן ברור שהשינוי לא יקרה "מהיום למחר". אבל הן מוכנות לתהליך הארוך, ומבינות שזה צריך להתחיל מאיפשהו. "אנחנו לא חושבות שזה יקח יום, אנחנו לא מקימות ארגון וחושבות שתוך יומיים נגיע לבג"צ ונעשה פה שינוי. זה תהליך ארוך ויש לנו סבלנות. אנחנו מכינות את הקרקע כדי שעוד 5-10 שנים תהיה פה ליגה טובה."

 

רוטברג, רבר ויצחקי. באות לעשות שינוי