פלייאוף בלאומית: הכישרון או הניסיון?

אז העונה בלאומית מאחורינו, ואנחנו מתחילים להתכונן לקראת סדרות רבע הגמר. מתחילים עם הסדרה בין רעננה המאיימת שדרסה את הליגה העונה, מול יבנה שלקח לה זמן להתחבר אבל בסוף ידעה למצוא את הניצחונות שיכניסו אותה לפלייאוף. על הנייר יש לנו פייבוריטית ברורה, אבל לא היינו ממהרים להספיד את היריבה שלה. (צילום: גלעד חזון)


| אלירן כהן, לילך וייס

 

 

 

אז איפה היינו ומה עשינו?

העונה הסדירה של עירוני רעננה הייתה המשך ישיר של הסיבוב השני שהציגה בעונה הקודמת, ואנחנו לא מחדשים לכם בכך שום דבר. רעננה דרסה את הליגה, שיחקה מצוין, והוכיחה שאפשר לתת קרדיט לשחקני בית ולקצור מכך פירות. אז נכון, העונה המושלמת של השרוניים אמנם ידעה כמה הפסדים (ואחד אפילו בפער גדול רק אתמול), אבל עושה רושם שהם הגיעו בעיקר כדי להראות לנו שגם הם "אנושיים".

רעננה מובילה את הליגה כמעט בכל הפרמטרים הקבוצתיים החיוביים (ונסלח לה על היותה אחרונה בדירוג הריבאונד, זה מתקזז עם היותה ראשונה באחוזים מהשדה), והבטיחה לעצמה את המקום הראשון לקראת הפלייאוף די מהר. את הסיבוב הראשון רעננה סיימה במאזן מושלם, בשני כאמור היו כמה הפסדים, ולפלייאוף רעננה מגיעה בגאון מהמקום הראשון עם מאזן 4-24.

 

לא מעט ציפיות היו מאליצור יבנה בקיץ, אבל כמו שראינו העונה בליגה המשוגעת שלנו, זה לא אומר כלום. לאחר ארבעה הפסדים בארבעת המחזורים הראשונים של העונה, הקבוצה מהשפלה עשתה את השינויים וההתאמות שלה, החליפה, שחררה ובעיקר שדרגה, אך עדיין, נושא חוסר היציבות חזר על עצמו שוב ושוב לאורך העונה, כשהיא לא מצליחה לחבר מעל שלושה ניצחונות ברציפות. בסופו של דבר, יבנה סיימה את העונה הסדירה במקום השמיני במאזן של 12 ניצחונות ו- 14 הפסדים, שעדיין עזר לה להשיג את הכרטיס לרבע הגמר.

אפשר לסכם את טבילת האש של שי סגלוביץ' כמוצלחת. בעונתו הראשונה כמאמן, הצליח סגלוביץ' להביא את יבנה אל רבע גמר הפלייאוף, הישג שהיא עוד לא עשתה מאז חזרה לליגה הלאומית. סגלוביץ' בנה ביבנה תלכיד המשלב בין הניסיון והכישרון ולמרות כמה מקרים מסוימים של חוסר ריכוז לאורך העונה, אפשר בהחלט לתת מילה טובה למאמן הצעיר.

למה אנחנו הולכים לנצח את הסדרה הזאת?

רעננה אמורה לנצח את הסדרה הזאת מהסיבה הפשוטה שהיא רעננה. השרונים הם השם הכי מאיים בליגה (וההפסד אתמול לא באמת משנה משהו), יש לה את את הזר הכי טוב בליגה (גאלי), את אחד הישראלים הכי טובים בליגה (בריסקר), ויש לה ספסל שיודע להתעלות ובכל שבוע מישהו יודע לקחת את המשחק עליו אם אחד החברים שלו יורד קצת מהממוצעים שלו. הם קבוצת מאני טיים מצויינת שיודעת לחזור מפיגור ויש לה רבע אחרון קטלני במיוחד של מעל 24 נקודות בממוצע. אה, והם גם הספיקו לנצח העונה את יבנה פעמיים.

יבנה יכולה להפתיע ולקחת את הסדרה אם תדע לעצור את המשחק השוטף של רעננה, כמו שעשתה במפגש הראשון בין השתיים. אם החניכים של שי סגלוביץ' יצליחו להחזיק לאורך זמן ולא יתנו לרעננה לשחק את המשחק שהם רגילים, אז הנקודות לא יגיעו בקלות לחניכים של אבנר יאור, הלחץ יעלה ואז – אז הכול אפשרי מבחינת יבנה. בנוסף לזכות יבנה עומד גורם הניסיון – אפיק ניסים והופמן הם שק של ניסיון (עם כמה עליות ליגה ברזומה) וזהו מרכיב מאוד חשוב בפלייאוף.

 

ראש בראש: ה-שחקן של העשור הקודם מול ה-שחקן של העשור הקרוב

זה אולי לא הראש-בראש האולטימטיבי (אנחנו דווקא חושבים שכן) אבל הסדרה הזו, הקצרה מידי לצערנו, הולכת להציג עבורנו שואו מעניין בין הכוכב הגדול של העשור שהיה בליגה הלאומית - אלעד הופמן, למי שאולי יהפוך להיות לכוכב הגדול של העשור שיהיה בליגת המשנה (שאנחנו יותר ממאחלים לו להתקדם לליגה הבכירה) - מייקל בריסקר.

שניהם משחקים בקובצת נעוריהם. בעוד הופמן (33) חזר ליבנה אחרי סיבוב ארוך בשתי הליגות הבכירות של הכדורסל הישראלי - מהגליל עד באר שבע, עבור בריסקר (21) העונה הזו הייתה מקפצה לקריירה הגדולה שכולם מתכננים לו. עכשיו הוא רק צריך להוכיח שהוא יכול לקחת את רעננה על הגב כל הדרך לליגת העל, ולעשות בעונתו השלישית בליגה (השנייה, בפועל) את מה שהופמן כבר הספיק לעשות פעמיים - להניף צלחת.

(צילום: גלעד חזון. איורים: pngtree)

 

טריוויה

- ג'אמר גאלי נותן עונת MVP ונמצא בדרך הבטוחה להיבחר לשחקן הזר המצטיין של העונה. יבנה כבר חוותה את נחת זרועו העונה, כשאת המפגש האחרון שלו איתה הוא סיים עם מדד שיא אישי של 44 (מקום שני בליגה בעונה כולה) ו- 10 אס'. יחד עם זאת, לא בטוח שברעננה יאהבו את הבחירה הזאת, או יותר נכון את הניחוסים האלו (נשבעים שאנחנו לא עושים בכוונה). תואר מאמן העונה והשחקן הצעיר של העונה שנקטפו ע"י נציגי הקבוצה לפני שנתיים (שגם אז היא סייימה את העונה במקום הראשון) לא סייעו לקבוצה לעלות לשלב חצי הגמר.

- אז יבנה כאמור הצליחה להגיע לפלייאוף עם מאזן שלילי. אתם שואלים איך זה קרה? מסתבר שיבנה ידעה את מי לנצח. שימו לב לנתון הבא – מתוך 12 הניצחונות שהקבוצה השיגה העונה, רק שניים היו על קבוצות שמדורגות מעליה בטבלה (ניצחון אחד על קרית אתא וניצחון אחד על חיפה). אבל איפה שזה היה חשוב יבנה ניצחה, וזה היה חשוב במפגש הישיר מול נתניה ואתמול מול כפ"ס במשחק שמההתחלה היה כתוב על שמה כל הדרך לפלייאוף.

- אם רעננה לא הייתה מפסידה אמש, היא הייתה מסיימת את העונה במאזן של 3-23, המאזן הכי טוב בעשור האחרון לקבוצה במקום הראשון בלאומית (בצוותא עם הפועל ת"א של עונת 10/11). אבל היא הפסידה וקצת הרסה לנו את הטריוויה שעבדנו עליה לפי המחזור.

- ב-14/15, עונת החזרה שלה ללאומית, רעננה סיימה את העונה במקום הלפני האחרון. אבל הודות להתפרקות התורנית (ברק נתניה), זכתה בעוד עונה של חסד. שנה לאחר מכן הייתה זאת יבנה שסיימה במקום הלפני אחרון בליגה, אבל לה לא היה מזל והיא נאלצה להעביר עונה בארצית, וחזרה אלינו מהר מאוד.

- יבנה ורעננה כבר נפגשו העונה ברבע גמר הפלייאוף. זה קרה ממש לפני כמה ימים, כשקבוצות הנוער המוכשרות של המועדון נפגשו ברבע גמר ליגת העל לנוער. רעננה אגב ניצחה 2-1. שימו לב גם לבר שינבוים ואיתמר סאקס, שנפגשו בנוער והיו אמורים להיפגש גם בבוגרים, עם כי האחרון התגייס ואנחנו מאחלים לו בהצלחה.