פלייאוף טיים: הצד הדרומי

הפועל חבל מודיעין (1) - הפועל לוד (4)

עוד לפני פתיחת העונה כולם דיברו על חבל מודיעין שהיא הפייבוריטית הברורה של הליגה, וראינו את זה קורה שבוע אחרי שבוע העונה. למרות כמה מעידות והפסד מפתיע בגביע, מודיעין מגיעה שוב לפלייאוף מהמקום הראשון כשנראה שהליגה קטנה עליה. וכשהיא למודת ניסיון מטעויות העבר, לא היינו מהמרים נגדה העונה. הפועל לוד עשתה הישג מרשים בעצם ההגעה לפלייאוף, ועם סגל ותיק ומנוסה תנסה לחולל הפתעה.

מה עשינו העונה?

הפועל חבל מודיעין (חבלמו בשבילכם) מגיעה אל הפלייאוף כאלופת הליגה הסדירה הטובה והמרשימה ביותר שהייתה לנו מאז החלת הפלייאוף, כשהיא מסיימת את העונה עם הפסד בודד אל מול 21 ניצחונות. חבלמו, שנבנתה העונה בצל האכזבה מההדחה המוקדמת בעונה שעברה בחצי הגמר למרות שגם אז סיימה ראשונה, עשתה מהפכה בקיץ ופרנסי הקבוצה החליטו לבנות סגל שיבטיח שהתקלה בעונה שעברה לא תחזור על עצמה. הקבוצה השאירה אצלה את רז ניסים כהן המצוין שנבחר כמעט פה אחד לשחקן העונה שעברה, אבל הפעם הביאה לו צוות מסייע מרשים ביותר, כדי שיעזור לו לעשות את הצעד החסר.

לניסים כהן ולבן שוהם שנשאר מהעונה שעברה הצטרפו שחקנים מרשימים ומנוסים כמתן נאור, ארז מרקוביץ' אלן סקורר יניב שטראוס ואלכס וינוקור, בדיוק מה שהיה חסר בפלייאוף של העונה שעברה כשניסים כהן ניסה כמעט לבד ולבסוף פשוט נפל מהרגליים. עד עתה, בעונה הסדירה לפחות, זה עבד מצוין. הקבוצה, עם אופיר פלצמן על הקווים עמדה בציפיות ודרסה את הליגה ללא קשיים מיוחדים, כשרק הפסד בודד במבצר ביטבתה (ע'ע) מעיב על השגת מאזן מושלם. אבל כמו שראינו בדרום בשנים האחרונות, המבחן האמיתי מגיע בפלייאוף. חבלמו תנסה להצליח במה ששלושת אלופות הליגה הסדירה נכשלו לעשות בשנים מאז החלת הפלייאוף- לעלות ליגה.

 אל מול הפייבורטיות העצומה של חבלמו תתייצב הפועל לוד הצנועה שהשתחלה לפלייאוף ממש עם הבאזר ולה זו תהיה הופעה היסטורית במעמד. לוד סיימה את העונה במאזן 13-9 כשניצחונות במחזורים האחרונים על יריבותיה הישירות הקנו לה את המקום הרביעי המיוחל.
למרות פיטוריו של אושרי הראל באמצע העונה ומינויו של איתן בן אליעזר הקבוצה הצליחה להתייצב הרבה בזכות הובלתו של סטנלי ברנדי הוותיק שרושם פלייאוף רביעי ברציפות, בארבע קבוצות שונות, כשלצידו מכדררים שמות מנוסים כמו אלכס צ'רנוביץ', איתי גרינבוים ואבישי דרעי שכבר רשם עלייה עם רחובות לצד הכישרונות הצעירים דיוויד מוסינדי, אופק חכמון ובוריס בוגסלבסקי.

מה ינצח לנו את הסדרה?

כמו שכבר כתבנו, חבלמו פייבורטית ברורה. האדומים ניצחו את לוד בשני המפגשים בין הקבוצות אבל המפגשים גם היו צמודים יחסית וחבלמו ניצחה בהפרש זהה- 7 נקודות. בסדרה של הטוב מ-3 לסגל העמוק של חבלמו יתרון ברור, אך מצד שני- כל הלחץ עליהם.
לוד מגיעה ממקום שבו היא רק יכולה להפתיע ומחזיקה בסגל לא רע בכלל שמסוגל בערב נתון לתת פייט רציני ולהפתיע.  

ראש בראש- רז ניסים כהן ודיוויד מוסינדי

שני הגארדים האולי הכי אקספלוסיביים שיש לליגה הזו להציע. שניהם עושים עונה מצוינת, שניהם שחקנים אתלטיים וכישרוניים שלעיתים קרובות עושים דברים שנראים לא שייכים לליגה הזו ועם זאת - גם בעלי מזג חם שלא פעם מסבך אותם. מוסינדי רק בן 21 אבל בעיצומה של עונת פריצה שמראה כמה פוטנציאל טמון בו, בעוד ניסים כהן בן ה-28 נמצא בשיא הקריירה שלו. רק המצ'אפ המרתק הזה שווה לבוא לראות את הסדרה הזו מקרוב.

מכבי שדרות (2) - הפועל חבל איילות (3)

רק לפני שנתיים עוד שיחקה שדרות בליגה ב', והשנה היא נמצאת בעמדת זינוק קרובה מתמיד לליגה הלאומית. לא בדקנו אם האולם מתאים (אבל אשקלון קרובה), לא יצא לנו לספור כמה אנשים מגיעים למגרשים (אבל אנחנו בטוחים שהמספרים רק ילכו ויעלו), אבל כל מה שנשאר לה כדי להיות שם זה ארבעה נצחונות. חבל איילות, מהצד השני, היא קבוצה שלאורך השנים התרגלנו לראות בעיקר במאבקי התחתית. ובכל זאת - איילות של השנים האחרונות היא בעיקר חממה, מקום לתת לשחקנים צעירים לבוא בו ליידי ביטוי ולפרוץ קדימה עם מאמן צעיר, ארז לוי, שמכיר את הליגה הארצית של השנים האחרונות יותר מכל אחד אחר.

איפה היינו מה עשינו

עוד בקיץ הכיוון של שדרות היה ברור והחלטי. ישראל ברוך, שהמשיך לעונה נוספת, בנה קבוצת גארדים מוכשרת סביב הדומיננטיות של ג'רמיין הול ויצא למסע מנצח. אלמלא חבל מודיעין העמוקה והמוכשרת, לא היה לנו ספק בדבר היכולת של שדרות ללכת עד הסוף. הדרומיים הפסידו שישה משחקים העונה (חבל מודיעין רק אחד) אבל אף קבוצה לא איימה עלייהם בקרב על המקום השני. שדרות סיימה את העונה הסדירה כקבוצת ההגנה הטובה בליגה (ספגה 71 נק' בממוצע למשחק) והיא מגיעה לפלייאוף העליון עם יתרון ביתיות בחצי הגמר ורצף של ארבעה נצחונות. וגם קצת לחץ. אבל היא עדיין אמורה להגיע לגמר.

 איילות אולי הגיעה למעמד "בטעות", ולא בטוח שהיא תכננה להיות בו, אבל שתי הצלחות כבר יש לה: עצם ההעפלה, והעובדה שניצחה את לוד במפגש הכפול ביניהן שהביא לה את המקום השלישי והיריבה ה"נוחה" יותר בחצי הגמר. איילות הפסידה העונה פעם אחת בלבד בבית, וזה לא היה לא לשדרות ולא לחבל מודיעין. דווקא את הגומלין עם שדרות היא סיימה בהפסד בפער של קרוב ל- 20 נקודות, אבל מי יזכור את זה אחרי שיורם הכדור הראשון של הפלייאוף הזה.

למה ננצח?

שדרות עמוקה יותר, מוכשרת יותר, עם הרבה יותר שחקנים שהגיעו למעמדים האלה וגם ניצחו אותם (ואתם יכולים להעיף רגע מבט לטריוויה למטה ולחזור). זה לא אמור להיות לה קל במיוחד, אבל הניסיון והיתרון ההגנתי אמורים להיות אלה שיעשו את ההבדל. וכמו בכל סדרה בה יש פייבוריטית ברורה ואנדרדוג מוחלטת - לחבל איילות אין באמת מה להפסיד, מצד אחד, ויש לה את המגרש הכמעט הכי ביתי בליגה, מצד שני. אם תנצח במשחק הראשון בסדרה היא תוכל להכריע את ההתמודדות אצלה בבית. וסדרות של הטוב מ- 3 הן אף פעם, אתם יודעים, לא קלות לפייבוריטיות.

שחקני המפתח

כישראל ברוך בנה את הסגל בקיץ וידע שלא יוכל לעמוד בסדרי הגודל של חבל מודיעין - הוא חיפש להמר על בטוח והנחית ארבעה שחקנים שעלו אשתקד ליגה עם אשקלון. אבל העונה של שדרות קמה או תיפול על האיש הגדול שלה בצבע, ג'רמיין הול, שאולי לא גדול מספיק כמו שסנטר גדול צריך להיות, אבל גם בגילו הנוכחי - יעיל ודומיננטי להפליא. כדי לקחת את הסדרה איילות תצטרך להתחיל בלמצוא דרך לעצור את הול. כולם יודעים את זה, נראה אם גם כולם ידעו איך לעשות את זה. אבל לשדרות אין באמת שחקן מטרה אחד, וגם יש גיבוי בצבע בדמותו של אלעד כנפו.

איילות, לעומת זאת, תלויה מידי בסקורר המרכזי שלה - וולארי גנדלין, ואם לא יגיע לסדרה הזו משחק ההתקפה שלה עלול לחטוף מכה אנושה. זה אמנם לא הולך להיות קרב ראש בראש בין עמדות, אבל ברור לכולם איפה יתרכזו המאמצים של ההגנות. עכשיו נותר לראות מי יקטוף את השלל.

טריוויה

- ארבע שנים אחרי שהעלה את הפועל באר שבע ללאומית, ישראל ברוך חזר הקיץ עם שדרות לליגה הארצית ובנה קבוצה לעלייה. ברזומה של ברוך מ-15 העונות האחרונות תמצאו משהו כמו 9-10 עליות ליגה (כבר איבדנו את הספירה איפשהו). 6 עם ב"ש, 3 עם שדרות, ובטח עוד איזו אחת שפספסנו מהליגות הנמוכות. נותן לכם כיוון על איפה לשים את הכסף?

- זו העונה הרביעית בה זהות אלופת הליגה הארצית מוכרעת במשחקי פלייאוף, והיא מביאה איתה בשורה לא מעודדת במיוחד עבור אלופות העונה הסדירה, ש- 3 שנים ברציפות לא הצליחו לנצל את העובדה הזאת כדי לנצח בגמר הפלייאוף: אליצור רמלה (הפסידה בגמר), מכבי בת-ים (הפסידה בגמר) והפועל חבל מודיעין (הפסידה בחצי הגמר).

- ובין לבין הליגה הזו גם חילצה לה שני קבלני פלייאוף שלא פספסו אף גמר בשלוש השנים האחרונות: סטנלי ברנדי (לוד) שהגיע עם רמלה לגמר וזכה בשנתיים האחרונות עם יבנה ואשקלון, ואופיר פרחי, שניצח את אותו ברנדי באותו הגמר במדי רחובות, והעפיל בשנתיים האחרונות לגמר, בדרום (עם בת ים) ובצפון (עם רמת השרון).

- זו תהיה הפעם הראשונה בפלייאוף בה, למעשה, כל ארבעת המאמנים רושמים הופעת בכורה, למרות שלכולם עבר בליגה ושניים מהם כבר עלו ליגה (ברוך כאמור, כמאמן, ופלצמן כשחקן). הכי קרוב לשם היה איתן בן אליעזר, שאימן את מעלה אדומים לפני שנתיים, הוחלף בשבועות האחרונים של העונה, וראה את אלון חסיד חוגג עם הקבוצה את המקום בפלייאוף.

- לשלוש קבוצות יש לפחות שחקן אחד בסגל שניצח בגמר הפלייאוף (ועוד כמה שהיו מתישהו בפלייאוף): סטנלי ברנדי ואבישי דרעי בלוד, ארז מרקוביץ' ומתן נאור בחבל מודיעין, אופיר פרחי, יונתן שטרקמן, תומר פיסצקי ורגב זנזורי בשדרות: לאיילות יש רק שחקן אחד שהגיע לגמר (והפסיד שם): נתנאל יוסף, ששיחק לפני שנתיים במדי בת-ים.