פ"ת, רעננה, ראשל"צ וחיפה

סגלים צעירים וכישרונות שהן רגע לפני פריצה, יחד עם עולה חדשה שגם אצלה סגל חסר נסיון בליגת העל (וגם מאמן חדש בליגה), פ"ת, רעננה, ראשל"צ וחיפה ינסו קודם כל להבטיח עונה נוספת בליגת העל ואז להפוך להפתעה ולהתברג אולי במקומות 5-6 בליגה. האם בעונה בה קבוצות התחזקו זה יצליח?


| שי ברק

 

הפועל פתח תקווה

סגל שחקניות: אופיר לביא, תמר אנגל, טארה ברגר, ניצן עמאר, אופיר קירשטיין, שלי סירקיס, אריאלה רוזנטל, שאנון פלוקר, דומיניק ווילסון, מוניק ריד.
מאמן:  גיל סלע

על הסגל: ממקומי עד חיזוק

השנתיים האחרונות היו המוצלחות בפ"ת, המועדון הקטן שהתלונן על בעיות תקציביות התאזן והחל להשקיע בזרות איכותיות (זכורים ניצחונות במאבקי מו"מ גם על קבוצות כמו רמלה), גם בישראליות לא חסכו במלאבס והביאו שחקניות מוכחות כשהד עבוד, מאיה איסרוב, ארון צימרמן ואחרות, לצד הצעירות. אחרי שהגיעו עד המקום החמישי נראה שלקחו השנה צעד אחורה. את וטורי איבדו לטובת אשדוד ואת עבוד לרמה"ש. במקומן בקבוצה חזרו לבנות על שחקניות שיכולות להפתיע והביאו את שלי סירקיס הפורווודית מרעננה, שהתחברה למאמן הקבוצה בקמפיין העתודה.

אופיר לביא, חזרה הביתה למקום בו פרצה כדי להוביל אותו כרכזת המובילה וכשחקנית המנוסה בקבוצה. החיזוק המשמעותי הנוסף מגיע מאשדוד עם צירופה של המתאזרחת אריאלה רוזנטל שתנסה להפוך משחקנית רוטציה למובילה בליגה ולצידה מתאזרחת נוספת, טארה ברגר – שחקנית גבוהה שבתקוה תהיה פה כאלי הינטון ולא כטיילור ברונר. תמר אנגל, ניצן עמר ולינוי ביטון הצעירות יקוו שהשנה הרוטציה תתארך ויזכו לדקות משמעותיות.

בעמדת הזרות דומיניק ווילסון, שחרכה רשתות בפולין אמורה להיות  מהסקורריות הבולטות גם בליגה הישראלית. לצידה, ממשיכה לעונה נוספת אחת השחקניות הטובות בעונה שעברה, מוניק ריד. ריד, שרבים מאנשי הכדורסל צפו שתהיה מהזרות הראשונות שיוחלפו, נתנה עונה מדהימה והייתה לאחת הזרות הטובות בליגה. האם ריד תוכל לשחזר הן את ההצלחה האישית והן את ההצלחה הקבצתית מהעונה שעברה? נדמה שעיקר התקציב הושקע בוילסון וריד כשהזרה השלישית שסגרה את סגל הקבוצה, שאנון פלוקר, היא רוקית אלמונית יחסית ממכללה לא גדולה מקליפורניה (CSUN), אם לא תהיה פה הפתעה גדולה – נדמה שפ"ת הפקירה את הצבע לטובת דומיננטיות בקו האחורי.

 

מסימני העונה

יהפוך את העונה להצלחה – (1) אופיר לביא חוזרת לעמדת הרכזת הפותחת, מובילה את פ"ת לשני ניצחונות בתחילת העונה ומקבלת את הזימון לנבחרת כאחת הרכזות המובילות בארץ. (2) דומיניק וילסון נכנסת לנעליה של פיטרסון הופכת לזרה משמעותית ובשנה הבאה חותמת בקבוצה גדולה יותר בישראל (3) למרות השינויים בסגל פ"ת היא כבר מותג וגם בעונה עם סגל פחות נוצץ הקבוצה נכנסת לפלייאוף העליון.

יגדיר את העונה כאכזבה עד כישלון - (1) אופיר לביא מגיעה עם הרבה מוטיבציה ובכושר טוב, אבל הזרות שלידה פשוט לא מספיקות כדי שהקבוצה תרשים. (2) חוזרים מפגרת הנבחרת ושואלים "דומיניק מי?" (3) מה שנראה כמו פ"ת הישנה, גם מגיע לאותם הישגים, מאבקי הישארות עד המחזור האחרון שלא בהכרח מסתיימים בדמעות שמחה

איזה כיוון זה ילך? – פטריתו המצערת  של הראש והלב של הקבוצה, בני סלע ז"ל, ערב פתיחת העונה יערער את המערכת ומה שהיה כבר לא יהיה. אבל אם האהבה כלפיו  שאי אפשר היה להסתירה תוביל למוטיבציה מיוחדת לשחק לזיכרו, הקבוצה יכולה למקסם את היכולות ולהגיע רחוק יותר מהמצופה מסגל השחקניות הזה ולהיאבק על המקום השביעי במקום נמוך יותר.

 

 

מכבי רעננה

סגל שחקניות: אופיר קסטן רז, מורן ספיר, גלי בן מרדכי, אביטל צוובנר, ירדן גרזון, איילה רוט, טיאנה מולדרו, מייגן סימונס, קריסטין סימון
מאמן: עדני דגן

על הסגל: ממקומי עד חיזוק

לפעמים דברים משתנים מעצמם עבור רעננה ואולי השנה זו השנה. אחרי שבקבוצה איבדו את שלי סירקיס וליאור גרזון שחקניות הבית וקודם לכן את אורבך ותירוש, השנה קרו כמה דברים שמבשרים, אולי, על עידן חדש. ראשית, עדני דגן ממשיך לעונה נוספת ומביא עימו את היציבות למערכת ואת האנרגיות והטירוף המיוחדות לו שבאמצעותן "מדליק" את המערכת והסגל שאפשר לעשות דברים גדולים. שנית, מורן ספיר ואיילה רוט הרכזות המקומיות יובילו השנה את הקבוצה, לא עוד שחקניות מבחוץ.

חשוב לא פחות הצטרפותה של ירדן גרזון הצעירה, בגילה הצעיר כל תרומה תהיה מצוינת לטובת העתיד (בתקווה שתייצר את המספרים שנתנה אחותה הגדולה), אבל הגעתה לצד הצטרפותן של גבעון, לוינשטיין ורינת לאימוני הקבוצה הבוגרת מהווים אולי את הגשר לחיבור שבתוך שנה-שנתיים ייעצר סחף של בריחת כישרונות החוצה. לשם כך זקוקים ברעננה גם לשיתוף הפעולה של לירון שרף שאימן את הקבוצה לפני שנתיים וחוזר לנהל את המחלקה הצעירה. עד שזה יקרה תחזק את רעננה אופיר קסטן רז שממשיכה גם היא לשנה נוספת ואם תצליח לתפוס את המקומות שהתפנו יכולה להשתמש בשנה הזו כמקפצה לזנק למעלה. את הסגל ישלימו שחקניות הפנים גלי בן מרדכי ואביטל צוובנר שינסו לקבל ברעננה את ההזדמנות האמיתית.

בגזרת הזרות, רעננה הצליחו להשאיר את טיאנה מולדראו שנתנה חצי עונה טובה מאוד בעונה שעברה. מולדראו, שנחתכה מרמת שרון לקחה את ההזדמנות של בשתי ידים שקיבלה ברעננה וסיפקה מספרים נאים מולדראו הייתה כפסע מכניסה לסגל של קבוצת WNBA, אך תנסה לשפר אספקטים במשחק שלה בשביל להגשים חלום זה. הזרה השניה של הקבוצה תהיה מייגן סימונס, קלעית מוכשרת שאמורה לספק למעלה מ-20 נקודות למשחק. סימונס כבר הספיקה לשחק באיטליה, פולין, רוסיה וספרד. הזרה השלישית והאלמונית יחסית היא כריסטאן סימון ששיחקה באיטליה ואמורה לסייע למולדראו מתחת לסלים. למעשה, ברעננה שינו קונספט ועברו משתי זרות בעמדת הגארדיות בעונה שעברה (גוס ואורנג')ל שתי זרות בעמדות הפנים.

 

מסימני העונה

יהפוך את העונה להצלחה – (1) הרענניות מרגישות חלק מהאגודה ומשחקות עבור הסמל, יותר צעירות מבקשות להצטרף לאימונים ולעלות לקבוצה הבוגרת. (2) עדני דגן אחרי שנתיים רדומות מתפוצץ על הקווים ומדהים את הליגה עם ניצחונות על קבוצות הצמרת והעפלה לגמר הגביע. (3) רעננה כמו בעונתה הראשונה, בוחרת את הניצחונות בקפידה, עושה את שמוטל עליה ונכנסת לפלייאוף העליון למרות כשמשאירה אחריה יריבות עדיפות.

יגדיר את העונה כאכזבה עד כישלון - (1) קבוצת הבית היא המקום שבו מרגישות הצעירות בנוח, ההפרדה נמשכת, הן עושות עונה טובה במחלקת הנערות וממשיכות לאגודות אחרות בעונה הבאה. (2) עדני דגן לא מצליח להתחבר לדור הצעיר, ובתחילת דצמבר סוגר שרף מעגל ומקבל מינוי לקבוצה הבכירה. (3) הסגל קצר מדי, צעיר מדי, הזרות לא מספיק טובות וגם לא המחליפות להן, רעננה ילחמו על הירידה ואולי יתחלפו עם קבוצת הבת שתעפיל במקומן לליגת העל.

איזה כיוון זה ילך? – אם ברעננה יבינו שמדובר בעונת בנייה מחדש, ינמיכו ציפיות ויכוונו להיות עדיפות מחיפה וראשל"צ העונה תלך כמתוכנן. האם עדני דגן מסוגל להגדיר יעדים כ"כ ריאליים?

 

 

הפועל ראשון לציון

סגל השחקניות:  ? ? ? 
מאמן: זיו ארז

על הסגל: ממקומי עד חיזוק

הסיפור הגדול בראשל"צ הוא זה שטרם סופר. מתחילת הקיץ הקבוצה נמצאת כמעט ב"שיתוק", לאחר שבעקבות חובות כספיים הוגשה בקשה לפירוק האגודה בבית המשפט. למזלה של האגודה, דור הנערות המוכשר ביותר שצמח פה הגיע לגיל 18-19 והמקומיות, כולן שחקניות נבחרת נערות ומעלה (עתודה ובוגרת) יחזיק את הקבוצה ובזול יחסית. מנהל המחלקה, זיו ארז, ייאמן ובסך הכל נראה שמחלקה צעירה נרתמה להציל אגודה שעד לאחרונה היה ספק אם תפתח את העונה (ולכן משחקיה נדחו לסוף נובמבר).

השחקנית המנוסה היחידה מהעונה שעברה, עדי לוקס, עזבה והשאירה את הבמה לצעירות. ניקול מיכאליץ, גילי אייזנר, גאיה סלס יפתחו עונה שניה בליגת העל, עבור דניאל קארש תהיה זו עונה שלישית כבר ואת עדן ציפל נראה בעונת בכורה בסגל הבכיר כשרק בעונה  שעברה סיימה את גיל נערות ב'. ארז בונה על הישראליות (קארש ואייזנר) להוליך את הכדור ולא הביא רכזת זרה ולצד הקלעית האמריקאית יישחקו מיכאליץ, סלס וציפל. הימור גדול של המחלקה על דור העתיד בלבד, אך נדמה שבנסיבות לא היתה כל ברירה אחרת.

גזרת הזרות, כמו כל הסגל, נבנה במהירות ולא ברור אם שיקולי התועלת גברו על שיקולי התועלת. ראשל"צ השנה בחרו זרות בתקציב נמוך אפילו בסטנדרטים שלהם. ההחתמה הראשונה הייתה של סקוויה הולמס, סקוררית מוכחת ושחקנית מגוונת (1-4) שאמורה להיות המבוגרת האחראית והעוגן של הקבוצה. לצידה, הוחתמה צ'לסי נלסון ששיחקה בעונה שעברה בספרד ותאייש את עמדת הסנטר, וסידני קוק, פורוורדית ששיחקה בפינלד. הסיפור בבחירת הזרות הוא בעצם הבעת האמון בישראליות. ראשון תהיה הקבוצה היחידה בליגה שלא הביאה זרה בעמדות 1-2, אבל בהימור שכזה עולה השאלה אם הזרות שבצבע יהיו מספיק דומיננטיות להשלים את הגארדיות הצעירות.

 

מסימני העונה

יהפוך את העונה להצלחה – (1) אחרי שבשנה שעברה התקשו להפיק מהן את המירב השנה הצעירות בראשל"צ עומדות מאחורי הבטחתן שאת הקבוצה יובילו הישראליות - ובהצלחה.  (2) "בינגו" בגזרת הזרות. אולי הן לא כוכבות אבל הן מתאימות לשיטה ולרוח הראשל"צית ממקסמות יכולות ומשדרגות את ראשון למעלה. (3) ניצחונות גדולים על רמלה ואשדוד, הקבוצה מתרחקת מהתחתית ומתמקמת סביב המקום השביעי

יגדיר את העונה כאכזבה עד כישלון - (1) לסגל הישראלי של ראשל"צ קשה להתמודד עם שחקניות מנוסות מהן, החיבור עם המנטאליות של הזרות קשה והקבוצה מפולגת (2) אין קסמים. קוק ונלסון האלמוניות יחסית לא מספיק טובות להחזיק על כתפיהן את הקבוצה היריבות חוגגות בצבע. (3) עונה שמתחילה בבלאגן נדונה לכישלון. בכדורגל מתחילים עם 9 נקודות פחות, כאן גם ללא סנקציה ראשל"צ מתקשה לצאת מהמקום האחרון ודווקא בתקופת זוהר של המחלקה יורדת מליגת העל.

איזה כיוון זה ילך? – כל עוד הקבוצה לא תפתח את העונה קשה לדעת לאן זה ילך, כמה הזרות יהיו מוכנות להתמודד עם הקשיים של המחלקה, אם יימצאו הגורמים שיתפעלו את הקבוצה ביעילות ואיך הרעש שמאחורי הקלעים ישפיע על המגרש. קשה לראות את הקבוצה נאבקת במקום אחר מהתחתית, השאלה הגדולה אם תשרוד.

 

מכבי חיפה

סגל השחקניות:  דניאל חג'ג', מאי מלכין, ספיר תירוש, נטע רפאל, שי אלון, אבני סימיונוביץ', נטע ליכטנטריט, מאיה בנקר, קריסטי בלוק, אלכס הארדן, קאילה הילסמן.
מאמן: עומרי צירלין

על הסגל: ממקומי עד חיזוק

כיף לראות אלופה מהלאומית ממשת עליה ומעפילה לליגת העל. כיף עוד יותר לראות שהקבוצה נשארה עם מרבית הסגל שהביא אותן לליגה הראשונה. כיף במיוחד לראות שהקבוצה בונה על שחקניות צעירות שלא בהכרח חתמו על בסיס חשיפה ויח"צ. אבני סימיונוביץ ונטע רפאל מגיעות על בסיס ההיכרות של המאמן עם הכישרונות הצעירים בליגה ומתוך הביטחון לתת להן את ההזדמנות הראשונה. את המפתח להוביל את הקבוצה תקבל דניאל חג'ג'. חג'ג' כבר היתה מספיק טובה לליגת העל כשסיימה את גיל נערות ברמת חן אבל הסיטואציה הובילה אותה ללאומית והשנה יכולה להוכיח שיכולותיה האתלטיות, כישרונה, הגנתה והבנת המשחק הוחמצו.

שי אלון היתה צריכה גם היא להיות בליגת העל לפני שנתיים, אך לא המשיכה ברעננה ועברה כמה עונות מוצלחות בלאומית לפני שהרגישה בשלה להוכיח את עצמה בליגה הראשונה וספיר תירוש כמו קודמותיה, מזמן היתה יכולה להיות מלכת הסלים הישראלית. אולי השנה? את הסגל תשלים הרכש היחיד של המועדון, מאי מלכין שמגיעה מבני יהודה לעונה שניה בליגת העל. כעת נותר לענות על עוד שאלה אחת, היחס בין הרצינות והיכולת של שחקניות לאומית בליגת העל. אם דניאל חג'ג', שי אלון וספיר תירוש יפתיעו ויתמודדו עם שחקניות ותיקות מהן בליגה אולי יתברר שבעצם הכושר איתו מגיעים מהלאומית עדיף. רק שהעולם לא יקרוס.

פסקה על הזרותלמרות שהתקציב אושר יחסית מאוחר, ושוק הזרות הצטמצם, נדמה שבחיפה עשו עבודה טובה. אלכס הארדן המנוסה הוחתמה והיא אמורה להיות הברומטר של הקבוצה. הארדן אמורה להביא איתה מנהיגות, קור רוח,  ולתרום במגוון עמדות. אלכס תתחיל את עונתה הרביעית בארץ והיא נחשבת לאחת השחקניות הנחמדות והנוחות לאימון בליגה, דבר משמעותי עבור מועדון שלראשונה בליגת העל. בעמדת הסנטרית חיפה החתימו את קיילה הילסמן, שחקנית פיזית בגובה 1.98. קיילה היא שחקנית ציר אמיתית, שמן הסתם תקבל הרבה דאבל טים וטריפל טים.

ויהיה מעניין לראות את ההתאמות ההגנתיות וההתקפיות במשחקים של חיפה. הזרה השלישית היא כריסטי בלוק. שחקנית בעמדה 4 שיכולה לקלוע מבחוץ ולשמור היטב. גם בלוק וגם הילסמן שיחקו שנה שעברה בליגה הפולנית ושתיהן בוגרות הקולג' המשובח Texas a&m (לא אותו מחזור), שבוגרותיו עשו חיל בארץ הקודש (דניאל אדמס, אדורה אילנו, סידני קולסון ואחרות).

 

מסימני העונה

יהפוך את העונה להצלחה – (1) דניאל חג'ג' עושה סדר בליגה, מובילה את חיפה להיות הפתעת עונה ומקבלת זימון ראשון לנבחרת ישראל הבוגרת.  (2) אלכס הארדן מאותתת לקבוצות הצמרת ששגו שלא החתימ אותה.(3) מכבי חיפה הופכת למותג מסעיר, גדול מקבוצת הגברים כשמעפילה בשנתה הראשונה לחצי גמר הגביע ונשארת שנה נוספת בליגה בדרך להפוך לקבוצת צמרת. (3) המעבר מלאומית לליגת העל מתבצע בהצלחה המצופה שנת התאקלמות סטייל הרצליה לפני הזינוק לצמרת בעונה הבאה.

יגדיר את העונה כאכזבה עד כישלון - (1) חג'ג' השחקנית המובילה בחיפה, אך כשאין ניצחונות והלחץ גובר בחיפה ינחיתו מוליכת כדור זרה – פאניקה הישרדותית (2) אלכס הארדן משחקת את עונתה האחרונה בישראל דווקא הילסמן הופכת ליקירת קבוצת ליגת העל (3) המעבר מלאומית לליגת העל דורש התאמות מצד המערכת והשחקניות, הן מתקשות לבצע והקבוצה לא מצליחה לשרוד למרות פתיחה טובה, קצת מזכיר את גליל עליון.

איזה כיוון זה ילך? – למרות שמדובר בקבוצה צעירה וחסרת נסיון, לפחות של מאמן הקבוצה, שחקניות הקבוצה צברו קילומטרז' משמעותי בענף, חג'ג', אלון, תירוש, מלכין וסימיונוביץ' כולן היו שחקניות נבחרות צעירות, התמודדו בגמרים בגילאים הצעירים ופיתחו בהדרגה סט כישורים. הארדן מכירה את הליגה נפלא. אם ההנהלה תהיה סבלנית ולא תפריע אין סיבה שהקבוצה לא תבטיח את ההישארות כבר בינואר ואז תנסה להפתיע.