רמלה שמרה על גביע האיגוד - ההנפה ברביעי

נכון, עוד יש משחק שני בירושלים, אבל נדמה שאין אירוע מיותר ממנו (אולי רק הגומלין של גביע האיגוד לגברים משבוע שעבר). רמלה כנראה סגרה את הסיפור ושמרה על התואר ומול הקהל הבייתי היתה ראויה להניף אותו ולא להמתין 3 ימים מיותרים. כמו בזכייתה של נתניה, גם אם רמלה תפסיד ביום רביעי ב-20 הפרש היא עדיין תניף את הגביע, כמו כשבאר טוביה הוליכה על נתניה ב-18 נקודות וידעה שאין שום סיכוי לתואר. שווה מחשבה על שינוי השיטה?


| מאיר פרייליכמן
אליצור רמלה 69 – אס"א ירושלים 44 (הגומלין ביום רביעי, 22/3, 19:30) ככל שמתקרבים לישורת האחרונה של הליגה אליצור רמלה מעלה הילוך לקראת חזרתה לליגת העל. הערב, אמנם "רק" המשחק הראשון ו-"רק" גביע האיגוד. גם הקהל העלה הילוך והזכיר את "הימים ההם" של הקבוצה, גם בכמויות, בעידוד הבלתי פוסק ובשירים הנוסטלגיים שלא עשו הנחות. מי שבוודאי התרשם היה מ"מ ראש העיר שכיבד בנוכחותו הקבוצות והמשחק וזכה לאהבה מהקהל, אולי כרמז לציפיות ממנו להמשיך את דרכו של יואל לביא. האווירה הבייתית סיפקה את המוטיבציה לשחקניות רמלה שלמרות שהציגו כדורסל רחוק ממושלם נתנו כל מה שהיה להן בהגנה, באגרסיביות ההגנתית, המוטיבציה והמלחמה על כל כדור. מה לגבי ירושלים? היא לא רצתה להפריע לחגיגה הרמלאית אז פשוט נשארה בבית. בעוד ברמלה כל אחת מהשחקניות התעלתה בדקות מסוימות כדי לשמור על 40 דקות של אינטנסיביות (מחצית ראשונה של גורביץ ו-וטורי, מחצית שניה של רוס ודגן ובין לבין איסרוב), בירושלים השחקניות נראו רע במיוחד. נקודות רק ביכולת אישית של חג'ג' וליאור כשכל היתר לא בכיוון, 9 איבודים כבר ברבע הראשון ו-25 נקודות ב-30 הדקות הראשונות (9 סלי שדה בשלושה רבעים) – היו חלק מתצוגה שהביכה את הקבוצה וכל אחת שהיתה חלק ממנה. הרבע הראשון עוד היה צמוד יחסית, אחרי שתי דקות של מלחמה הגנתית ומעט התקפה סל שדה ראשון היה אדום. ירושלים שהיתה יכולה להגדיל את ההפרש איבדה בלי סוף ורמל במתפרצות שהסתיימו בנקודות של גורביץ ורוס ביצעו מהפך. אחרי שוויון 4 מנקודות של חג'ג' ויתרון 8:4 למקומיות קלעה גילי ליאור שלשה ראשון ונדירה שקבעה 8:7 בלבד, 3 דקות לסוף הרבע. משם ירושלים הפסיקה לשחק עד...הסיום. השחקניות לא ספרו אחת את השניה, היו בפאניקה והלכו עם הראש בקיר, רמלה המשיכה עם המשחק שלהן וברחה. 5 נקודות רצופות של איסרוב הגדילו את ההפרש בדרך לסוף רבע ראשון בתוצאה 15:7. המומנטום לא נעצר ועם פתיחת הרבע השני מהלך יפה בין איסרוב לצליל וטורי קבע יתרון דו ספרתי ראשון 17:7 (ריצת 9-0). דניאל חג'ג', היחידה שמצאה את הטבעת במחצית הראשונה עוד קלעה 6 נקודות אישיות, אבל מהצד השני היתה זו יעל פלג בשלשה ואחריה וטורי עם 7 נקודות אישיות ברבע השני שהחזירו את רמלה ליתרון דו ספרתי כשרוכסאר מהקו רק הקטיה מעט 33:21 בהפסקה. אם המחצית הראשונה היתה חד צדדית, מה נאמר על הרבע השלישי אליו ירושלים לא עלתה. 6-0 קל בדקה הקפיצו את יתרונה של רמלה לכיוון 20 ההפרש. בירושלים במשך 7 דקות הצליחו לקלוע רק 2 נקודות עונשין (חג'ג' ב-50 אחוז מהקו). רוס שהתעוררה ייצרה 8 נקודות אישיות ורבע של 20-4 הסתיים בתוצאה המדהימה 53:25. אומרים שבסדרה של שני משחקים המשחק הראשון הוא רק מחצית וגם ההפרש חשוב, בירושלים לא הרגישו ככה והפכו את הרבע האחרון לגארבג'. נכון, שלשה של אלואיזה כץ, מהלך יפה של נטע רפאל וגם סל ועבירה של חג'ג' הובילו לרבע של 19 נקודות (מספר קרוב לכמות שקלעה הקבוצה במשך 3 רבעים), אבל להגנה הן לא ירדו וסלים קלים מדי של רמלה השאירו את המשחק בהפרש שהתקרב ל-30 ולא ירד מ-20 הנקודות וגם כשהלוח עוד הראה 64:42, הצליחה רמלה להגדיל במעט את ההפרש עד לסיום לכדי 25 נקודות שסגרו את סיפור המשחק הנוכחי והבא. מילה אחת אחרונה על השיפוט, קל תמיד להעביר ביקורת, אבל במשחק הזה שהיה קשה מאד לשיפוט באגרסיביות והאווירה, צמד השופטים רותם קוזה ודביר רייניש הצליחו לשלוט בנעשה על המגרש ושמרו שמשחק חם לא יתדרדר ויאבד שליטה, גם להם מגיעה מילה טובה הערב. קלעו לאליצור רמלה: רבקה רוס 16 אינה גורביץ 15 מעיין דגן 12 מאיה איסרוב 11 צליל וטורי 7 שרית עטיה 5 יעל פלג 3 קלעו לאס"א ירושלים: דניאל חג'ג' 14 רותם רוכסאר 8 נטע רפאל ואורית פרחי 7 כ"א אלואיזה כץ 5 גילי ליאור 3