שמונה בעקבות צלחת אחת

אחרי שלושה סיבובים ומחזיקת גביע חדשה, שמונה הראשונות בליגת העל ייפגשו לשלב רבע גמר הפלייאוף, כשבמוקד כמובן הדרבי התל-אביבי הלוהט. ירושלים תפגוש את הפועל באר שבע לקרב אדומות, חולון וראשל"צ ייפגשו לדרבי של השפלה ושתי ההפתעות של העונה – אילת ונס ציונה ייפגשו לקרב עם רצון להמשיך את עונת הקסם שלהן. המטרה: פיינל פור. (צילום: מנהלת ליגת העל)


| safsal

 

מכבי ת"א (1) – הפועל ת"א (8)

מאזן בעונה הסדירה: 1:2 למכבי ת"א.

קרב הקצוות של הפלייאוף מספק לנו דרבי חם אש וכולנו תקווה שבמהלך הסדרה אנחנו נזכה לדבר רק על כדורסל ולא על כל המסביב. מכבי ת"א מגיעה כמובן כפייבוריטית הברורה לסדרה הזו, כמו שהיא מגיעה כנראה מול כל קבוצה בישראל. הצהובים ייהנו כמובן מיתרון הביתיות, אבל עדיין, אם מסתכלים על הפועל ת"א, כנראה שזו הקבוצה שארבע הראשונות מעדיפות שלא לפגוש ברבע הגמר; ישראלים טובים ומנוסים, קהל חם שמגיע גם למגרשי חוץ ובאופן כללי קבוצה רעבה שרוצה להוכיח שהמקום השמיני הוא לא המקום הראוי לה.

אם נחזור לצהובים, אז מכבי ת"א סיימה את העונה במקום הראשון. במכבי כמו במכבי, אף פעם לא שקט לחלוטין וגם העונה הזו לא תיחשב למוצלחת במיוחד – הדחה מוקדמת מאוד מגביע המדינה, אי העפלה לשמונה הראשונות ביורוליג וגם המאמן היווני שלה יודע שהסיכוי היחיד שלו להמשיך לעונה נוספת ביד אליהו יגיע עם צלחת אליפות. זה נראה כאילו יאניס סאפרופולוס הצליח לאזן את המערכת הצהובה וההיררכיה שם ברורה, אבל חשוב לזכור שלמעט משחק אחד, מכבי ת"א התקשתה מאוד מול היריבה העירונית. היתרון המכריע של הצהובים הוא כמובן העומק – שחקנים טובים ומנוסים בכל עמדה שיכולים לנצח את הסדרה.

שתי הקבוצות נפגשו לפני כשבוע במשחק שנגמר רק לאחר הארכה, כך ששתי הקבוצות מכירות אחת את השנייה מצוין. מכבי הגיעה לדרייב-אין, השיגה את הניצחון וסיבכה את האדומים, אבל בפלייאוף כמו בפלייאוף הכול יכול לקרות. להפועל ת"א אין מה להפסיד, מה שיהפוך את הסדרה לקשה עוד יותר עבור מכבי.

שחקני המפתח בסדרה הזו לא מגיעים מאותה עמדה ואפילו לא מאותו לאום. שחקן המפתח מהצד של מכבי הוא סקוטי ווילבקין. הסקורר העיקרי של מכבי צריך לקחת עליו גם את הובלת הכדור וניסיון העבר מראה שיש סדקים בחומה בעניין הזה. הפועל ת"א הוכיחה שהיא יכולה לשמור מצוין וגם על מובילי הכדור בפרט, כך שמכבי תצטרך למצוא לכך את הפתרונות. מהעבר השני, שחקן המפתח של האדומים יהיה תומר גינת. אם מכבי תצליח לעצור את האקטיביות שלו בכל האלמנטים, היא לא תתקשה יותר מדי. בשביל להישאר בעניינים, הפועל ת"א תצטרך את גינת בתפוקת שיא – נקודות, ריבאונדים, עצירות בהגנה – הרבה על כתפיו של הפורוורד.

 

הפועל ירושלים (2) – הפועל ב"ש/בני שמעון (7)

מאזן בעונה הסדירה: 0:3 להפועל ירושלים.

קרב האדומות מזמן לנו את הפועל ירושלים והפועל באר שבע ואם לא יקרה משהו באמת נדיר, מפתיע ובלתי צפוי, ירושלים צריכה לחלוף על פני הדרומים בלי תקלות מיוחדות. למרות התקלה הקטנה במחזור האחרון, ירושלים היא הקבוצה שנמצאת בכושר הטוב בליגה, יעידו על כך ששת הניצחונות הרצופים שלה לפני ההפסד (חסר החשיבות בדיעבד) להפועל ת"א במחזור האחרון. מנגד, הפועל באר שבע מגיעה אמנם אחרי שני ניצחונות רצופים, אבל שני המשחקים הללו היו מול קבוצות ששיחקו בלי עניין מיוחד. הקבוצה של רמי הדר הייתה רחוקה מלהבריק בסיבוב השלישי, יעידו על כך חמישה הפסדים רצופים.

ירושלים עמוקה יותר מהפועל ב"ש, מנוסה יותר וצריכה את הסדרה הזו הרבה יותר מאשר היריבה מבירת הנגב, שבעונת הבכורה שלה בליגה הראשונה עשתה מעבר למצופה ממנה. ירושלים תהנה מיתרון הביתיות וקשה לנו להאמין שהיא תשחק בשלב הזה יותר מפעמיים באולמה הביתי. הקבוצה מהבירה קיבלה חיזוק משמעותי במהלך העונה, כשקיבלה את אמארה סטודמאייר ועוד כישראלי. מנגד, נראה כי ליאור אליהו ואלכס צ'וברביץ' לא נמצאים כל-כך בקצב של הקבוצה ויכול להיות שעודד קטש יזדקק להם בהמשך. השאלה היא האם הם יהיו שם.

הפועל ב"ש תצטרך למצוא פתרונות לשטף ההתקפי של ירושלים ברמה ההגנתית. וההגנה של ב"ש תתחיל למעשה בהתקפה – שליטה בריבאונד התקפה, שליטה בריבאונד הגנה ובעיקר בחירה של זריקות, כי ירושלים תעניש על כל זריקה לא טובה בהתקפה מתפרצת בצד השני.

 

הפועל חולון (3) – מכבי ראשון לציון (6)

מאזן בעונה הסדירה – 0:3 להפועל חולון.

סדרה סופר מעניינת בין שתי קבוצות טובות ומאמונות, למרות המאזן העונתי ביניהן. מכבי ראשון לציון התחזקה מאוד בדריל מונרו שהגיע מתוך מטרה לשחזר את ההישג מהקדנציה הקודמת שלו בכתום, חולון התחזקה באיגור קולושוב שהתחיל את העונה בקבוצה מעיר היין.

חולון סבלה מחוסר מזל לאורך העונה עם פציעות של שחקנים משמעותיים וביניהם טי-ג'יי קליין וגיא פניני. למרות זאת, הצהובים-סגולים מציגים סגל מספיק עמוק ואיכותי כדי ללכת עד הסוף השנה. מי שמנווט את הספינה של דן שמיר הוא כמובן קורי וולדן, שרבים תוהים האם הוא מוכן לרמה הבאה – יורוקאפ או אפילו יורוליג. היכולת שלו לייצר נקודות תוך הצגת מגוון התקפי מדירים כנראה את גיא גודס משנתו, אך חשוב לזכור שלצידו יש שחקנים מספיק טובים שצריכים לקחת בחשבון.

ראשון לציון סיימה את העונה במגמה חיובית ובכלל זה ניצחון מרשים על אילת במחזור האחרון. החניכים של גיא גודס הצליחו לייצר מומנטום טוב, דווקא לאחר העזיבה של איגור קולשוב, מה שפינה דקות משחק נוספות לעוז בלייזר ואדם אריאל, שמחזירים מצידם בתפוקה נאה במשחקים האחרונים ויחד עם מונרו מקבלים קבוצה מאוד מסוכנת שיכולה לעשות הרבה צרות. מכבי ראשון, למי ששכח, הגיעה השנה לגמר הגביע והחזיקה מעמד יפה מול ירושלים במשך מחצית אחת. מכבי ראשון, למי ששכח, העיפה את מכבי ת"א מהגביע אחרי תצוגת תכלית ברמה הטקטית ואנחנו די בטוחים שגם לסדרה הזו גודס יגיע עם שפנים בכובע.

הפועל חולון מצידה הפכה מומחית השנה בניצחון במשחקים צמודים. חולון שיחקה השנה חמש הארכות וניצחה בכולן. 18 ניצחונות של חולון השנה הושגו בפער של שמונה נקודות או פחות, כך שבמקרה של חולון המשחק לא נגמר עד שהוא נגמר. הפועל חולון (כמו כל הקבוצות הביתיות בפלייאוף הזה) מגיעה לסדרה הזו כפייבוריטית, אבל אנחנו לא מוכנים להמר על כך שהסדרה תסתיים בשלושה משחקים בלבד.

 

הפועל אילת (4) – עירוני נס ציונה (5)

מאזן בעונה הסדירה: 1:2 להפועל אילת.

הסדרה הפתוחה ביותר בשלב רבע הגמר. מצד אחד, הפועל אילת מגיעה אחרי עונה נהדרת שבה היא מציגה כדורסל יפה ושיטתי תחת שרביטו של שרון דרוקר. מצד שני, אותה הפועל אילת מתמודדת לכל אורך העונה עם בעיות שלא קשורות בכדורסל ויותר קשורות בעניינים פיננסיים. ועדיין, אילת הצליחה לסיים במקום הרביעי המכובד, כשהיא מבטיחה אותו כבר לפני כמה חודשים.

מנגד, עונה מצוינת עוברת גם על החבורה של נדב זילברשטיין. ההשתתפות באירופה (גם אם לא במפעל שנחשב מוביל) עשה טוב לקבוצה הכתומה, שרכשה ניסיון ובעיקר כימיה בין השחקנים במהלך המסעות לאירופה. יתרה מכך, קבוצה שמשחקת יותר ביחד, משתפרת ולומדת להכיר טוב יותר אחד את השני – וזה מה שקרה לנס ציונה, שסיימה את העונה הסדירה במקום השיא שלה – המקום החמישי. נס ציונה הציגה כדורסל יפה ואיכותי ברוב שלבי העונה, אבל לצד זה גם היו לה נפילות של חוסר ריכוז וחוסר יציבות. שחקן המפתח מבחינתה של נס ציונה הוא טל דן. הפורוורד הוותיק עשה קפיצת מדרגה משמעותית העונה והוא מחזיר לקבוצה שלו עם שורה סטטיסטית יפה ומכובדת – 11.4 נק', 6.1 ריב', ו-4.3 אס'. בהחלט שורה יפה.

אילת ונס ציונה מזכירות האחת את השנייה בלא מעט מאפיינים, אבל הבולט ביותר הוא היעדר כוכב. גם אילת וגם נס ציונה לא נשענות על שחקן אחד שמכתיב את הטון. כמובן שיש שחקנים שמייצרים יותר נקודות, אבל אנחנו לא רואים כאן שחקן (כדוגמת וולדן בחולון) שעל פיו ממש הקבוצה מתנהלת. שתי הקבוצות מאומנות מאוד, יודעות מה הן רוצות ובעיקר לשתי הקבוצות יש שיטה מאוד ברורה גם ברמה ההתקפית וגם ברמה ההגנתית.

את השורה הבאה אנחנו כותבים בצער אבל זה המצב – גורל הסדרה תלוי לא מעט בענייניה הפיננסיים של אילת. נס ציונה, למרות היעדר תקציב גדול, מצליחה לייצר שקט בגזרה הזו, שלא כמו אילת. אם במהלך הסדרה יצוצו באילת שוב בעיות שלא קשורות בכדורסל, לא נתפלא אם זה יעלה את נס ציונה לפיינל פור.