תכירו: הפועל גלבוע והפועל כפר סבא

הן בנו קבוצות עמוסות בכוכבות, סגלים עמוקים, כישרונות צעירים לצד שחקניות ותיקות ומנווסת, הן לא משאירות מקום למזל בדרך לאליפות שהיא המטרה המוצהרת בשני המועדונים שמחפשים דריסת רגל ראשונה בליגת העל. האם כסף גדול קונה הצלחה ומי מהשתיים תהיה האלופה בסוף העונה?


| שי ברק

 

הפועל 'קרן' גלבוע

תלבושת: אדום-לבן ; אולם: אולם הספורט בעין חרוד (300 מקומות); שעת משחקים (אם אין שינוי): 18:30 ; 
בעונה שעברה: מקום 2 בליגה הסדירה, הפסידו 2-1 בחצי הגמר על האליפות. גמר גביע.

עזבו: הדר גוטין, קרן בויס, נועה שבת כהן, קרן פיבניק, מאיה וינד, עדי וינד.
באו:  קרן נחמה ורבקה רוס (גליל עליון), עמית גור ואלה יערי (מכבי חיפה), אליס חתוקאי (נערות א')

1. אידיאולוגיה ואג'נדה: גלבוע, לפני הכל, זו אגודה המחוברת לקהילה. פריסה של המחלקה הצעירה בכל ישובי האיזור, השקעה גדולה במחלקה הצעירה ואפילו אקדמיה ברמה גבוהה. בשנים האחרונות ניסו להעפיל לליגה הראשונה על בסיס סגל מקומי, בין אם גדל במחלקה או רכש שעבר להתגורר בגלבוע והפך לחלק מהקהילה. פעמיים חצי גמר ופעם גמר גביע היו תקרת הזכוכית. לפני שנה החליטו בגלבוע לעלות ליגה, אבל כשלו אשתקד והשנה – דחקו את האידיאולוגיה הצידה, לטובת האג'נדה – העפלה לליגה הראשונה בכל מחיר כבסיס עתידי להגשת האידיאולוגיה. קצת כמו אחרי כמה "סבבים" של כמעט,  כעת מעבירים "מזוודות כסף" ומספרים איך הכסף עונה על ההבטחות המתועדות בתקשורת, על הגשמת אותה אידיאולוגיה.

אז למה לצפות השנה? להגשמת חלום גדולה או שברון לב, בגלבוע הלכו על קונספט חיפה של השנה שעברה, גור ויערי + 2 שחקניות שמגיעות לקבוצה ומביאות הישגים, שנה שעברה זה עבד, לפני שנתיים פחות. בגלבוע יקוו שזה לא שנה כן ושנה לא, אלא אם יפיקו לקחים על ההבדלים בין הכישלון של זיכרון וההצלחה של חיפה (שילוב הצעירות) 

2.  3 היתרונות:  (1) החיזוק שהגיע הקיץ , 4 שחקניות בסך הכל אך לעיתים זה כל מה שצריך. קלעית (עמית גור) ושחקנית פנים (אלה יערי) שזכו כבר באליפויות עם מעגן מיכאל ומכבי חיפה בשנים האחרונות, ביחד עם החיזוק מהגליל (רבקה רוס וקרן נחמה), השתיים הגיעו ל-3 גמרים בשנתיים האחרונות, כשרוס גם מחזיקה בדאבל עם רמלה ופעמים שהדיחה את הגלבוע בחצי הגמר. מדובר בשחקניות מובילות בעמדה שלהן, שחקניות שהוכיחו בשנים האחרונות שמגיעות לכל הפחות לגמר ויודעות לנצח אותו כשצריך. לכולן עבר (משמעותי) בליגת העל, שלוש מהן (רוס, נחמה, גור) גדלו יחד בירושלים ומכירות אחת את השניה נהדר, חיזוק שובר שוויון שכמעט ולא דורש חיבור.

(2) מעט עזיבות – שחקניות החמישייה הדומיננטיות ענבר לברון, טלי בן ישי ונועה שמעוני וגם ג'ני קלכמן (שנה שלישית) ממשיכות בקבוצה. יעל טויטו צפויה להחלים בסיבוב השני ולחזור. ומאמן הקבוצה, יוני אורן, הוביל אותה מאז הגיע לפני למעלה מחצי עשור והוביל אותה מהליגה הארצית ומכיר את המערכת היטב. לצד 4 שחקניות חיזוק ישנו גם ההמשכיות. אין מהפכה יש התאמות.

(3) סגל עמוק על בסיס המחלקה הצעירה – נועה שמעוני ממשיכה להיות גורם מרכזי בגארדיות הקבוצה שנה רביעית כבר, ולצידה צפויות לחזור לסגל גילי ארמה ויעל טויטו שיתאוששו מפציעות ארוכות, וגם עדי פירסטנברג ככל שהשירות הצבאי יאפשר תמשיך להיות חלק משמעותי בסגל. גם לפני שנה כתבנו דברים דומים, החיבור בין הרכש לבין המקומיות פחות הצליח ואז הגיעו גם הפציעות. השנה, כשיש תחרות אולי גדולה יותר. השאלה גדלה גם היא, האם הקבוצה תדע לנצל את היתרונות.

3.  2 החסרונות: (1) 3 יתרונות יחד הופכים לחסרון? – סגל עמוק + רכש דומיננטי + צעירות עם פוטנציאל. על פניו חלום. בפועל השאלה איך מחברים "אגו" ל"ביחד", איך הרצון של המצטרפות לדקות משחק יתורגם לפירגון כשיש חילוף , והאם לקחי העונה שעברה הופקו כשסגל עמוק הגיע עם רוטציה קצרה לחצי הגמר והפסיד לסגל הקצר של יריבה (שהפסידה בגמר ליריבה אחרת שניהלה נכון את הסגל העמוק).

(2) נחיתוךת גובה – פתגם סיני עתיק (או אולי קלישאה?) אומרים שלאומית היא ליגה של גארדיות. זה אולי נכון (כי אין כמעט ישראליות גבוהות ובלאומית אין זרות) – ועדיין קבוצה שרוצה להבטיח אליפות יכולה להתקשות עונה שלמה עם שחקניות פנים שהגבוהה שבהן סביב 1.75. ליריבות לצמרת יש "גארדיות" בגובה 1.80 לפחות והשאלה אם תצליח הגלבוע להפוך את החסרון ליתרון.

4. סיבה לליגת העל לקנא: סגל ישראלי של 6 שחקניות עם עבר בליגת העל (רובן מעל שנתיים) והשאר צעירות ששוות ברמתן לליגת העל (הקבוצה עשתה משחקי אימון רק נגד יריבות מליגת העל והתוצאות היו צמודות).

5. תוצאות האמת  - יעמדו בציפיות? הציפיות לצמרת הגבוהה, 1-2 וגמר אחד לפחות.

אופטימי: הקבוצה מגשימה חלום של חמש שנים ועולה לליגת העל. בדרך גם אוספת את הגביע ומוכיחה שהערכות המוקדמות היו נכונות. אליפות ומעלה.

פסימי: חיבור של 3 יחידות מובילות, כאלה עם עבר משמעותי ולא מעט צל"שים, מקימים אלטרנטיבה מרשימה, אבל כזו שמתקשה להגיע למקום הראשון (יש רוטציה על העליה?) – יפסידו (שוב) בחצי הגמר.

 

 

הפועל כפר סבא

תלבושת: ירוק-לבן ; אולם: "רמז" (200 מקומות) אלי הורוביץ 24, כפר סבא ; שעת משחקים (אם אין שינוי): 20:30 ; 
בעונה שעברה:  מקום 9 מ-14 בליגה הסדירה.

עזבו:  חן הולצר, ענבל גבע, ענבל יערי, נטלי לוי, אפרת קזמירסקי, עומר לב
באו:  אורטל אורן (לא שיחקה), אלואיסה כץ (רמה"ש – על), סהר דגן (רמלה – על), הדר גוטין (גלבוע מעיינות), רוני גולדין (כ.כפול רמת חן), אופיר פרפרה, שחר יום טוב (נערות א')

1. אידיאולוגיה ואג'נדה:  כמו גלבוע מעיינות רק באקסטרים. האידיאולוגיה של כפ"ס היתה אחת. לתת לשחקניות בכפ"ס בית אמיתי להתפתח בו. המנהל המקצועי ידע לעלות ליגה עם בוגרות המחלקה מחוזקות נקודתית, דאג לשלב בכל שנה בוגרות בקבוצה הבוגרת ולדאוג שהרכש לא יעלה על ההשקעה לעתיד. אחרי כמה אכזבות של מקומיות שעזבו (רובן לוינגייט), התוצאות החלו להגיע. 2 שחקניות הגיעו לנבחרות ישראל (גולדין ופרפרה), עוד אחת היתה בסגל המורחב כמעט עד הישורת האחרונה (שפית) ונדמה היה שבכפ"ס יתחילו לקצור פירות גם בקבוצה הבוגרת. אבל דווקא כשהכל החל להתחבר, האג'נדה השתנתה, הכסף הגיע, רכש מאסיבי של 4 שחקניות מליגת העל הצטרפו, ל-2 בוגרות שהגיעו בעונה שעברה ובין 7 בוגרות הצעירות צריכות למצוא את מקומן. האם זה אכן מקומן?

אז למה לצפות השנה? קבוצה חדשה, חדשה ומרתיעה. הרבה קבוצות מהחשש יאבדו סיכוי לניצחון עוד בהסעה לאולם. סגל שחקניות שרוצה להוכיח שיותר טוב מכל מה שהיה ללאומית להציע עד היום. שנה בה הנערות ייצפו וילמדו איך עושים את זה נכון משחקניות שמגיעות עם נסיון בכל הרמות האפשריות.

2.  3 היתרונות:  (1) אורטל אורן – הרבה שחקניות חיזוק הגיעו לקבוצה בקיץ, אבל זה של אורטל אורן משמעותי מכולם. יותר משמדובר באחת השחקניות הגדולות ששיחקו בענף בשנים האחרונות, מובילה בליגת העל ובנבחרת ישראל, עם נסיון גם באימון, מדובר ברכזת (מצרך נדיר בלאומית) חכמה במיוחד ובשחקנית הראשונה שחתמה בקבוצה ואחריה נבנתה האימפריה. אם תצליח לחזור לכושר שהיתה בו לפני הפגרה שלקחה, מדובר בשחקנית העונה הבאה.

(2) הדר גוטין ואלואיזה כץ –מול החסרונות של הגלבוע (ושל יתר הטוענות לכתר) מציגה כפ"ס את קו הפנים הטוב והדומיננטי בליגה (הקו סלע-גליידה, יידחה בשנה עקב פציעתה של האחרונה). גוטין היתה העוגן בצבע של הגלבוע שהגיעו למאבקים על התואר (עד שנפצעה) וכץ כבר הוכיחה את עצמה בירושלים. שתיהן עם נסיון בליגת העל כדי לזכות סוף-סוף באליפות בלאומית.

(3) שרון רשף –  הדבק שצריך לחבר את הקבוצה. בין שחקניות רכש מוכשרת ולשחקניות בית עם פוטנציאל יש את שרון רשף שגדלה באגודה וחזרה אליה לפני 4 שנים כבר כדי להחזיר אותה לצמרת. רשף התקשתה להביא את יכולות הכדורסל שלה למקסימום בעונה שעברה (מעט מדי נקודות וגם הגנה יודעת לעשות טוב מזה), אבל רשף עדיין קפטנית במובן הנוסטלגי של המילה, מחברת, מרימה, עוזרת ודואגת לקבוצה להיות טובה ממה שהיא. רשף הצליחה אשתקד בעונה החלשה של כפ"ס מאז עלתה ללאומית, לעשות סיבוב שני איכותי ולצאת מהתחתית לכיוון האמצע. למרות הרכש הנוצץ, רשף עדיין הכי חשובה, גם השנה.

3.  2 החסרונות: (1) "שמות" זה מספיק? – היתרונות המשמעותיים של כפ"ס הן בסגל החזק. בשחקניות הפנים הדומיננטיות, ברכזת שמגיעה מליגת העל ובקלעיות המסוכנות מחוץ לקשת. אבל מה מחבר הכל יחד? בקבוצה יש 2 שחקניות שחצו את גיל 30, ושתיים בנות 28, אחרות הן סביב שנות ה-20 המוקדמות או העשרה המאוחרות. יש כאלה שחוזרות מפציעה או הפסקה ואחרות שמיעטו לקבל דקות בליגת העל. לצידן צעירות שרק רוצות הזדמנות להוכיח. הרבה רצון, הרבה כישרון, איך הכל יתערבב ומי ישלם את המחיר ראשון?

(2) סגל מדויק מדי– כמעט בכל עמדה לכפ"ס יש את השחקנית הטובה בליגה. איך נתון כ"כ חיובי הופך לחיסרון? שאלה של תלות. כל שינוי ולו קטן יכול להוציא את הקבוצה מאיזון. חילוף זה עוד "ניחא" אבל מה קורה במחלה או פציעה חלילה? קל יהיה לרוץ עם חמישייה 40 דקות, אבל מתישהו הריצה תיגמר. בלי לבצע התאמות ולשדרג את השחקניות המשלימות כפ"ס יישארו עם ההבטחה ובלי הצלחת.

4. סיבה לליגת העל לקנא: סייז. כ"כ חסרות בליגת העל גבוהות ישראליות שבעיקר מנסים לאתר מתאזרחות לעמדה הזו. בכפ"ס יש הדר גוטין, אלואיזה כץ ואפילו אורטל אורן שהיא גארדית בגובה של פורוורדיות ישראליות בליגה הראשונה.

5. תוצאות האמת  - יעמדו בציפיות? הציפיות ל- 1-4 מובנות.

אופטימי: לפני הגברים, יש כם"ס בליגת העל. אחריסיימה 4-5 בשנתיים האחרונות. 2020 זו השנה שהביאה איתה סופית את השינוי. רכש מאסיבי אמנם, אבל אליפות כמעט ללא שחקניות שזכו בתארים בלאומית, ההגמוניה נשברה (אך זה לא מקרה ראשל"צ של מחלקת נערות חד פעמית).

פסימי: "הירוק החדש". הימור שלקחו הרבה שחקניות שרואים בהן מנהיגות מוכחת ושחקניות שעל הנייר שוברות שוויון, אבל העומס מונע מהן להתחבר ובמאני טיים של העונה יישארו מחוץ לרביעייה.