שחקנית העונה, רוס


לאומית: מצטיינות עונת 2016-17
שי ברק ,16/04/2017

כמיטב המסורת, עם הגעת הליגה הסדירה לסיומה מאמני הלאומית בחרו את המצטיינות העונה שהיתה. בעונה כ"כ צמודה ולא מעט שחקניות שהגיעו מליגת העל, המאמנים לא השאירו מקום לספק כשהכריעו - רבקה רוס היא שחקנית העונה! המאמנים בחרו גם את חמישיית העונה, תגלית העונה, שחקנית ההגנה ובתום התמודדות צמודה גם את מאמן העונה. התוצאות - בפנים.




שחקנית העונה
רבקה רוס, אליצור רמלה
6 קולות

בפעם האחרונה שרבקה רוס היתה בליגה הלאומית השנה היתה 2008, רוס היתה בת 19 בלבד ובדרך לאליפות קבוצתה, אס"א ירושלים, זכתה רוס בתואר תגלית העונה ומקום גם בחמישיית העונה. ב-7 העונות שאחרי שיחקה בליגת העל, היתה לשחקנית חמישייה בירושלים, ראשל"צ וחולון לפני שחזרה העונה לליגה הלאומית כדי לעזור לאליצור רמלה לזכות באליפות. כצפוי, רוס היתה דומיננטית ושובר שוויון בליגה.

ללא תחרות כמעט, עם 6 קולות מתוך 8 אפשריים (מאמנת קבוצתה לא יכולה לבחור בה), נבחרה רוס לשחקנית העונה. הממוצעים שלה היו יציבים במיוחד ונעו סביב 15.8 בתום הסיבוב הראשון ל-15.6 בפלייאוף ובסך הכל 15.7 נקודות בממוצע העונה. אך הרכזת של רמלה תרמה הרבה יותר מכך, היא הובילה, ניהלה, מנעה כל אפשרות לאיבודי כדור עבור קבוצתה כשלא היתה כמעט שומרת שהצליחה לעצור אותה. רק פעמיים העונה קלעה פחות ממספר דו ספרתי של נקודות, אבל החשוב יותר שמרבית הנקודות היו סלי קלאצ' כאלה שקבוצתה היתה זקוקה להם לשנות מומנטום או להכריע משחקים. כשהיה צריך גם הגנה רוס ידעה לעשות ולעצור את שחקניות הקבוצה שמולה, זו הסיבה שקיבלה גם 2 קולות לבחירת שחקנית ההגנה של העונה ובסך הכל סיפקה עונה של שחקנית שלמה, בשלה וכזו שענתה על כל הציפיות של רמלה כשהביאה אותה לקבוצה.

אומרים ששחקניות שעוברות מליגת העל ללאומית עושות את זה כדי לנוח או להתפנק, רוס הגיעה מדי שבוע לעבוד, נתנה את התפוקה שהיו צריכים ממנה ועד כה זה הספיק לגביע ומקום ראשון בעונה הסדירה בתקווה שבמאי תביא גם את הצלחת, כמו אז ב-2008, בגיל 19, בעונתה האחרונה כרכזת מובילה בליגה הלאומית.


רוס זכתה בלא פחות מ- 6 מקולות המאמנים שבחרו בו לשחקנית המצטיינת של העונה. עוד זכו בקולות לתואר הישראלית המצטיינת של העונה: ענבר לברון, מעיין דגן וטל יעקב.





תגלית/פריצת העונה
נטע רפאל, אס"א ירושלים
6 קולות


בפעם הקודמת ששחקנית הצעירה מגיל 17 נבחרה לתגלית העונה היתה זו עדן רוטברג מעמק יזרעאל, עונה שאחריה הגיעה הפריצה הגדולה שלה כולל שנתיים בליגת העל. רוטברג היתה אז בת 16 ועשרה חודשים כשזכתה בתואר, רפאל בת 16 וחמישה חודשים בלבד, מה שהופך אותה לשחקנית הצעירה ביותר שזכתה בתואר. נתון מעניין נוסף שאולי יכול לחזות את עתידה של רפאל, כאמור בסעיף הקודם גם רוס זכתה בזמנו בתואר תגלית העונה ובהמשך עלתה עם אס"א לליגת העל ועשתה קריירה מרשימה בה. מאז ועד היום עוד 2 שחקניות "ירושלמיות" זכו בתואר, שירה בן ברק ועמית גור. שתיהן זכו להישגים מרשימים בלאומית ולהשתלב בליגה הראשונה, הן את התואר שלהן לקחו בגיל 18-19, רפאל הרבה קודם.

6 קולות קיבלה רפאל, מה שאומר שקשה עד בלתי אפשרי היה להתעלם מיכולותיה העונה והשינוי שהביאה לירושלים. לצד שחקניות הלאומית המנוסות עלתה רפאל לשחק כבר במחזור הליגה הראשון ובאולם הקשה ביותר (ברמלה) קלעה 11 נקודות. לרפאל חלק בלתי מבוטל בהצלחות הקבוצה וכבר ישנם ניצחונות החתומים על שמה. אחרי משחק שיא בת"א בו קלעה 15 נקודות וסיימה את העונה בממוצע 6 נקודות למשחק, השאירה חותם סטטיסטי, אך חשיבותה המרכזית היא גם בהגנה, הכוח שלה והמלחמה אפשרו לגארדית לשמור על מגוון עמדות כולל שחקניות פנים, הקשו על היריבה לפתח את המשחק שלה וכש"הכוכבות" לא הופיעו, לטייב מאמן הקבוצה היה על מי לסמוך – השחקנית המקומית בת ה-16.

למקום השני הגיעה רוני גולדין, בלי קיצורי דרך הטביעה את חותמה בכל שלב בתהליך ההתבגרות. גולדין גדלה במחלקה המתפתחת של כפ"ס מגיל ילדות. איתה קבוצת הילדות של האגודה הגיעה, לראשונה בתולדותיה, לגמר גביע המדינה. גולדין המשיכה והעלתה את קבוצות הנערות לליגה הלאומית, את תיכון "רבין" לליגת העל לבתי הספר ואחרי שהיתה חלק מהעפלת הקבוצה הבוגרת ללאומית היתה השנה מהשחקניות הדומיננטיות, הקלעית השניה בטיבה בקבוצה (12.8 נקודות בממוצע) כולל משחק שיא של 27 נקודות נגד חיפה ומשחק עם 24 נקודות מול ת"א החזקות. היעד הבא של גולדין יהיה לבטח להוביל את כפ"ס לליגת העל.

רפאל זכתה ל-6 קולות מאמני הליגה לתואר "תגלית העונה", רוני גולדין שבמקום השני קיבלה 2 מקולות המאמנים וצליל וטורי זכתה בקול אחד.





שחקניות ההגנה
דניאל חג'ג' ו-עלית כהן
3 קולות


עלית כהן (הפועל גלבוע מעיינות)
אם לא הפציעות, קשה לדעת איפה היתה היום הקריירה של עלית כהן, כנראה בצמרת הגבוהה של ליגת העל. כהן ששיחקה שנתיים שיחקה בליגת העל ירדה ללאומית כדי לעשות הסבה לגארדית לפני שתחזור שחקנית שלמה יותר לליגת העל, אך פציעה בעונה שעברה האטה את התוכניות והעונה חזרה להוביל את גלבוע מעיינות לצמרת. לצד היכולות ההתקפיות שלה הפכה כהן לסטופר הגנתי, בין על שחקניות גבוהות לצידה של טודורוב ובין על גארדיות כשהחטיפה הגדולה שלה נגד פ"ת לרכזת היריבה הפך לסל ניצחון שסידר את ההעפלה לפיינל פור, כך שאת ההסבה ברמה ההגנתית השלימה כשעצרה את רכזות וקלעיות היריבה. גלבוע מעיינות היא קבוצת ההגנה הטובה בליגה כשעצרה את יריבות הצמרת 6 פעמים העונה(!) על פחות מ-50 נקודות. לרוב כשקבוצה שלמה עושה הגנה קשה להכריע מי הפייבוריטית, העונה עלית כהן היתה גם רמה מעל ההגנה של הקבוצה.



דניאל חג'ג' (אס"א ירושלים)
חג'ג' שומרת על התואר שנה שניה ברציפות וכבר אפשר לומר שנכנסה לרשימה המכובדת של שחקניות ההגנה הטובות ששיחקו בלאומית (לצד אנקונה, שירה בן ברק...). אחרי שגליל עליון, מעגן מיכאל ורעננה נהנו משירותיה של חג'ג' שהובילה אותן לליגת העל, הגיעה העונה חג'ג' לתחנה נוספת בקריירה ושוב עם המנהיגות השקטה בצד ההגנתי הפכה את ירושלים לקבוצת ההגנה האימתנית שהיא ועם אותם הדברים שלא רואים בסטטיסטיקה עזרה לסגל איכותי שאין בו אף שחקנית שקולעת מעל 12 נקודות בממוצע להגיע למקום השלישי בליגה ולגמר הגביע כי ההתקפה הכי טובה היא ההגנה. חג'ג' שסומנה בראיון תחילת העונה לשחקנית החשובה ברעננה המשיכה להציג את הכישרון והאתלטיות שלה, המשיכה להיות ראשונה לריבאונד התקפה מעל שחקניות שגבוהות ממנה בראש ולפעמים ביותר או להיות ראשונה לכל כדור על הפרקט ולפעמים באותה התקפה. היא העוגן של ירושלים, הברומטר והתחנה האחרונה בדרך לסל.

שני שלישים מקולות המאמנים חולקו בין שחקניות ההגנה כהן וחג'ג'. שחקנית העונה, רבקה רוס, קיבלה 2 קולות בקטגוריה זו, נעה שבת כהן עם קול אחד.




חמישיית העונה


רבקה רוס (אליצור רמלה)

כמעט הכל כבר נכתב למעלה על שחקנית העונה, שבאופן טבעי מצאה את עצמה גם בחמישיית העונה כמאיישת את עמדת הרכזת. הדומיננטיות של רוס בעמדה הזו בחמישייה נובעת הרבה מאד מהאישיות שלה על המגרש ומהמנהיגות כשהפכה את הקבוצה ל"שלה". הישג מרשים כשלצידך שחקנית מנוסה וסמל כאינה גורביץ וקלעיות שנמצאות בעונת השיא שלהן. רוס לא סיפקה מספרים שטרם נראו ורק 4 פעמים העונה קלעה מעל 20 נקודות, אבל הנוכחות שלה היתה כזו שאי אפשר להתעלם ממנה, שהתדרוכים אצל היריבות התחילו במטרה להצר את צעדיה – לרוב הן נכשלו.


ענבר לברון (הפועל גלבוע מעיינות)

קל לשכוח כמה פוטנציאל יש בשחקנית שכבר בגיל 18 שיחקה קרוב ל-30 דקות בממוצע בליגת העל. זו שנתה השניה ברציפות, מאז חזרה ללאומית שהיא בחמישיית העונה (עם קול אחד גם לשחקנית העונה). ענבר לברון שומרת על מעמדה בין השחקניות המובילות והמשמעותיות בליגה. מאז נפצעה שבועיים לסיום העונה פחתו משמעותית סיכויי גלבוע מעיינות להעפיל לליגת העל כשגם הפסידו פעמיים מאז. אך לא היה צריך לחכות שתיעדר כדי להבין את החשיבות לקבוצה. אלה לא רק הנקודות, להפך, עם 8.6 נקודות בממוצע למשחק היא הקלעית הרביעית בקבוצה, היא נותנת לקבוצה מה שזו זקוקה ממנה לקבל, לכן בשלב הפלייאוף כבר קלעה 10.4 נקודות. כשהקבוצה נקלעה לפיגור נגד כפ"ס (18 נק') או ת"א (16 נק') לקחה על עצמה את המשחק וקלעה ברגעי ההכרעה כמות נקודות ששווה לממוצע שלה ב-40 דקות. לברון על הפרקט יכולה לעשות כמעט כל מה שרוצה, היא בוחרת לעשות את חברותיה לקבוצה טובות יותר.


טל יעקב (הפועל פתח תקווה)

עוד שם גדול שהצטרף העונה לליגה הלאומית. הרזומה של טל יעקב לא ארוך כמו של רוס או לברון רק כי צעירה מהן. השחקנית בת ה-21, הובילה את נבחרת הנערות לדרג א', את נערות א' של הפועל ראשל"צ לדאבל היסטורי ושיחקה שנתיים בליגת העל לפני שבחרה לרדת העונה ללאומית. כל קבוצות הליגה "חיזרו" אחריה וגם ידעו למה. יעקב כמעט בלתי ניתנת לעצירה בליגה הלאומית. כששחקניות מליגת העל חוות תקופת התאקלמות בלאומית כדי להתאים את עצמן למגוון הפעולות שצריכות לעשות ליעקב היה זה טבעי להילחם על ריבאונד כמו לקלוע מבחוץ או לחדור כל הדרך לסל. כשלצידה משחקות כמה מגדולות השחקניות בלאומית ובענף (בן ישי, זאבי, שכט...) והיא מוזכרת הרבה לפניהן, יעקב היתה ליגה בפני עצמה כשגם סיימה את הפלייאוף כקלעית המובילה בין שחקניות הפלייאוף העליון עם 15.9 נקודות בממוצע, עם משחק שיא של 27 נקודות בירושלים, לשם ההשוואה שניה אחריה בקבוצה, טלי בן ישי קלעה "רק" 12.2 בממוצע.


אלואיזה כץ (אס"א ירושלים)

אלואיזה כץ חזרה לישראל מהמכללות בעונה שעברה ובחרה באס"א ירושלים כבית שלה. ההתאקלמות לא היתה קלה בליגת העל ועל אחת כמה וכמה לא היתה קלה העונה בלאומית. לא מעט משחקים עם מספר נקודות חד ספרתי גרמו לחלק מאנשי הענף להסתכל בפליאה על מי שכבר בנערות סומנה כאחת משחקניות העתיד של הענף, אבל כץ מכל משחק רק למדה. את העונה סיימה עם 10.5 נקודות בממוצע כשאת כשלכל משחקי המפתח הופיעה והיתה דומיננטית. אחרי ההפסד במחזור הפתיחה קלעה 17 נקודות כדי להוביל את קבוצתה לניצחון על פ"ת, בניצחונות על הגלבוע ובמשחקים נגד רמלה היתה מהקלעיות המובילות של קבוצתה וכך גם במשחק המכריע נגד אליצור ת"א. הבחירה הקלה לשים את כץ מתחת לסלים התבררה ככזו שלא מנצלת את מגוון יכולותיה וכשהפורוורדית יצאה החוצה ועברה לשמור, למשל, על טל לב במשחק הגביע נגד בני יהודה, עצרה אותה והובילה את ירושלים לגמר במהפך דרמטי. אחת משחקניות ההגנה החשובות בקבוצה, משלימה את חג'ג' בצבע וכזו שאי אפשר היה להתעלם ממנה העונה כשקיבלה יותר קולות מכל שחקנית אחרת בקבוצה בסקר.


רגינה גליידה (הפועל כפר סבא)

רג'י גליידה היא בכלל שחקנית ליגת על, משיקולים כאלה ואחרים בחרה לפני שנה לעבור לשחק בלאומית ומאז הליגה השניה היא זו שהרוויחה. גם העונה ערב פתיחתה וגם בחודשי הפלייאוף המתקדמים חוזרה ללא הפסקה ע"י קבוצות ליגת העל, אך גליידה נאמנה לצבע הירוק התחברה למאמנת הקבוצה והסגל הצעיר ובאיזון בין אופי נהדר לדומיננטיות במשחק הפנים הובילה את העולה החדשה לשנת שיא ומקום 6 בליגה. שלושה שבועות לסיום העונה כפ"ס היתה תלויה בעצמה מלהיכנס לפיינל פור, רק שאז נפצעה גליידה ונעדרה ממשחקי ההכרעה ששניים מהם הפסידה כפ"ס וסיימה רק באמצע הפלייאוף. כמו בגלבוע גם כאן, הדומיננטיות של שחקנית חמישיית העונה לא היתה מוטלת בספק לכל אורך העונה והתבררה כמכרעת כשנעדרה. גליידה סיימה עם כקלעית המובילה בקבוצתה עם 14.8 נק' בממוצע, כשנגד קבוצות הצמרת (פ"ת וגלבוע) קלעה 16 שהם כשליש מנקודות הקבוצה באותם המשחקים ובליגה שאין בה כמעט גבוהות הפכה גליידה לשחקנית הפנים הטובה והדומיננטית בליגה מאז ימי ענבר אוריון.


לראשונה זה שנים שהיה כמעט קונצנזוס על החמישייה המובילה ומרחק של שני קולות ומעלה מהשחקניות הבאות ברשימה שקיבלו קולות. שחקנית העונה, רבקה רוס קיבלה 6 קולות לחמישייה, גם אלואיזה כץ וטל יעקב קיבלו מס' דומה של קולות (6 כ"א), ענבר לברון ורגינה גליידה קיבלו 5 קולות כ"א.



החמישייה השניה


על סף הכניסה לחמישייה היו מעיין דגן, מאיה איסרוב ושני פרידמן עם 3 קולות כ"א, הדר רפאל ומורן שטרית מעט אחריהן עם 2 קולות, אינה גורביץ, צליל וטורי, רותם רוכסאר, אורית פרחי ומורן ספיר קיבלו קול אחד כ"א.





מאמן העונה
יונתן אורן, הפועל גלבוע מעיינות
3 קולות


פעם שניה שזוכה יונתן אורן לתואר מאמן העונה בפעם הקודמת, לפני 5 שנים, זכה בתואר בצוותא עם עידן ביר. היתה זו עונתו הראשונה בליגה, כמאמן ראשי שהוביל סגל חלומי (בלליס, שנפר, הללי – רשימה חלקית), עונה שהסתיימה עם גביע ועליית ליגה. חצי עשור אחרי חזר אורן לליגה אחרי עם רזומה עשיר כשהספיק לזכות בגביע שני ועלה לליגת העל עם הרצליה אותה גם אימן בשנתה הראשונה בליגה הבכירה. ללאומית חזר לפני שנה כשהעלה את גלבוע מעיינות מהארצית ללאומית והעונה כבר קרב את הקבוצה לליגת העל. בניגוד לפעמיים הקודמות על ההישג הזה חתום באופן כמעט מוחלט כשבנה סגל צעיר ברובו מקומי. נתן את המפתחות לנועה שבת כהן, שחקנית בת 20 ולשיראל ברמן בת ה-18. החזיר את שני פרידמן להיות הקלעית שהיתה לפני מספר עונות (3 קולות קיבלה לשחקנית העונה) ושילב את הדור הבא של האגודה בחמישייה פעם פירסטנברג, פעם טויטו ולאחרונה גם נועה שמעוני. אם השמות האלה לא אומרים לכם הרבה, זה רק מדגיש את ההצלחה של אורן כשאיתן היה רוב העונה במקום השני בליגה
ההצלחה לא מקרית ובאה בזכות חמישייה אימונים בשבוע שמקיים עם הקבוצה, שחקניות שבזכות הכושר הגופני והשיטה מצליחות להכריע משחקים ברבע האחרון על אף חוסר הניסיון, כקבוצה מאומנת שיודעת מה עליה לבצע - זה גם מצליח. את הסיבוב הראשון במחוז הצפוני סיים במאזן מושלם, בגביע נעצר רק בחצי הגמר נגד רמלה ובפלייאוף העליון סיימה הקבוצה במאזן חיובי שאם לא הפציעות כנראה גם היתה מסיימת גבוה יותר.

למקום השני הגיעו בועז טייב וגליה אורבך - על הקבוצה של בועז טייב כבר נכתב למעלה. קבוצה שנבנתה בשלהי הפגרה, קבוצת הגנה לוחמת גם אם קצרה ומוגבלת הפכה לפיינליסטית בגביע וסיימה במקום השלישי בזכות הניסיון הרב של טייב להביא את השחקניות מוכנות בדיוק למשחקים המכריעים. גליה אורבך, אחרי שנים בקבוצות צמרת עם שמות גדולים בנתה קבוצה צעירה וצנועה עם שחקניות שיש להן יותר מה להוכיח מקבלות והיתה רחוקה מרחק ניצחון מפיינל פור. היא קמה צעירות כמו גולדין, נתנה את הבמה לגילת וגליידה והחזירה לענף את קרן מוזס, אם לא הפציעה של טליה ניטקה ערב פתיחת העונה ואולי עם עוד גארדית היתה זו קבוצה שמועמדת לאליפות.

התמודדות צמודה במיוחד על התואר ומבין 8 מאמני ליגה קיבלו קולות חמישה מהם. מאמן העונה גרף 3 קולות, אחריו בועז טייב וגליה אורבך עם 2 קולות לכ"א, קול אחד קיבלו סיון בלליס ועומרי צירלין.










כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();