הירשוביץ'. היסטוריה קטנה



מאחורי הספסל: סוגרים רבע
אלירן כהן ,18/04/2017

משחקי רבע גמר הפלייאוף הסתיימו מוקדם מהצפוי, והצביעו על מגמה די ברורה בין ארבעת הקבוצות שהלכו הביתה מוקדם משתכננו. על הפערים שהתבלטו, הניסיון שעשה את שלו, ההבדלים מהעונה הסדירה, הציפיות מחצי הגמר, והתקווה לקחת את משחקי הפלייאוף צעד אחד קדימה בעונה הבאה.

- ביום שלישי ה- 9/5/17 תצא לדרך סדרת גמר הפלייאוף של הליגה הלאומית, ומי שלא תהיה שם, לראשונה מאז עונת 2007/08 היא מוליכת הטבלה. קשה לומר שעירוני רעננה שלטה בליגה ביד רמה, אבל מבין כל יתר הקבוצות שעשו את דרכן לפלייאוף - היא הייתה הקבוצתית מכולן, היציבה מכולן. אבל לפלייאוף, כמו שכבר למדנו, חוקים משלו. ברעננה, כמו שלא תכננו עונה סדירה כל כך מוצלחת, לא ציפו לסיומת כל כך טראגית. אבל עוד נחזור לעונת 07/08 רק כדי להכניס אתכם לפרופורציות. יש סיומות טראגיות עוד יותר. הרבה יותר.

- רעננה הפסידה את הסדרה הזו בריבאונד, כשלקחה 5 כדורים חוזרים פחות בהגנה בממוצע לערב (29.4 בעונה הסדירה מול 24.5), ואפשרה להוד השרון לקחת 5 כדורים חוזרים בהתקפה יותר בממוצע לערב (13.8 בעונה הסדירה מול 19 בפלייאוף). אם לא די בכך, הוד השרון לקחה 13 כדורים חוזרים יותר במשחק הראשון ו- 16 יותר בשני. אנחנו לא לגמרי יכולים להכנס להגדרות של "נקודות מהזדמנות שנייה" כי אין לנו נתונים מדויקים מהעונה הסדירה, אבל מאזן קצת יותר שקול מתחת לסלים היה מכסה פער של 4 נקודות במשחק הראשון או 2 נקודות במשחק השני. לרעננה לא הגיע ללכת הביתה בסוויפ, אבל בספורט אין מגיע. הוד השרון הגיעה חדה יותר לפלייאוף, ויכול מאוד להיות שגם נחושה יותר, והמשיכה את החודשיים הנהדרים שלה - שבעה נצחונות בשמונה משחקים, בדרך להדחה היסטורית של מוליכת הטבלה כבר בשלב רבע הגמר.

- מי שכמעט ולא ירד מהפרקט בשני המשחקים הללו, הוא איגור סימין, שלניסיון הרב שלו במעמדים מהסוג הזה אין תחליף, גם אם השורה התחתונה התבטאה ב- 6 נקודות בממוצע למשחק. מי שלא הופיע לסדרה הזו הוא גיא לביא, שסיים את המשחק הראשון ב- 1/7 מהשדה ואסיסט בודד, ולא הצליח להחזיר בשני למרות שסיים עם 11 נקודות ו- 5 אסיסטים. הוד השרון נהנתה מ- 31 נקודות של ורנון טיל במשחק הראשון ומ- 32 נקודות של סטורם וורן בשני. את המשחק הראשון בסדרה היא ניצחה עם פחות מ- 10 שלשות, מה שהצליחה לעשות פעם אחת בלבד מאז חודש פברואר.

- בשלב חצי הגמר תפגוש הוד השרון את נס ציונה, זכר לסדרת הגמר הגדולה שהייתה בין השתיים בעונת 12/13 - למעשה, הפעם האחרונה בה העפילה הוד השרון לפלייאוף, או אם להיות יותר מדויקים - הפעם האחרונה בה הוד השרון ונס ציונה שיחקו יחדיו בפלייאוף הלאומית. נס ציונה ציפתה לחיים קשים בדרך אל הגמר, אבל עברה את רמת גן / גבעתיים בשני משחקים ובהפרש ממוצע של 6 נקודות, וקיבלה בשלב חצי הגמר גם את יתרון הביתיות, וגם יריבה שעל הנייר נחשבת עבורה ליותר נוחה. עד כמה על הנייר? בעונה הסדירה רשמה נס ציונה הפסד כפול לרעננה. את הוד השרון היא עוד הספיקה לנצח בסיבוב הראשון.

- ובעוד רעננה הפסידה את הסדרה מתחת לסלים, הפועל ר"ג הפסידה צ'אנס למשחק שלישי דווקא מקו העונשין. בעוד שאת העונה הסדירה הובילה הקבוצה של מתן חרוש את הליגה עם 75 אחוזי הצלחה מקו העונשין, בשני משחקי רבע הגמר היא ירדה ל- 64. למזלה, 52 אחוזי הקליעה שרשמה רחובות בשני המשחקים נגד באר שבע שמו אותה במקום שקל לחיות איתו. מאידך, נס ציונה סיימה את העונה הסדירה עם 65 אחוזי קליעה מהעונשין - שנייה מהסוף לרמת השרון, אבל ברבע הגמר זינקה ל- 76% ורשמה את אחוזי ההצלחה הטובים ביותר מבין 8 קבוצות הפלייאוף העליון. בניגוד לסדרה המקבילה, בשני המשחקים הייתה ידיהם של האורדונים העליונה מתחת לסלים (38-34 בראשון, 41-33 בשני), אבל הספסל של נס ציונה ניצח פעמיים, 22:17 בראשון, 22:7 בשני.

- ובכל זאת, 22 נקודות הם עדיין מעט ביחס למה שהתרגלנו לראות מהספסל של נס ציונה לאורך העונה הסדירה, אבל חמישה שחקנים שקולעים בספרות כפולות בשני משחקי רבע הגמר - זה המקום אליו צריכה הקבוצה של נדב זילברשטיין להמשיך לכוון. דווקא בסדרה הזו, בה לאינטנסיביות ולכוח מתחת לסלים אמורה הייתה להיות חשיבות מכרעת, נס ציונה נאלצה להסתדר כמעט ללא רביב פישטון, שהסתבך פעמיים בבעיית עבירות מוקדמת (יצא ב- 5) ושיחק 9 דקות בממוצע לערב. רמת גן / גבעתיים קיבלה מהמשולש סולומון-מאדן-אולסוורה 57 נקודות בממוצע לערב, אבל מדד משוקלל ממוצע של 43 בלבד. במשחק הראשון ניצחה נס ציונה 24:15 את הרבע האחרון, במשחק השני היא ניצחה 29:12 את הרבע השלישי. בסך הכל - היא עלתה מבור שיא של 17 נקודות ליתרון שיא של 13.

- אם יש קבוצה שתזכר כמי שעשתה חיים קשים מידי למרבית קבוצות הליגה, היא מכבי רחובות, שסיימה את העונה הסדירה עם לא פחות מ- 11 משחקים צמודים, ורשמה עוד שניים כאלה ברבע הגמר נגד באר שבע. חמש פעמים נפגשו העונה באר שבע ורחובות, 3 פעמים זה הסתיים אחרי 45 דקות, פעם אחת (בליגה) בנקודה לרחובות ופעם נוספת (המשחק השני בפלייאוף) ב- 4 לבאר שבע. בעוד דווקא המשחק הראשון בסדרה בקונכייה היה כמעט נטול שלשות (3/21 לב"ש, 5/18 לרחובות), ב"קציר" בעל הטבעות הקשוחות - מאזן השלשות הוכפל - 7/16 לבאר שבע, 8/26 לרחובות. או במילים אחרות: 5/7 לדודו שמריז (לא שיחק במשחק הראשון) מול 3/5 לדולב דראפיץ' (0/3 בראשון).

- רחובות, כמו רמת גן / גבעתיים, הפסידה את הסדרה הזו על קו העונשין, כשרשמה 14/24 בראשון ו- 11/24 בשני, עם הופעת אימים אללה אייזיה סייקס של איוון ייטס, שסיים עם 1/10. באר שבע, לא מקבוצות העונשין הגדולות בליגה, עמדה בגבורה במשחק השני עם 14/18 ונהנתה מדאבל-דאבל מפלצתי של ג'ף אלן (20 נקודות, 18 ריבאונדים) לצד ערב הקליעות הנהדר של שמריז. רחובות שלטה בעניינים במשך מרבית הדקות במשחק הראשון על אף שרשמה 29 איבודים (מול 17 של באר שבע). במשחק השני האצבע על הקליק הייתה נינוחה יותר - 9 איבודים לרחובות, רק 7 לבאר שבע.

- רבים האמינו שסדרת רבע הגמר בין כפר סבא לקריית אתא אכן תסתיים בסוויפ. רק לצד השני. קריית אתא, שבשנתיים האחרונות התרגלה לעשרה משחקי פלייאוף ולהופעה מכובדת בסדרת הגמר, סיימה את העונה מוקדם מהצפוי והוכיחה שוב שניצחון 2-0 בעונה הסדירה הוא לא סממן מעיד לשום דבר בפלייאוף. כפר סבא עשתה את שלה כש"נקמה" באתא על ההדחה מהעונה שעברה, ונהנתה במשחק השני מערב בלתי נשכח של דנזל לוינגסטון שסיים עם 37 נקודות - מקום רביעי בהיסטוריה של הפלייאוף מאז עבר לתצורה של 8 הראשונות, בעונת 2006/07. שיא כל הזמנים אגב, שייך לפול דילייני: 48 נקודות על הראש של יבנה בסדרת חצי הגמר בעונת 10/11. יש לנו מועמד אחר לרשת אותו.

- אם יש משהו שכפר סבא תצטרך להיות ערוכה אליו לקראת סדרת חצי הגמר נגד באר שבע, הוא, כמובן, התרומה מהספסל. 3 נקודות בלבד תרם הספסל של הירוקים במשחק הראשון, 5 בשני. כמעט כמו התפוקה של הצוות המסייע בקריית אתא, אבל אין בכך כדי לעודד לקראת המאבק עם העומק והניסיון שממתין בסגל של באר שבע. כפר סבא הפסידה את שני המשחקים בנקודות בצבע, אך ניצחה את שניהם בריבאונד והשאירה את קריית אתא על 7/41 מחוץ לקשת בצמד המשחקים, אם תהיתם היכן בדיוק איבדה אתא את הסדרה שלה. לצד לוינגסטון, שכמעט ולא ירד מהפרקט, בלט דניאל דנינו עם 37 דקות בממוצע לערב. הוא כבר נכנס לעניינים.

- הפעם האחרונה בה כל סדרות רבע הגמר הסתיימו ב- 2-0 הייתה בעונת 2010/11, עונת האליפות השנייה של הבקעה, אבל הבשורה מהעונה הזו מגיעה דווקא מסדרות חצי הגמר, שלראשונה בעידן של עולה אחת - ישוחקו במתכונת של "הטוב מ- 5". ובכן, זו לא הפעם הראשונה בה זה קורה. עונת 2007/08 הסתיימה עם 3 עולות (בעונת ההרחבה של ליגת העל מ- 10 ל- 12 קבוצות) ואף אחת מהן לא הייתה הקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון. נתניה, המוליכה, אמנם עברה את באר שבע ב- 2-0 חלק ברבע הגמר, אבל הפסידה 3-1 בחצי הגמר למכבי חיפה ובאופן דומה גם לקריית אתא בקרב על המקום השלישי. רק בעונה שלאחר מכן היא חגגה את העלייה לליגת העל, כשהשלימה סיומת נהדרת לשנה הטראגית שרשמה, עם הפסד בודד לאורך העונה כולה.

- הניסוי לקחת גם העונה את סדרות חצי הגמר למתכונת של "הטוב מחמישה משחקים" הוא מבורך, וקשה להאמין שהוא לא יוכיח את עצמו גם מבלי לנחש כיצד תסתיימנה הסדרות, אבל למען ההגינות הספורטיבית - אין זמן נכון מזה לשקול מעבר לסדרות דומות גם בשלב רבע הגמר החל מהעונה הבאה. לא בטוח שזה ישנה את התוצאות הסופיות, אולם זה בהחלט יתן להן את הגושפנקא הספורטיבית, ולא פחות חשוב - אפילו יעשה קצת יותר טוב לכלכלה שלנו. עוד נסיעה למשחק חוץ, עוד מזנון שנפתח, עוד מסה של כרטיסים שתוצע למכירה, עוד שיחות טלפון עד אמצע הלילה, ועוד סיבה טובה לצאת מוקדם מהעבודה.







כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();