צילום: מנהלת הליגה



"אין את הלחץ שיש במרכז"
ספסל ,04/08/2017

כבר 5 עונות אפיק ניסים משחק בהפועל אילת, בדרך לעונה שישית. הוא כבר מזמן התאהב בעיר, ובקסם המיוחד שלה. בראיון לארבל שחם הוא מספר על אילת, העונה שחלפה, העתיד (לא פורש בקרוב), וכמובן על היורובאסקט הקרוב.

-- ארבל שחם --

5 שנים שיחק אפיק ניסים במדים התכולים של אילת, העונה השישית דופקת בדלת. ניסים הוא השחקן היחידי שהיה שם עם אילת מהשנייה הראשונה בליגת העל ועד היום. הוא גם השריד האחרון מנבחרת העתודה 2000 שניצחה את העתודה של ספרד(פאו גאסול, קלדרון..) בחצי הגמר, ויש לו 75 הופעות בנבחרת הבוגרת.

"בכדורסל ובכל ספורט יש משולש שאני שואף תמיד לשמור על האיזון שלו. המשולש מורכב מתזונה נכונה, עבודה טובה ומנוחה."

זה הסוד שלו, של השחקן שחגג השנה 36. הוא טוען שהוא לא חושב על העתיד ומתרכז בלהנות מהרגע. "אני אוהב את המשחק וכיף לי אז אני לא ממש חושב על איך הגוף, ומה יהיה בעתיד".


את הראיון התחלנו מעט לפני צאת צום תשעה באב. אפיק הוא איש מאמין ושומר מצוות, שאלתי אותו איך הוא מצליח להתמודד עם ההתנגשות בין הדת והכדורסל. "אני שמח שבאילת מהיום הראשון שהגעתי תמיד התחשבו ועשו את המקסימום שזה לא יתנגש, ולשמחתי זה הצליח ואני מקווה שזה ימשיך להצליח."

בהסתכלות על הממוצעים שלו, ניתן לראות ירידה דרמטית שלו בדקות המשחק בעונה האחרונה לעומת הקודמת (מ26.9 ל16.3). אלא שמבחינת נקודות ואחוזים לשלוש הוא עלה במעט (מ8.6 נקודות ו31 אחוזים לשלוש ל9.8 ו48 אחוזים לשלוש). למרות הירידה בקרדיט, ניסים מרוצה בדרום הרחוק. "זה כבר בית. משפחתי ואני מקבלים הרבה אהבה מהעיר אילת. אשתי איתי כאן מהיום הראשון ונולדו לנו ילדים בתקופה הזאת."

שנכנסו ישר לתוך ה"אילתיות" ששרויה בך?

"רק מי שגר פה באמת מבין את העיר בחיי היום יום ולא רק בחופשות."

באמת מבין מה?

"את הרוגע והקרבה לכל מקום והאופי של האנשים, אין את הלחץ שיש במרכז".


פרט לניסים, היה בחור נוסף שהיה עם הקבוצה הזאת מהרגע הראשון שלה בליגת העל והוא היושב ראש - מוטי אמסלם. "מוטי הוא זה שהרים אלי טלפון ראשון והיה רציני להחזיר אותי לארץ. אני שמח שהוא עשה את זה, מאז הוא ואני כבר 5 שנים. זה לא משהו טבעי בנוף הכדורסל הישראלי אבל למוטי ולי החיבור הוא טבעי. הגורם לחיבור להיות כה טבעי היא ההצלחה של הקבוצה בשנים האחרונות והאופי גם שלי וגם שלו".

במעבר חד ממוטי אמסלם לעודד קטש, מבלי להתייחס לדם הרע שקיים בניהם, אפיק מנסה להגדיר את המאמן שלו בשנים האחרונות. "כמו שהוא היה שחקן ככה הוא מאמן, עם הרבה רוגע ושכל. בא תמיד עם האני מאמין שלו והולך איתו עד הסוף, עשה המון טוב לי ולעיר אילת בשנים שהיה פה." בקשר למחליף של קטש הוא אומר, "הזמן יעשה את שלו בוא ניתן לו את הזמן, אני מאמין בו."

את העונה האחרונה הפועל אילת סיימה במקום השני, והפסידה בפלייאוף במשחק החמישי בסדרה, בבית למכבי ראשל"צ. "זה אכזרי אבל ככה זה בספורט. ככה זה בפלייאוף. זה עדיין צובט לי שלא הגענו לפיינל פור." לקראת סיום, קפצה לי התראה שניב ברקוביץ' סיכם באילת, שאלתי את ניסים איך זה שוב קורה לו, איך שוב מחתימים לו ישראלי על המשבצת.

"אנחנו משחקים כדורסל ולא טניס. בקבוצה צריכים שחקנים טובים שרוצים בהצלחת הקבוצה וניב הוא כזה. אז אני שמח שהוא איתנו כי ניב הוא קודם כל חבר טוב ואני בטוח שהשילוב שלנו הוא שילוב טוב."


הקהל האילתי. אילת זה בית (מנהלת הליגה)

לפני שהגיע לאילת, ניסים היה אחד הלגיונרים הבולטים והעביר 9 עונות ברחבי אירופה. הוא זכה באליפות בצרפת, בצ'כיה ובסלובניה, והעפיל לפיינל פור היורוצ'לנג' עם קבוצתו האוקראינית.

אחרי ששיחקת בליגה הצרפתית, הרוסית, האוקראינית, האיטלקית, הצ'כית והסלובנית. איך לדעתך הרמה המקצועית והתחרותית של הליגה שלנו לעומת המקבילות אליה?
"הליגה שלנו תחרותית ומעניינת מבחינה מקצועיות. באירופה יש חשיבה ודרך אחרת מהארץ. שם יש הרבה אנשים סביב המועדון והיחס לשחקנים והיחס למשחק הוא יותר רציני ומקצועי."

תסביר

"קשה להסביר במילים, יחס מקצועי לשחקן הבודד ולא נטו להצלחת הקבוצה."

כש-שאלתי אותו למה אנחנו כל כך מתקשים בליצור שחקנים צעירים שיובילו את הנבחרת הבוגרת בשנים הבאות הוא אמר: "קשה להגיד על משהו אחד. צריך פשוט להתחיל מלמטה. מהגיל הצעיר מאוד לחנך וללמד כדורסל."

המתקנים?

"כל שנה הרמה עולה ונפתחים מתקנים ממש יפים, לצערי כרגע אנחנו עדין ממתינים לקריית ספורט באילת עם אולם מרהיב שמתאים לליגת על, אבל עד אז אני נהנה באולם שלנו כי הוא אולם ביתי."

ניסים אומר שהיחס הפרטני שנותנים פה לכדורסלן הישראלי שונה לעומת היחס שמקבל הכדורסלן האירופאי. המתקנים כמובן שלא אמורים להשפיע, מה שמוביל אותי לחשוב שאולי החוקים הם שמונעים מהכדורסלן הישראלי להצליח. "החוק הרוסי הוא חוק טוב לשחקן הישראלי ולכדורסל הישראלי הוא יוצר תחרות בין הקבוצות ולליגה ונותן צ'אנס לשחקן הישראלי".

לדעתך, הקמפיין של העתודה ישפיע על הכדורסל הישראלי?

"כל הכבוד להם עשו קמפיין מדהים. עכשיו הזמן יגיד את שלו אם הם יהיו העוגן של נבחרת ישראל בעתיד."

איך ההרגשה שהיורובאסקט בארץ מול הקהל הביתי ואתה תוכל לעזור לנבחרת רק מהיציע ולא מהפרקט?

"זה באמת יהיה חוויה גם לשחקנים והאוהדים. לצערי לא יהיה שם על הפרקט אבל קיבלתי את זה."


במשך כל הראיון עם אפיק ניסים דחק בי הרצון לשאול אותו שאלה עלי, שאלה שהשפיעה רבות על החיים שלי. אני בן 19, 1.98, שיחקתי כדורסל עד כיתה ח' בקבוצות הילדים של הפועל חוף הכרמל. בכיתה ח' קיבלתי החלטה שאני לא מסוגל להמשיך לשחק כדורסל, הסיבה לכך הייתה חוסר היכולת שלי להתמודד מנטלית בלבד (הייתי השחקן הכי גבוה על המגרש) עם השינויים במשחק.

פתאום משחקים על סלים "גבוהים", פתאום מותר ללחוץ על כל המגרש, לשמור אזורית, לחסום ולהתגלגל לשתיים קלות. כל התוספות החדשות האלה למשחק פגעו בי מנטלית. כתוצאה מכל התוספות האלה למשחק, המאמנים בכיתה ח'-ט' מעלים רמה באימונים, הופכים את השחקנים שלהם ללוחמי סיירת קשוחים. ואני החלטתי שדי, אני לא רוצה "לסבול" יותר באימונים ו"לקרוע את עצמי" על מנת להסתגל לחוקים החדשים ולהעלות רמה.

לי לא הייתה את הדמות שתדחוף אותי להישאר בענף למרות הנחיתות המנטאלית שלי. ניסים, לעומת זאת חושב ההפך ממני, שאם זה לא מגיע מהשחקן אז זה פשוט לא יגיע. "לצערי הרב, זה לא משנה מה יגידו לשחקן בסיטואציה כזו, השחקן עצמו צריך להבין ולרצות להיות שחקן."

אפיק ניסים, 1.85, בזיקה לסיפור עלי, הבעיה שלו הייתה לא מנטאליות אלא הפיזיות והגובה. אבל הנה הוא עשה קרירה מרשימה והגיע רחוק מאוד בקריירת הכדורסל שלו. "תודה על המחמאה. לא חשבתי יותר מידי על מה שיש. פשוט התאמנתי נכון והרבה וקיוויתי שזה יספיק בשביל להיות שחקן."

שאלה אחרונה, מחשבה על היום שאחרי הכדורסל, לאן הרוח נושבת?

"אמרתי לעצמי שכל עוד אני משחק, אני אתרכז רק בזה. שיגיע היום שאחרי אקח את הזמן להחליט על המשך החיים."


באירופה יש חשיבה ודרך אחרת מהארץ. ניסים חוגג תואר אירופאי






כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();