צילום: חן אזרן



אליך, עודד
אלירן כהן ,25/04/2018

הקריירה כשחקן, המעבר לערוץ הספורט, האירועים הגדולים, הפיקנטריות מהשידורים, ההימורים לקראת המאני-טיים של העונה, והחלומות להמשך הדרך. עודד הלפרין, שדר ערוץ הספורט שמלווה את הליגה הלאומית עונה שניה ברציפות, בראיון פלייאוף ל"ספסל".

הוא רגיל להיות בצד המראיין, אבל חשבנו שהפעם יהיה נחמד לתת לו להרגיש איך זה לעמוד מהצד השני. אז הוא זרם, וגם אנחנו. כשבוע לפני שמשחקי הפלייאוף בליגה הלאומית יצאו לדרך ביקשנו מעודד הלפרין, שדר ערוץ הספורט שמלווה את הליגה הלאומית זו השנה השנייה ברציפות, לגלות לנו כמה דברים שלא ידענו עליו.

"גדלתי בבית של כדורסל" מגלה לנו הלפרין. "שיחקתי במחלקת הנוער של רעננה כבר מגיל 5, אבא שלי היה בזמנו היו'ר של הקבוצה גם כשהיא שיחקה בליגת העל אבל היינו הולכים לראות יחד משחקים גם בליגות מאוד נמוכות. הדבר היחיד שוויתרתי עליו היה מגמת הכדורסל של תיכון מטרווסט כי ידעתי שאני לא מספיק טוב ובעמדה שלי שיחק בחור בשם יותם הלפרין, כך שהמעבר לשם היה די מיותר מבחינתי. בדיעבד אני יכול להגיד שזו גם הייתה ההחלטה נכונה".


מתי בעצם התחיל הקשר שלך עם הערוץ?

"חצי שנה אחרי שהשתחררתי מהצבא התחלתי לעבוד בחדשות הספורט כתחקירן. בהמשך עברתי לערוך בדסק - כתבות, תקצירים, לאו דווקא כאלה שקשורים לכדורסל. הייתי עורך המגזין האולימפי בריו 2016 ובעצם בשלב הזה התחלתי את המעבר מהעריכה לשידור".


חשבת להגיע לשם? זה היה משהו שכיוונת אליו?

"האמת היא שלא התעסקתי בתקשורת לפני שהגעתי לערוץ. יש אנשים שעושים את הדרך הזו מתוך אהבה לתקשורת, אני עשיתי את הדרך הזו מתוך אהבה לספורט. לא באמת תכננתי להגיע למקום הזה. זה פשוט קרה".


זוכר את המשחק הראשון ששידרת?

"בוודאי. התחלתי בשידור משחקי פוטובול. כל יום ראשון ב- 3 וחצי לפנות בוקר. משחק הכדורסל הראשון ששידרתי היה בין מכבי ראשון למכבי חיפה. בדיוק היה חסר שדר, הציעו לי לבוא ולקחתי. אני זוכר שמתן חרוש אימן בדיוק את ראשון, בחיפה זה היה דני פרנקו. נגמר 87:72 לחיפה".


יש משחק שהיית רוצה לשדר במיוחד מההיסטוריה של הכדורסל הישראלי?

"האמת שיש הרבה. קטש מנצח את מכבי עם פנאתינאיקוס, נס ז'לגיריס, נס מילאנו, לא חסרים משחקים. אבל האירוע הכי גדול שהייתי רוצה לשדר הוא גמר גביע המדינה בין הפועל ירושלים למכבי תל אביב עם הסל של עדי גורדון. זה היה אחד הרגעים הגדולים של הכדורסל הישראלי שלא היה שייך דווקא למכבי ת"א, וכל האירוע עצמו, כל המהלך האחרון, נראה כמו משהו גדול".


ומה בעינייך ייחשב כמשחק גדול שתרצה לשדר?

"כל משחק גמר, גביע המדינה, ליגת העל יכול להיות דבר גדול. כמובן שכך גם כל גמר אירופאי במעורבות של קבוצה ישראלית".


הצטרפת לליגה הלאומית לפני משהו כמו שנה וחצי, איך עבר התהליך?

"מבחינתי, להוביל שידור כזה - זה כבוד. אמרו לי - 'קח את הליגה הלאומית לשנה-שנתיים, זה הבייבי שלך'. ברור שלצד האתגר וההנאה מהליגה היא גם אמורה להיות קרש קפיצה למקומות גבוהים יותר, אבל אני חושב שהליגה עצמה ראויה בזכות עצמה.

זו ליגה קשה, הרמה בה מאוד גבוהה, וכדי להגיע לשחק בה אתה צריך להיות טוב. הלוואי עליי שהייתי יכול להגיע אליה כשחקן. זה שהכדורסל הישראלי לא נמצא בשיאו זה עניין אחד - אבל בתוך מה שיש לנו, הליגה הלאומית היא מקום נפלא לשחק בו וצריך לתת את כל הכבוד למי שמצליח להגיע לשחק בה".


עד כמה שונה מבחינתך לשדר משחק בלאומית ביחס לליגת העל או מקומות אחרים?

"זה עולם אחר. ההתייחסות של הקבוצות, הקשר עם האנשים בתוך המערך הזה. ליגת העל כולם משדרים, יורוליג כולם משדרים. ליגה לאומית זה רק אתה. יש רק שידור אחד בשבוע ורק אתה עושה אותו. זה נותן לך הזדמנות אמיתית להיכנס לעומק, להכיר את הדמויות, את הקבוצות, את הפוליטיקה, דברים שלא בהכרח חשבת שתגיע אליהם".





מה היה המשחק הכי טוב ששידרת בליגה עד היום?

"האמת שבכל שבוע אני אומר שזה היה המשחק הכי טוב ששידרתי עד היום כי זה חלק מהעניין. אני לא זוכר משחק אחד שבלט במיוחד מעל כולם, אולי הניצחון של הוד השרון על רעננה במשחק השני ברבע גמר הפלייאוף בעונה שעברה. אולי לא היה שם את הכדורסל הכי טוב, אבל הניצחון כניצחון ציין רגע מפתיע והיסטורי כשהקבוצה מהמקום השמיני שלחה הביתה את הקבוצה מהמקום הראשון".


היו עוד אירועים גדולים ששידרת והתרגשת מהם?

"רק לפני שבועיים שידרתי את התקרית בין גלן רייס וגיא פניני. עוד לפני שבכלל הבנו מה בדיוק היה שם, כבר במהלך המשחק עצמו היה אפשר להבין שקורה משהו. שידרתי את גמר הסופר-בול בשנה שעברה ואת הקאמבק של ניו-אינגלנד נגד אטלנטה, את השלשה של פרנטיזיס שיכולה הייתה להעלות את אולימפיאקוס לפיינל פור על חשבון ברצלונה. האירועים הקטנים האלה הופכים משחקים, גם אם לא גדולים במיוחד, למשהו אחר".


איך אתה מתכונן לשידורים עצמם?

"עיקר העבודה היא בתחילת העונה. אתה צריך להכיר סגלים חדשים, להבין לאן כל קבוצה מכוונת. אני משתדל בקיץ לקיים עם המאמנים שיחות אמתיות כדי להבין מהם קצת יותר מה הם מתכננים ומה הם רוצים להשיג. תוך כדי העונה זה כמובן כבר יותר קל, וגם יש לך צ'אנס לחשוב על אקסטרות שאפשר להביא לשידור כמו סטטיסטיקות מעניינות. אני מתכונן לכל משחק כאילו זו הפעם הראשונה שאני משדר, מוודא שאני לא שוכח שום דבר. ברגע שאתה נכנס לשאננות היא תתפוס אותך במקום שאתה הכי לא רוצה".


אז בוא נדבר על זה. מה הפרט הכי חשוב ששכחת לגבי שחקן?

"בעונה שעברה עמית בן-דוד היה השחקן הכי מבוגר בליגה, קובי חסון היה הכי מבוגר בליגה אחריו. השנה, אחרי שעמית עזב, הייתי בטוח שזה הפך את קובי חסון לשחקן הכי מבוגר בליגה אז אמרתי את זה בשידור. הייתי בטוח בזה לגמרי, אבל מיד לאחר מכן מישהו הזכיר לי שבעצם ניסים טוויטו הוא השחקן המבוגר בליגה. התנצלתי כמובן על הטעות בשידור, ובסוף יצא מכל הסיפור הזה אפילו קטע נחמד, כששמעון (אמסלם) סיפר על שיתוף הפעולה שלו עם ניסים מהימים בהם הוא עצמו היה שחקן".


פאדיחה שזכורה לך במיוחד מאיזה שידור?

"הייתה לי ולשמעון איזו פאדיחה מאחד השידורים השנה. שידרנו איזה משחק ברמת גן ולמעשה כבר נגמר השידור. התחלנו לקשקש בינינו, וראינו אית איתי גרינבויים על המגרש. אני אמרתי משהו, שמעון אמר משהו, ולמחרת מישהו שלח לי את זה בווטסאפ בוידאו. מבחינתנו היינו כבר דקה מחוץ לשידור, אבל לא ידענו שעוד מצלמים. מאז אנחנו שותקים דקה וחצי אחרי כל שידור, עד שאומרים לנו שאפשר לדבר".


משהו בסיסי שהיה חסר לכם בשידור?

"חיבור לאינטרנט זה בדרך כלל משהו שקורה הרבה אז זה פחות מעניין. הייתה תקופה שרמלה שיחקה בליגה הלאומית ושלחו אותי לשדר משחק בגביע המדינה. הגעתי לאולם יחד עם הצלם של הערוץ, חיפשתי את עמדת השידור ו... אין עמדה. נאלצתי לעמוד ליד הצלם בעמדת הצילום במעלה האולם במשך המשחק כולו, בלי מחשב ובלי כמעט שום יכולת לאוסף אינפורמציה. המזל שזה היה משחק גביע והשידור היה פיראטי".


מאז כבר השתנו כמה דברים באולמות בליגה הזו. איפה אתה הכי יותר לבקר?

"בגדול כל האנשים בלאומית יודעים לפרגן, ואני אומר את זה בלב מלא. כולם רוצים שתבוא ושיהיה לך טוב. האולם הכי מפנק בליגה זה האולם בבאר שבע, הפסיליטיס, האנשים, הכיבוד - קפה, פירות, עוגיות, לא מפספסים אותך, גם כשמנצחים וגם כשמפסידים. אבל באמת שכולם מפרגנים בליגה הזו כשאתה מגיע, ככה זה אמור להיראות, ואני יכול לציין שזה לא עניין נפוץ בכל המקומות בליגת העל".


מתי הייתה הפעם האחרונה שביקרת ב"ספסל"?

"בבוקר. אני מקפיד להיכנס ולבקר באתר ואני חושב שהוא היה חשוב במיוחד וישאר חשוב במיוחד בתוך המארג של תקשורת הספורט הישראלית. כשהייתי ילד היו מעלים ל"ספסל" סיכומי משחקים מליגת הנוער, אם הייתי קולע סל והייתי רואה את השם שלי באתר - מבחינתי נגמר השבוע, אני את שלי עשיתי. "ספסל" היה במשך הרבה שנים המקום היחיד שהתעסק בליגות צדדיות וגם אם הפרטים לא היו מדויקים ב- 100 אחוז - הוא לפחות נתן את ההתחלה, והביא לשחקנים הצעירים מקום לקרוא קצת על עצמם".


מי לדעתך תעלה לליגת העל בסיום העונה?

"אני לא רואה קבוצה שתנצח את קריית גת - כשהיא בסגל מלא ועם כל הבעיות שלה בצד - בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. נשים את קריית גת בצד - כל אחת מה- 5 האחרות במקומות 2-6 יכולה לעלות, זה לחלוטין עניין של יום.


שלוש עובדות שלא ידענו עלייך?

- נולדתי ב- 29 לפברואר. יום הולדת פעם ב- 4 שנים.
- השתתפתי כילד ב"מסיבת גן".
- במחלקות הילדים ברעננה אימנו אותי שרון דרוקר ושימי ריגר.


איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

"אני מקווה שאשדר כדורסל - כי זה מה שאני אוהב. לשדר את הכדורסל הכי טוב שיש, אם זה בישראל, אם זה בחו"ל. אני מאוד אוהב כדורסל, ואם אמשיך להתפרנס מהדבר הזה זה בהחלט יהיה מדהים מבחינתי".







כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();