בין קהאים סיירוט לג'רמיין הול

ראשית, חשוב לציין שהזרים שהכנסתי לרשימה הם משני העשורים האחרונים, זרים שהיו כאן על הפרקט ולטעמי השאירו טעם של עוד בכל פעם שהם שיחקו. שנית, אני בטוח שיהיו כאלה שיחלקו עלי ו/או על הרשימה אך כמובן שלכל שחקן יש מקום ברשימה המכובדת.

נתחיל ממי שלא נכנסו: אלן דורהאם, רוברט סאלי, דיויד לאבו, ג'ימי הול, לייס דאן, פרינס צ'ארלס ליי ועוד אחרים וטובים שנתנו לקהל העפולאי המון סיבות לשמוח אך מקום לא נמצא להם ברשימת עשרת הגדולים.

10 - שאנון שורטר (Shannon Shorter): לאחר שהגיע לעפולה מכפר סבא הוא התאקלם בעפולה מהר מאוד. שורטר קלעי בחסד עליון, הציג אחוזים מדהימים משתיים ומשלוש. יחד עם דיויד לאבו הם היו צמד זרים דומיננטי מאוד. בזווית האישית, לא אשכח את המהלך האחרון שלו ברבע גמר פלייאוף מול נתניה בנתניה. 2.8 שניות לסיום הוא עולה לזריקה והכדור נתקע בצד הטבעת. לבסוף ניצחנו במשחק מספר 3.

9- קאהים סיירוט (Kahim Sirot): קיי סי היה גבוה דומיננטי, שבליגה הלאומית מדובר במצרך חשוב. יתרה מזאת, חשוב שיהיה יציב, שחקן שאתה יודע מה תקבל ממנו וכזה היה קיי סי. קילר בתוך הצבע, יודע לתת נקודות שקטות שההתקפה תקועה. מעבר לכך, הייתה לו אישיות נהדרת מחוץ למגרש.

8- דניס קאר (Dennis Carr): האחראי הבלעדי לעליית הקבוצה ללליגת העל לפני קצת יותר מעשור, עם שליטה אבסולוטית בתוך הצבע. קאר היה שותף לקבוצה סופר מנוסה שעבדה נכון והובילה את המועדון לליגה הבכירה. קאר השאיר חותם כל משחק עם פיזיות ועוצמות שהיו שייכות רק לו.

7- ג'ילברטו קלאוול (Gilberto Clawell): בניגוד לשאר השמות שמופיעים ברשימה, קלאוול נאלץ באמצע העונה לעזוב בגלל פציעה שסיימה לו את העונה. את הרגע שבו הוא פונה באלונקה ואת המבט של עודד עקיבא מנהל הקבוצה אי אפשר לשכוח. קלאוול הגיע ממגדל העמק יחד עם רועי פרל ואני מודה ששחקן עם כל כך הרבה יכולות ורסטיליות לא ראיתי אף פעם. קליעה, חדירה, ריבאונד, הובלת כדור – הכל מהכל. אה, והכי חשוב תמיד עם חיוך ואווירה טובה, שחקן מדהים.

6 - דיונטה כריסמס (Dionte Christmas): השוני בין כריסמס לכל מי שכיכב במעלה הרשימה הוא שדיונטה היה שחקן של עפולה בליגת העל. כריסמס סיים את העונה שלנו בליגת העל כסגן מלך הסלים (שני למי שיופיע בהמשך הרשימה). שחקן עם יכולות מדהימות, קלעי מחונן, ספק נקודות אמיתי. לאחר שסיים את העונה בעפולה המשיך דיונטה לקריירה ענפה בצסק"א מוסקבה וכמובן פינקס סאנס.

5 - ג'ף אלן (Jeff Allen): אלן היה בעפולה בשתי קדנציות - האחת בסיטואציה בה עפולה נלחמה נגד הירידה והשנייה שעפולה נלחמה על העפלה לליגת העל. אני אתרכז בעונה שכמעט עלינו ליגה. באותה עונה הייתה עולה אחת והפסדנו בגמר לעירוני נהריה (נייט מיילר ושות'). ג'ף היה פיזי מאוד מתחת לסל וידע לשמור היטב על יריביו, וידע לתת נקודות חשובות גם על שחקנים שהיו גבוהים ממנו.

4 - קרון דשילס (Keron Deshields): לטעמי הזר הטוב ביותר בחמש השנים האחרונות בליגה הלאומית, שלא הפסיד סדרת פלייאוף אחת (למעט האחרונה לצערנו). דשילדס היה בעפולה בשלוש קדנציות, באחת השאיר ליגה, בשנייה נגמרה העונה באמצע (קורונה), וזו האחרונה שהייתה עונה אדירה עבורו כשהוביל את הקבוצה בכל פרמטר ובעיקר ברוח שיש בו, הרצון העז לנצח. הייחודיות של הרכז האמריקאי היא הרגעים שאתה צועק "מה אתה עושה?!" ואז אתה אומר "וואו איזה שחקן" – זה קרון דשילס.

3- טונג'י אווג'ובי (Olatunji Awojobi): לרוב חובבי הספורט אווג'ובי חרוט היטב כמי ששיחק עם הפועל ירושלים ביולב קאפ, והפך לאגדה ירושלמית ללא ספק. לכן,כשאוג'ובי הגיע לעפולה זו הייתה הפתעה ושמחה גדולה כל חובב כדורסל בעמק. ללא כל מניירות של כוכב, עבד קשה על הפרקט, נתן שקט ואיזון בכל חלקי המגרש. כל משחק דני פרנקו היה מתחיל בתרגיל הקבוע בו היה מקבל את הכדור עם הגב ועושה 2 נקודות קלות. שחקן אדיר ואישיות מדהימה.

2- ג'סטין דנטמון (Justin Dentmon): מלך הסלים של עונה 2009/10 של ליגה העל, שחקן מטורף, שקליעה בפייד אווי בשבילו היתה עניין שבשגרה. לאחר שעזב את עפולה לא הבנתי איך קבוצות ליגת העל לא חטפו אותו, אך הקריירה שלו בז'לגירס בטופ יורוליג סיפקו לי את התשובה. דנטמון המשיך לקריירה נהדרת באירופה גם לאחר מכן. הקהל העפולאי זוכר היטב את דנטמון שהיה מספק מספריים מפלצתיים בליגת העל, מניה בטוחה. דנטמון היה מסוג השחקנים שבדרך כלל לא מגיעים לעפולה, אך זכינו לראות אותו עושה דברים נפלאים בפרקט שלנו בבירת העמק.

1- ג'רמיין הול (Jermaine Hall): אגדה, קונצנזוס, שחקן אדיר – כל מילה נכונה! אפשר להתווכח איתי על מיקומים של שחקנים כאלה ואחרים, אך יש אחד שהוא במקום הראשון של כולם – ג'רמיין הול. שתי עונות פנטסטיות שלו בלאומית, כשכבר מההתחלה היה חיבור של הול לקהל ולעיר עפולה. התרגיל הידוע של הול כשהוא מקבל כדור עם הגב לסל, חופר על שחקן היריבה ואז מסיים עם יד שמאל, ותמיד זה היה נכנס.

ג'רמיין היה מסוג הזרים שאתה הולך בעיר עפולה ונפגש בהם, והוא שואל אותך לשלומך, ולא שוכח להגיד לך שלום במגרש. אין זרים כאלה שנותנים ערך מוסף לקבוצה שבה הם משחקים. ג'רמיין היה שותף כמובן גם בליגת העל עם עפולה וגם שם היה שחקן משמעותי ויחד עם אוג'ובי יצרו עמדות מפתח בעמדות 4 ו-5 עבור עפולה. עבורי ועבור הרבה אוהדים ג'רמיין מסמל את עפולה, את הזרים שהיינו רוצים לראות משחקים כאן עם נשמה גדולה ויכולות אדירות. לסיום, על מנת להדגיש את הקירבה של ג'רמיין עד היום לעיר ולקהל, ג'רמיין הגיע לכל משחקי חצי הגמר מול גליל עליון, כולל המשחק האחרון בכפר בלום שם ישב ביציע יחד עם הקהל שתמך בו כל השנים.