"בכל עליה היה ריגוש מיוחד משלה"

אופק בוגדנובסקי השלים העונה עליית ליגה רביעית ברציפות מהארצית ללאומית, על שתיים מהן אפשר להגיד שהוא חתום בעצמו עם שלשות מנצחות. בראיון לספסל הוא מספר על רגעי המאני טיים, הקריירה הענפה שכבר מאחוריו ("לא מרגיש שפספסתי שום דבר"), המאבקים בארצית בשנים האחרונות ועוד דברים מעניינים שאתם לא רוצים לפספס. (צילום: פרטי)


| אלירן כהן, לילך וייס

 

הרבה שחקנים ברחבי הליגה הארצית שיכולים להיחשב כקבלני עליות. לא מעט מבעלי הנסיון שכבר חצו את גיל ה-30 מראים לנו זאת עונה אחרי עונה. אבל הישג מיוחד כמו שהשלים השנה אופק בוגדנובסקי לא רואים לעיתים קרובות. הגארד פורוורד השלים העונה עליית ליגה רביעית ברציפות מהארצית ללאומית, כשהוא עושה את זה בסטייל עם 2 שלשות מאני טיים שאפשר להגיד שדי חתמו את העליה.

"העליה עם נתניה הייתה הראשונה. למעשה זו הייתה חוויה מתקנת אחרי שהפסדנו שנה לפני כן על הבאזר" מספר בוגדנובסקי על העליה הראשונה שלו עם אליצור עירוני נתניה, שהגיעה עונה לאחר הפסד מתסכל מאוד בגמר הפלייאוף משלשת באזר משוגעת של אחד ליאור שגב. לאחריה הגיעו עוד כמה. "עם רמה"ש הגענו כפחות פייבוריטים, בלי הביתיות, ולקחנו. בעכו הקורונה הכריעה, והשנה חוץ מהאיכויות על המגרש היה חיבור מאוד מיוחד. לכל אחת מהעליות היה את הריגוש המיוחד שלה."

אם נתמקד רגע בשתי העליות האחרונות - המשותף להן היה שלשות של אופק בוגדנובסקי שהובילו בסופו של יום להכרעה. בעונת 19/20 הייתה זו שלשת ניצחון עם הבאזר של הפועל עכו על הפועל כפ"ס, שלשה שהעלתה את הצפוניים מעל לשרוניים בטבלה, וכשהופסקה הליגה שלחה את עכו ללאומית. העונה, שלשה של בוגדנובסקי כמעט על הבאזר סידרה למגדל יזרעאל הפסד בהפרש שבדיוק הספיק לה כדי לשמור על המקום ראשון, שוב במאבק מול כפ"ס. הפסד שכולו ניצחון.

"אחרי המשחק בהחלט היה סוג של פלאשבק לשלשה ההיא... אני שמח שבמשחק כזה ששיחקנו פחות טוב, הצלחנו להשאיר את הסיטואציה כך שהעלייה תלויה רק בנו." סיפר בוגדנובסקי על הרגע ההוא. ומה לגבי כפ"ס ששוב 'פספסה' אותו בהגנה? "אני מניח שבלהט הרגע ההגנה לא התמקדה ספציפית במישהו מסוים, אלא במהלך כולו. שמח שקיבלתי מסירה גדולה ועוד יותר שהכדור נכנס."

הראשונה וחוויה מתקנת. בוגדנובסקי חוגג אליפות עם נתניה

 

"לא מצטער על כלום"

בוגדנובסקי גדל במחלקת הנוער של מכבי חדרה, ובעונת 07/08 שיחק לראשונה בלאומית במדי מכבי חיפה, בעונה שהסתיימה בעליית ליגה עם המועדון מהכרמל. לאחר מכן חזר לחדרה ל- 6 עונות, משם עבר לשכנה מעמק חפר איתה זכה בגביע האיגוד. עונה לאחר מכן הוסיף עוד גביע לארון, עם נתניה, ואז החל רצף העליות עם נתניה, רמה"ש, עכו והעונה מגדל יזרעאל. עם כזה רקורד לא פלא שכיום בוגדנובסקי נחשב לשם חם מאוד בארצית, אבל בהתחלה היה רחוק מ"אור הזרקורים".

"כל הדרך שצמחתי ממחלקות הנוער ועד להתחלה בבוגרים בהחלט הייתה מתחת לרדאר. גם התרומה לא תמיד נראתה על דף הסטטיסטיקה, אבל היו מאמנים ששמו לב למה שאני יכול לתת ומשם זה התקדם". בדרך לשם גם עבר פציעה לא קלה בברך. " אחרי שנפצעתי, הגעתי במטרה להנות מהמשחק ותו לא. אחרי שגם חוויתי הצלחה קבוצתית, החלטתי להיות כמה שיותר משמעותי בקבוצה כמה שיותר הישגית. זה האיזון אליו אני שואף בבחירת הקבוצה הבאה."

בוגדנובסקי, כאמור, הגיע להישגים מרשימים בליגה הארצית, אבל לליגת העל הוא לא הגיע, וגם בלאומית לא תקע יתד ולא נשאר עם הקבוצות איתן העפיל לשם. מבחינתו לא מדובר בפספוס כלשהו. "יש כביכול 'מחיר' בלעלות ליגה. המשכיות בליגה גבוהה יותר מכניסה שיקולים אחרים לגמרי, ולא תמיד אפשר להמשיך", הוא מספר. "אני יודע שזה נשמע קלישאתי, אבל בכל עונה יצאתי בתחושה של בית. מקווה שההרגשה מצד המועדונים היא הדדית".

"אני לא מצטער על כלום". מסכם בגודנובסקי את העשור האחרון שלו כשחקן פעיל. "כמו שאולי הייתי רוצה להיות בליגות גבוהות יותר, כך באותה מידה הייתה יכולה להיות לי קריירה פחות הישגית אם בכלל. העובדה שאני מצליח לשלב את הכדורסל עם המשפחה שלי, להגיע להישגים ולהנות בכל עונה ולהתרגש מכל משחק, זה החלום."

 

"הליגה בהחלט עברה שינוי מבורך"

העונה כאמור בוגדנובסקי עלה ליגה עם הפועל מגדל יזרעאל, שסיימה את העונה במקום הראשון עם 2 הפסדים בלבד ויחס סלים עדיף על פני כפ"ס השניה. על הקווים בעונתו השניה כמאמן בוגרים עמד אסף רוטנשטיין, שלקח לקבוצה את השלד שהעלה את עכו ליגה עונה קודם לכן.

"היתה לכך חשיבות עצומה! בליגה שמוגדרת "חצי מקצוענית" הגיבוש תופס משקל יותר כבד. הרבה שחקנים ששיחקו ביחד ומבינים אחד את השני לגמרי, זה מעניק יתרון מאוד גדול בנוסף לרמה מקצועית ששאפנו להציג כל משחק." אומר בוגדנובסקי על הבניה המוצלחת של הקבוצה, ומוסיף מחמאות למאמנו. "אסף היה רכז גדול רק לפני כמה שנים בליגה ולקח אליפויות, אז הניסיון מגיע משם. הוא ידע להקשיב לשחקנים הותיקים, לתת בראש מתי שצריך ובסופו של יום הגענו עד הסוף אחרי עונה סופר לא פשוטה."

עונה לא פשוט אכן, ולא רק בגלל הקורונה, המלחמה ושאר הירקות והדחיות. בשנים האחרונות אנחנו רואים את הליגה הארצית מתחזקת מאוד, קבוצות רבות משקיעות כספים בסגל השחקנים ובמעטפת, והמאבקים על הכרטיס הבודד לליגה הלאומית הולכים ונהיים יותר ויותר קשים.בוגדנובסקי שהולך עם הליגה כבר קרוב לעשור בהחלט ראה איך היא משתנה.

"לשמחתי הליגה בהחלט עברה שינוי מבורך, מבחינת השחקנים, קבוצות, תקציבים ובעיקר חשיפה! אני מוכן לעבור רגעים מורטי עצבים כל שנה ולהילחם על תארים. אחת הסיבות להתפוצצות הליגות הארציות זו התוספת של הפלייאוף. כולי תקווה שבעונה הבאה הכל יחזור לקדמותו."

לצד בוגדנובסקי שכבר חצה את גיל 30, יש עוד לא מעט שחקנים מבוגרים שעדיין מראים את יכולותיהם על הפרקט ולא נראה שהם מתכוונים לעצור כמו אילן ברקוביץ' ועידו קוז'יקרו. גם בוגדנובסקי מצהיר "חד משמעית" שהוא מתכוון להמשיך. "אני חייב לציין כחלק מהרשימה הזו גם את עודד שעשוע, אלירן גואטה, ואילן נניקשיווילי. מאחל לעצמי שהגוף והראש יסחבו כמה שיותר ויתנו לי את האפשרות להשפיע כמו שהם משפיעים על אינספור שחקנים."

בנוסף להיות שחקן, בוגדנובסקי עוסק גם בפיתוח דור העתיד. "בפרדס חנה אני מנהל את מועדון הכדורסל. מטרתי להשפיע על החבר'ה הצעירים ועל צוות המאמנים שלי מהניסיון שלי ב-2 האופנים... לאן זה ייקח אותי, עוד לא יודע. אחרי עונה כזו ארוכה אני שמח שיש לי זמן לנוח קצת. בקרוב יגיע הזמן לקבל החלטות. עד אז מאחל לכולם קיץ רגוע ושהעונה הבאה תהיה עוד יותר מעניינת ומרגשת לכולנו!"

 

בוגדנובסקי מקבל חיבוק מעידו קוז'יקרו ולירן מורן, רגע אחרי שלשת הניצחון על כפ"ס