בשבת: ליגת העל יוצאת לדרך

מכבי ת"א רוצה לשמור על התואר (וגם לקחת את הגביע, וגם לעלות שלב באירופה), הפועל ירושלים תנסה שוב להילחם על כל התארים, חולון וראשל"צ ידלגו בין הליגה בארץ לאירופה וינסו להגיע רחוק גם השנה, והאחרות יחלקו את זמנן בין מאבקי מיקום ופלייאוף לבין בריחה מהקו האדום. כשעוד לא ברור איפה בדיוק הוא עובר, תודו שזה אפילו יכול להיות מגניב. עונת 2019/20 - אנחנו מתחילים. (צילום: מנהלת ליגת העל)


| אלירן כהן

 

ליגת העל אולי, לצערנו, לא זוכה פה לסיקור מספיק הדוק. אבל כמה טוב שיש את כל העולם שיעשה את זה בשבילנו, וכמה נחמד שיש את פתיחת העונה כדי שבכל זאת נוכל לנצל את ההזדמנות ולספר לכם מה דעתנו. איך זה יתחיל? כולנו יודעים. איך זה יגמר? בתרחיש האופטימי של המנהלת, בגמר בין מכבי ת"א להפועל ירושלים, מה שלא קרה לנו כאן מאז עונת 2006/07. אולי בעונת "שירת הברבור" של הפיינל-פור, הגיע הזמן. אבל עד יוני יש לנו 33 מחזורים למלא, וכמה אלפי שורות לכתוב. בואו נתחיל עם הראשונות שבהן.

 

מכבי ת"א

אחרי לא מעט שנים של ניסויים וטעיות, במכבי ת"א הרגישו שיאניס זה האיש. היווני אמנם סיים את העונה שעברה עם תואר האליפות בלבד, איבד את הגביע ולא עלה שלב באירופה, אבל ביד אליהו סופסוף תיעדפו את הדרך על המטרה. הצהובים בנו קבוצה ליורוליג, החתימו תשעה זרים (שאחד מהם אולי לא ישאר אבל שלושה מהם ישבו בצד בליגה), התחזקו כמעט בכל עמדה, אבל לא הצליחו להביא רכז משמעותי. על הדרך הם גם ביססו את אחד הסגלים הישראלים האיכותיים שהציגו בשנים האחרונות עם עומרי כספי בחוד, ושני שחקני הדור הבא מאחורוי - דני אבדיה ויובל זוסמן. אז בליגה לספרופולוס יהיה קצת כאב ראש, אבל המטרות ברורות (דאבל. על גביע ווינר סלחו לו), אך בכל זאת - המטרה האמיתית של הסגל הזה היא לעלות שלב באירופה. אחרי 4 שנים הפרשנים מספרים שזה אפילו אפשרי.

סגל: אלייז'ה בראיינט, סקוטי ווילבקין, קווינסי אייסי, אנג'לו קלויארו, אות'לו האנטר, סנדי כהן, עומרי כספי, דני אבדיה, טיילר דורסי, ג'ון דיברתולומיאו, נייט וולטרס, ג'ייק כהן, דורי סהר, טאריק בלאק, יובל זוסמן.

תחזית: אמיץ מי שיחשוב שהעונה הזאת תסתיים בלי אליפות צהובה, אבל במשחק אחד, אתם יודעים.

 

הפועל ירושלים

בלי אמארה (כרגע) אבל עם לא מעט שחקנים משמעותיים שנשארו לעונה נוספת, הפועל ירושלים ועודד קטש ייחלו שזו תהיה שנת הדאבל. קראתם את התחזית על מכבי ת"א? אז, ובכן, זה לא כ"כ קשה, אם כי בירושלים מלינים לא פחות ואף יותר על שיטת ההכרעה הנוכחית (שבינתיים הביאה לה את גביע ווינר). הקבוצה מהבירה נבנתה גם השנה סביב ג'יימס פלדין, בר טימור נטל את סרט הקפטן ונשאר לעונה נוספת כמו גם תמיר בלאט, טיישון תומאס וג'ייקובן בראון, ואפשר לומר שירושלים, סך הכל, מתחילה את העונה מנקודת פתיחה טובה. בגזרה הישראלית התחמשה ירושלים עם שני בוהים - נמרוד לוי ועידן זלמנסון, ולאירופה הביאה זר נוסף (קופשאס). עד רמה רחוק השילוב של כל זה יקח אותה הפעם?

סגל: אייזיה קאזינס, דניאל רוזנבאום, תמיר בלאט, בר טימור, ג'יימס פלדין, נמרוד לוי, סולימאן בריימו, עידן זלמנסון, דביר רינגוולד, טרנט לוקט, טיישון תומאס, מינדאוגאס קופשאס, ג'ייקובן בראון.

תחזית: גמר פיינל פור, גמר גביע, גמר ליגת האלופות (?) ואולי אחד מהתארים הללו. בירושלים כבר לקחו גביע, לקחו אליפות, אבל יקוו פעם לקחת את התואר במשחק אחד נגד היריבה הגדולה. זה ללא ספק יהיה "שווה את הכל".

 

הפועל חולון

קשה לקרוא למה שעברה הפועל חולון בעונה שעברה "הצלחה". הרבה ציפיות התנקזו אל סיומת די מאכזבת, שנבעה בעיקר ממכת פציעות לא שגרתית אבל לא השפיעה על השורה התחתונה: הדחה בפלייאוף, הדחה מליגת האלופות (אבל חצי גמר יורופקאפ) ואי העפלה לגמר הגביע. ה- MVP של העונה שעברה, קורי וולדן, עזב, ויחד איתו גם המאמן דן שמיר שנדד לאוסטרליה. שרון דרוקר - שמונה במקומו - יקווה שהבניה המחודשת שלו תוליד הצלחות חדשות. עם סגל ישראלי טוב ומנוסה (אפילו מידי - כשבחוד יוגב אוחיון וגיא פניני), זרים נהדרים ועוד אחד שימשוך הרבה תשומת לב - מלאקי ריצ'רדסון, חולון בהחלט יכולה לעשות את מה שהיא צריכה - להיות בין ארבעת הגדולות. ההתחלה עד כה אולי קצת מקרטעת, אבל יש עוד זמן להתאמן, ולתקן.

סגל: ג'יילן ג'ונסון, לטאביוס וויליאמס, הראל דדון, טי.ג'יי קליין, ראיין תומפסון, עמית שמחון, שגיא שטיינמן, גיא פניני, שיר מוראידי, שלומי הרוש, מרקוס פוסטר, מלאקאי ריצ'רדסון, יוגב אוחיון, דניאל ששון.

תחזית: זה סגל לפיינל פור, ואם זה לא יהיה סגל לפיינל פור - בחולון ידאגו שהוא יהיה כזה. נסגור על מקומות 4-5. יהיה מעניין לראות איך העניינים יתחברו ולאן דרוקר יצעיד את חולוניה באירופה.

שרון דרוקר (צילום: מנהלת הליגה)

 

הפועל אילת

עננה גדולה ריחפה הקיץ סביב עתידה של הקבוצה מהעיר הדרומית (האמת שגם דרכי ההגעה לשם השתבשו פלאים), אך בסופו של דבר היא הצליחה להתגבר על הקשיים ולהעמיד קבוצה מעניינת. אולי לא יהיה לה קל לשחזר את ההישג הנפלא מהעונה שעברה, אבל היא בהחלט תוכל להילחם על מקום בפלייאוף. לא משהו שיכלו לדבר עליו בלי תחושת רעד בידיים לפני כמה חודשים. אשתקד שרון דרוקר נהנה מסגל ישראלי נהדר וגם משלישיית זרים נפלאה (אילת לא הביאה מחליף ללנזל סמית' שנפצע במהלך העונה) שהספיקו לפיינל פור. אריק אלפסי, שהגיע מנהריה, יפתח את העונה עם רביעייה, כולל ג'רלד טרל שכדרר קצת במינסוטה, ואם השילוב יעבוד זה בהחלט יספיק למטרות. אבי בן שימול, יונתן שולדברנד ורפי מנקו, בכל מקרה, הם אחלה בסיס ישראלי.

סגל: קייוון דבנפורט, ג'ארד טרל, ג'ף גריי, זיו בן צבי, רזיאל חיון, אבי בן שימול, רפי מנקו, נועם אדרי, דניאל ראובן, לארי גורדון, רועי אינדיק, אריק תומפסון, ירדן אשכנזי, נווה בן שמן, יהונתן שולדבראנד.

תחזית: אילת טובה מידי כדי לא להסתבך בתחתית, אבל "צל תקציבי" הוא אף פעם לא בשורות טובות. זה יגמר איפשהו בין מקומות 7-10.

 

עירוני נס ציונה

תחתכו מהפריים את עונת הירידה ללאומית והחזרה המהירה משם, וסך הכל תקבלו מנס ציונה גרף התקדמות חביב ומעניין. הקבוצה מלב המושבה אף פעם לא פותחת עונה עם ציפיות גבוהות מידי, אבל בד"כ עושה את שלה, אפילו קצת מעבר, ועל הדרך דואגת להלחיץ קצת את מכבי ת"א (את זה היא עשתה גם בעונת הלאומית). אז נדב זילברשטיין נשאר על הקווים, טל דן - אחרי עונה נהדרת - על הפרקט, וכך גם גולן גוט שממשיך להפוך לישראלי בולט בליגה הזו. בגזרת הזרים דקוואן קוק - שיפתח את עונתו השלישית בכתום - הוא הזר היחיד שנשאר מהעונה שעברה, אבל הרכש האמריקאי של נס ציונה היה די מרשים, ומנה בין השאר את הסנטר ג'ף וויטי, שהגיע מניו-אורלינס, והרכז קורי פישר. למרות ההשתתפות באירופה, בקבוצה החליטו לוותר על החתמתו של זר חמישי אחרי שבשנה שעברה זה לא הוכיח את עצמו. על אף ההצטרפות של רביב לימונד, התחושה היא שנס ציונה של השנה צעירה מדי וחסרת עומק. מאידך, זו תהיה הזדמנות גדולה לצעירים כמו ליאור קררה, עידן אלבר ועידו שבת לקבל דקות משחק ולהוכיח את עצמם.

סגל: ג'רמי האלוול, ג'ף וויטי, טל דן, רביב פיטשון, ליאור קררה, קורי פישר, עידו שבת, גולן גוט, תומר אברמוביץ', תמיר סבן, עידן אלבר, רביב לימונד, דקוואן קוק, אופיר גולדשטיין.

תחזית: עם זרים נהדרים ושמינייה ראשונה טובה, נס ציונה שווה את המקום אליו הגיעה אשתקד. השאלה איך זה יראה כשלעומק, או לחוסר העומק, תהיה השפעה. אנחנו הולכים על 5-7 ועוד קצת מתח בשלבי ההכרעה.

 

מכבי ראשל"צ

אם לשפוט על פי מחזות ליל אמש, וכמה קל לכתוב דברים בדיעבד ולעשות את זה בסוף ואחרי כולם, הרי שיכול להיות שבראשון לציון מיהרו מידי עם קפיצת הראש ליורוקאפ. נכון שעוד מוקדם, אבל אם ככה אנחנו הישראלים אוהבים את זה, אז למה לא. בעונה שעברה הצליחה הקבוצה מעיר היין להשתתף בשלושה גמרים (ולהיות למעשה היחידה שהופיעה ביותר מגמר אחד), ואחרי ששמרה בקיץ על מי שרצתה (בראשם - דריל מונרו) והתחמשה בזרים איכותיים (בראשם - ג'ונתן וויליאמס, אחד ממושכי תשומת הלב הגדולים של הליגה העונה) - היא תקווה להגיע השנה לאותו אזור החיוג. אז גביע ווינר אמנם הלך, אירופה נראית מבהילה, ומה שנשאר זה לראות איך שומרים על הליגה, ועושים, נניח, פיינל פור עם יתרון ביתיות. ככה סתם בשביל להוכיח שאפשר.

סגל: דבון סאדלר, ליעד משען, ג'ורדן סווינג, טל פלד, אדם אריאל, עוז בלייזר, ג'ונתן וויליאמס, אלכס צ'וברביץ', ניב בלול, נמרוד טישמן, נועם דוברת, אלכס המילטון, עומרי שדלצקי, דריל מונרו.

תחזית: ונתחיל מהסוף: גיא גודס נשאר ומשלים עונה בעיר היין? נקווה. בין כה וכה, עם שלד ישראלי טוב ו(חמישה) זרים איכותיים, ראשל"צ יכולה להתחרות גם השנה על מקום ברביעייה שתסיים את העונה על הפרקט במטבחיהו. בעונה הסידרה אפשר לדבר על 4-6.

דריל מונרו (צילום: מנהלת הליגה)

 

הפועל ב"ש

אחרי שאורות עונת הבכורה ההיסטורית התעמעמו, הקבוצה מבירת הנגב שהייתה אשתקד לאחת ההפתעות הנעימות של הליגה תפתח עונה "רגילה", עם שאיפות רגילות ומטרות דומות - להגיע לפלייאוף. את מחיר ההצלחה שלה אשתקד, שהגיעה על אף סדרת פציעות לא סטנדרטית, שילמה הקבוצה בקיץ כשנאלצה לבנות את כל המערך כמעט מחדש. אם בגזרת הזרים זה סך הכל הצליח, סביב הסגל הישראלי של הקבוצה מרחף איזשהו סימן שאלה, במיוחד בכל מה שקשור לעומק והתאמה לליגה הראשונה. ובכל זאת, עם "קורי וולדן הבא" (טי.ג'יי ווילאמס), אקס מכבי ת"א נייט לינהארט ואקס הפועל ירושלים דשון באטלר, לרמי הדר בהחלט יהיה עם מי לצאת להילחם. ספנסר וייס ובן אלטיט יתפקדו על תקן הישראלים הבכירים (וכך גם טרנס ווטסון, כשיחזור) וזה עשוי להספיק כדי לא להסתבך לכל הפחות, או כדי לשחזר את העונה שעברה, לכל היותר. טופ - 8 בגביע ובליגה זה נהדר.

סגל: סטיב זאק, אור קורנליוס, בן אייזנהארט, טי.ג'יי וויליאמס, ג'ון פטרוסלי, חן קראוניק, ספנסר וייס, טרנס ווטסון, עדי כהן סבן, נעם לייש, דאשון באטלר, פיליפ הרץ, בן אלטיט, עמית זיס, נייט לינהארט.

תחזית: ב"ש טובה יותר מיריבותיה הפוטנציאליות לתחתית, לפחות על הנייר, אבל לא מספיק טובה כדי להפתיע יותר מכפי שהפתיעה בשנה שעברה. זה יגמר בין פלייאוף להחמצה - 7-10.

 

הפועל ת"א

קשה שלא להודות בזה, אבל במידה מסוימת משהו מהצבע שליווה את הפועל ת"א בעונתיה הראשונות בגלגולה הנוכחי בליגת העל - דהה. אולי זה הפוקוס הלא חיובי שלוקחים האוהדים במשחקים מסוימים, אולי זו השקיעה באזורי הבינוניות בשנים האחרונות, אבל בין כה וכה - אל המגדל נקראו מאמן העתודה היוצא אריאל בית הלחמי, ושר צבאו, חואקין שוכמן, שינסו להחזיר את הפועל לימיה הקצת יותר מבינוניים. בין לבין ינסה גם ים מדר להמשיך בהמראה שלו, תומר גינת בהתבססות שלו כאחד הגבוהים הטובים בליגה (עם גיבוי של כדיר), ומייקל בריסקר בפריצה שלו. בגזרת הזרים, בית הלחמי סך הכל הלך על הסביבה הקרובה ועל זרים שברובם כבר מכירים את הליגה, וחזר לשתף פעולה עם דימיטריוס טרידוול שהעלה אותו לליגת העל עם גלבוע / גליל. פחות סיכונים - יותר סיכויים.

סגל: דימיטריוס טרדוול, מארק ליונס, שחר לזר, מייקל בריסקר, איתי בינמן, חואקין שוכמן, ים מדר, רודני פרוויס, עומר בן דוד, דזי רודריגז, אלישי כדיר, מלקולם גריפין, אייזיה אייזנדורף, תומר גינת, אמיתי רותם.

תחזית: נקודת הפתיחה של הפועל ת"א העונה גבוהה יותר מנקודת הפתיחה שלה אשתקד. הישראלים טובים יותר, הזרים כמעט ולא יזוזו. זאת אחלה התחלה לדבר על 5-7 ואולי אפילו קצת גבוה משם. לקחנו בחשבון גם הופעה בחצי גמר הגביע.

 

מכבי אשדוד

קיץ מעניין למדי הציגה מכבי אשדוד. רגע אחד היא עמדה כשחרב חדה מונחת על צווארה ועתידה בליגת העל לוט בערפל (בני הרצליה כבר ארבה מעבר לפינה), רגע אחרי היא סיימה להרים סגל שחקנים שלם לעוד עונה בליגת העל. נכון, היא נפרדה מכל נכיסה אשתקד, נכון, לא סגל וואוו, נכון, רק שלושה זרים, אבל אם יש כאן מי שירצה להמר שבראד גרינברג לא יצליח להוציא מהסגל הזה את המקסימום האפשרי - שיקום. גולת הכותרת מהסגל האשדודי היא ליאור אליהו, שאולי לא היה מספיק רצוי בבירה, אבל יכנס השנה להיכל הקריה על שטיחים אדומים. לצידו - הרבה ישראלים על התפר על-לאומית, חלקם מנוסים יותר חלקם מנוסים פחות. בגזרת הזרים - דיקסון והנטון האלמוניים לליגה יקבלו חיזוק מאלייז'ה ג'ונסון המוכר קמעה, ואם זה בכל זאת לא יספיק אז תמיד יהיו מציאות באמצע נובמבר. אולי אפילו עוד קודם.

סגל: תומר לוינסון, נואה דיקרסון, לה-דונטיי הנטון, ליאור אליהו, עודד ברנדוויין, עמית עבו, אלייז'ה ג'ונסון, צוף בן משה, ג'וש פרואינד, דניאל רובין, כרמל בוכמן, סטוארט דגלאס.

תחזית: באשדוד יודעים שהשנה הדיבור הוא על הישרדות. בליגה חזקה יותר מאשתקד, ומנקודת פתיחה נמוכה יותר, כל דבר מעבר להישארות בליגה יחשב להצלחה גדולה. אנחנו הולכים על 10-12.

ליאור אליהו (צילום: מנהלת הליגה)

 

הפועל גלבוע גליל

בעונה שעברה בגלבוע גליל לא התביישו לדבר על פיינל פור, אבל מצאו את עצמם לא רחוק מירידת ליגה. השנה, כשעתידה של הקבוצה (כן, גם היא) עמד בסימן שאלה - הציפיות ירדו והמטרות התחדדו בהתאם. ליאור ליובין הונחת על הקווים במקומו של אריאל בית הלחמי שחזר לאזור חיוג 03 אחרי שנים ארוכות, ועל הפרקט יחכו לו בעיקר חבר'ה צעירים שינסו להוכיח לליגה שגם בדרך הזאת - אפשר. גיל בני, יותם חנוכי, עמית גרשון ואייל ננקין הם רק חלק מחברי הרשימה הזאת, שינסו לשחק יותר מתפקיד משני לצד יפתח זיו ורביעיית הזרים, שם, על פניו, בגלבוע ניסו ללכת בטוח עד כמה שאפשר והנחיתו שלושה (אחד ממש ברגע האחרון) שכבר שיחקו בארץ.

סגל: ג'סטין טילמן, אדגר סוסה, גיל בני, רון קופר, יותם חנוכי, עמית ראובן, עידו פליישר, אייל ננקין, ג'ארמר גאלי, נתנאל ארצי, בניה סרור, ג'ארוויס ורנאדו, עמית גרשון, יפתח זיו

תחזית: קשה לדבר על פלייאוף, אבל בסיטואציה מסוימת גלבוע / גליל עוד תוכל לסיים במקום התשיעי ולהרגיש שפספסה את דרכה לשם. כך או כך, מעבר למקום 12 ועוד ישראלי בכיר שיצא משם, והגלבוע עשתה את שלה. התחזית? 9-12.

 

עירוני נהריה

דבר אחד אנחנו יכולים להבטיח לכם: בהנחה וגם בערב פתיחת העונה הבאה נציג פה את רשימת הקבוצות לפי המקום בו סיימו את הליגה בעונה שעברה - נהריה תתפוס מקום גבוה יותר. הרבה יותר. לא טרחנו לברר מאיפה פתאום הגיע הכסף, אבל מה זה משנה - קצת כדורסל בפריפריה תמיד מוציא אותנו מגדרינו. אחרי עונה שכמעט והסתיימה בירידה, נהריה חוזרת, ובגדול. דני פרנקו הונחת עוד בתחילת הקיץ והעמיד סגל נהדר שהוכיח את עצמו היטב במשחקי ההכנה, וצפוי לתת עונה שתעשה נעים בגב לתושבי העיר והסביבה. בהינתן התקציב המכובד - גם הפעם פרנקו, כהרגלו, לא חסך בזרים שמכירים אותו והוא מכיר היטב כמו טוני גפני וג'רל מקניל. ג'ף אדריאן הגיע אחרי 3 עונות טובות יותר ופחות בהרצליה, והמשולש הישראלי הבכיר - שגב-ווריק-קולשוב, שמצטרף לניב משגב, יתן לנהריה עומק יחסי שאין כמעט לקבוצות ה"ביניים" בליגה. ולא, נהריה השנה היא אולי אפילו טיפונת מעבר לקבוצת ביניים.

סגל: ג'ף אדריאן, דומיניק ווטרס, ניב משגב, איתי שגב, אייל שולמן, טוני גפני, שלו לוגשי, נועם אקריש, טראוויס ווריק, ג'רל מקניל, תומר כהן, אלדר יעקב, איגור קולושוב.

תחזית: בקיץ שעבר מכבי ראשל"צ ומכבי ת"א נלחמו על איגור קולשוב עד זוב דם. את העונה הוא סיים בכלל בחולון, ובקיץ עלה לנהריה. גם הוא כנראה הבין את המטרות: פלייאוף יהיה, עם קצת מזל אולי גם מעבר. נסתפק במקומות 4-6.

 

מכבי חיפה

מזל או יכולת זה כבר תשפטו אתם, אבל בשורה התחתונה מכבי חיפה עשתה את שלה בעונה שעברה וחזרה לליגת העל אחרי עונה אחת בלאומית. קל זה לא היה, קצת מתיש, טיפה מכוער, אבל הניסיון עשה את שלו ודניאל סאואנה חגג עליה וסידר קצת נחת לג'ף רוזן. בחיפה החליטו להצמד השנה לקונספט הצנוע, לא התפרעו יותר מידי, אבל עושה רושם שיצליחו להמנע מהמקומות הבעיתיים. ווילי וורקמן, סוג של סמל, שנדד עם הקבוצה ללאומית יהיה הישראלי הבכיר שלה גם השנה, ולצידו לא מעט ישראליים על התפר - שיכולים לשחק בליגת העל דקות יפות אבל הוכיחו את עצמם בעיקר בלאומית, כמו דניאל קופרברג, רומן סורקין, גיל אמיתי ויונתן מור. אבעה זרים צרפה לשורותיה חיפה הקיץ, שלושה מהם לא חשבו שינחתו אי פעם בישראל, הרביעי - גרגורי ורגאס - לא בטוח האמין שיחזור לעוד סיבוב בכרמל. מהשלישייה הראשונה נציין בעיקר את ג'יימס יאנג, ששיחק למעלה מ- 100 משחקים בליגה הטובה בעולם וצפוי להיות הסקורר המוביל של הקבוצה.

סגל: ג'יימס יאנג, ווילי וורקמן, סקוט סאגס, יונתן מור, עמית אלון, דניאל קופרברג, רומן סורקין, גיל אמיתי, אריק אנדרסון, גרגורי ורגאס, דניאל נג'ר, דייויד כהן.

תחזית: "אימת ירידת הליגה" מרחפת כ"כ על רוממה, עד שאין סיכוי, במחשבה הסבירה, שבחיפה יתנו לזה שוב לקרות או שלא יתעוררו מספיק בזמן במידה והמדרון יהיה חלקלק מידי בדרך לשם. לפלייאוף זה לא בטוח יספיק, אבל חיפה תשאר בסביבה הזו כמעט עד הסוף. 7-10 כזה. ונקווה שמבין כל הנבואות שלנו עד כה משהו באמת יתפוס.