ד"ש מהפריפריה: אחרי הטילים

אז אחרי שצה"ל הרס לו את התכניות לסוע לפריפריה בשבוע שעבר, הפעם הליגה הלאומית דאגה לאדי מינץ ליום פנוי בשלישי. אז הוא ניצל אותו כדי לראות את הדרבי ההיסטוריה (יש מצב שזה לא נכון, לא בדקנו) של עוטף עזה. אז איך זה נגמר? ויש גם תזכורת לעונה שעברה למי שפיספס \ שכח \ לא באמת אכפת לו מה היה.


| אדי מינץ

 

יו איך התגעגעתי. 7 חודשים מאז הטור האחרון והנה אני שוב כאן. וגם יקירת המדור, הפועל מבועים, ליגה א' מחוז דרום. רוצים להיזכר מה היה בעונת 2018/19? ברור שלא. אבל בכל זאת. לקבוצה היה חסר סל וחצי לעלות ליגה. אחרי סיום עונה הרואי של 17/18 בטור הניצחונות בסידרה ויתרון 0-2 בפלייאוף של 4 משחקים עם שני משחקי בית ביד שלא הספיקו. העלייה לארצית הוכרעה בין 3 קבוצות על הפרשי סלים. אכזרי.

ומה התחדש בעונת 2019/20? המאמן. במקום יוסי בן אקן שעלה לעמדת עוזר בלאומית מונה אדיר יפרח. תושב נתיבות (מה שנקרא "מאמן בית") וטיפוס עסוק ביותר (נספרו 4 עבודות שונות, שאפו). גם שני הגבוהים של הקבוצה עלו ליגה (אדר בן עליזה למעלה אדומים ושי סיגלר לשדרות) אבל אין בעיה. תמיד אפשר לשחק סמול בול.

עונת 2019/20 התחילה בערך איך שהסתיימה הקודמת, כלומר ברצף ניצחונות ובדחיית משחקים עקב "מצב בטחוני". טילים וזה. ולמרות שאנחנו כבר בשלהי נובמבר נערכו רק שני מחזורים. ואיפה פה ההשתלבות שלי? תכננתי לפני שבוע להגיע למשחק חוץ "קרוב" (הכל יחסי, כי אני מגיע מחיפה) בירושלים אבל צה"ל שם על הכוונת את אדון אבו אל אטא ונהיה שישו ושימחו. אבל לא אלמן ישראל. השישו והשימחו נשכחו חיל קל ומשחקה של הקבוצה "שלי", הפועל חיפה, הוזז לטובת שידור ישיר (בכדי שכולם יוכלו לראות את הבושה, לא רק אני) וכך הגעתי עד הלום. סה"כ היה שבוע סבבה.

ביום שני עשיתי עם רכבת ישראל טיול לבלומפילד לראות עם 30 אלף איש איזה מס' 10, קטן, מהיר, חזק, שמאלי, לא זורק מי יודע מה לסל ובסבירות גבוהה מכניס פנדל בתוספת הזמן. וגם ביום שלישי עשיתי עם רכבת ישראל טיול, הפעם לנתיבות, לראות עם 11 איש איזה מס' 10, קטן, מהיר, חזק, שמאלי, לא זורק מי יודע מה לסל ובסבירות גבוהה מכניס פנדל בתוספת הזמן.        

קיצר לפנינו לא פחות ולא יותר הדרבי ההיסטורי של עוטף עזה, מטרתם הנעלה של אירגוני הרצועה, הפועל מבועים מארחת את הפועל אשכול. 10 שחקנים בצד האורח, 11 שחקנים בצד המארח ו-12 צופים בקהל. טור הנדסי של ממש. יחסי הכוחות לא משהו כי הגיל הממוצע של המארחים עומד על 25 והגיל הממוצע של האורחים עומד על כמעט 40. והתוצאות עד כה בהתאם. המארחים עם 0-2 סוחף בצמרת והאורחים עם 3-0 ותחתית.

מבועים עולה בלבן עם רון רחמים, יותם אטיאס, אורן דגני, דולב קיינן ואור אלוש. אשכול עולה בכחול עם אסף פרחי, עומר סגל, עודד מוזס, אשחר רינות ואיל אילת. מבועים פתחה הכי חזק שהיא יכולה ומשם רק הגבירה. שלשה של אלוש סימנה את הכיוון, אמצע רבע 2:12 מקומי. גם אשכול עשתה קולות כשמוזס במעבר ואילת בשלשה צמצמו. מבועים מנצלת את הרגלים הכבדות של הכחולים ורצה בכל הזדמנות, סוף ראשון 10:19 לבן. תחילת שני, האורחים מאזנים את המשחק, אמצע רבע 17:26 מקומי. דווקא פסק זמן אורח שממנו שתי הקבוצות חזרו עם אזוריות עבד לטובת מבועים שיצאה לריצת 0:14, כולן מידי רחמים שהיה בלתי ניתן לעצירה עם הטבעה, משחק מעבר מחוף לחוף (החברים פרגנו) ואפילו גג בהגנה. יורדים למחצית בפער מקומי דו ספרתי מבטיח, 19:40.

תחילת מחצית והקבוצות לא באמת חזרו. 3 דק' עברו ולא קורה כלום. רינות האורח מזכיר בשלשה את המטרה-לשים את הכדור הכתום בסל. הקצב האיטי נמשך. סוף שלישי, 31:56 למארחים. שלשת בכורה של בוגר מחלקת הנוער המקומית יאיר היימן העירה את הקהל המקומי וסל של הצאצא הפרטי שלי העיר אותי. ונגמר. בסיום 51:68 למבועים.

קלעים מבועים: 23 נק' רון רחמים, 10 נק' יותם אטיאס, 9 נק' חולקים אורן דגני ואור אלוש, 4 נק' טל בקלו, 3 נק' חולקים יאיר היימן, דולב קיינן וגיל לביא, 2 נק' חולקים יוני כהן ואור מינץ. כן שותף מנליס

קלעים אשכול: 16 נק' אשחר רינות, 14 נק' איל אילת, 7 נק' אופיר פרייבך, 6 נק' עודד מוזס, 3 נק' אסף פרחי, 2 נק' חולקים יוני צוויג ורני מרקוביץ ו 1 נק' עומר סגל. שפטו היטב איתי אילוז ונתנאל סמוך.