הדבר הבא: פירוז חאג' ה"כישרון מהצפון"

בעונה שעברה השתלבה לראשונה בסגל הקבוצה הבוגרת של כאוכב כשבמקביל העלתה את הנערות לפיינל פור ואת התיכון בו לומדת לליגת העל. בסיום העונה נבחרה לחמישיית העונה בנערות - עכשיו פירוז חאג' רוצה מאבקי צמרת עם כאוכב בדרך אולי לליגת העל. ראיון מיוחד לפתיחת עונת הכדורסל, עם שחקנית דור העתיד בכדורסל הנשים.


| שי ברק

 

בענף שבו כמעט הכל קבוע וידוע מראש היתה תחושה, בעונה שעברה, שמשהו חדש מתחיל. התחושה הזו הגיעה מהצפון. כאוכב אמנם מונה פחות מ-4,000 תושבים אבל עם השקעה אינסופית של נג'מי נג'מי שלקח את כדורסל הנשים כפרויקט במגזר, הצליח להקים מחלקה מפוארת שאת הפירות שלה מתחילים לראות ואולי השנה גם לקטוף. בעונה שעברה נערות א' של האגודה העפילו לפיינל פור ובתיכונים עלו לליגת העל ונכנעו רק אצל האלופה. הנערות היו גם הבסיס לקבוצת הנשים שאחרי שנים של מאבקי תחתית הצליחה לטפס לאמצע הטבלה.  השנה הציפיות מהקבוצה ללכת אפילו רחוק יותר.

הציפיות הן לא פנטזיה, הן ריאליות ומתבססות בעיקר על הדור הצעיר במחלקה והפוקוס הוא בעיקר על שחקנית אחת, מהמוכשרות שצומחות כיום בכדורסל הנשים, פיירוז חאג' (16, 1.74).  חאג' עלתה בשנה שעברה לקבוצת הנשים כדי לצבור נסיון, אבל הפכה לשחקנית מרכזית ומשמעותית בקבוצה כשקלעה בממוצע 7 נקודות למשחק והראתה שיפור במשחק ככל שהתקדמה העונה כולל משחק שיא של 13 נקודות נגד אס"א ירושלים שנאבקה על הפיינל פור. השנה כבר מצפים ממנה להוביל את הקבוצה למאבקי צמרת והיא מצידה מודעת לכך שמצפים מהפועל כאוכב להמשיך בהתקדמות "המטרה היא לסיים יותר גבוה משנה שעברה. שנה שעברה סיימנו באמצע הטבלה ואנחנו מדברים עכשיו להתחרות בצמרת בין הקבוצות הטובות בליגה".

 

לעלות ליגה כבר השנה לא בא בחשבון?

לבוא ולהצהיר שאנחנו רוצים לעלות לליגת העל זה קצת מוקדם מדי, לדעתי. לקפוץ מאמצע טבלה לאליפות זו משימה גדולה. אנחנו מתקדמות צעד-צעד. ננסה להתבסס בצמרת ולהמשיך להתקדם משם. ברור שהמטרה הגדולה היא לזכות באליפות ולעלות לליגת העל, אבל שלב אחרי שלב, זה יגיע בשנים הקרובות.

 

השנה אתן קבוצה שכולה נערות עם חיזוק של עלית כהן שהצטרפה ובר סלע(גילינסקי) שממשיכה עוד שנה – הבנתי שהחיבור של סלע איתכן היה מוצלח ורציתן שתמשיך.

בר שחקנית מאד טובה, אני נהנית לשחק איתה. אבל מעבר ליכולת הכדורסל עוזרת לצעירות, היא מעודדת אותנו, תומכת בנו ומכוונת אותנו. אנחנו מתחברות יפה, חברות טובות מאד. עלית שהצטרפה השנה, כבר עשתה איתנו כמה אימונים, היא גם בן אדם טוב. אני מרגישה שיש השנה קבוצה טובה מבחינת החיבור והאופי.

 

בעונה שעברה היו לכן הרבה משחקים טובים שהפסדתם ברבע האחרון, זה מחוסר נסיון? איזה מסקנות לקחת מהעונה שעברה?

נכון. שנה שעברה זו היתה פעם ראשונה של רובנו בקבוצה הבוגרת. גם בנערות זו היתה שנה מיוחדת פעם ראשונה שעלינו לפיינל פור וגם שם היה קשה כי היינו חסרות נסיון. השנה בכל הקבוצות  אני מרגישה שנהיה יותר טובות, כי יש לנו יותר נסיון ואנחנו יודעות מה לעשות יותר טוב.

 

מה היה חסר שנה שעברה?

למדתי שאחד הדברים הכי חשובים בקבוצה זה להישאר ביחד גם כשקשה, שצריכות לעודד אחת את השניה גם בדקות האחרונות כשכולנו עייפות, צריכות לעמוד על הרגליים יחד, כקבוצה, למרות העייפות אסור לנו להתפרק.

 

לשחק בכ"כ הרבה מסגרות זה מעייף, או מסתדרים עם זה?

בטח שזה מעייף.  אבל אני מסדרת לעצמי את הזמן ולוקחת לעצמי גם מנוחה כשצריך. אני יודע שצריכה לשמור על עצמי, לאכול טוב, לישון טוב ולדעת איך לסדר את הזמן. שנה שעברה זו היתה שנה ראשונה שהיו לי הרבה משחקים והרבה אימונים, זה היה עמוס מאד , אבל גם המאמנים יודעים איך לתת לנו את המנוחה ומה לעשות כדי לשמור לנו על הבריאות, כמו אימונים קלים לפני משחק. המאמנים מסדרים את זה איתנו.

 

איך כל זה מסתדר עם הלימודים?

בגלל שיש הרבה נסיעות, אני לפעמים לומדת תוך כדי הנסיעה למשחקים ואני מסדרת את הזמן שלי, אני יודעת שכשאני חוזרת מבית ספר אני ישר מתחילה ללמוד כי יש לי משחק בערב. אני מסדרת לי את הזמן ומתכננת את הכל כדי להספיק. בתקופה הזו אני צריכה לוותר על כל מיני דברים שגוזלים את הזמן.

 

הכדורסל שווה את זה? לעשות את הויתורים האלה?

זה כיף לי. אני אוהבת את היום העמוס ואת הלחץ הזה.

 

מה ההורים אומרים על כל זה?

הם תמיד מעודדים אותי להמשיך.

 

יש יעד אישי שאת מציבה לעצמך?

אני עובדת על הקליעה, אני מקווה להשתפר המחשבה שלי לא רק לעשות נקודות, אלא גם האסיסטים לנסות גם לייצר במשחק.

 

מה לגבי ביטחון, להגיד שאני אבוא להיות יותר "רעה" במובן החיובי, תבואי להילחם ....

השנה אני אבוא עם הרבה יותר ביטחון עצמי, גם ממה שלמדתי בשנה שעברה על העונה. אני יודעת מה אני צריכה לעשות ואני אנסה לעשות הכי טוב שיכולה.

 

"לעשות ספורט זה תמיד שווה"

כאוכב אבו אל-היג'א היא מועצה מקומית דרומית לכרמיאל, אבל עבור תושבי המקום היא עדיין "כפר". מקום קטן ומשפחתי שכולם מכירים בו את כולם, אבל העובדה שמדובר במקום קטן לא הכרח יתרון, לבנות שרוצות לעשות בו ספורט היו מעט מאד אפשרויות בעבר. חאג' שרצתה כבר בכיתה א' לעסוק בספורט לא היו יותר מדי אפשרויות. היא נרשמה לקראטה, שחיה וכדורסל. "מצאתי את עצמי יותר טובה בכדורסל והחלטתי להמשיך, הרגשתי שיש עתיד בזה". היא לא ראתה משחקי כדורסל ולא הגיעה מאהדה למשחק, למעשה גם לא היו הרבה אפשרויות אחרות "בכפר כאוכב זה ידוע שהחוג של הבנות זה הכדורסל, בתקופתי בנות זה היה רק כדורסל, לא היה כדורגל, כדורעף ענפי כדור אחרים. בשנים האחרונות ניסו להקים קבוצות בענפי ספורט אחרים, אבל הבנות בכאוכב מעדיפות לשחק כדורסל, אז הענפים האחרים לא התרוממו" .

פירוז חאג' גדלה ב'משפחה ספורטיבית' שהספורט לא זר להם, יש לה שני אחים אחד גדול ממנה בשנתיים והצעיר בכיתה ז' משחק כדורעף , ובשבילו חאג' מודל לחיקוי, "הוא רואה אותי שאני תמיד הולכת לאימונים וחוזרת שמחה, הוא מסתכל עלי ורוצה להצליח בענף שלו כמוני."

 

את מועדדת אותו?

כן. לעשות ספורט זה תמיד שווה.

 

מה משך אותך בכדורסל?

אני אוהבת גם את המשחק הקבוצתי. מצאתי שכדורסל זה הענף הכי מתאים למה שאני רוצה ואני נהנית מאד מזה. אז בכיתה ו' עזבתי את החוגים האחרים והמשכתי להתמיד בכדורסל.

 

את גם רואה משחקים? יש לך קבוצה שאת אוהדת?

לא ראיתי כדורסל לפני זה בטלויזיה וכיום אני רואה כל משחק אפשרי, מכל ליגה, בשביל ללמוד יותר על הכדורסל ולהשתפר. אני לא אוהדת קבוצה מסוימת ופחות משנה לי מי הקבוצות שמשחקות אחת נגד השניה, גם אין שחקן שאני מעריצה או עוקבת אחריו. אני אוהבת לראות את המשחק פשוט כל מה שיש אני רואה, כדי ללמוד דברים חדשים ולנסות ליישם באימונים ובמשחקים.

 

סיפרת שבכאוכב הכדורסל זה הענף של הבנות ובשנים האחרונות אתן גם מתחילות להצליח – יש עניין בין התושבים הם עוקבים אחרי הקבוצה שלכן?

כן, זו גאווה לכפר. אני רואה במשחקים שלנו בקהל הרבה אנשים שאין להם שחקנית שמשחקת בקבוצה, כלומר לא מגיעים רק הורים וקרובי משפחה, הרבה אנשים באים ורואים את המשחק כי זו  הקבוצה של הכפר ולא בגלל שחקנית מסוימת, הם נהנים לראות אותנו ובאים לעודד.

 

ואותך כבר מזהים?

כן, הם מזהים אותי כשחקנית כדורסל. גם כי זה כפר קטן וכולם מכירים את כולם, אבל הם מזהים אותי כשחקנית ויודעים מה עשיתי במשחק הקודם. הם עוקבים ויודעים.

 

כשהיית קטנה בכיתה ז'-ח' היית עוקבת אחרי הקבוצה הבוגרת? איך זה היה נראה?

כן, הייתי עוקבת אחרי הבוגרות והתוצאות שלה. בזמנו היו הרבה שחקניות מבחוץ והיה קשה יותר להכיר ולהזדהות. היתרון בקבוצה הנוכחית שלנו היא שכל הבנות כמעט הן מהכפר, יש אולי אחת או שתיים מחוץ לכפר, אני חושבת שעכשיו זה עובד יותר טוב.

 

זה הדאיג אותך שיש הרבה שחקניות מבחוץ, שאולי תגדלי ולא יהיה לך מקום?

כן. בטח שהיתה דאגה, אבל זה רק גרם לי לעבוד עוד יותר קשה שיהיה לי מקום בבוגרות.

 

 

"אני רוצה לעשות דברים טובים עבור הכפר ולשפר את הכדורסל פה "

כאמור, כאוכב נמצאת כיום בשורה הראשונה עם מחלקות הנערות המובילות בארץ. זה גם לא מקרה שחאג' גדלה בה לרמות האלה, לצידה משחקות גם היא סלאח, נור נג'מי וליאן עודה שיהיו העתיד של הענף. אבל מהדור הבוגר יותר המשיכה בקבוצה רק אסיל עודה ולא כי הן לא היו מספיק טובות או מוכשרות. כפי שמספר נג'מי, המנהל המקצועי, במגזר עדיין מעדיפים לראות את הבנות ממשיכות ללימודים באוניברסיטה ולעשות תואר אקדמי, במקצוע שאפשר לעשות בו קריירה. התחושה היא שכדורסל זה נחמד וכיף אבל לא מקצוע.

פירוז חאג' מגיעה בגישה קצת אחרת. ברור לה שלמען העתיד חייבים ללמוד, אבל גם מבינה שבענף כיום זה לא חייב להיות אחד על חשבון השני  "ההתייחסות לכדורסל שונה במגזר, אצלנו הכי חשוב זה הלימודים ואוניברסיטה ללמוד לתואר, כדורסל זה יותר לכיף, אבל אני חושבת שגם מכדורסל אפשר להתפרנס וצריך להמשיך. אני יכולה ללמוד ולשחק כדורסל ולאמן באותו זמן. אני חושבת שאפשר לשלב את הכל. אני לא רואה בעיה בשילוב בין הכדורסל ללימודים".

 

את רוצה להיות שחקנית כדורסל מקצוענית?

בטח.

 

לאן רוצה להגיע?

להגיע לרמות הגבוהות בכדורסל, כמו לליגת העל.

 

אז אני אשאל אותך שאלה קשה, נניח תסיימו מקום חמישי מכובד ואת תהיי טובה ותמשיכי בהתקדמות ואז תקבלי הצעות מליגת העל. את תעברי לליגת העל או שתרצי להישאר בכאוכב ולהשלים את הדרך עם הקבוצה?

תיארת את זה נכון, זו שאלה קשה שעוברת לי בראש. אני כבר שנים בכאוכב ואני מרגישה שייכות לכפר ואני רוצה לעשות דברים טובים עבור הכפר ולשפר את הכדורסל פה. אבל ברור שאם אני חושבת על העתיד שלי, ההחלטה תהיה ללכת לליגת העל.  אבל חשובה לי הקבוצה והכפר ובינתיים, בכל מקרה, אני עדיין בבית ספר וכל עוד אני תלמידה אשאר פה. אולי בעתיד אני אחשוב יותר על יותר.

 

אבל גם אם תלכי לליגת העל, זה יעשה שירות לכפר, כשחקנית שהגיעה מכאוכב ועם כל החשיפה זה יכול לעשות שירות טוב לכפר.

בטח. אני תמיד חלמתי על זה שאהיה חלק מקבוצה מקצוענית, שאשחק כדורסל ברמה גבוהה ואתפרנס ממנו. אבל בינתיים אני לא חושבת קדימה כי יש הרבה דברים ואילוצים בחיים. אני לא חושבת עכשיו.

 

או שפשוט תעלו ליגה עם כאוכב.

נכון, זה יכול להיות פתרון, הכל אפשרי.

 

מה המטרות השנה בנערות ובתיכונים? הגעתן לחצי הגמר , כדי להגיע יותר גבוה צריך לנצח את רעננה וראשון לציון שזה משימה קשה בנערות.

הכל הוא אפשרי. שנה שעברה הפסדנו מול  רעננה ב-6 נקודות אצלנו. אני עוד לא יודעת אם אנחנו יכולות להתמודד על תואר , אבל אומרת שהכל הוא אפשרי. בטח אנחנו נרצה להגיע שוב לפיינל פור ונהיה כמה שיותר גבוה לפחות שלישי.

 

בתיכון שלך יש התרגשות לקראת העונה בליגת העל?

שבוע הבא מתחילה העונה אז עכשיו אנחנו מתחילות לשמוע את ההתרגשות לקראת המשחקים, אומרים לנו שנשאף לנצח ולהגיע כמה שיותר רחוק. ננסה לעשות את המקסימום ולנצח כמה שיותר משחקים. זה בטח יהיה יותר קשה לנו להגיע לגמר אבל אנחנו יכולות להתמודד ולעשות מה שאפשר.

 

במהלך הקיץ קיבלת גם זימון לנבחרת הנערות. איך היתה ההרגשה להיות חלק מסגל הנבחרת?

בשביל לענות על זה, אני אחזור קצת אחורה. בשנה הראשונה בנבחרת הקדטיות היה לי קשה להתמודד עם המאמנים והבנות, הנסיעות הארוכות מהכפר ועד למרכז, היה לי קשה גם עם השפה והחיבור. אבל עם הזמן התחלתי להתמודד ושנה שעברה כשזכיתי בחמישיית העונה זה נתן לי יותר ביטחון עצמי.

אז אני רציתי לנסות שוב, הזמינו אותי לאימונים. בהתחלה, קצת היה קשה לי אבל עם הזמן זה הפך להיות יותר קל.

 

זו היתה תחושת גאווה להיות חלק מהנבחרת?

קצת היה לחץ. אני אמנם רגילה ללחץ של האימונים והמשחקים אבל הלחץ של הנבחרת  היה קצת מדאיג, התחרותיות להוכיח שאני הכי טובה. אבל זו היתה גאווה וחוויה.

 

כבר היית חלק מנבחרת לאומית, כששיחקת עם נבחרת ישראל עד גיל 14, אתנה ג'וניור. זה שונה מהנבחרות קדטיות ונערות?

ב"אתנה ג'וניור" זה היה שונה. אימן אותנו רוני קאן, מאמן שהוא בן אדם מדהים, הוא עבד איתנו על הערכים בחיים היום-יומיים, איך להיות מנהיגה ואחראית, שם על זה דגש יותר מהכדורסל אפילו. היה לי מאד כיף כי למדתי הרבה דברים מהנבחרת והשנה הזו. גם טסתי עם הנבחרת לסלובניה והיתה חוויה מדהימה ובלתי נשכחת.

 

את תרצי להיות בנבחרת בקיץ הקרוב? את תעבדי קשה כדי להגיע מוכנה יותר לנבחרת, או שזו לא מטרה בשבילך.

אני אעבוד קשה השנה, בלי שום קשר. אבל אם תהיה לי הזדמנות להיות השנה בנבחרת אני אקח אותה בשתי ידיים, אעשה כל מה שצריכה כדי להגיע מוכנה ולהתחרות על מקום בסגל הסופי ולטוס לטורניר.

 

ומה החלום שלך?

להשיג את המטרות שאני שמה לעצמי כל יום . להתקדם ולהשתפר.

אני לא חושבת על יעדים רחוקים ומה יהיה עוד שנתיים או שלוש, יש הרבה שיקולים בחיים שצריך לקחת ולראות איך משלבים הכל. כשיגיע הזמן אני אחשוב על הכל ואחליט.