החמישיה הסוגרת: תעירו את הרצליה

בזמן שקבוצות התחתית מתחילות להתעורר ורושמות ניצחונות עם ההתאמות הנכונות, בהרצליה שוב מחליפים מאמן ונראה שהם לא בכיוון. מכבי תל אביב מורידה הילוך בליגה ומסתפקת במטווחי חוץ, אבל אתמול זה כבר עלה לה בהפסד באירופה. וכמה כיף לנו עם ראשון לציון ואילת. (צילום: מנהלת ליגת העל)


| אלירן כהן

 

(1) בקושי שבועיים הספיקו לעופר ברקוביץ' כדי להרגיש שמיצה את ההרפתקה בהרצליה, לפני שהפך למאמן החמישי העונה שמסיים את תפקידו מוקדם מהמתוכנן. אם לומר בכנות, במשחק האחרון של בני הרצליה בבאר שבע, לא היה קשה לראות שמשהו לא עובד בחיבור בין המאמן לשחקנים, שבמשך דקות ארוכות נראו עייפים, שלא לומר - משועממים מהסיטואציה. על בעיות הבניה של הרצליה דיברנו קצת בשבוע שעבר, אבל עכשיו, עם החלפת מאמן שנייה תוך שבועיים, לא יהיה ספק שהיא גם תצטרך לתקן. והמספרים אומרים את שלהם: שלושה זרים (מתוך חמישה) שקולעים בחד-ספרתי, וניצן חנוכי אחד שנשכח בקצה הספסל. אולי עם שיבק זה יהיה אחרת.

(2) ובזמן שהרצליה לא פוגעת (מה זה לא פוגעת...) - יריבותיה הישירות נגד הירידה מתחילות להעלות את הרמה. הפועל ת"א שלא שיחקה השבוע, עשתה זאת בדרבי בשבוע שעבר. מכבי אשדוד הצליחה למתוח את האלופה לשתי הארכות וכמעט להפתיע אותה גם היא, וגם עירוני נהריה עשתה את שלה עם ניצחון ביתי ענק על הפועל ירושלים. הקבוצה של אריק אלפסי נהנתה מהופעה נהדרת של ג'ורדן קרופורד (21 נקודות) וממשחק טוב של דגן יבזורי. לאשדוד, במשחק דחוי מהמחזור ה- 12, לא היה את המזל ואת הכוח לעמוד מול מכבי ת"א במשך 50 דקות, אבל היה את פול סטול ומארק טולפסן בערב ענק של 30 נקודות - ומעט מידי דקות של מנוחה. בראד גרינברג, עד כה, מוציא מהסגל שלו 120 אחוז. ולא לשכוח שיש לו גם את ג'וש קרטר על אזרחי.

(3) לא ברור אם זה כניסוי או כשיטה, אבל מכבי תל אביב של השבועיים האחרונים מנסה לעשות קצת אחרת. במקום ללכת פנימה, היא מפציצה מבחוץ, במקום לבזבז כוח, היא שומרת אנרגיות לאירופה, וכשאפשר - היא תשתף גם כמה שחקנים שצריך. נגד גלבוע / גליל זה היה קל מידי והסתיים עם שבעה שחקנים בדאבל-פיגרס, 13 שלשות, ואחוזי קליעה גבוהים במיוחד מהשדה. נגד אשדוד זה כבר הפך, כאמור, מורכב קצת יותר, אבל ב- 50 דקות משחק היה מספיק לכולם. בשבועיים האחרונים שהניסוי הוכיח את עצמו והיכולת באירופה השתפרה - הנהנו בהסכמה. כשהעניינים יקרטעו - שוב יעלו השאלות. הליגה פחות חשובה? לא בדיוק, אבל היא גמישה מספיק. ובינתיים היא נותנת לנו את יובל זוסמן ביכולת שיא.

(4) גם מכבי ראשון לציון הלוהטת לא הצליחה לעצור את הדהירה של הפועל אילת, שבסגל מלא, עם אבי בן-שימול, ממשיכה להצדיק את מקומה ברביעייה הראשונה. סט הכלים של שרון דרוקר מאפשר לו למצוא פתרונות כמעט לכל בעיה, גם לערב לא טוב של הכוכב הגדול שלו (רק 6 נקודות לבראיינט), אבל עם רכז טבעי אחד בסגל עוד יכולות לצוץ בעיות, כמו שכבר ראינו. גם אילת וגם ראשון לציון מחזיקות ברוטציה של תשעה שחקנים ופטנציאל דקות משחק רבות לסגל הישראלי. הפעם הישראלים של אילת שיחקו פחות (88 דקות מול 97) אבל קלעו יותר (48 נקודות מול 33), - 15 נקודות הפרש הן כל מה שהפריד בין משחק חד צדדי לתוצאה צמודה. אולי בסיבוב הבא.

(5) עוד מוקדם לדבר על מאבקי הכניסה לפלייאוף, אבל בהרבה מאוד מובנים - לתוצאות הסיבוב השני יהיו השלכות לא קטנות בכך. את הליגה, נכון להיום, אפשר לחלק בשני אופנים: ארבע המוליכות, שמחזיקות במאזן חיובי, מול כל השאר, או החצי העליון של הטבלה מול החצי התחתון. קבוצה שתשיג יותר דאבלים על היריבות שלה כבר בסיבוב השני תעשה לעצמה חיים קלים יותר בחודש אפריל, ולבטח תפתח לעצמה יותר אופציות במאבקי הכניסה לפלייאוף. בינתיים, אפשר לדבר על רביעייה "כמעט בטוחה" ועל עוד 8 קבוצות שבהחלט נמצאות במאבק פתוח. כשהמרחק בין המקום השמיני למקום האחרון הוא של 2 נצחונות, כשחצי העונה תעבור רק אחרי המחזור הבא וכשלכל קבוצות התחתית ברור שהן יעשו שינויים כל עוד הן יכולות - שום דבר עוד לא גמור.