החמישייה הסוגרת: ד"ש מלמטה

(1) עוד מוקדם לדבר על מה יהיה בסוף העונה, אבל חצי הדרך כמעט לפנינו, ומה שלמדנו הוא שאף קבוצת תחתית לא תוותר כל כך מהר. הפועל ת"א התאוששה ממשבר חמשת ההפסדים שלה עם ניצחון בגנר, אשדוד נתנה בראש בבית להרצליה ועדיין לא נעזרה בכלל בשירותיו של ג'וש קרטר. הרצליה עצמה נפרדה מפוטוצ'ניק ומינתה במקומו את עופר ברקוביץ', שכבר ידע כמה הצל(ח)ות בקרבות תחתית, וגם נהריה השלימה החתמה משלה - זר שביעי העונה בסך הכל (וחמישי בסגל, כרגע לפחות) - אריק גריפין, שחוזר לעוד סיבוב בארץ. כשלכל אחת מהארבע פוטנציאל ממשי לצאת מהתקופה הרעה, גם גלבוע/גליל (6 הפסדים רצופים) ונס ציונה, שסופרות רק שני נצחונות יותר, בהחלט צריכות לחשוש.

(2) קשה להסביר את מה שעובר על גלבוע במחצית השנייה של העונה. אולי זה הפציעות, אבל פציעות הן תמיד יותר תירוץ מאשר הסבר. בשבועיים הקרובים תצא הקבוצה של בית הלחחמי למשחקי חוץ ב"פיס ארנה" וב"מנורה מבטחים", וקל זה לא יהיה. הפועל ת"א שמה קץ לרצף ההפסדים שלה, עם משחק טוב של ריצ'י האוול ואפילו קצת נקודות של ג'מאל שולר, אבל בשביל שינוי היא תצטרך להראות מה היא שווה בדרבי. ובכלל, לא לגמרי ברור אם זה המשבר של גלבוע או ההתעלות של הפועל, שהביאו את התוצאה לאן שהביאו. בגלבוע, שלא כמו בנהריה או הפועל ת"א, לא מוצאים צורך לרענן את משבצות הזרים, ודי בצדק, אבל בהינתן הסיטואציה שישראלים פנויים אין - אם הקצב לא יעלה - מי שישלם את המחיר עלול להיות נתין בעל אזרחות זרה.

(3) זוהי בהחלט תקופה טובה לישראליות שלנו באירופה. אבל בזמן שהפועל ירושלים והפועל חולון נהנות להן בליגת האלופות של פיב"א ועושות את צעדיהן לשמינית הגמר, את רוב הפוקוס לוקחת, כמובן, מכבי תל אביב. הצהובים נמצאים בתקופה הטובה ביותר שלהם העונה, סופרים ניצחון חמישי ברציפות בכל המסגרות ומשייטים את דרכם למקום הראשון מינוס המשחקים החסרים. בשבוע האחרון קיבלה האלופה שתי בשורות שאולי ישנו לה את העונה: החזרה של ג'רמי פארגו וההתעלות של יובל זוסמן, שמזכירה את הפריחה של טל בורשטיין בעונת הבכורה שלו בצהוב. אחרי שלושה נצחונות בפער דו-ספרתי, מה שנשאר לראות זה את הדרך בה מכבי הדומיננטית של השבועיים האחרונים תצליח להתאושש מהמשברים שיבואו. זו כנראה תהיה הדרך ל- 8 הגדולות באירופה.

(4) לא מעט זרים שכיכבו בסיבוב הראשון של הליגה, פתחו פחות טוב את הסיבוב השני. פול סטול, הזר היעיל בליגה בסיבוב הראשון, אמנם ממשיך להוביל את מדדי היעיליות, האסטסיטים, החטיפות (והזריקות ל- 3) אבל אילייז'ה בראיינט רשם תוך שבועיים שני משחקים עם פחות מ- 10 נקודות וצמד הפצועים סמאג' כריסטון וקאליף וואיט כלל לא ברור מתי יחזרו לפרקט. עם זאת, בשלושת המחזורים הראשונים של הסיבוב השני אנחנו דווקא רואים זרים אחרים שעושים את שלהם, ועושים את שלהם טוב: גרג וויטנגטון, שלא מצליח להחזיק את הגלבוע עם הראש מעל למים אבל נותן מספרים של סופרסטאר, טיישון תומאס, שכבר חגג עם שני דאבל-דאבלים נאים בסיבוב הזה והפך למניה הבטוחה בצבע של הפועל י-ם, וקורי וולדן, שגם השבוע רקד על הפרקט עם 32 נקודות, וממוצע של 26 מאז החל הסיבוב השני. חולון וירושלים, שתי מוליכות הטבלה כרגע, חייבות לשני הזרים המובילים שלהן בליגה לא מעט על ההצלחה עד כה. הפועל אילת, מאידך, מחכה דווקא לשחקן ישראלי שיחזור - אבי בן-שימול, שבלעדיו זה קצת פחות עבד בשבועיים האחרונים.

(5) ארבעה נצחונות ליגה רצופים (ושישה בסך הכל, כולל השניים שהקפיצו אותה לחצי גמר גביע המדינה) מציבים את מכבי ראשל"צ כקבוצה הלוהטת התורנית של הליגה עד כה, אבל כמו שכבר למדנו - אלו בעיקר מגמות. כל אחת מ- 8 הראשונות בטבלה כבר הספיקה להיות בתקופה כזו, קצרה יותר או פחות בעוד שארבע הנועלות - עדיין לא שם. זוהי לא לגמרי נבואה, אבל על פניו מרגיש שחלוקת הטבלה כמו שהיא היום על בסיס אותם המומנטומים עשוייה להיות די קרובה למה שנראה כאן אחרי 33 מחזורים. עופר ברקוביץ', ג'וש קרטר, אריק גריפין, והאולי מחליף של ג'מאל שולר, ינסו להוכיח לכולנו אחרת.