החמישייה הסוגרת: חצי צרה

(1) סיבוב שלם ועוד 2, וכבר אפשר לומר באופן רשמי: טרנד העולות החדשות שוב מוכיח את עצמו, וגם השנה יש לנו בליגה מרעננת רשמית. נכון, זו אולי קצת פחות חכמה לנצח את הפועל ת"א בדרייב אין השנה, אבל הפועל באר שבע הוכיחה שוב שמה שיש לה מכסה על מה שאין: קשיחות הגנתית, קליעה טובה מ- 3 (השבוע קצת פחות) ויכולת מנטאלית לחזור מפיגור דו-ספרתי ולהפוך אותו לניצחון. בהיעדרו של סמאג' כריסטון הפצוע - ג'ורדן סווינג וחנן קולמן תפסו פיקוד בשבועות האחרונים, אבל הבשורה של ב"ש הגיעה דווקא מעדי כהן-סבן ועמית גרשון. השניים לראשונה בקריירה עלו על הפרקט בליגת העל לדקות משמעותיות והביאו את המפנה בלא מעט משחקים. רמי הדר אולי תויג כ"מאמן ליגה לאומית" כשעלה לפני מספר שנים לליגה הראשונה, ואולי בדיוק בגלל זה הוא לא חושש לתת צ'אנס כנה לשחקנים שעלו משם. בינתיים זה מצליח.

(2) ובזמן שהפועל תל אביב לא מצליחה להתאושש ממשבר פתיחת העונה וכשאשדוד מסובכת בצרות משלה ושוקעת בתחתית (עם שני משחקים חסרים כרגע) קבוצה נוספת שמחפשת את בלוני החמצן שלה היא הפועל גלבוע/גליל, שכמו השתיים האחרות - רשמה השבוע הפסד חמישי ברציפות וירדה למאזן שלילי. המפתח? אולי בהתקפה. בשמונת מחזורי הליגה הראשונים הקבוצה של בית הלחמי ירדה פעם אחת בלבד מ- 85 נקודות, והפסידה. פעם נוספת היא חטפה 112 מחולון וגם הפסידה. בחמשת המחזורים האחרונים היא חצתה את רף ה- 80 רק פעם אחת, ובכל זאת הפסידה. חסרונו של בראיינט קרופורד במשחקים האחרונים בהחלט מורגש, ויחד עם צמצום הרוטציה - משחקים כמו זה האחרון נגד נס ציונה הופכים למאתגרים במיוחד. שלא כמו הפועל ת"א, סביב גלבוע יש קצת יותר שקט תקשורתי, ואולי קצת פחות לחץ. איזה יופי שהמחזור הבא יפגיש לנו את שתיהן לראש בראש.

(3) לאחר פתיחת עונה של רכבת זרים מתונה, הגיע השבוע האחרון וקצת העלה הילוך. אחרי שג'וש קרטר חתם באשדוד בשבוע שעבר ויעלה לפרקט בעוד יומיים (במקומו של מארק טולפסן?), נהריה רשמה החתמה מרשימה משלה בדמותו של הגארד ג'ורדן קרופורד, ששיחק 6 עונות ב- NBA, בני הרצליה החליפה את הילטון ארמסטרונג בפורוורד ג'רל בנימון (אחרי ההפסד לנהריה השבוע), וגם נס ציונה החזירה הביתה מכר ותיק - הסנטר טאליב זאנה שפתח את העונה בפואנלבראדה הספרדית ויחליף את ג'ראלד לי המאכזב, ששוחרר. זאנה מצטרף לגארי בראון רמירז ודקוואן קוק שנשארו מהעונה שעברה ובכך משלים טריו שלא יוצא לנו לראות הרבה בליגה הזו. וכשזרים איכותיים בוחרים להשאר לעונה נוספת באותה הקבוצה בליגה שלנו (או לחזור אליה) זה בהחלט אומר משהו שראוי להערכה. המהלכים של אשדוד, נהריה והרצליה הגיעו מתוך הבנה מאוד ברורה - הישארות בליגה דורשת שינוי. לנהריה נשאר בקופה עוד שינוי אחד בעמדת הזרים, להרצליה, שבינתיים נותנת לפוטוצ'ניק את הקרדיט - עוד שניים.

(4) מכבי תל אביב, למעשה, היא הקבוצה הנוספת היחידה שהשלימה עוד בקיץ מהלך דומה עם השארתם של מייקל רול, דיאנדרה קיין וג'רמי פארגו, אבל הבעיות שלה הן אחרות. במבט על היורוליג - משבוע לשבוע הופכת תמוהה ההחלטה לא לחפש מחליף ראוי לפארגו הפצוע שאולי היה מסייע לקבוצה להשיג עוד ניצחון או שניים וקצת שקט תעשייתי. במבט על הליגה - זה אולי פחות משנה. התחזיות בקיץ דיברו על מכבי ת"א קצת אחרת, קצת יותר דורסנית, שתשלוט על הליגה בקלות. זה אולי נכון במעט, כשמסתכלים על שני המשחקים החסרים של הצהובים, אבל גם קצת לא - אחרי איבוד גביע ווינר וגביע המדינה שכבר מילאו את מכסת התארים שאפשר לפספס. ובכל זאת: אם העונה הזו באמת תביא איתה מפנה ביחס לדקות המשחק של הישראלים (ובפרט של יובל זוסמן, נמרוד לוי ודני אבדיה) - יצא שכרה בהפסדה. והתואר החשוב עדיין נשאר בכלל בקופה. קרב הצמרת נגד אילת השבוע, שהסתיים בניצחון צהוב, הוכיח שלליגה שבכל זאת יש למכבי ת"א אנרגיות משלה.

(5) לא יהיה מופרך להמר שגמר גביע המדינה יפגיש בין הפועל ירושלים, המארחת, למכבי ראשון לציון, שנמצאת בפורמה נפלאה. בכלל, לא יהיה מופרך להניח כל דבר אחר כשבאים לדבר על הגביע אבל נראה שמה שלא יהיה שם - המחשבה על למלא את הארנה תהיה קצת מאתגרת. ירושלים, למרות ההפסד לראשל"צ השבוע, עדיין ממוקמת לה טוב בצמרת. ראשון פתחה פער בתחילת העונה ובשבועות האחרונים מצליחה לסגור אותו בצורה מרשימה. יש משהו קצת קשה לעיכול בחוסר היציבות של ירושלים השנה להתמיד "באותו הדבר". ראשון לציון, לעומת זאת, דווקא למדה בשבועות האחרונים לנצח משחקים בדרכים שונות. עם הסגל הישראלי הטוב בליגה, וזרים שנתפרו (מחדש) למקומות המסומנים, אפשר יהיה לדבר שם על תואר נוסף.