יומן פלייאוף: קללת המקום הראשון?

רצינו קצת לדבר על הארצית, קצת לגלוש לליגת העל, אבל סדרות חצי הגמר בליגה הלאומית קיבלו את מירב הפוקוס שלנו. תפרגנו להן. ותפרגנו לאנטוני פישר (שפירגן לג'אמר גאלי), תפרגנו לעודד קטש (שפרגן לאבישי גורדון), ותפרגנו לליגה הזאת שכל פעם מצליחה להפתיע מחדש אבל לא להפתיע אף אחד. כנראה. (צילום: לימור מלינוף)


| אלירן כהן

 

זו תהיה העונה השלישית ברציפות בה אלופת העונה הסדירה בליגה הלאומית לא תניף את הצלחת. זו תהיה הפעם השניה בשלוש השנים האחרונות שאלופת העונה הסדירה כלל לא תגיע לגמר. בפעם הקודמת שזה קרה היא נעצרה ברבע, בפעם הזו היא נעצרה בחצי, ובפעמיים ההם זו הייתה עירוני רעננה. לא באד לאק, סתם קרמה. רעננה לא באמת תכננה לעלות ליגה, גם אם נורא רצתה, זה דלק מספיק גדול לקבוצה שעמדה מנגד - שדווקא כן תכננה לשחק בעונה הבאה בליגת העל, להיות טובה יותר לאורך הסדרה כולה. לא תופתעו אם נזכיר לכם שגם בפעם האחרונה בה שיחקה בחצי הגמר, אי שם בעונת 15/16, הודחה רעננה בסוויפ. כן?

אם אתם בכל זאת רוצים, אתם עדיין יכולים לקרוא לזה "קללת המקום הראשון". רק קבוצה אחת בחמש השנים האחרונות - הפועל גלבוע / גליל - הצליחה גם לסיים עונה במקום הראשון וגם לעלות ליגה (להוסיף למשוואה זכייה בגביע הליגה היא לא הצליחה, זה כבר טו מאצ'). האחרות קרסו. מכבי חיפה, עם שלושה משחקים התקפיים קטלניים, הצליחה לרשום סוויפ מרשים בסדרה כלל לא פשוטה, לעלות ל- 1-5 בפלייאוף הזה, לבסס את עצמה כקבוצה הכי טובה בפלייאוף הזה עד כה, ובעיקר לסתום פיות. נכון, עוד מחכה לה סדרת גמר שכך או כך - לא תהיה פשוטה במיוחד. נכון, היא מגיעה לשם פייבורטית, נכון - היריבה שתעמוד מהצד השני דווקא תשמח שכולם יזלזלו בה אל מול הדומיננטיות של חיפה. נכון, זה כנראה מה שיקרה. ובואו רגע תרשו לנו לא להיות פוליטקלי קורקט. יצטרך לקרות פה משהו די חריג כדי שחיפה לא תשחק בליגת העל בעונה הבאה.

בום. תהרגו אותנו, שלחו הודעות נאצה, אבל בכל השנים האחרונות התרגלנו שהקבוצה שמצהירה ומגיעה למעמד היא גם הקבוצה שעולה. בינתיים - תנו לנו רגע לקשקש לכם עם כמה מספרים.

- מכבי חיפה מעפילה לגמר ועושה את זה הרבה בזכות קבלן הגמרים התורן של הליגה הלאומית בשנים האחרונות, אנטוני פישר, שירשום הופעה שלישית ברציפות במעמד. בפעמיים הקודמות הוא הגיע לשם עם באר שבע, פעם אחת הפסיד 3-0 לנס ציונה, פעם שנייה ניצח 0-3 את קריית גת. מישהו יהיה מוכן להמר על סוויפ גם הפעם? ובכן, תלוי מאוד איזה סוויפ. בעונה שעברה קריית גת ניצחה את חצי הגמר בסוויפ משלה רק כדי לקבל בראש סוויפ דומה בגמר. האם בכוחו של הסוויפ של מכבי חיפה בחצי הגמר נגד רעננה יש רמז לבאות?

- חיפה של הפלייאוף הזה לא מציגה שום דבר חריג. היא פשוט משחקת כדורסל יותר טוב, מחלקת טוב יותר את הכוחות שלה ומביאה לכל משחק את האנרגיות שלו. רק פעם אחת לאורך הפלייאוף כולו היא רשמה רבע התקפי "חריג" של למעלה מ- 30 נקודות. בשאר - דממה. אז פעם אתה קולע קצת יותר ופעם אתה קולע קצת פחות, פעם הזרים מגיעים למשחק ופעם הישראלים מחפים עליהם, וכשצריך בעל בית - יבוא קרון דשילדס ויגיד את דברו. אם חיפה תעלה ליגה בסופו של דבר, הקרדיט לברק פלג על החתמת צמד הזרים הבינוניים, לכאורה, יגיע בהחלט. וגם על הרכבת הקבוצה עצמה.

- רעננה לא קיבלה את ג'אמר גאלי שהיא רגילה אליו בסדרה הזו. במשחק הראשון הוא אמנם קלע 30 נקודות, אבל האחוזים היו חצי כוח, והכוח כולו אבד לו במהלך האחרון של המשחק שיכול היה לשנות את פני הסדרה כולה. במשחק השני הוא כבר קלע בערך חצי, ולמרות שהשווה את שיא הליגה של כל הזמנים בסחיטת עבירות (15) - לא הביא לרעננה את הניצחון. במשחק השלישי הוא סיים כמעט עם טריפל-דאבל, אבל קלע הרבה פחות. ובלי הנקודות שלו, לרעננה קשה. אגב, שיא כל הזמנים בסחיטת עבירות למשחק נקבע ע"י לא אחר מאשר אנטוני פישר בעונת 13/14. במפגש ההוא עם רעננה הוא תרם לגאלי עבירה אחת, שסייעה לו להשוות את הנתון החריג.

- 15 שלשות בלבד קלעה רעננה הסדרה הזו. שתיים יותר ממה שהצליחה מכבי חיפה לקלוע רק במשחק האחרון. שני מפגשי העונה הסדירה בין הקבוצות היו צמודים והסתיימו בפער מינורי, וכך גם המפגש הראשון בחצי הגמר. לשני המשחקים האחרונים בסדרה חיפה כבר הגיעה הרבה יותר מוכנה, וניצחה בדו-ספרתי. באופן די מפתיע, קבוצת הריבאונד הטובה בליגה - בסיום העונה הסדירה - כלומר מכבי חיפה - הייתה קבוצת ריבאונד הרבה פחות מאיימת בסדרת חצי הגמר. היא הפסידה לרעננה פעמיים בצבע, בשני המשחקים האחרונים. אולי פשוט כי יותר כדורים התחילו להכנס.

 

- אבל כמה עוד אפשר לדבר על סדרה שכבר נגמרה בזמן שביקום מקביל סדרה שרק התחילה כבר חטפה טוויסט בעלילה שלה. טוב, לא בדיוק רק התחילה, ולא בדיוק קיבלה את הטווויסט שלה, אבל בכל זאת - השאירה לנו תקווה שמשחקי חצי גמר הפלייאוף לא יהיו משעממים יתר על המידה. סביר להניח שהשלשה של שארפ הבן לא תזכר מספיק שנים קדימה כמו זו של שארפ האב, אבל אם גליל אכן תעפיל לגמר, ואם היא תצליח לעשות את הבלתי יאומן ותנצח גם שם - היא תהיה חייבת לשארפ ג'וניור חוזה ארוך טווח.

- 53 נקודות בלבד קלעה גליל במשחק הראשון נגד מוצקין, בשניים האחרונים היא כבר התקרבה ל- 80, אבל המפתח של הגורדונים העונה - אתם יודעים - הוא דווקא במשחק ההגנה שלהם. עד עכשיו הכל עובד כמתוכנן - גליל מצליחה לשבש את משחק השלשות של מוצקין (21% במשחק הראשון, 28% בשלישי, והשני יוצא מהסטטיסטיקה כי המזל גבר על השכל), ניצחה בשלושת המשחקים בריבאונד בהפרש ממוצע של 10 כדורים חוזרים למשחק, ופשוט הצליחה לעשות ליריבתה יותר צרות.

- בין אם גליל תגיע לגמר, בין אם תפרד מאיתנו בעוד שבוע - המהלך שעשתה עם ג'ו אצ'ול יזכר כאחד המהלכים היותר נבונים שנעשו בליגה בשנים האחרונות. גליל שאלה, ירושלים נתנה, והליגה הלאומית קיבלה את אחד הסנטרים היעילים של העונה, שנוכחתו, אולי, תשנה עונה. אצ'ול שם את החותמת הסופית על הניצחון במשחק השני נגד מוצקין (עם החסימה הגדולה על בן-צבי), ובכלל - ירד מדאבל-דאבל פעם אחת בלבד בפלייאוף הזה, במשחק השלישי נגד אשקלון. עכשיו הוא רק צריך לדעת לקלוע קצת מ- 3 ויש לירושלים אחלה זר שישי פלוס קיזוז לקנס הכספי שצפויה להביא לעצמה בעונה הבאה.

- מוצקין של הפלייאוף קולעת 15 נקודות פחות מהממוצע שהעמידה העונה, מוסרת 6 אסיסטים פחות, ובכללי רושמת מדד יעילות נמוך יותר ב- 24 נקודות ביחס ליכולת שהציגה בעונה הסדירה. באופן אירוני, גם גליל נפלה באופן דומה, אם כי בסדרי גודל מתונים יותר. ממש היום, במקרה, הייתה לי שיחה עם חבר על "דברים שלא רואים בסטטיסטיקה". בגלל שלא ראינו את כל המשחקים של שתיהן בפלייאוף האחרון קצת קשה לבוא ולטעון שהם השפיעו במשהו, אבל עזבו אתכם מפסיכולוגיה בגרוש. שתי הקבוצות שוות ברמתן, שתיהן ראויות להגיע לגמר, ושתיהן יבואו לנצח את המשחק הרביעי. זו שתעשה יותר דברים שלא רואים בסטטיסטיקה תתמודד על הזכות לנחס את האמאמא של הכתבה הזאת ולקחת לחיפה את הצלחת.

 

וקטנה על מה שמסביב

לא רצינו להשאיר אתכם בלי, ואת מירב הפוקוס ניתן בשבוע הבא, כשתתבהר לנו זהות הסדרה האחרונה, אבל גם בפלייאוף הארצית קיבלנו סוויפים. ולא אחד. בדרום - שתי המוליכות - חבל מודיעין ושדרות - עשו את שלהן וניצחו ב- 2-0 ספק קשה ספק בינוני. בצפון - הצליחה מגדל העמק לגנוב את הביתיות מכפר קאסם ולסגור עניין בביתה שלה, ורק עכו - ששלטה בליגה ביד רמה, נגררה למשחק שלישי נגד רמת השרון, שיתקיים כבר בראשון הקרוב. לכאורה - בדיוק בשביל יתרון הביתיות הזה שיחקה עכו עונה שלמה, אבל האם הוא דווקא יהיה זה שילחיץ אותה בקרב הכי חשוב שלה העונה? יומיים וגם אתם תדעו.

אבל בין כל המחמאות שחולקו ועוד יחולקו בליגה השנה, אנחנו ניתן את המילה הטובה שלנו לכפר קאסם. באמת שנדירים המקרים בהם קבוצה שלמה, 12 שחקנים, מאמן והנהלה עסוקים כל הזמן בלפרגן ולהחמיא אחד לשני. הפועל כפר קאסם של השנה היא בדיוק המקרה המתואר. התלבטנו אם לעשות את זה בעצמנו, אבל החלטנו בסופו של דבר לתת לכם קצת שיעורי בית. אז, בזמנכם הפנוי, תגלגלו בבקשה קצת את הפייסבוקים שלכם בין דפי שחקני הפועל כפר קאסם כדי להבין על מה אנחנו מדברים. העונה של כפר קאסם עלתה גבוה מהצפוי, וסיימה מהר מהמתוכנן. נקווה שבשנה הבאה המועדון ידע ללכת צעד נוסף קדימה ויצליח למצוא את המשאבים הכלכליים כדי לא לחזור על טעויות העבר של נציגות המגזר בליגה, ולהשלים את המסע לליגה השנייה.

ובליגת העל - לא סביר שנראה שינוי דרמטי בין קבוצות השמינייה הראשונה, כן סביר שעוד יהיו לא מעט שינויים במיקומן. ההזדמנויות האחרונות של גלבוע / גליל ואשדוד להתברג בשמינייה הראשונה הולכות ומסתיימות, ויכול מאוד להיות שתוך שבוע כל מה שאמרנו בשורה למעלה גם יהפוך רשמי. במאזן הפנימי אשדוד ביתרון מול הפועל ת"א אבל בחסרון מול ב"ש, גלבוע /גליל בחסרון מול הפועל ת"א וב"ש אבל ביתרון מול אשדוד. המשמעות היא פער של 3 משחקים מהפלייאוף, כלומר - הן יצטרכו 3 נצחונות יותר מהפועל ב"ש (אילת, ציונה, גלבוע, הרצליה) והפועל ת"א (נהריה, מכבי ת"א, חולון, ירושלים). מבט על לוח המשחקים של אשדוד (ציונה, נהריה, מכבי ת"א, חולון) וגלבוע (ירושלים, אילת, ב"ש, ציונה) מגלה שזו הולכת להיות משימה קשה במיוחד. לארבעתן, לנצח יותר משני משחקים. יהיו חריגים, זה בטוח, אבל לא מספיק חריגים כדי לשנות את פני הטבלה ולהצדיק את הטרטורים שמביא איתו הסיבוב השלישי. התלוננו על זה בעצם גם בשבוע שעבר, לא?