מסופסל: פה כדי להישאר?

מתחסנים, בשביל הכיף

הניצחון של הפועל ב"ש באשדוד במחזור שנעל את הסיבוב הראשון אולי לא "גמר את הסיפור" מבחינת מאבקי הירידה בליגת העל, אבל בהחלט משך לשם. ובכן, כבר היו דברים מעולם, קאמבגים גדולים, זרים שוברי שוויון, פציעות, וכל מפר איזון אחר שתחשבו עליו, אבל הבעיה פה היא לא אף אחד מהם. היא פשוט חוסר היכולת, או הרצון, של מכבי אשדוד (תלוי מאוד איך מסתכלים על זה) - להשאר רלוונטית לליגה. זה לא קל להחזיק קבוצה בליגת העל, בטח עם תקציבים מקוצצים ובטח כשהמרכיב הכי חשוב במשחק כדורסל - קהל - לא מגיעו בהמוניו. אשדד עם ארבעה זרים ואולי עוד ישראלי שיתן 20 דקות טובות יכולה לחזור למירוץ, אבל עם תקציב מינימום מינוס לא יהיו לה מאלה ומאלה.

במנהלת הליגה ניסו להבין מה אפשר לעשות כדי להחזיר את התחרותיות לליגה, אבל לא בטוח שהם בכלל יכולים. תיאורית קונספירציה כלשהי מדברת על האפשרות שבסיום העונה אף קבוצה לא תרד ללאומית (לאור המעבר ל- 2 עולות מליגת המשנה) ושהסיבה היחידה שלא מדברים על זה היא כדי להימנע מחוסר ספורטיביות. בין אם היא נכונה, בין אם לאו, חוסר ספורטיביות כבר יש לנו. בערך. סיבה אפשרית אחרת לדאגה היא, למשל, העובדה ששני שליש מקבוצות הליגה מחזיקות במאזן שלילי. באופן כללי, עם סיום הסיבוב הראשון קיבלנו שתי קבוצות מעל הליגה, שתי כתומות שמנסות לנצל את חולשת הליגה, ועוד 7 שמחפשות את עצמן.

הסיבוב השני יפתח פחות או יותר באותה נקודה בה נפתחה העונה: קרב פתוח על הפלייאוף, יורדת כמעט בטוחה, ושתי הגדולות ראש בראש על תואר האליפות. זה לא מונע מאף אחת בערך לבצע שינויים והתאמות בסגל - חלקן עבור ההתמודדויות באירופה, חלקן בשל חוסר התאמות וחלקן בשביל לבסס מטרות. מעניין אם זה מה שנכתוב כאן גם עם פתיחת הסיבוב השלישי, או שפשוט נשים פה לינק.

באים והולכים

מבט חטוף על טבלת מלך הסלים בליגה הלאומית מגלה תמונת מצב עייפה, ומעט מאכזבת. בניגוד לשנים עברו, את מלך הסלים הישראלי - רועי הובר במקרה שלנו - תמצאו רק אחרי שתגללו לעמוד השני בטבלאות הסטטיסטיקה (מקום 22). בשנים האחרונות קיבלנו לפחות שחקן ישראלי אחד שהתברג בצמרת (לפעמים גם בעשירייה הראשונה) והשנה, איך לומר, קצת פחות. ובכל זאת, כיף לראות את השמות שמגיעים אחר כך: עידו דוידי, איגור נסטרנקו, רז ניסים כהן, רז אדם, אור לאומי, בן קרטר, חן כלפון ועוד קצת פרצופים שטבלת מלך הסלים של השנים האחרונות הכירה קצת פחות. נחכה עוד קצת לפתיחת הסיבוב השני כדי להעיף מבט כללי יותר, אולי נמצא שם עוד כמה סודות מעניינים.

ובטבלת הליגה - פה ושם קצת תהפוכות. חיפה דוהרת לצמרת עם ניצחון חמישי ברציפות, יבנה מאבדת גובה עם הפסד רביעי ברציפות, רמת השרון קצת משתרכת מאחור, אבל אף קבוצת "מרכז טבלה" עוד לא בטוחה. בכלל, לא מעט קבוצות השנה נכנסו למעגל הפציעות מוקדם מהרגיל - אשקלון, עפולה, הרצליה, יבנה - על חלקן זה השפיע יותר, על חלקן קצת פחות - אבל כולן נאלצו לבצע שינויים או לאבד מומנטום בגלל פציעות. מחוץ ל"צמרת" אולי קצת יותר משעמם, אבל כמה כיף היה לראות את הוידאו שהוציא הדרקון של ר"ג / גבעתיים עם קווין קייפריס עולה לעודד מהיציע אחרי שהורחק באמצע המשחק נגד חבל מודיעין. יש דברים שלא תמצאו בשום ליגה אחרת.