נתניה - רוצה ליגת על? תוכיחי

לא קלים החיים של קבוצה שרוצה להעלות "כקבוצה שניה" מהליגה הלאומית לליגת העל. אליצור עירוני נתניה חוותה זאת על בשרה, ונראה שהחלום מתרחק ממנה. אבל בעוד בקבוצה בעיקר מאשימים את המנהלת - אולי כדאי שהם יסתכלו גם על עצמם, וגם על קבוצות אחרות שדווקא כן הצליחו למרות שגם אותן בהתחלה לא רצו.


| safsal

-- הכתוב הינו טור דעה --

 

לפני קצת פחות מ-3 חודשים עשתה אליצור עירוני נתניה את הבלתי אפשרי במונחים של הליגה הלאומית. קבוצה צעירה בלי יותר מדי יומרות, שכבר הייתה משהו כמו שניה וחצי מהפסד מכובד בחצי גמר הפלייאוף, הצליחה להשלים קאמבק מהסרטים ולזכות בכרטיס לליגת העל. החגיגות החלו, השמפניות נפתחו, ואיתן גם ההצהרות - נתניה תממש את העלייה ותשחק בליגת העל. שלושה חודשים עברו, ו... בואו נגיד, זה לא הולך לקרות. ולא, המנהלת היא לא האשמה היחידה.

כל אוהד כדורסל ממוצע הבין, די מההתחלה, שמנהלת ליגת העל לא מאוד חפצה לראות את נתניה בליגה הראשונה. שהיא זוכרת לה את העבר, שהיא מערימה עוד ועוד קשיים, אולי כדי להראות שלמרבית קבוצות הלאומית אין באמת את היכולת הכלכלית והניהולית לשחק בליגת העל, בסוג של דרך חזרה למתכונת העולה האחת. אולם חדש? בואו, יש עוד אולמות שלא עומדים בתקנים המחמירים של המנהלת. תקציב מינימום? אם המנהלת הייתה נותנת לנתניה מספיק זמן להיערך ולא הייתה יוצאת לתקשורת שוב ושוב בהודעה שנתניה לא תוכל לשחק בליגה הראשונה - אולי הספונסרים לא היו ממהרים לברוח. מנהלת הליגה שידרה, מתחילת הדרך, שנתניה אינה רצויה. וזה היה הספתח לכל הבלגן.

ובכל זאת. בדיוק בשביל זה יש מנהלת. ויש חוקים, ותקנונים, ותנאי סף. כדי שתהיה פה ליגה מקצוענית עם קבוצות מקצועניות שיכולות להתמודד מול יתר הקבוצות בליגה ולראות את עצמן משתדרגות מעונה לעונה. נכון, גם בשנים האחרונות היו לנו קבוצות שלא ממש החזיקו בליגה הראשונה, רק בעונה האחרונה הייתה לנו קבוצה שהתפרקה מול יריבותיה הרבה לפני שגורלה נחרץ, אבל זה כבר עניין של התנהלות ובנייה. נקודת הפתיחה שווה לכולם. ולפי החוקים היבשים של המנהלת - עזבו אם הם הוגנים או לא (אבל הם לחלוטין ספורטיביים) - נתניה לא יכולה לשחק בליגה. הרבה שליפות, הרבה ניסויים, וגם קצת התבכיינות לתקשורת. גן נר, בגין, לב המושבה, גם בהם אין 2,500 מושבים - אז למה הם בסדר והקופסל לא? מי שביקר באולמות הנ"ל קרוב לודאי יכול לענות על השאלה הזאת בעצמו. והנה הגענו, חודש לפני פתיחת העונה (ואם תרצו - שבוע וחצי לגביע ווינר), ומה יש בנתניה? סגל? מאמן? אישור על האולם בחדרה? לא ברור.

נתניה היא ממש לא הראשונה שחווה קשיים בעליה שלה - אבל נתניה לדעת כותב שורות אלו לא עשתה את המקסימום כדי להראות רצינות בכוונות שלה לשחק בליגת העל. במקום זאת, היא בעיקר חיפשה וויתורים ואשמים ולא הסתכלה מספיק לתוך עצמה. קחו לדוגמא את הפועל חיפה. כשהיא עלתה - בכלל לא הובטח לה המקום בליגת העל. אבל היא לא חיכתה, בנתה סגל לליגת העל, הביאה ספונסרים, עשתה את ההתאמות הנדרשות מבחינת המעטפה דוגמת אוטובוס רשמי ממותג, ולמזלה כבר היה לה אולם מוכן שעומד בסטנדרטים של ליגת העל ושיש בו כל מה שהמנהלת דורשת.

אבל באה נתניה, רשמה באמת עליית ליגה מדהימה, ומהרגע הראשון התחילה עם גישת ״תוותרו לנו״. אין ספק שהמנהלת לא רצתה בה, וזה אפילו אנדרסטייטמנט, אבל נתניה כל הזמן פעלה בגישת הוויתורים - תוותרו לנו על אולם, תוותרו לנו על פה, תוותרו לנו על שם, ועכשיו תוותרו לנו על מיליון ש״ח בתקציב המינימום. אף קבוצה בליגת העל בשנים האחרונות לא התעסקה בכלל בתנאי תקציב המינימום. כולן עברו אותו בלי למצמץ, במיוחד כשברקע תמיכת המנהלת שעומדת על 2 מיליון ש"ח לשנה. ליגת העל היא כבר הליגה המקצוענית, המגרש של הגדולים. אי אפשר לכופף עוד ועוד תנאים, לחפש הקלות, לתמרן בין קיצורי דרך. זו לא הדרך למקצוענות. זאת ועוד כשיש הסכם ברור בין המנהלת לאיגוד לגבי התנאים להעלאה של קבוצה ושכולם היו מודעים להם עוד מחודש יוני, של השנה שעברה. אז כן, בדרישה האחרונה - נתניה הגזימה.

אי אפשר לשחק בליגה של מכבי ת״א והפועל ירושלים כשהסטייט אוף מיינד זה ״תוותרו לנו, קשה לנו״. אז וויתרו על אולם, עכשיו יוותרו על תקציב (כלומר - קבוצה שמראש מתוכננת להיות חלשה משמעותית מיתר קבוצות הליגה, כשגם ככה כבר אין ממש שחקנים להחתים בה), על מה יבקשו לוותר אחר כך? על זה שיסיימו את העונה במקום האחרון ויבקשו להישאר בליגה כי היה להם קשה? קשה לכם? יש מספיק מקום בליגה הלאומית.

נחזור למה שנכתב בהתחלה. המנהלת לא נקייה פה. היא מראש לא רצתה את נתניה בליגה ולא הסתירה את זה, ויכול להיות שאולי הצהרה אחת או שתיים פחות לתקשורת ולנתניה היה עוד מליון שקל מספונסרים. ויכול להיות מאוד שלא, זה כבר לעולם לא נדע וזה גם לא חשוב כרגע. בשורה התחתונה - בנתניה היו צריכים להסתכל שנה אחת אחורה, על הפועל חיפה, ובמקום לבכות כל הזמן - להתחיל לעבוד. להחתים שחקנים. לסדר את האולם בחדרה. לריב עם העיריה על אולם חדש. לא לחכות לרגע האחרון כדי להגיש את הערעור הבא. אם כל זה באמת היה קורה, אולי היינו היום במקום אחר.