על: דרמה באילת והרצליה

ראשל"צ הצליחה לחזור מבור עמוק למרחק של סל אחד מאילת אבל עשתה שטויות בהתקפה האחרונה והדרומים שמרו את הניצחון בבית, הרצליה מתחה את מכבי ת"א אבל נכנעה לצהובים אחרי ארכה. גם חולון כמעט והשלים קאמבק מול גלבוע גליל, אבל האדומים שומרים על מאזנם הנקי העונה. (צילום: מנהלת ליגת העל)


| אדי מינץ

 

הפועל אילת 86 - מכבי ראשל"צ 84

קרב צמרת בדרום הרחוק שהבטיח וקיים. הרבע הראשון היה שייך לכתומים שכבר נשקו לדו ספרתי. אבל בין הרבעים בית הלחמי הזיז את הגבינה ואילת יצאה עד המחצית לריצת 12-36 כשהיא נעזרת בפצוע שלה (מה קורה כשהוא בריא?) -פראתר שעלה באמצע שני. ב-23 דק' סיפק לא פחות מ- 28 נק' (5/7 ל-3) והיה בסופו של דבר ההבדל בין ניצחון והפסד. עד שלהי שלישי הפער נשמר, ברביעי ראשון נגסה ונגסה והגיע למרחק של פוזשן בודד בזכות שלשה של נועם דברת (שגם קבע שיא קריירה של 20 נק'), אבל זה היה הכי קרוב ואילת שמרה על הבית ועל מקומה בצמרת הגבוהה.

אהבנו: השליטה וההתאמות שמצליח לעשות בית הלחמי בקבוצות שלו תוך כדי משחק. על המופע של פראתר כבר דיברנו וכך גם על הביצועים וקור הרוח של הילד בן ה-18 מראשון אבל מה תגידו על הוויקינגי הזקן? 17 נק' במשחק יעיל במיוחד. מה עוד ? 43% ל-3 של אילת.

לא אהבנו: 47% מהקו של אילת ו-12 נק' בלבד של הספסל האורח. ואם ילד בן 18 הוא הטופ סקורר, בשביל מה חתומים 4-5 זרים? האמת? כשמשחקים 2 משחקים בשבוע לבני ה-18 יש יתרון. את האופי והכישרון הוא כבר הביא מהבית.

מה עוד לא אהבנו? את השידור. עם כל הכבוד ערוץ 57 שייך בחוסר האיכות שלו לכל היותר לשנות ה-80. השמע חורק ומזעזע, איכות התמונה איומה על גבול הטשטוש, מה אגיד לכם, טוב שלא שידרו בשחור לבן.

 

בני הרצליה 86 - מכבי ת"א 92 (אחרי הארכה)

משחק שלא הבטיח כלום וגם קיים כלום 37 דקות. ופתאום הרצליה התעוררה (כי ת"א כבר התחילה לחרופ אי שם במהלך הרבע הראשון כשרק צרחות של יאניס באמצע שני גרמו לשחקניו לשחק כדורסל ולו לכמה דקות). זה נפתח הכי משמים שיש, אמצע ראשון 4:4 וכבר לא הייתי בטוח שזה באמת כדורסל. הקצב היה איטי להחריד והשחקנים פשוט זחלו מצד לצד, כ"א וסיבותיו הוא. באמצע שני קצת צרחות ביוונית ומכבי רצה 13-2. הקבוצות עומדות הרבה על הקו ומדייקות ב-90% ומעלה. מפה לשם דקה 37, בלייזר זורק (0/8) וגיינס קולע שלשה מטורפת לחלוטין 19 שניות לסיום ומשווה ל-77:77, הארכה. פה זיזיץ' עשה 8 נק' (דונלדסון וכדיר כבר בחוץ כ"א עם 5 עבירות) וגיינס וקלארק עושים בדקה האחרונה רק 1/4 מהקו (העייפות) ונגמר.

אהבנו: בהרצליה: בלי לוין (ועם דונלדסון שבלעדיו היא חטפה 40 הפרש במשחק הקודם) הרצליה נתנה פייט פשוט אדיר. גיינס, אנטוני וקלארק חיברו 76 נק' (כמעט 90% מנק' הקבוצה)... אבל מה עם האחרים...

בת"א: זיזיץ' עם 18 נק', 7 כ"ח ו -/+ 20+ הוא בלתי ניתן לעצירה בליגה שלנו. בכדי לעשות את זה קל כל מה שצריך זה לתת לו את הכדור במקומות הנכונים. חבל שצריך את הצעקות מיאניס, הגארדים בצהוב לא מבינים את זה לבד?

לא אהבנו: בהרצליה: עם כל הכבוד לשלישיית הקלעים שלה מה עם האחרים? 10 נק' לכולם יחד? 5 נק' של הישראלים? 3 נק' של הספסל? די מביך. ועדיין, כמעט ניצחו.

בת"א: מעבר לחוסר החשק משחק אחרי משחק בליגה המקומית ולחוסר הכבוד לצופה שבבית, רק 18 נק' מכל הישראלים גם יחד?

 

הפועל חולון 81 - הפועל גלבוע 88

יופי של משחק בטוטו חולון כשהאדומים מהצפון משלימים ריצת 11-0 שהתחילה אי שם בעונת הקורונה ומתייצבים בראש הטבלה עם 0-4 חד וחלק. חולון הגיעה להתמודדות עם סגל ישראלי קצר (ברנדווין ואוחיון הפצועים) כשדקת משחק הספיקה לקצר אותו עוד יותר עם הקרסול של וורקמן. הרבע הראשון היה מאוזן (עם 14 נק' של ארצי) ובשני גלבוע כבר סגרה ריצת 19-0, אבל עד המחצית חולון נלחמה והורידה לחד ספרתי. השלישי היה הגנתי והפער נשמר. ברביעי, למרות טכנית שלישית לחולון (שלא נתנה הערב הרבה כבוד לאפורים), מגי הצליח במו ידיו (14 נק' ב 3.5 דק') להשוות. אבל בחצי הרבע הקובע קאזינס, תומאסון וזיו עשו סלים חשובים וגלבוע מנצחת 88:81 צמוד, מותח ומרתק.

אהבנו: בחולון: יש ישראלים-אין ישראלים, מגי מגיע לעבודה. אמנם זה לקח לו 3 רבעים, אבל ברביעי הוא תפר לא פחות מ-21 נק' והחזיק את חולון בתמונה כמעט לבדו. גם בורדיון היה נהדר עם 21 נק' (שיא קריירה). 88% מהקו ולא בפעם הראשונה העונה.

בגלבוע: כולם אוהבים צעירים, כולם אוהבים ישראלים אבל גלבוע גם מיישמת. שני הטופ סקוררים שלה, ארצי (21 נק', שיא קריירה) וזיו (19 נק', כולל ה-5 נק' שסגרו עניין בדקה האחרונה) הם אלה שמושכים את העגלה. ליובין נותן בטחון ובחורינו המצוינים (שאת שניהם אני מכיר מגיל קט סל) מביאים ניצחונות.

לא אהבנו: בחולון: פניני וטרוקצי ניסו למלא את המצבה המקומית הפצועה אבל סיפקו -/+ ממוצע של 16-. קבוצת קליעה שנקלעה לערב רע של 25% ל-3 (0/10 של פניני והאריס).

בגלבוע: לא תזיק תרומה קצת יותר גדולה מהספסל, 21 נק' בלבד.

האמת? אפשר היה גם להשאיר את רובריקת ה"לא אהבנו" ריקה. חולון דבקה במשחק למרות האחוז ל-3, למרות הטכניות ולמרות החיסרון הישראלי המשמעותי. גלבוע מוציאה מעצמה הרבה יותר מסך חלקיה. קבוצות שכיף לראות.