על: חיפה הפתיעה את חולון

הפועל חיפה - הפועל חולון 76:83

חתיכת משחק ברוממה, קרב תחתית-צמרת קלאסי שהוכרע בשיניים (תשאלו את חסין). ניצחה מי שרצתה יותר וזו לא הייתה חולון שסופרת גם הפסד שלישי רצוף ברוממה וגם הפסד שלישי בחוץ ברצף. בחצי הראשון חיפה הפגינה אחוזים נוראים מ 2 (34%) וכך גם מ-3 (20%), ולמרות זאת המשחק התנדנד נקודה לפה, שתיים לשם. חולון, באפס מאמץ, כמו שאומר השיר, רצה קצת לפני המחצית 11:2 ופתחה פער 8. וארגס ואלן עם 4/4 מהקו קיזזו, 41:37 לאורחים במחצית.

בחצי השני חסין הימר על דיקי וריימן וזה השתלם לו. אלן נכנס לזון ובניגוד ל-1/7 מהשדה עד המחצית בחצי השני הקליעות שלו נכנסו. עוד אחד שהיה רדום עד המחצית, חביב אוהדי חולון, שמחון, גם השלים מהפך בשלשה, 60:61 מקומי. חיפה שלטה בצבע (12 כ"ח של דיקי ו-24-42 מוחץ קבוצתי) ורצה 1-9, 63:68 אחרי 3/4 משחק. חיפה כבר עלתה ל-8 ונתנה הצגה בהגנה אבל גם האפורים נתנו הצגה וחסין, המאמן הכי רגוע בליגה (מתי הוא הורחק לאחרונה ?), נשלח לחדרי ההלבשה בסביבות אמצע רביעי. חולון ניצלה זאת לריצת 10-2 ובמצב של 74:75 מקומי אילן עמר, עוזר המאמן, לקח פסק זמן שממנו שמחון הרים הטבעה לדיקי, אלן בפאול/סל הקפיץ הפרש ווארגס בווינר שוט על הראש של פניני, שנתן לו מטר, סגר עניין. 76:83 לחיפה שבורחת מעט מהתחתית ותצא בשבוע הבא לגן נר לקרב ישיר על ההשתלבות בשמינייה הראשונה שמובילה למשחקי הגביע.

הפועל ב"ש - הפועל ת"א 82:88

קרב ישיר על הזכות להשתלב בשמינייה הראשונה שמובילה למשחקי הגביע. האורחים מהמרכז הגיעו במומנטום טוב ורצו לנצל את היעדרו של מאמן אצל הדרומיים וגם פתחו ב-6-0 מהיר, אבל ב"ש רצה 2-15 והפכה את המשחק. רבע ראשון התקפי מאוד הסתיים בפער דרומי קטן, רבע שני ת"א שמרה טוב יותר ולמחצית ירדנו צמוד צמוד, 41:40 אורח. לחצי השני ב"ש עלתה חדה ומטח שלשות, של בערך כל מי שלבש לבן, פתח דו ספרתי. זלמנסון ובראון צמצמו, סוף שלישי 65:72 מקומי. ב"ש כבר עלתה לפער שיא של 68:81, אבל ריצה מאוחרת של 10-0 תל אביבי פתחה את המשחק מחדש. שלשות קשות של דמפס ובל פתחו פער נוסף שת"א כבר לא הצליחה לסגור ובסיום 82:88 לב"ש. ב"ש עם 54% ל-3 (ערב המשחק היא הייתה אחרונה בליגה עם 27% מהטווח) ועם 25-39 בכ"ח הייתה ראויה לניצחון, בת"א למעט בראון וזלמנסון אף אחד לא הופיע.

הפועל ירושלים - הפועל אילת 64:80

שישי בצהרים זה אחלה זמן, בטח אחרי שבועיים פגרה ואחרי עוד קצת חנוכיות, נרות, מעוז צור וטקסים, חזרנו לכדורסל, לליגה, ללחם (סופגנייה) ולחמאה (ריבה). שתי הקבוצות עשו שינויים (בריימו התקמבק לצד האדום והמילטון את דוליטל לצד הכחול) והקצב כמו גם הדיוק היו לא משהו, בהתחלה, בהמשך ובסוף. ברבע הראשון בקושי הגענו לדו ספרתי, ברבע השני הקצב קצת עלה אבל 28:34 במחצית למארחים עדיין נראה, איך לומר, די תוצאה של ליגת ילדים. באילת, למעט אלן שקלע 13 נק', כל האחרים היו עם 3 נק' ומטה. מביך. את החצי השני ירושלים פתחה בקצת יותר מרץ ועלתה לדו ספרתי, אילת צמצמה וכך שוב בהמשך גם לתוך הרבע הרביעי. אילת רדפה 40 דק' והפער הסופי, 64:80 די מספר את סיפור המשחק.

יום בינוני לירושלים ויום רע לאילת. שתי הקבוצות עם 30% בלבד ל-3, אילת גם הפליאה עם 40% רע ל-2 והקטגוריה היחידה שהיא בלטה היה 90% מהקו אבל היא לא הלכה לשם יותר מידי אז זה לא ממש עזר. בית הלחמי משום מה השאיר מחוץ לסגל את פאטון ושילם על כך ב-38 נק' שקלעה י-ם בצבע. שגב, הבולט בשתי הקבוצות, ניצל זאת היטב וסיפק -/+ 21+ ומדד 19, הגבוהים בשדה. אמנם קלע רק 6 נק' אבל כשכל האחרים כ"כ גרועים-זה הספיק להצטיינות. באילת בלטו לרעה בן משה, דוליטל והמילטון עם 4/25 מהשדה.