פלייאוף טיים: הצד הצפוני

עכו, שתפגוש את רמת השרון, שלטה בליגה במשך העונה כולה, אבל יודעת היטב, גם מיריבתה, שזו לא ערובה להצלחה. כפר קאסם הציגה עונה נהדרת, והיא תנסה לדלג מעל משוכת היורדת מהלאומית כדי לרשום הופעה היסטורית בגמר. צפון לוהט, כמו תמיד. בראשון מתחילים.


| אדי מינץ

 

הפועל עכו (1) - א.ס. רמה"ש (4)

מאז שעלתה לארצית מליגה א' אי שם בעונת 2013/14 עכו תמיד הסתובבה בצמרת הגבוהה, אבל אף פעם לא הייתה קרובה לעליה של ממש. עד השנה. אם בשנתיים האחרונות עכו הייתה בפלייאוף אבל סיימה את הדרך מוקדם בחצי הגמר, השנה נראה שהיא מכוונת ללכת עד הסוף. רמה"ש שירדה מהליגה הלאומית לפני שנתיים הייתה מוכוונת מטרה לחזור לשם בעונה שעברה, אבל ההפסד הכואב בגמר השפיע עליה גם על העונה הנוכחית כשהיא קצת דשדשה באמצע הטבלה, ורק בישורת האחרונה חזרה לפלייאוף, הפעם מהמקום הרביעי.

 

איפה היינו ומה עשינו

הקבוצה בעלת הסגל המפלצתי ועם התקציב הגבוה בליגה (אם לא מהגבוהים אי פעם), הפועל עכו, בהחלט עמדה בציפיות של עצמה. ואם זה הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז ומריח כמו ברווז הרי זאת הפועל עכו שרוצה להעפיל לליגה הלאומית לראשונה אי פעם. עכו פתחה את העונה הכי חזק ומאז רק הגבירה. עם מאזן של 2-20 (הפסדי חוץ לכפר קאסם וצפת) ומאזן בייתי (ויתרון ביתיות בסדרות) של 0-11 היא הפייבוריטית לעליה, מה שלא אומר הרבה, כי בשנים האחרונות במחוז הצפוני דווקא הפייבוריטית הייתה זו שכשלה.

מנגד רמה"ש מציגה את הסגל הכי פחות נוצץ מבין הרביעייה הראשונה. רמה"ש שייטה רוב העונה במקום החמישי וחיכתה לנפילה של צפת שבסוף הגיעה. העקשנות השתלמה ולמרות שניצחה אותה רק ב-5 (אחרי שהפסידה ב-7) הגיעה שבועיים אח"כ מעלות מהתחתית ועשה עבורה את העבודה. רמה"ש מצידה לא נתנה להזדמנות לברוח, עשתה סיומת של 5/5 והנה היא פה איתנה, במאזן סולידי של 7-15 אבל המבט למעלה ומקווה לטוב.

 

שימו לב ל:

בסגל הנהדר של הצפוניים לא קל לבחור שחקן בולט. יש את אורן בן חמו, אילן נניקשוילי ועידו קוז'יקרו הוותיקים והמנוסים ואת רועי נברו וייבגני חולדוב הצעירים המלהיבים. אבל מעל כולם ניצב טל פרסלני, שחקן ליגה לאומית לגיטימי. הוא אמנם החסיר 2-3 משחקים לקראת הסיום (שבר באצבע) אבל הקליעה שלו, הגב לסל, אחוזי העונשין והסייז בהגנה כמו גם הניסיון והכישרון אמורים להיות אלה שייקחו את הקבוצה אל המטרה שלשמה התכנסה.

מוטי מוסקוביץ אמנם מלווה את רמה"ש עוד מימיה הלאומיים, אבל השחקן הכי הכי שהליגה הארצית יכולה להנפיק הוא ללא ספק איתי קרביוב הבלתי נגמר, הקבלן האולטימטיבי וחמישיית העונה מאז שאני זוכר את הליגה. אמנם בשנתיים האחרונות הוא מגיע לבאר אבל לא שותה ממנה אבל לזכותו יאמר שתמיד תחרותי ואף פעם לא מוותר. ראוי לציין גם את מי שלא יהיה בסדרה  - אסף סמואלס, שעבר ניתוח בכתף, אם כי על המשבצת שלו חוזר, בול בזמן, עודד שעשוע שהחלים ממחלת הנשיקה שמנעה ממנה לשחק ברוב העונה.

 

הפועל כפר קאסם (2) - הפועל מגדל העמק (3)

כפר קאסם רק הצטרפה אלינו העונה מליגה א', וכבר תופסת מקום של כבוד בצמרת הליגה בדרך להופעה ראשונה בפלייאוף. למרות שפתחה את העונה בלי הרבה שאיפות, היא כבר נחשבת להפתעת העונה ונראה אפה אם בכלל היא תעצר. מולה מגיעה מגדל העמק עם הקוף על הגב בצורת היורדת מהלאומית שרוצה כמה שיותר מהר לחזור לשם, ובנתיים נראה שהיא בכיוון הנכון.

 

איפה היינו ומה עשינו

כפר קאסם בנתה העונה סגל לא רע ובתקציב מכובד. הפתיחה הייתה מהוססת (מאזן 5-2), אבל אז הכל התחבר והחברים מהכפר יצאו ל-15/16 מרשים כשרק ההפסד הבייתי במחזור האחרון (אחרי שהסגנות כבר הובטחה) לביאליק שניסתה לברוח מהמבחנים קילקל במעט את הרושם הטוב. לאחרונה הבליחה לליגה הלאומית קבוצה מהמגזר בעונת 2004/5 (הפועל ירכא) וכפר קאסם תנסה לעשות גב אל גב ולהיות נציגת המגזר השנייה מאז שנות ה 80.

מגדל העמק אומנם שמה לה למטרה לעלות בחזרה ללאומית כמה שיותר מהר, אבל לא בנתה סגל מטורף כמו עכו ובסה"כ ליקטה לעצמה שחקני צמרת לגיטימיים לליגה. זה בהחלט עמד בציפיות והמאבק לאורך העונה התרכז על מקומות 2-3. למגדל העמק סגל ארוך במיוחד והוא מונה לא פחות מ-14 שחקנים, כולם שועלים וותיקים בליגה. מגדל העמק מיעטה להפסיד לקבוצות פחות טובות ממנה ומתוך חמשת הפסדיה 4 היו לעכו ולכפר קאסם מה שיוצר בעיה פסיכולוגית לא קטנה לקראת הפלייאוף, שהרי אלה בדיוק הקבוצות מולן היא צריכה להתייצב שוב בשבועיים הקרובים.

 

שימו לב ל:

שני השמות המעניינים בקבוצה של יעקב גולן הם גם המנועים של הקבוצה, אבי אליהו ודורי אסף. שניהם גארדים יוצרים וקלעים משובחים, עם הרבה ניסיון וכישרון. אמנם רק 1.75-1.78 בהתאמה, אבל הרצון והלחימה בהחלט מחפים על היעדר הסייז.

במגדל העמק יש שם אחד בולט - יבגני ליוטרין. נקודה. הרבה יקום וייפול על היכולת שלו להתמודד מול ענקי הצבע היריבים, אבל אם בוחנים היטב את הנתונים כל היתרונות אצלו. בסייז, בניסיון, במסה, בכישרון ובקור הרוח. הסנטר הכי ותיק בליגה וגם קבלן עליות לא קטן.

 

טריוויה

- אחרי 3 עונות ביחד, 3 פלייאופים ביחד ו- 2 גמרים שהסתיימו בהפסד, הצמד איתי קרביוב ואדיר הרוש נפרדו השנה, וכנראה שלא בכוונת תחילה. האם קרביוב, שהגיע עם רמת השרון לפלייאוף ונבחר דרך קבע בשנים האחרונות ל- MVP של העונה הסדירה בליגה, יצליח במקום בו פספס בשנים האחרונות? הפעם, בניגוד לשנים הקודמות, קרביוב מגיע לפלייאוף מהמקום הרביעי, אחרי שבשנתיים שעברו הגיע מהמקום הראשון. משנה מקום משנה מזל?

- בין כל השחקנים והמאמנים שכן יהיו בפלייאוף השנה, חסרונם של שניים יבלוט מאוד: המאמן יוסי בוכניק, שב- 3 השנים האחרונות רשם 3 הופעות בפלייאוף עם הפועל עכו, ושר ההגנה של הליגה הארצית, דן שפי, שבשלוש השנים האחרונות הגיע לגמר בדרום (פעמיים עם בת ים ופעם נוספת עם פתח תקווה), ואת העונה הנוכחית סיים עם חדרה, קבוצתו, במקום השישי בלבד.

- הפועל כפר קאסם רק עלתה מליגה א', אבל כבר בעונתה הראשונה בליגה, עם מאמן (יעקב גולן) שעורך את הופעתו הראשונה בליגה, היא מאיימת על הכרטיס לליגה הלאומית. כפר קאסם היא נציגת המגזר שמגיעה הכי קרוב לליגה השנייה מאז הפועל קלנסוואה שסיימה את עונת 2012/13 במקום השני, הרבה לפני שהיה פה פלייאוף.

- הצמד אבי אליהו ודורי אסף כבר ידע יחד כמה שנים טובות (בין השאר עלו ליגה עם עם כפר קאסם לפני שנה ועם חבל מודיעין לפני שנתיים) ויחד עם יניב קרילקר הם משלימים טריו שמזכיר נשכחות מימי הליגה הלאומית של לפני 13-15 שנים. ובכל זאת, לכפר קאסם אין אף שחקן שהוביל קבוצה ללאומית (ניר כהן ודוד בן ישי לקחו חלק נכבד אשתקד, אך לא הובילו את קבוצותיהם. לעכו (אילן נניקשווילי, טל פרסלני, עידו קוזיקרו), רמה"ש (אופק בוגדנובסקי, איתי קרביוב לפני עידן הפלייאוף), ומגדל העמק (ייבגני ליוטרין) - יש.

- קבוצה אחת בלבד בתולדות הפלייאוף בליגה הארצית הצליחה, חרף העובדה שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון, לעלות לליגה הלאומית. זו הייתה הפועל חיפה בעונת 2015/16, על הקווים עמד שקד שוהם ועל הפרקט כדררו בין השאר אילן נניקשוילי, טל פרסלני וג'ונתן בייז, שמשחקים העונה בעכו תחת שי מינסטר. האם שוהם, ששיחק בעבר תחת מינסטר בקריית אתא, יזרוק פה איזה טיפ?