שחקנים מסכמים - חלק ב'

עדיין לא הצבעתם לחמישיית העשור? ההצבעה נסגרת בקרוב!

1,200 שחקנים עברו בעשור האחרון בליגה הלאומית. עבור לא מעט ישראלים הליגה הזאת הייתה הבית, והם העבירו בה הרבה שנים יפות (חלקם אפילו היו פה עוד בעשור הקודם). אספנו שחקנים בכירים ושמות שכולם מכירים לסכם את העשור החולף בליגה, חלקם אפילו  הסכימו לחשוף אותנו בכמה סודות ישנים מחדר ההלבשה ובסוד שלהם לניצחון.

מה המשחק שלא תשכח מהליגה הלאומית?

מקסים קיקוס: רבע גמר אליפות אירופה לעתודה, דרג א' ביוון, הפסדנו בשניות האחרונות אחרי 2 הארכות לנבחרת סרביה. 5 שנים אחרי, עדיין כואב.

גיא לביא: המשחק שאני לא אשכח זה כשיחקתי ברעננה בשנה הראשונה שלי עם ברק פלג, בנדה, לירז אריאלי, גורה. ניצחנו ברבע גמר את באר שבע בחוץ במשחק השלישי ועלינו לחצי גמר נגד אתא.

עידן רג'ואן: ניצחון עם יבנה נגד קרית אתא, כשדיאנגלו ריילי לא משחק וג'רמיין ג’ורדן חצי פצוע.

גל חלמיש: מהעשור הזה לצערי המשחק שלא אשכח הוא משחק מספר 5 בסדרת הגמר בעונת 15/16 בין גלבוע/גליל לקרית אתא. הייתי שחקן קרית אתא ומבחינתנו זה נגמר רע מאוד.

ג'ורדן לואיס: ב-7 שנים בישראלי שיחקתי בהמון משחקים בלתי נשכחים. אם אני אצטרך לבחור אחד זה או המשחק בעונה הראשונה שלי בקרית אתא נגד נתניה כשגיא דותן החטיא בכוונה זריקת עונשין ועשינו מהלך של ריבאונד לדאליס שניצח את המשחק, או המשחק בעונה שלי בב"ש כשניצחנו את מכבי ראשל"צ בגביע המדינה אחרי שהם זכו באליפות עונה קודם.

ינעם אירם: משחק גביע במדי אשדוד נגד בני השרון, שנת 2010. אופיר פרחי מטביע על הראש של שון ג׳יימס במתפרצת. כל כך הופתעתי שרצתי לחבק אותו ולא ירדתי להגנה. 

יש זריקה אחת שלא תשכח מהליגה הלאומית?

מקסים קיקוס: התמזל מזלי ויצא שקלעתי כמה זריקות גדולות, אבל האחת שחרוטה בזיכרון הייתה שלשת ניצחון באליפות אירופה לקדטים דרג א במונטנגרו שאבא ביציע... חלמתי על הרגע הזה מגיל קטן.

גל חלמיש: הסל הכי מטורף שזכור לי וגם הייתי שותף לאותו המשחק זה הסל המשוגע משלושת רבעי מגרש של ג׳וליאן מילס במדי קרית אתא נגד אשקלון בעונת 15/16. הוידאו של הסל עלה עוד באותו הערב לאתר של ESPN.

ג'ורדן לואיס: הזריקות שלא אשכח הגיעו מדנזל לוינגסטון. עונה שעברה הוא קלע 3 או 4 סלי ניצחון, האחרון בבית נגד קרית מוצקין בפלייאוף ששלח אותנו למשחק שלישי בסדרה. זה היה פייד אאוט ל-3 מהפינה הימנית אחרי אסיסט מהוצאת חוץ שאני מסרתי לו. אחד השחקנים עם הזריקות מאני טיים הכי טובות שיצא לי לשחק איתם.

ינעם אירם: סל נצחון במדי רחובות נגד עפולה, משחק שנתן לנו דחיפה משמעותית לקראת עונה כמעט מושלמת.

ינעם אירם מנצח את עפולה (לימור מלינוף)

אמונה תפלה לפני משחקים?

ינעם אירם: גור פורת דורש ממני להשתתף בשלו, ויש לו עשרות אמונות תפלות שהוא מכריח אותי לקחת חלק בהן. אבל האמונה הכי חזקה זה ״שמעוני״ לילה לפני משחק.

מי הזר הכי טוב ששיחקת מולו \ איתו?

מקסים קיקוס: הזר הכי טוב ששיחקתי איתו, ללא ספק - ג'מאר סמית' בגלבוע/גליל. אחרי העונה הזאת הוא עבר לבוסטון סלטיקס ואח"כ קריירה מכובדת ברמות הגבוהות של אירופה..לא אספר כאן על כמות הפעמים שניצח אותי באחד על אחד.🤐

גיא לביא: הזר בלאומית הכי טוב ששיחקתי איתו הוא סמי גיבנס. זר מעולה ששיחקתי נגדו הוא נייט מילר.

עידן רג'ואן: דיאנג'לו ריילי, מאז שהגיע ליבנה כל משחק ששיחק חטפנו 10 נקודות פחות כי הוא היה סוגר את הצבע.

גל חלמיש: הזר הכי טוב ששיחקתי איתו הוא ג׳ארמר גאלי. הזרים הכי טובים שיחקתי נגדם הם נייט מילר וג׳ייסון סיגרס. אני אוסיף גם את הישראלי הכי טוב ששיחקתי איתו ונגדו אילן נניקשווילי.

ג'ורדן לואיס: קשה לבחור שחקן אמריקאי אחד שהוא הכי טוב שראיתי כאן. שיחקתי עם סקיפ ודאליס במשך שתי עונות בהן עלינו לגמר ברציפות. למדתי מהם המון ושניהם משפיעים המון על ההתקפה וההגנה בכל משחק. עם ג'ף אלן שיחקתי פעמיים בקריירה שלי ואני יכול לומר שבכל פעם שהוא משחק בישראל הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים במדינה. הוא מתסכל את השחקנים שמולו ועושה את הדברים יותר קלים כשמשחקים איתו. אחד אחרון - ג'ייסון סיגרס. הייתה לי הזכות לשחק איתו ונגדו ואין מתחרים למנהיגות שהוא מביא לקבוצה. יש לי הרבה כבוד אליו מאז שהוא ניצח אותי באליפות וגם אנחנו התמודדנו יחד העונה והוא זכה ב- mvp בליגה. הוא באמת יודע להשתלט על משחק.

שיחקתי עם כמה שחקנים ישראלים שהמשיכו לקריירות מצליחות מאוד בליגה הבכירה ובלאומית. אם הייתי מנסה לבחור שחקן ישראלי אחד שבולט בעיניי זה תומר גינת. כשהתחלנו לשחק יחד בקריית אתא הוא היה פשוט שחקן לא מוכר שמעולם לא קיבל את ההזדמנות לשחק. בסוף שתי העונות שלנו היה ברור שהוא הולך להיות שחקן נהדר וכח עולה בליגה הבכירה. יש לו מוסר עבודה מדהים יחד עם מגע מדהים וחוש לכדור.

ינעם אירם: אנטואן דובי, בעונה בלב השרון. פלואוטר מושלם. 

מה האולם הכי חור שהגעת אליו?

מקסים קיקוס: האולם הכי חור שהגעתי אליו היה ששיחקתי בליגה הראשונה ברומניה... נסענו למשחק חוץ בעיר שנקראת יאשי. נסיעה של 16 שעות רק כדי להגיע לאולם שבמקרה הטוב מזכיר מתנס לא מתוחזק.

גיא לביא: האולם במגידו. נראה ומרגיש כמו רפת.

גל חלמיש: לפי דעתי האולם הכי חור שהגעתי אליו זה בקיבוץ בארי.

ג'ורדן לואיס: צריך לחזור לעונה הראשונה בשלי ישראל כששיחקתי במכבי באר יעקב והפועל עפולה. באותה עונה יבנה שיחקו באולם הישן שלהם שהיה הכי ישן והכי קטן בליגה. בפינות לא היה מקום לזריקות ל-3, החישוקים היו נמוכים וכל כך רכים שתוכלו לזרוק את הכדור חזק כמה שתרצו על הקרש והוא כנראה ייכנס פנימה. האולם החדש שלהם הרבה יותר טוב.

ינעם אירם: מגדל העמק. השילוב של קור נוראי, הצפיפות בחדרי ההלבשה והמגרש המזעזע.

מה ההישג האישי הכי גדול בקריירה?

מקסים קיקוס: עברתי בכל נבחרות ישראלי הצעירות. תמיד חלמתי רציתי והצבתי את זה כמטרה והמרדף הזה נתן לי הרבה כלים להמשך.

גיא לביא: עליית דרג עם הנבחרת עתודה וגמר גביע המדינה עם בני השרון.

עידן רג'ואן: אני חושב שהעונה אחרי שעלינו עם יבנה, שברובה היינו עם זר אחד וסיימנו מרחק נגיעה מפליאוף הייתה עונה קבוצתית מרשימה. ובאשקלון זה אמנם חצי עונה אבל הגעתי לשם כשהקבוצה הייתה מקום אחרון וסיימנו מקום שישי.

גל חלמיש: אף פעם לא הייתי שחקן של מספרים אבל אני חושב שאני השחקן הכי צעיר ששיחק בליגה ולפי דעתי יש לי את כמות המשחקים הגבוהה מכולם. מבחינה קבוצתית עליית ליגה עם יקנעם/מגידו.

ג'ורדן לואיס: אני לא מהאנשים שמייחסים חשיבות רבה להישגים אישיים בכדורסל. הדבר היחיד שחשוב לי זה זכייה באליפות אבל לצערי זה חמק ממני... הפסדתי 4 גמרים ברציפות. אני מתגאה בעובדה שאני חוזר כל עונה להתמודד, אבל אני לא אהיה מרוצה עד שאזכה באליפות.

מה שאני הכי גאה בו הוא החברות חזקה והקשרים שנוצרו כאן בישראל לאורך השנים. כמו כן כשאני רואה את השחקנים הצעירים יותר ששיחקתי איתם ממשיכים לצמוח ולהצליח זה מרגש אותי שאולי לימדתי אותם משהו או שהצלחתי לעזור בהתפתחות שלהם לאורך הדרך.

ינעם אירם: ההישג הכי גדול שלי בקריירה הוא החברים שאספתי לעצמי במהלך הדרך. 

4 גמרים ברציפות, האליפות ברחה לו. ג'ורדן לואיס

מה הקבוצה עם הקהל הכי טוב שנתקלת בו בלאומית?

מקסים קיקוס: הקהל שהכי ריגש ושאני הכי מחובר אליו בליגה תמיד יהיה גליל עליון.  להגיע לכפר בלום זאת תמיד חוויה אדירה, כאורח ובטח כשחקן הקבוצה. להפועל גליל עליון תמיד תשאר פינה חמה בלב.

גיא לביא: הקבוצה עם הקהל הכי טוב זאת גבעתיים וגם להפועל חיפה יש קהל טוב ותומך.

עידן רג'ואן: הקהל הכי טוב בלאומית של הפועל ת"א כשהיו בלאומית היו ממלאים כל אולם.

גל חלמיש: הפועל רמת גן/גבעתיים.

ג'ורדן לואיס: היה לי מזל לשחק עבור הרבה קבוצות עם אוהדים מדהימים. מעפולה לקריית אתא, באר שבע לגליל עליון והעונה בהפועל חיפה. לכל אחד מהמועדונים האלו יש אוהדים מאוד מיוחדים. היתה לי את הפריבילגיה לשחק עבורם ובתמיכה שלהם. בכל מועדון שאני משחק עבורו אני עושה הכי טוב כדי לגרום לאוהדים להיות גאים ושיהיה להם עבור מה לעודד. אני אוהב את האינטראקציה עם האוהדהים ואני תמיד דואג להודות להם ולתת להם כיפים אחרי המשחק. אלה כמה מהרגעים הטובים ביותר כשחקן. אז לצערי אני לא יכול לבחור רק אחד.

ינעם אירם: מגידו. בימיו הגדולים, האווירה במבצר הייתה מחשמלת.

איזה עונה לדעתך היתה הכי איכותית \ צמודה בלאומית?

מקסים קיקוס: לדעתי העונה הכי איכותית וצמודה בלאומית הייתה עונת העליה של גלבוע גליל. עונה מלאת כשרון, ישראלים וזרים, היה תענוג לשחק ולצפות בכל אחד מהמשחקים.

גיא לביא: לפני שנתיים הייתה ליגה מאוד צמודה ומעניינת.

עידן רג'ואן: העונה שמגידו כמעט ניצחו את הפועל ת"א בסדרת הגמר, לא זוכר שנה אבל הייתה עונה מטורפת.             

גל חלמיש: עונת 15/16.

ג'ורדן לואיס: בתחילת כל עונה אנישומע את אותו הדבר ש "השנה הליגה הכי טובה הייתה"... זה הפך להיות מעט קלישאה. אני חושב שכל עונה קשה ויש לה אתגרים משלה. ראיתי כמה קבוצות מוכשרות מאוד עם שחקנים שגם עברו ביורוליג וב-NBA ואני התקדמתי כששיחקתי מולם. ובכל זאת אני לא זוכר העונה מסויימת שהייתה יותר איכותית מהשאר, אז לא בחרתי. אבל זה פשוט נראה לי 🤷🏾‍♂️

ינעם אירם: סדרת הגמר בין גליל-גלבוע לבין קרית אתא. אין יותר צמוד ומשוגע מזה.

לסיום, תן איזה סיפור מעניין מאחורי הקלעים:

ינעם אירם: באחת מהעונות שלי בלאומית, התקציב היה כל כך נמוך שהמאמן היה עושה את הכביסה לשחקנים, לא היה חדר הלבשה אז התלבשנו ביציע ומים שתינו מהקולר (היה תור לקולר בהפסקות שתיה).

מקסים קיקוס: במשחק ששודר בינינו לגליל עליון. עד רבע לפני הביניים, לא היה ברור לאף אחד מהצדדים אם באמת יעלו לשחק או לא.

גיא לביא: סיפור מוזר וקשה היה לי בשנה השנייה שלי ברעננה. סיימנו את הליגה במקום עם הראשון, עשינו עונה גדולה עם זוסמן, גיל בני ובריסקר, והגענו לפלייאוף נגד הוד השרון שהם במקום השמיני. במשחק הראשון הפסדנו במטרו במשחק השני בשישי בצהריים באולם הקטן שלהם הובלנו כל המשחק, וגם לי באופן אישי היה משחק מעולה. בסוף הפסדנו זה היה קשה מאוד אחרי העונה הטובה שהייתה לנו.

עידן רג'ואן: באחת העונות ברמלה מחכים לאוטובוס שיקח אותנו לעפולה והאוטובוס לא מגיע. בסוף התקשרו לשאול איפה הוא ומסתבר ששכחו להזמין אותו אז לקחנו את המכוניות הפרטיות ונסענו. הגענו לעפולה באיחור חצי סגל ועוד חצי סגל אחרי רבע שעה עלינו לשחק ככה בלי חימום כמעט.

גל חלמיש: בעונת 08/09 שיחקתי בבנימינה ובאותה שנה היינו הקבוצה החלשה בליגה. באמצע העונה חתכו את הזר שהתחיל איתנו את העונה והחתימו במקומו את השחקן האגדי קני וויליאמס בשביל שינסה להשאיר אותנו בליגה. קני היה באזור גיל ה-40 אבל עדיין נתן הצגות ועשה מספרים מטורפים אבל זה עדיין לא עזר לנו לנצח משחקים. לקראת סוף הסיבוב השני הגענו לאחד האימונים והודיעו לנו שהמשטרה עצרה את קני. התברר שקני היה ללא אשרת שהייה בישראל במשך מספר שנים והוא נכנס למעצר עד מועד לא ידוע. קני לא חזר לשחק איתנו שוב באותה עונה, לא הגיע זר מחליף במקומו, וירדנו ליגה כמובן באותה עונה.

נסעו עם האוטו לעפולה. עידן רג'ואן.