שלום, שלום לך קטסל א'

אחרי פגרה ארוכה יותר ממשחק בייסבול בין מודיעין מיראקל לבית שמש בלו סוקס, חודשיים רילוקשיין ברומניה יחד עם שלומי טוסט ואבי בורקס, מחנה אימונים בבית אלפא וכדורגל בפולהאם עם ארליכמן אנחנו ממשיכים במסע הבלתי נגמר של ליגת קטסל א' מחוז שרון ב' בטווח בין צומת ירכא וכיכר הדמעות בחורפיש.

שלישי ערב, אנחנו שוב בדרכים עם חצי קילו גרעיני אבטיח וליטר וחצי פאנטה דיאט, הפעם לאורווה בהרצליה. בווייז כמו תמיד, סמטת מזיז בואכה מזיז מאוד. אנחנו העונה עם השם המביך הוד השרון תפוח והפעם בתפריט בני הרצליה. פלש בק אחורה לסיבוב הראשון: משחק ביתי, מובילים 16 הפרש בכניסה לחמישית הרביעית, מאבדים את היתרון, הארכה. מובילים 2 בהארכה, מאבדים כדור בהתקפה האחרונה, מספר 4 שלהם רץ עם 8 שניות לסיום, עוצר, מעיף שלשה ביד אחת על הבאזר כששני ילדים שלנו רוכבים לו על הגב ושלישי דוחף לו אצבע לעין. נכנס.

חזר להווה. מגיעים ליציע אחרי עלייה של 20 מדרגות שמרגיש כמו טיפוס של מצדה בחמש בבוקר. מבט לפרקט כדי להבין ששליש מהקבוצה לא הגיעה והחמישיות שרצו כל העונה יחד הולכות היום להשתנות. תזכורת למתקשים: צוות המוחות העונה החליט שבקטסל א' יהיו סלים גבוהים ושלשות מה שלא היה קיים בגילאים אלו עד כה. כנראה לקח מאיזו אליפות אירופה U14 שקיבלנו בה בראש עם הרבה מידי שלשות ומעט מאוד כדורסל. ניחא.

והפעם בפינתנו דברים מוזרים שקורים רק בליגת קטסל א' פרק #546: המזכירות. מה נסגר אתכם? דקה לפני השריקה, השופט כבר סיים את החצי מתיחה של אצבע ימין ומראה סימנים של בואו נתחיל כי אני מת לעוף ו... אין מזכירות. מאמן היריבה מגרד שני ילדים שעברו בטעות ברחוב ומגלה הרבה תושייה כשמאייש את העמדה השלישית בשולחן עם שחקן מהקבוצה שלו. רציתי לכתוב שכונה אבל שם יותר מסודר. בכל מקרה ביג לייק מאמנוס.

ההורים שלנו בהרכב מלא מינוס אורתופד, זאב ואהרון הסמן הימני, בלי הרבה שאיפות אבל עם הרבה מה לומר למאמן היריב שתמיד נזכר לצעוק משהו לשחקנים שלו כששחקן שלנו על קו העונשין, להורים המקומיים שכל עבירה שלנו צועקים לשופט שרוק לו בלתי ספורטיבי ולשופט שעדיין לא הפנים שאם הוא רוצה להגיע לליגה של הגדולים הוא צריך להיות קירח.

והיה גם משחק, לא כזה שיכנס לקלאסיקות של ערוץ 57 אבל בהחלט אחד שמזכיר את הילדות ברעננה עם נוהל יום שני במגרש של בי"ס היובל כשהלכנו לראות את אלון שטיין של אבן יהודה מגיע לפרק את מכבי המקומית. חמישית ראשונה ואנחנו פותחים בסערה. הכוכב המקומי נמבר seven מספר ארבע, שבסיבוב הראשון קלע 400 נקודות, זוכה לשמירה צמודה שמתחלפת מידי פעם עם אחד יותר רענן. אצלנו ההתקפה התחפשה ליוגופלסטיקה ספליט עם הרבה פרגון כשהילד החם מקבל את הכדור והראשון מסתיים בפלוס 9 לנו.

חמישית שנייה ושלישית הקצב גובר וההפרש צומח לדו ספרתי. ההורים שלנו למודי נסיון ממאנים להרגע וממשיכים לדחוף מהיציע. המזכירות עם מנטרה עקבית של הוספת נקודה אחת במקום 2 או 2 במקום 3 וכל סל שלנו מלווה בוויכוחים ושליחת השופט לטופס המשחק לספור מחדש את הניקוד.

חמישית רביעית אצלנו נרגעים, בהרצליה מתעוררים וההפרש יורד לחד ספרתי. כלל האצבע שלי לחיים שאם זה לא עובד שים בלאפה עם הרבה טחינה לא עבד במקרה הזה אבל פסק זמן דווקא כן. הילדים חוזרים כמו שדים לשלוש הדקות האחרונות של החמישית ושלשה על הבאזר שולחת את שלנו לחגוג על הספסל ואת המשחק לגארבג' טיים בחמישית האחרונה. בסיום הרבה לנו ואפס מעוף בגזרת הכיבודים. מחזור הבא מפגש יחסינו לאן שכולו פיקנטריה נגד חוף השרון. בואו בהמוניכם.