תכירו: הפועל גליל עליון ומכבי חיפה

הפועל גליל עליון

תלבושת: אדום-לבן ; אולם: " הר וגיא" (400 מקומות), קיבוץ דפנה ; שעת משחקים (אם אין שינוי): 18:30 ; 
בעונה שעברה:  מקום 2 בליגה הסדירה. הגיעו לגמר על האליפות ולחצי גמר גביע האיגוד 

עזבו: ליאור הלוי, מיכל אהרון, אושרי שתיל, ארבל נריה.
באו: קרן מוזס (בנות הרצליה-על), דנה ביתן, פז אמיתי-שמי (נערות א'), דניאל גונדרי (אליצור חולון שרת- ארצית), חן צלציון (לא שיחקה).

1. נקודת מוצא לעונה:  גליל עליון יצאו לדרך חדשה בעונה שעברה. אחרי כמה שנים בינוניות של אמצע טבלה הגיעה רוח חדשה שהובילו עוז אוחנה ומאמן הקבוצה זיו ברתנא. לא מתנצלים על המיקום הגיאוגרפי מכוונים הכי גבוה וכך השאירו את השחקנית המובילה שני לוי והביאו מבחוץ את רבקה רוס, קרן נחמה וליאור הלוי . הרבה עבודת שיווק החזירה את הקהל, הביאה ספונסרים והקבוצה חזרה לצמרת ומרחק ניצחון מזכיה באליפות. הישג נפלא היה בגליל שהצליחו לשמור כמעט את כל הסגל ובשלב דיי מוקדם של העונה. תוך ויתורים על הצעות מפתות כולל מליגת העל - חותמת שהדרך נכונה. רק שאז עזב המאמן, היו שבועות של חוסר ודאות לפני שהתייצב הסגל, נשאר ברובו ורק התעבה בקאמבק הצפוי של צלציון ועם הגעתה של מוזס בתוספת צעירות ממחלקת הנערות והגליל ממשיכות ב"דרך" שהתחילה בעונה שעברה, כדי לפחות לשמור על ההישג ובמטרה לעשות צעד נוסף קדימה.

2. "הכוכבות" אלה שעדיין מסומנות כמובילות: קרן נחמה (יחד עם רבקה רוס) הן עדיין השמות המובילים. השתיים קלעו בעונה שעברה כמעט 33 נקודות משותפות כל משחק והיו הברומטר של הצלחת הקבוצה. לא קל היה לגליל להשאיר גם את שני לוי, אולי המצטיינת בסדרת הגמר, אך לבסוף השחקנית אקס נבחרת ישראל ממשיכה לעונה נוספת במעדון הבית שלה. השם המפתיע שסגר את הסגל הגיע מליגת העל, כמו לפני שנה ש"הפתיעו" עם ליאור הלוי, השנה הצטרפה קרן מוזס שחוזרת אחרי שנה שאת רובה המוחלט החמיצה עקב פציעה. מי שעוד ממשיכות מבחוץ הן מיתר אסולין שתפתח עונה שניה ומצטרפת חדשה דניאל גונדרי, שתיהן לומדות באיזור.

3. "הכוכבות האמיתיות" שחקניות הבית שיכולות וצריכות להוביל (עתיד הענף): דנה ביתן היתה על סף נבחרת הקדטיות בקיץ האחרון, נוי לפושניאנסקי גם היא שעשתה צעדים ראשונים בליגה הלאומית בשנה שעברה זומנה לאימוני הנבחרת אבל לא נכללה בסגל הסופי שתיהן, יחד עם פז אמיתי שמי שהחלימה בעונה שעברה מפציעה, הן כל מה שהגליל מכוונים אליו. הרי הצהירו שם שלליגת העל יעלו עם בסיס מוביל ממחלקת הנערות, ממש כמו בפעם האחרונה שהיו חלק מהליגה הראשונה. השאלה איך הרכש האחרון משתלב בסגל הבוגרות העמוק וכמה הזדמנות באמת יקבלו בקבוצה שההחתמות הן הצהרת כוונה של "רוצים אליפות". אם בגליל חושבים קדימה, כמו שהם מצהירים, ויתורים והימורים יצטרכו להיעשות וידרשו לקחת – עם קצת ביטחון בוגרות המחלקה ככל הנראה לא יאכזבו.

4. קלישאת ספורט שהמאמן/ת לא יכולים לעשות בה שימוש: "אני יכולה לעשות הרבה דברים אבל לא לקלוע במקום השחקניות שעל המגרש". מאמנים שמתוסכלים מאחוזי הקליעה של קבוצתם עושים בזה שימוש לא פעם, אך מה תגיד המאמנת-שחקנית, רכזת הקבוצה רבקה רוס שאשתקד היתה הקלעית המובילה בגליל?

5. 2 + 3 = 5? לאן הכל יוביל- נבואת השוטים: היכולת של הסגנית לשמור על הסגל הקיים כמעט ללא שינויים משמעותיים ורק להתחזק היא מתכון להצלחה. השילוב של הצעירות הוא מתכון לא פחות חשוב אפשר לשאול את צלציון ורוזנסטון שהיו שם בפעם שעברה. מאידך, אך עוד לא היתה קבוצה שהניפה צלחת כשבמשחקי ההכרעה המאמנת שלה היתה על הפרקט, על ניהול המשחק יקום וייפול התואר ובמקום 1-2 קל, התחזית היא רק 1-4, בטוח שבגליל קונים אותה.

אופטימי: הפעם אין מי שתפריע לגליל ללכת כל הדרך עד הצלחת.

פסימי: זיו ברתנא היה יותר ממאמן כדורסל, הקבוצה מתקשה לשחזר את היכולת של השנה שעברה ומסיימת במקום הרביעי. 

מכבי חיפה

תלבושת: לבן-ירוק ; אולם: בית מכבי (150 מקומות), רח' ביכורים 19, חיפה ; שעת משחקים (אם אין שינוי): 20:00 ; 
בעונה שעברה:  מקום 7 

עזבו: מעיין לוי, ירדן עיבל, בר אביטל, ליאור ראשית, שירה בן דוד, עמית קופל.
באו: אלה יערי, דניאל חג'ג', שי אלון, עמית גור (זיכרון/מעגן מיכאל), רוני צביאלי (נערות).

1. נקודת מוצא לעונה: מכבי חיפה מחפש את קפיצת המדרגה. בשנתיים האחרונות סיימה הקבוצה במקום השביעי, לפני 3 עונות סיימה שישית, חברה בחלק העליון של אמצע הטבלה – חיפה מחפשת יותר. יותר = אליפות. בקיץ האחרון הקבוצה הציבה לעצמה יעד להיאבק על הכרטיס לליגת העל, יותר מדי שנים בליגה הלאומית ולקבוצה מהכרמל (שאיבדה בעונה שעברה את הנציגה הגברית בליגת העל) שאיפות להיות הקבוצה הבכירה. לשם הביאו 4 שחקניות ממעגן מיכאל (גור, יערי, חג'ג', אלון) , ארבע שהגיעו עד חצי הגמר במאבק על העליה. בחיפה מאמינים שהן לצד הבסיס שנשאר מהשנים האחרונות תירוש, בהיר, רביב וצעירות המחלקה יובילו לאליפות. האמת? יש סיכוי טוב שהם צודקים.

2. "הכוכבות" אלה שעדיין מסומנות כמובילות: אם השחקניות הממשיכות הן חומר לקצה הצמרת, הרי שהרכש הוא חומר לתארים. עמית גור ואלה יערי כבר זכו באליפות הלאומית (אפילו יותר מאחת), העלו את קבוצתן לליגת העל שיחקו עונה בליגה הראשונה ואפילו נשארו בה (הקבוצה ירדה משיקולי תקציב). דניאל חג'ג' ושי אלון אמנם לא זכו באליפות אבל עלו ליגה עם רעננה וירושלים בשנתיים האחרונות. כל הארבע ביחד היו קרובות כאמור גם בשנה שעברה אך זה לא הספיק. השאלה אם המעבר למדים הירוקים והחיבור לשחקניות שנשארו יהפוך להיות גדול מסך חלקיו או שעוד יתגעגעו להישגי העונה הקודמת

3. "הכוכבות האמיתיות" שחקניות הבית שיכולות וצריכות להוביל (עתיד הענף): נור כיוף היא אמנם לא "חיפאית" במובן של עיר הלידה, אך הנערה מעוספייה עברה את מסלול ההתבגרות במחלקה הצעירה בחיפה ולמרות שהיו לגארדית המוכשרת הצעות מליגת העל כבר השנה היא בחרה להמשיך בחיפה כדי להיות שחקנית דומיננטית בקבוצת צמרת הנאבקת על העליה. גם אבני מיטלמן רכש של המחלקה הצעירה הרשימה בשנה שעברה בקבוצה הבוגרת והוכיחה שמתאימה לרמות האלה ורוני צביאלי, ה"חיפאית" בסגל היא גם הצעירה בו ותנסה לקבל דקות ולצבור נסיון בסגל העמוס בשמות הגדולים. השאלה הגדולה היא איך רואים בחיפה את הצעירות, אם כחלק מה"ירוק" וה-DNA שרוצים לבנות על הכרמל, או שהן מכוונות להיות מכבי אשדוד, קבוצת צמרת בענף הכדורסל הישראלי והמחלקה הצעירה בעדיפות שניה.

4. קלישאת ספורט שהמאמן/ת לא יכולים לעשות בה שימוש: מאמן הקבוצה שמאמן גם בנערות א' ו-ב', יתקשה לומר: לצערי יש לנו בור במחלקה, לא עושים עבודה מספיק טובה למטה וזו הסיבה שהיינו חייבים להביא שחקניות מבחוץ.

5. 2 + 3 = 5? לאן הכל יוביל- נבואת השוטים: קשה להאמין ולראות את החיבור מצליח, למעשה נבנו שתי קבוצות בקבוצה אחת, 4 שחקניות שמגיעות יחד לקבוצה בה 4 שחקניות שמשחקות יחד כבר שנתיים ועוד 2 צעירות המחכות להשתלב. עם הכל יתחבר נפלא אין סיבה שהקבוצה לא תסיים כאלופה. כמו שאומר הפתגם העתיק 'רק חיפה יכולה לעצור את חיפה'. תחזית: כל דבר חוץ מאליפות לא התקבל שם בהבנה, כשמסמנים מטרה זה בד"כ מצליח.

אופטימי: דאבל.

פסימי: הפסד כואב בגמר.