אימונים ברמה אירופית / גאיה סלס

בלילה שבין יום שני לשלישי, כמה שעות אחרי משחק גמר הגביע נערות א', יצאנו כל המחלקה למחנה אימונים של שבוע בבוסניה. הטיסה לבוסניה הייתה חוויה מרגשת מגבשת מבחינה קבוצתית, ועזרה לכל הבנות מבחינה אישית. זו הפעם ראשונה שטסנו כל הבנות ביחד בתור קבוצה.

מחנה האימונים היה קשה ועם הרבה עומס מכיוון שכל יום היה לנו אימון בוקר של שעתיים ובערב היה לנו כמעט כל יום משחק אימון חוץ מיום אחד, אבל הבנות תמכו אחת בשנייה ועזרנו אחת לשנייה כדי לא להתפרק למרות הקושי.

האימונים היו מאוד אינטנסיביים, זיו (ארז, ש.ב.) לא ויתר לנו על כלום, הוא הראה לנו את המתחם אימונים של הבנות בסרייבו שבבוסניה שיש שם ארבעה אולמות מתוך מתחם אחד והן כל הזמן עובדות שם קשה והוא הסביר לנו שהתרבויות ספורט שונות מאוד בין הארץ לשאר העולם ובגלל זה לא יוצאים הרבה שחקים ושחקניות – הרגשנו שזיו מאמין בנו ושהוא רוצה שנגיע הכי רחוק שאנחנו יכולות.

בכל תקופת השהייה שלנו בבוסניה, קיבלנו אולם פרטי לאימונים, אולם ששייך לשחקן שהיה בנבחרת יוגוסלביה. מנהלי האולם היו מאוד נחמדים וארגנו לנו כל מה שהיינו צריכים לאימון אם זה כדורים ואם זה חדר הלבשה לאימונים ולמשחקים ושעון למשחקים.

מלבד אימוני הכדורסל זכינו לאימונים שוברי שגרה ובאחד הימים היתה לנו פעילות 'אירובי' שהיה ממש כיף וכל הבנות יצאו שחוטות אך מרוצות משם וזה היה מגבש מאוד.

במהלך המחנה היו לנו ארבעה משחקים נגד קבוצות מקומיות בבוסניה, המשחקות בליגה הראשונה. ניצחנו בכל המשחקים, אבל הם היו משחקים קשיים ואינטנסיביים. השיפוט היה שונה מאד מזה שאנחנו רגילות אליו, נשרקו מלא צעדים ופאולים. בליגה המקומית אנחנו רגילות שלא שורקים את כל הפאולים הקטנים האלה, אבל כאן שרקו ל'כל נגיעה'. המשחק הראשון היה הקל מבין המשחקים כשניצחנו את זלז'ניצר מסרייבו 80:33. נגד קבוצת פלייאוף-אולטרה קיימנו שני משחקים. קבוצת הבוגרות של האגודה מוליכה את הליגה הבוסנית וגם קבוצת הנערות בחלק העליון של הטבלה. המשחק הראשון היה קשה וצמוד וניצחנו בנקודה, 68:67 והמשחק השני נגדן הסתיים 86:48. היריבה השלישית שפגשנו היא סלובודה ונגדה הסתיים המשחק 77:64.

יותר מהתוצאה, היה לנו חשוב להתנסות מול הכדורסל האירופאי, במשחקים פגשנו שחקניות שסגנון המשחק שלהם שונה משלנו. הן משחקות מאוד לאט ומסודר וחיפשו את היתרון שלהן עלינו, שזה היה בעיקר הגובה, אבל אנחנו עשינו התאמות במהלך המשחק והצלחנו לעצור אותן למרות שזה היה קשה והמשחקים היו צמודים ידענו בסוף לתת את הכל ולנצח.

לא רק אימונים ועבודה קשה היו, אלא גם הרבה חוויות וזמן חופשי לטייל בעיר ולהסתובב בקניונים כל עוד אנחנו נתנהג כמו מקצועניות ונדע מתי לנוח ושצריך לעמוד בזמנים. במלון התייחסו אלינו מאוד יפה ואפילו התאימו את הארוחות לאימונים שלנו, הרבה הודות לאיגי טאובר, מאמן באגודה שיש לו אזרחות בוסנית והוא היה אחראי על הארגון, יחד עם אביו. הם דאגו לכל מה שהיינו צריכות ועזרו לנו מאד. המשטרה המקומית כל הזמן נתנה לנו ליווי משטרתי לאימונים וחזרה, גם כשטיילנו ברחובות שלחו אחרינו שוטרים.

בערב שלפני הטיסה חזרה הלכנו לראות את "משחק העונה" בליגה הבוסנית, בין שתי הקבוצות מקומיות שמתחרות כל המקום הראשון בטבלה. פליי-אוף אולטרה ניצחה את בנוביצ'י ושמרה על המקום הראשון. מה שאהבנו לראות שלא היתה על המגרש שחקנית זרה אחת כולן היו שחקניות בוסניות ושיחקו מאוד חכם ושונה מהארץ.

כולנו נהנו ולמדנו הרבה מהחוויה הזו ואנחנו רוצות ומקוות להפוך את הנסיעה למסורת שתתרחש כל שנה.

לעוד תמונות, סרטונים וחוויות מחו"ל, כנסו ל- עמוד הפייסבוק של הקבוצה הפועל ראשון לציון באינסטגרם