כסף או נבחרת

עודד קטש עוזב את ירושלים באמצע העונה לטובת מועדון פאר יווני, אבל ימשיך לאמן את הנבחרת למרות החשש שיעדר בחלון המוקדמות הקרוב. מצד אחד, שיהיה לו בהצלחה ותמיד טוב לראות מאמנים ישראלים מתקדמים, מהצד השני, מה זה אומר על מעמד המאמן בארץ? מאיר פרייליכמן וצוד בדיחי כל אחד והדעה שלו.


| מאיר פרייליכמן, צוד בדיחי

 

מאיר פרייליכמן - מה ערכו של המאמן?

בימים האחרונים שמענו הרבה על סוגיית קטש ופנאתינאייקוס. בהתחלה דובר על מועמדים ישראלים למועדון היווני, אח"כ סופר על מו"מ בין היוונים לבין שחקן העבר שלהם, ולבסוף הכריזו "גורמים" שבאיגוד מחפשים מאמן אחר לנבחרת, כי אי אפשר יהיה לשלב את היורוליג עם פגרות הנבחרת.

ומה יצא בסוף מכל זה? מועדון פאר ישראלי שנאלץ לוותר על המאמן שלו באמצע העונה למרות שהוא נמצא עמוק במאבק על מקום לשלב הבא באירופה, נבחרת שאחרי כל הדיבורים בסוף משאירה את המאמן (שלו זו לא הפעם הראשונה בה הוא מסתכסך עם ראשיה - רק בקיץ דובר על סכסוך שיגיע לביהמ"ש בגלל היציאה לחל"ת קורונה), ומועדון נוסף בליגה הישראלית שמוותר על המאמן שלו ועל התהליך שהוא החל איתו, לטובת משרת עוזר המאמן ביוון.

נכון, אי אפשר לעמוד בדרכו של אדם שרוצה להתקדם (האם זה יהיה באמת קידום? ימים יגידו) בעבודה, ובוודאי שיש פה הזדמנות שהיא כמעט חד פעמית למאמן ישראלי להגיע לפסגת הכדורסל היווני. אבל - מה זה אומר על מעמד המאמן? תמיד טוענים כי בעלי הקבוצות נוטים להיות עם "יד קלה על ההדק" מול המאמנים ולפטר אותם מהר, כי הרי "אי אפשר להחליף את כל הקבוצה".

אז מה יבינו בעלי הקבוצות מההתנהגות של קטש ושל ליובין? למאמן מותר להפר חוזה? למאמן מותר להראות שהנבחרת הלאומית נמצאת אצלו בסה"כ בדרג ב' של השיקולים? למאמן מותר לעזוב קבוצה באמצע קרב על מקום באירופה ולהשאיר אותה ללא יד מכוונת, ועוד בעונה כזו של קורונה שקשה מאד לתמרן גם ככה?

כל אדם שעוזב עבודה צריך לעשות את זה בהליך מסודר שנקרא "הודעה מוקדמת". נכון שעולם הספורט שונה ודינאמי, אבל כאן ברור שקטש יכול היה להמתין עד לתחילת העונה הבאה. הרי ברור שהעונה הזו של היוונים, האירופית אבל כנראה גם המקומית, כבר גמורה. עודד יכול היה "לצאת גדול" ולבוא ולבנות קבוצה חזקה לעונה הבאה, שאולי יתאפשר להחזיר בה את הקהל, ואז לתת גם לירושלים וגם לנבחרת את הזמן הנחוץ כדי להתארגן.

גם ליובין צריך לזכור ש"לא לעולם חוסן", ולא תמיד כדאי להיות זנב לאריות שהפכו לשועלים.

 

צוד בדיחי - שיהיה לו בהצלחה

עודד קטש, האגדה והאיש, חוזר לפאניתינייקוס. אין אוהד כדורסל אמיתי שלא מוצף בהמוני אסוציאיצות שונות מהמשפט הזה. (ואם יש כזה, אז הוא לא אוהד אמיתי).  קטש, עם קריירת המשחק הקצרה מדי שלו, עם קריירת ה-nba המוחמצת שלו, עם הגמר ההוא במדי אותה פנאתינייקוס שהוא הולך לאמן. קטש, שגם 20 שנה אחרי שפרש עדיין נחשב לאחד השחקנים הכי טובים שהיו פה, ולדעת רבים הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי. אחחח, קטש. איזה וירטואוז יא אללה.

ויש את קטש המאמן, דוקטור עודד ומיסטר קטש. פעם אחת מפוטר בבושת פנים ממכבי תל אביב, ופעם אחרת לוקח אליפות על הראש שלה ביד אליהו עם שני רכזים שלא מדברים בניהם. קטש שלא מצליח לקחת אליפות עם הפועל ירושלים, אבל לוקח איתה שני גביעי מדינה ברצף. קטש של הנבחרת עם ההישגים המפוארים והפחות. איזה קטש זה יא אללה.

ועכשיו הוא חותם בפנאתינייקוס. אין לי הרבה חברים יוונים, למעשה אין לי בכלל חברים יוונים, אבל אני ממש מקווה שזוכרים שם לטובה את השחקן הצנום ההוא מישראל, ששיחק אצלם עונה אחת, והיה שותף מלא לדיאן בודירוגה בזכיה ההיא ביורוליג, על הראש של הצהובים מישראל. אין ספק שמדובר בהזדמנות נהדרת עבור מאמן ישראלי, גם הקבוצה כרגע לא נמצאת בשיא שלה ולא נחשבת מאריות היבשת. והזדמנויות לוקחים בשתי ידיים. גם אם זה אומר לצאת מחוזה באמצע.

אז אם אפשר, עודד, בקשה אחת צנועה, מאוהד אחד של הפועל גליל עליון (אני יודע שיש לך פינה חמה בלב לקבוצה, ולו רק לאבישי), כשאתה פוגש שוב את הצהובים, בכל מסגרת שלא תהיה, תן להם שוב בראש, אה? בהצלחה נסיך.