סיכום עשור: בין נהלל לסופיה

5 - מכבי חיפה זוכה באליפות (יוני 2013, חיפה)

יש הרבה סיבות למה האליפות של מכבי חיפה היא אחד מרגעי העשור של אנשים רבים. מכבי ת"א מפסידה תואר, מכבי חיפה זוכר בתואר היסטורי, ניצחון האנדרדוג, וכו'. המשחק הזה זכור לי מהסיבה הפשוטה - משחק האליפות בליגת העל הראשון שלי. ישבתי על הפרקט ברוממה עם עוד איזה 30 צלמים, חלקם כבר צילמו גמר או שניים או 40, והם מקטרים על זה שכל שנה אותו דבר ולא משתנה ושוב יראו את מכבי ת"א מניפה צלחת. טוב, הם בהחלט קיבלו משהו אחר.

4 - עמק חפר זוכה בגביע האיגוד (אפריל 2014, רופין)

נס מילאנו, זוכרים? מכבי ת"א מנצחת 3-1 בסדרת רבע הגמר את מילאנו בדרך לזכיה נוספת ביורוליג. אבל באותם ימים של סוף אפריל נערכה בארץ סדרה לא פחות מעניינת וחשובה, סדרת גמר גביע האיגוד בין הפועל באר טוביה לבין הפועל עמק חפר. עמק חפר אז קבוצה צעירה יחסית שרק שנה קודם לכן הצטרפה לליגה הארצית, וכבר עשתה חייל. האולם ברופין, אז עוד לא היו בו כיסאות ביציעים, התמלא בילדים מקומיים וממחלקת הנוער שנתנו יופי של אווירה. עמק חפר השלימה ניצחון כפול על באר טוביה, ולא שכחה לחגוג יחד עם אותם כל הילדודס מהיציע. כמעט 6 שנים עברו מאז, והיום לעמק חפר יש מחלקת נוער מפוארת, ויש לנו הרגשה שחלק מאותם ילדים שאז זכו לגעת בגביע היום נמצאים בליגת העל לנוער.

קוז'יקרו והצלחת עם הקהל הירוק

3 - נבחרת העתודה עולה לדרג א' (קיץ 2012, סופיה בולגריה)

נבחרת העתודה סידרה לנו המון רגעים יפים בשנים האחרונות, אבל החלטתי לחזור אחורה לתחילת העשור. אז הנבחרת הייתה בדרג ב', ובתקופה ההיא הנבחרות הצעירות פחות זכו לסיקור תקשורתי. וממש במקרה מצאתי את עצמי בקיץ ההוא נוסעת עם עוד שני כתבים של ספסל לבולגריה לאליפות. היה דיבור חזק לפני האליפות שהשנה זה קורה, ולא חוזרים לארץ בלי דרג א'. זאת הייתה האליפות הרצינית הראשונה שלי שהייתי בה, ולקח לנו בצוותא קצת זמן להבין מאיפה אוספים תעודות עיתונאי, מה מותר לנו לעשות וכו'.

אז אחרי שבוע שאנחנו יושבים כל היום במגרשי כדורסל (בין היתר כי לא היה שום דבר מעניין לעשות בסופיה), הגענו לשלבי ההכרעה. הנבחרת הייתה צריכה שני נצחונות משני משחקים, מול נבחרות עדיפות על הנייר. התחלנו עם ניצחון מתוק על הפולנים, המשכנו עם ניצחון אדיר על נבחרת בלגיה, כשהנבחרת שיחקה עם סרטים שחורים לזכר ההורגים בפיגוע בבורגס שנערך יום קודם. החגיגות של הנבחרת על הפרקט נמשכו עד שהבולגרים כיבו לנו את האור ואמרו לנו יאללה לכו הביתה. בהמשך גם הגיעה מדליית ארד, לסיום אפילו מתוק יותר של האליפות.

2 - אליצור רמלה זוכה ביורוקאפ (מרץ 2011, צרפת)

לצערי לא הייתי במשחק ההוא של הזכיה. הייתי שבוע קודם לכן במשחק שנערך ברמלה, בשורה הראשונה בקרית מנחם שהיה מפוצץ כמו שלא היה מעולם. השמועה אומרת שהאוהדים שלא השיגו כרטיסים טיפסו על הקירות מבחוץ כדי לראות. רמלה הציגה את אחד המשחקים החלשים שלה באותה עונה עם אחוזי קליעה נמוכים, אבל הצליחה איכשהו לסיים את המשחק הזה בשיוויון ולהעביר את ההכרעה לגומלין בצרפת. המשחק השני נפתח חלש, אבל בהמשך רמלה השתלטה על המשחק והובילה ברובו ביתרון דו ספרתי בדרך לתואר היסטורי. את אותה עונה נפלאה אגב היא סיימה עם טריפל.

1 - גמר פלייאוף לנוער, משחק שני (יוני 2015, נהלל)

סוף עונת 14/15, קבוצת הנוער של עירוני רעננה העפילה לגמר פלייאוף שלישי ברציפות, מולה הגיעה הפועל עמק יזרעאל לגמר הראשון אי פעם שלה. רעננה הגיעה כאלופה בשנתיים האחרונות, אבל עמק יזרעאל עם איתי וינטראוב, קורן ג'ורנו וטל אבירם הפתיעו במשחק הראשון והעבירו את היתרון בסדרת הטוב משלוש אליהם הביתה לנהלל. האולם בנהלל תמיד ידוע כאולם ביתי מאוד, על כל 420 המקומות שלו. אבל מה שהיה במשחק הזה, קשה לשכוח. כולם רצו להיות שם, באולי הזכיה הראשונה בתואר אי פעם של מחלקת הנוער מהעמק. לא ספרנו, אבל היו במשחק הזה 600-700 איש, ברמה שעל הפרקט ממש איפה שהשחקנים היו אמורים להכניס כדור מהחוץ ישבו כמה שורות של ילדים, ועוד כמה כיתרו את עמדת השידור המאולתרת של ערוץ הספורט.

מה שעוד היה מיוחד במשחק הזה - טקס מצטייני העונה בנוער. ספסל ערך את הבחירות, האיגוד העניק גביעים, ועד היום אני זוכרת את הטלפון מאמא של אחד משחקני חמישיית העונה ששואלת אותי ערב קודם לכן מה הילד צריך ללבוש. הלכתי על חולצה מכופתרת ייצוגית של המועדון. עם הקושי בהכנסת כדורים מבחוץ, המשחק עבר בשלום, ולצער העמק רעננה היא זאת שניצחה במשחק ובהמשך גם זכתה באליפות.

היציע בנהלל בגמר הפלייאוף. אם תסתכלו טוב תראו גם את ניר קפלן משדר את המשחק