אולי הפעם, רחובות?

בשנים האחרונות, בזמן שהצפון הפך מערב פרוע - המחוז הדרומי של הליגה הארצית הפך למשהו על הגבול שנע בין חממה, פאן ומועמדת עיקרית אחת לעליית ליגה. גם בעונה שעברה הייתה אחת כזאת, בעיקר, מכבי רחובות, אבל כל שהיא הייתה צריכה זה לא להפסיד פעמיים בהפרש של נקודה לקבוצה שסיימה מקום אחד מעליה בטבלה, ולעצור את וירוס הקורונה בפאתי נתב"ג. בשניהם היא כשלה. השנה היא מקבלת עוד צ'אנס לתקן.

אבי סוכר, שהצליח בגדול עם אשקלון בלאומית לפני שנתיים, הגיע במקומו של יניב בורגר כדי לעמוד במשימה, וביצע שינוי עמוק כשלמעשה החליף כמעט את כל החמישייה. אפיק ניסים - יש שיגידו באיחור של 3 שנים - הצטרף ברגע האחרון כדי להוביל את הקו האחורי יחד עם אופק מלכה, יונתן רבינוביץ', שי גואטה וקובי חסון הבלתי נגמר. רחובות תנסה להתמודד עם האובדן של אליאב אוחנון (עזב לצפת) ודניאל איידן (פציעה) ע"י אלעד כנפו, יובל גורפיין ועמית סלע, והיא תייחל לשובו המהיר של ינעם אירם.

גל חלמיש אמנם יכול היה להיות לו לציוות לא רע, אבל כרגע הוא בעיקר ינסה לתפקד בנוסף גם כממלא מקום. רחובות עמוקה, מגוונת ומלאה באפשרויות. משפט שאמרנו מספיק פעמים בפריוויו לליגה הארצית אשתקד ובפריוויו לליגה הלאומית לפני שנתיים. משפט, שבואו נגיד, בקושי החזיק מים.

ויהיו גם מי שיאיימו על ההגמוניה של רחובות. אליצור נחל שורק של איתי מידן, למשל, שמעמידה רביעייה של ליגה לאומית - תומר פיסצקי, איתן רוטנברג, יונתן שטרקמן ותומר בר אבן, והגיעה עד לעמוד הפייסבוק של ישראל היום עם ערן פרקש (ספויילר, שאלו את אנשי הנחל והם יגלו לכם). אם בנחל שורק באמת רוצים לעלות אנחנו לא יודעים, אבל הם בהחלט יכולים להיות בסביבה ולהפריע.

גם אליצור רמלה של יוסי בן אקן - עם בן לזר, יניב שטראוס, נתי יוסף, חן שרעבי ותום ולסנקו - צפויה למצוא את עצמה העונה בחלק העליון של הטבלה, והיא לבטח תעשה צרות למועמדת הראשית לעליה. אפילו מכבי אליצור פתח תקווה שהתחדשה בתום כהן על הקווים, ומציגה קו קדמי קשוח עם ניב סולומון ועידו חליפה, וקו אחורי מגוון עם אסף סמואל, אופק חכמון, גל כוהנר וגיא מאיו - אמורה לתת עונה מאוד מעניינת ואם תצליח לשמור על יציבות ולנצל מעידות של אחיותיה לצמרת היא תוכל ללכת רחוק.

תומר פיסצקי. שורק ידברו חזק בצמרת העונה? (צילום: פרטי)

אבל זהו, בערך. כלומר - גם הן לא בהכרח יצליחו לאיים על רחובות ובעיקר יכרסמו האחת בשנייה, אבל קשה מאוד למצוא בשאר הליגה, שהולכת והופכת צעירה יותר משנה לשנה, מי כן. ואגב, זה לא בהכרח רע. ישראלים רבים מתקשים למצוא את מקומם בליגה הראשונה וכשצעירים לא מעטים לא מצליחים להשתלב בליגה השנייה - המחוז הדרומי והרגוע של הליגה הארצית מספק פלטפורמת גידול מדהימה. לא מעט שחקנים שעברו בו בשנים האחרונות דילגו ללאומית, חלקם נמצאים היום גם בליגת העל.

קריית אונו של יניב וייצמן שוב ירדה דרומה, ועם הציוותים הקבועים - יוני מורן, יוטב קוסטיקה, תום בסרגליק, ובתוספת חיזוקים מעניינים כמו אלכס וינוקור, ליאור שם טוב ושי קליימניץ - גם היא תעשה הרבה צרות, כפונקציה של מידת הרצון שלה לעשות אותן. וזה חשוב מספיק, כי מבחינת פוטנציאל זו קבוצת צמרת לכל דבר. מעלה אדומים של יאיר גבירץ תתבסס על השלד המקומי שלה, בין השאר על אלחי מנצבך ויוחאי צוקרמן המוכשרים, ויחד עם ברק אוריון, עידו אזולאי בצבע וכמובן ייבגני חולודוב - תנסה להסתכל למעלה - גם אל המקום השלישי בו סיימה את העונה שעברה.

גם בלוד של רועי קארש - עם אופיר פרחי וגור פורת על הפרקט - יהיה מעניין. לוד מעמידה סך הכל קבוצה מאוד צעירה שתהנה לא מעט משני שחקני העוגן המנוסים שלה. שמות כמו יאיר באומן ואלון דרוקר שכבר שיחקו בליגה הזו, קפצו ללאומית, וחזרו לסיבוב נוסף, אמורים להיות מעניינים ורלוונטיים מאוד. גם אלכס צ'רנוביץ', כמובן, שאמור להמשיך לעונה נוספת יהיה מנותני הטון וכן בר ראובן שהגיע ממכבים אחרי עונה טובה. בלוד היו רוצים לראות את ארז מרקוביץ' ממשיך לעונה נוספת, אך קיבלו את בקשתו שלא לחזור לפרקט לעת עתה.

יוני מורן. אם אונו תרצה היא תעשה צרות

מכבי מכבים רעות של נמרוד כהן, ממבואסות הקורונה אשתקד (סיימה את העונה במקום החמישי), עם רגב זנזורי, אלון ניניו, אלון דמבינסקי ותומר כהן תנסה להצליח לשחזר את ההצלחה. מכבי שוהם, שאשתקד פחות הלך לה עם הפרויקט של "שחקן אמיתי", תקווה לשחזר את השנתיים המשותפות הראשונות שהיו לה בפרויקט, הפעם עם אוהד יתום המנוסה על הקווים. יוני אמינוב ואיתן בורג הצעירים צפויים יהיו לתת את הטון, וגם הפועל חבל איילות, שהתרעננה גם היא בעמדת המאמן כשרנג'י הגיע במקומו של ארז לוי, תקווה לרשום עונה טובה איפשהו במרכז הטבלה עם ואלרי גנדלין, תום ספיר ודניאל ראובן.

שתי העולות החדשות - עצמה מודיעין של אשר חגי (ברוך השב!) וא.ס. אשקלון של עידן דניאל, יקוו בעיקר להצליח לאסוף ניצחונות במאבקים הפנימיים בחלק המרכז-תחתון של הטבלה כדי להישאר בעניינים ולא ליפול למקומות אליהן נופלות לפעמים אורחות חדשות בליגה. בשורות מודיעין אפשר למנות את אסף אוחנה, אור פלבניק, מעוז מזר וגיא אלמשלי כמי שיתנו את הטון. אשקלון שמה את ידיה על אוהד כהן ממש ברגע האחרון, ויחד עם נבות ינאי, יובל וימן ועידן בן הרוש יש לה מספיק יכולות להתפוצץ ולנצח בכל משחק.

אחרונה היא מכבי שדרות. הקבוצה שכמעט התפרקה בקיץ, אחרי שלפני שנתיים רשמה עונת שיא והגיעה לגמר הפלייאוף, עברה לניהולו של בוריס פריימוביץ', כשהאחרון מינה את ארז רייכרט לעמוד על הקווים. גם העונה צפויה שדרות להתמודד בחלק התחתון של הטבלה, אבל בניגוד לשנה שעברה, יהיו לה כמה שחקנים שיעלו להוכיח שהתחזית הזאת ראויה לעדכון. בראשם אורי גרמיזו - שהוא בהחלט רכש משמעותי לכל קבוצה בליגה הזו, ואוהד איתן שיתרום לקבוצה הזו לא מעט מנסיונו. שימו לב גם ליואב סודמי שהיה אשתקד נהדר בליגה א', ולעמית בן דהן שמגיע אחרי שנים בצפון.

לא מעט קבוצות בליגה מחזיקות בסגלים יחסית אלמוניים, לכל הפחות ערב פתיחת העונה, אבל ברור לכם שלא יהיה כאן ואקום. אחת או שתיים מה"מועמדות לירידה" תצליח להפתיע ולהתברג במרכז הטבלה, אחת מה"גדולות" תמעד באיזשהו שלב ותתחיל לחלק נצחונות. אלו הם הרי התסריטים הרגילים, ובכל זאת, את הליגה הזאת ניתן לסכם בעיקר במשפט אחד: רחובות אחת שרוצה (מאוד) לעלות ליגה, כמה קבוצות שינסו להפריע, והרבה אחרות שיסתפקו בעונת מרכז טבלה טיפוסית. או שלחילופין - בסגירה מהירה של הליגה, לפני שבאיגוד יספיקו "לצלם מסך".

אוהד כהן. חיזוק משמעותי לאשקלון (צילום: מתן בן- עוז)