דרום: לכולן נשאר על מה להיאבק

פגרת החורף הקצרה מאחורינו וזה זמן טוב לסיכום קצר של מה שעבר עלינו בסיבוב הראשון. העובדה שארבע קבוצות עולות לפלייאוף ושלוש קבוצות יורדות (השתיים האחרונות יורדות אוטומטית, העשירית הולכת למשחקי מבחן) מערבת כמעט את כל הקבוצות במאבק כלשהו והופך את הליגה למרתקת ומותחת וכמו שראינו בעונה שעברה, המאבק נמשך ממש עד הרגע האחרון.


| safsal

--- ענר חתואל --- ברכות למכבי בת-ים שסיימה את הסיבוב הראשון כאלופת החורף. הרגל קבוע שלה אגב, זה בדיוק המקום שסיימה בו בשלוש העונות האחרונות מאז שבה לליגה. בשתי העונות הקודמות לבת-ים לא נשאר אוויר לפיניש והיא סיימה עונה שנפתחה בסערה באכזבה גדולה ובהדחה בחצי גמר הפלייאוף. העונה למרות שתקציבה קוצץ במחצית, בת-ים הגיעה לאותו הישג בדיוק, וקרדיט גדול הולך כאן למאמן יניב ויצמן שהצליחה קודם כל לבנות קבוצה שבסגל רזה ונוצץ הרבה פחות הגיע לתוצאה זהה. בהנחה שבת-ים תשמור על מקומה כחלק מארבעת הראשונות, המבחן האמיתי של הקבוצה יגיע כמובן באפריל-מאי ובכושר שהקבוצה תגיע לשם. לבת-ים אין סקורר בולט שמוביל אותה והעוצמה שלה מגיעה בעיקר דרך המשחק הקבוצתי שלה ואת זה ניתן לראות בעיקר דרך ההגנה הנהדרת שלה שמורידה את היריבות למתחת ל-70 נקודות במשחק, סוד ההצלחה של הקבוצה בסיבוב הראשון. סגניתה אליצור יבנה נמצאת במקום שרצתה ובמאזן זהה לבת-ים כשהיא מציגה דרך שונה לעשות את זה. בניגוד לבת-ים ליבנה יש כמה סקוררים נהדרים בדמותם של עידן רג'ואן ואבי פוגל וצמד הגבוהים שנותנים תפוקה התקפית גבוהה וקבועה מדי משחק, ארז מרקוביץ' וסטנלי ברנדי, שכולם ביחד מייצרים את ההתקפה הטובה בליגה שקולעת כמעט 80 נקודות למשחק בממוצע, כשדווקא במשחקי החוץ יבנה משתפרת ומציגה תפוקה מרשימה של קצת יותר מ- 83 נקודות במשחק. כל זה היה שווה לקבוצה תשעה ניצחונות לעומת שני הפסדים בלבד. הסיפור של שתי הקבוצות שמשלימות את הרביעייה הראשונה הוא דומה אם כי הפוך כמעט לגמרי: מכבי שוהם השלישית פתחה את הליגה בצורה יוצאת מהכלל עם שישה ניצחונות רצופים (ועוד שניים בגביע האיגוד) שהשאירו אבק לליגה אך מרגע שפגשה את סגניתה מכבי בת-ים למשחק העונה הראשון שלנו והפסידה, משהו נסדק בביטחון של הקבוצה ועד סיום הסיבוב היא הפסידה ארבעה מחמשת המשחקים שנותרו כשהניצחון היחידי שלה מושג על קרית אונו הפצועה והחסרה וגם הוא בהפרש של סל. אליצור רמלה לעומתה שכזכור הרכיבה עצמה מחדש בקיץ מהמאמן ועד אחרון השחקנים פתחה חלש עם שלושה הפסדים מארבעת המשחקים הראשונים. הסבלנות ברמלה השתלמה וכששחקניו של צוקה ירדן למדו לשחק זה עם זה הדבר התבטא בפיניש אדיר והקבוצה ניצחה שישה משבעת המשחקים האחרונים שלה שהקפיצו אותה עד למקום הרביעי. מזנבת אחריהן במאזן זהה, מכבי מעלה אדומים החמישית. מעלה שפתחה את העונה בשני ניצחונות ענקיים ב-36 הפרש (על איילות) ו-28 הפרש (על ק.אונו) אותתה שהרכש המסיבי שהביאה בקיץ אמור להביא אותה לאליפות המיוחלת. כל זה הסתיים מהר מהצפוי עם הפסד ליבנה במחזור השלישי שבעקבותיו יבואו עוד הפסדי חוץ לכל הקבוצות שמדורגות מעליה, שוהם, רמלה ובת-ים שהוכיחו שלמעלה יש עוד דרך ארוכה לעבור על מנת להיות חלק אמיתי מהצמרת. גם ההנהלה של המועדון חשבה כך כשהראתה לאיתן בן אליעזר את הדלת והחזירה במקומו את אלון חסיד בתקווה שזה יעשה את השינוי. במעלה אדומים יכולים לפחות להתנחם בכך שהיא הקבוצה היחידה שטרם הפסידה בבית, מאזן שיעמוד למבחן רציני בסיבוב השני. עירוני קרית אונו השישית, והאחרונה עם מאזן חיובי, אמנם רק עונה שנייה בליגה אבל כמו בעונה שעברה היא יכולה לרוץ לתואר "הסוס השחור" של הליגה ויעידו על כך אליצור רמלה ומכבי בת-ים שספגו ממנה הפסדים כואבים. קרית אונו פתחה מצוין את העונה עם חמישה ניצחונות משבעת המשחקים הראשונים אבל משלמת מחיר על הסגל הקצר שלה כשהפציעה של יוני מורן והעדרותו של גלעד הירש פגעה בשטף של הקבוצה שספגה שלושה הפסדים רצופים שדירדרו אותה מעט, ועדיין ארבעה ניצחונות אמורים להספיק לה כדי להבטיח עונה נוספת בליגה. אחריה עומדת המצטרפת החדשה לליגה שהיא גם הפתעת העונה עד כה, אליצור 'איתו' אשקלון. לעולה החדשה מליגה א' היו קשיי הסתגלות שהתבטאו בחמישה הפסדים מששת המשחקים הראשונים שלה. באיתו היו הראשונים לעשות חילופי מאמנים ורועי בן יהושע שהחל את העונה התפטר בעקבות סכסוך עם קפטן הקבוצה אחיעד בוקרא ובמקומו מונה רפי זילברמן. יחד איתו ועם הקהל הדוחף שלהם הקבוצה יצאה לדרך חדשה וסיימה את הסיבוב עם ארבעה ניצחונות מחמשת משחקיה האחרונים כולל אחד יוקרתי בדרבי מול היריבה העירונית, וזאת שבגללה הכל התחיל, אליצור עירוני אשקלון, שעוד נגיע גם אליה. לאיתו יש קהל חם ודוחף אבל כזה שגם הספיק לרשום על שמו תקרית גזענית ומכוערת במשחק מול באר טוביה שעלתה לקבוצה בקנס גבוה ובגינוי חריף מהאיגוד. הפועל חבל איילות השמינית מציגה מצד אחד את הסגל הצעיר בליגה ודרך מעניינת לנצח משחקים. לאיילות יש את ההתקפה ששמה הכי פחות נקודות מכולם, רק 61 נקודות בממוצע למשחק, בהפרש עצום של 7 נקודות מהבאה אחריה, אליצור אשקלון האחרונה, ו-10 נקודות מהקבוצה התחרותית הבאה, הפועל חבל מודיעין. כל זה אגב לא מנע מהבחורים של גוראן מילייבץ' לנצח לא פחות מחמישה משחקים הרבה בזכות ההגנה הנהדרת שמדורגת שנייה בספיגת הנקודות, עם 66 בלבד שהיא מרשה. הפועל לוד התשיעית היא, ובכן, הפועל לוד. שזה אומר בעיקר קבוצה לא צפויה שלצד ניצחונות גדולים על יבנה ושוהם והארכה שסחטה מרמלה יש לה ברקורד גם המון פספוסים והפסדים לקבוצות שעל הנייר נחותות ממנה שסיבכו אותה בתחתית. לקבוצה של אילן פרג' יש הרבה כישרון וכשהוא מתחבר מדובר בקבוצה שקשה מאוד לעצור אותה. הבעיה שהרבה פעמים זה לא קורה. על ההפכפכות של הקבוצה גם יעיד יחס הסלים שלה, השיוויני בליגה, שעומד על 1-. ככה זה בלוד, אין אפס. הפועל חבל מודיעין העשירית הצטרפה לליגה בקול תרועה רמה. הקבוצה זכתה בגביע 'ספסל' בקיץ והציבה רף גבוה של ציפיות עם צירוף של כמה שמות מעניינים אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. הקבוצה פתחה את העונה בשרשרת הפסדים ופציעות של שחקנים מרכזיים כמו עמית סלע וניב סלומון שגמרו את העונה מוקדם מהצפוי פגעו בה עוד יותר. הקבוצה התקשתה למצוא את ההרכב וגילתה רכות מנטלית כשהפסידה יותר מדי משחקים אחרי התפרקות ברבע האחרון. הקבוצה הספיקה לצרף עוד לפני תום הסיבוב את עידו חליפה שהיה מבוקש במספר קבוצות והפך במהרה לבורג מרכזי בקבוצה ובפגרה הנוכחית צירפה את רז ניסים כהן, אחד השחקנים הכי צבעוניים ומוכשרים שעברו בליגה אך גם עם עבר של בעיות משמעת לא מעטות שפגעו לו בקריירה. יהיה מעניין לראות אם ההשתלבות של ניסים כהן אכן תסייע לקבוצה להישאר בליגה. היריבה שלה לתחתית, הפועל באר טוביה, חוותה סיבוב ראשון חלש והרבה הפסדים במשחקים צמודים. הקבוצה שגם לפני שנה התחילה רע את העונה ורק קאמבק מדהים בסיבוב השני השאיר אותה בליגה ממש במחזור האחרון תנסה לעשות זאת גם העונה אם אפשר אז קצת לפני הבאזר. שימו לב לנתון הבא: באר טוביה הפסידה 8 משחקים בסיבוב הראשון, 7 מתוכם בהפרש חד ספרתי, 6 בהפרש של שני פוזשנים או פחות. באר טוביה גם מחזיקה ביחס סלים חיובי (7+) נתון נדיר ביותר למדורגת לפני אחרונה ולקבוצה שניצחה שלושה משחקים בלבד. ללמדכם, שגם שהיא מפסידה היא תמיד נשארת קרובה וכמו שהראה הניצחון שלה על יבנה בגביע השבוע מדובר בקבוצה שטובה יותר ממה שהמיקום שלה מראה. ואחרונה חביבה וזו שככל הנראה לא תשאר איתנו מעבר לעונה הבאה, אליצור עירוני אשקלון. טור הניצחונות של היורדת מהלאומית עומד על אפס וכמו שזה נראה כרגע לא בטוח שזה הולך להשתנות. אשקלון בדרך הבטוחה לרדת שתי ליגות בשתי עונות, ונראה שגם שם השלימו עם העניין. ההפסד בדרבי ל 'איתו' סימל את החלפת המשמרות בעיר, ואשקלון צועדת לעבר עתיד לא ידוע ולא בהכרח ורוד. נקוה בשביל שחקניה שלפחות ישמרו על ספורטיביות בסיבוב המשחקים שנותר.