החמישיה: לקחים ממחזור הפתיחה

על הזרים שעדיין לא הגיעו (ועל הישראלים שכן), על הספסלים שלא הורגשו (ועל אלה שיכלו להפוך את המחזור) ועל שתי נפגעות גביע "ווינר", שלא עמדו בעומס ופתחו את העונה עם נקודה אחת. ליגת העל יצאה לדרך, כמה מילים שלנו על מחזור הפתיחה. (צילום: מנהלת ליגת העל)


| אלירן כהן

 

(1) יום אחד אנשים יאמינו. כשצביקה שרף אומר "יש לנו משחק חשוב נגד נס ציונה ביום ראשון", הוא באמת מתכוון לזה. מחזיקת גביע "ווינר" עוד הצליחה להוביל ביתרון דו-ספרתי ברבע האחרון נגד נס ציונה, אך בסופו של דבר שמטה את המשחק ואת הניצחון. תקראו לזה עייפות, זו באמת עייפות, אבל בראשון לציון, ביום שאחרי ההכנה המצוינת ונטולת ההפסדים, צריכים לחשוב על שני דברים: התלות במרקיז רייט בעמדה מספר 1 ו-7 הדקות הבודדות שישחק האמריקאי דייויד וויבר. בצד החיובי של המשוואה הזו: הישראלים של ראשון קלעו יותר נקודות (43) מהזרים (41). זה בהחלט נתון ששווה ללכת איתו הלאה.

נס ציונה אמנם חסרה את השלשות של דקוואן קוק הפצוע (רק 5/16 בסך הכל) אבל קיבלה 9/10 של מייקל גלאנדס מהצבע (פלוס 6 הטבעות, יש איזה יוטיוב שמסתובב) שחוזהו הוארך בחודש נוסף, וכמעט טריפל דאבל שקט מגולן גוט (8 נק', 8 אס', 10 רב'). ניצחון במחזור הראשון על מי שכבר סומנה כפיינליסטית מיועדת הוא בהחלט סיבה למסיבה, מה שעכשיו נשאר זה להמשיך את העבודה באירופה ולהעפיל לשלב הבתים.

 

(2) יותר מאשר יזכרו את 3 הנקודות הבודדות שקלעה מכבי אשדוד ברבע האחרון נגד מכבי תל-אביב, יזכרו שמי שקלע אותן היה דניאל שניידר הצעיר, שלבטח חלם על היום בו ישחק נגד מכבי תל אביב בהיכל מנורה מבטחים אך לא האמין שיגיע מוקדם כל-כך. במכבי ת"א לא צריכים להתנצל. הסיטואציה שנכפתה על המשחק לא קרתה באשמתה, וההפרש הגדול בו הסתיים המשחק אולי יביא את מומחי הווינר לחשוב שוב על היחס אותו תכננו לתת למשחק שלה נגד חולון בשבוע הבא.

לבד מדניאל שניידר, ארבעה שחקנים נוספים באשדוד רשמו את שיא הקריירה שלהם בליגת העל. אנחנו מדברים על ספנסר וייס (19 נק'), ג'וג'ו פלאס, עידו פליישר ויובל חיים. בצד התל-אביבי של המשוואה: שיאי קריירה גם ליובל זוסמן (14 נק') ודני אבדיה (11 נק'). לא משחק מעניין במיוחד, אנחנו יודעים, לא שיאים משמעותיים במיוחד, אנחנו גם יודעים, אבל בשבוע בו הליגה הלאומית יוצאת להדממה, נחמד לכתוב פסקה על שבעה שחקנים ישראלים.

 

(3) ההדחה המוקדמת מאירופה והרכש הדליל שעשתה בקיץ כבר הביאה את כולנו לחשוב שהפועל ת"א הולכת לפתוח עונה בינונית. הניצחון המשכנע על הפועל אילת הכניס את הדברים לפרופורציה אחרת. בזמן שהפועל ת"א החתימה את דאליס ג'ויינר על חוזה ליומיים וחצי, אבל נהנו סך הכל מתפוקה נאה של רביעיית הזרים, באילת היה זה דווקא אלייז'ה בראיינט, שעלה מהספסל, יחד עם עידן זלמנסון, והיה השחקן הכי משמעותי על המגרש. השניים קלעו 41 נקודות משותפות והביאו למשוואה הנדירה הבאה: 49 נק' ב- 85 דק' לשחקני הספסל האילתי. 32 לכל השאר בכל השאר.

קבוצה אחרת שנהנתה מתפוקת ספסל גבוהה היא הפועל חולון, שכבר ראתה את נהריה בורחת ליתרון מבטיח אך כמעט והצליחה לחזור ולהפוך את המשחק ברבע האחרון. 43 נקודות קלע הספסל החולוני (מתוך 95, 19 של אטקינס), אבל הבשורה מהמשחק הזה היא כמובן הניצחון הגדול של "המועמדת לירידה" מנהריה, שקיבלה את מייק הנרי, שקצת אכזב במשחקי ההכנה, בערב נפלא של 31 נקודות באחוזים נהדרים. הרבה דיברו על המחסור ברכז ישראלי מוביל בחולון, אבל קחו את הפלוס 24 במדד הפלוס מינוס של רועי הובר, ששיחק 15 דקות בלבד. אולי כדאי להשקיע את הכסף דווקא פה.

 

(4) אם לא היינו רואים את הפועל באר שבע חוזרת ממינוס 20 פלוס במשחק גמר גביע ווינר נגד מכבי ראשל"צ רק ביום חמישי האחרון, המחשבה שהמשחק אמש נגד גלבוע/גליל כבר היה נגמר במחצית לא היה מתנתקת מהמציאות. הספסל הקצר של באר שבע עלול להיות בעוכריה ככל שתתקדם העונה, אבל הקבוצה של רמי הדר הוכיחה שמלבד היכולת הקטלנית שלה להפוך משחקים בשלשות - יש לה גם אופי. זה אולי לא הביא לה את גביע ווינר, אבל ניצחון במחזור הפתיחה, במשחק היסטורי בליגה הראשונה, כנראה שווה מעט יותר.

טראוויס ווריק (17 נק') הולך ומסתמן כאחד הישראלים שיתבלטו יותר בליגה השנה, אבל ב"ש צריכה קצת יותר מזה. ועוד קצת עזרה לג'אקים דונלדסון בצבע, גם במחיר וויתור על מענק המנהלת. גלבוע / גליל, שנהנתה מ- 29 נקודות של ג'יימס קלי, קיבלה רק 20 מיתר הזרים שלה (וויטנגטון בכלל סיים עם 0), אבל השאלה הגדולה יותר היא מה עם הישראלים, ומה עם ההגנה במחצית השנייה (25 נקודות שספגה ב- 20 הדקות הראשונות מול 58 ב- 20 האחרונות).

 

(5) הפועל ירושלים עדיין מחפשת את עצמה, אבל מהניצחון בהרצליה היא בהחלט יכולה לצאת מרוצה. הקליעות מחוץ לקשת עדיין לא משהו, אבל שתי שלשות של תמיר בלאט במאני-טיים דאגו שהניצחון ישאר בידיים אדומות. גם הקבוצה של גאשפר פוטוצ'ניק יכולה להיות מרוצה, פחות מהתפוקה של הזרים, יותר מהתרומה של כרם משעור שחזר לחיים וסיים עם 17 נקודות גם בלי סטיקרים ושלטי חוצות.

בעונה של 33 מחזורים, למשחק הבודד כמעט ואין משמעות, אבל לא מעט קבוצות יצטרכו לחשוב על לא מעט דברים לקראת המחזור השני, כמו למשל: איך לא נקלעים לפיגור של 20 נקודות במחצית אחת, איך לא שומטים יתרון 20 נקודות במחצית אחת, ולא פחות חשוב - איך לומדים לצאת מ"גביע ווינר" בשלום.