החמישייה הסוגרת: תוכניות לחוד

על דברים שבין חולון והרצליה, על ההצלחה הכמעט-נשכחת של אריאל בית הלחמי בראי ההיסטוריה האחרונה, קצת מהמספרים שעשו את המחזור ומילה קטנה על נציגותינו באירופה ועל תרחיש שבמכבי ת"א לא לגמרי לקחו בחשבון. מסכמים את המחזור החמישי בליגת העל.


| אלירן כהן

 

(1) באופן מעשי, הפסקה הזו אמנם שייכת יותר לסיכום המחזור בליגה הלאומית, אבל בשבוע שכולו הלל למאמנה של גלבוע/גליל, אריאל בית הלחמי, אפשר לשבור מעט את הכללים. זו כבר עונה שלישית ברציפות שבית הלחמי, עם התקציב הצנוע של הקבוצה מהגלבוע, מצליח לפגוע בזרים ולהוציא שלם שגדול מסך חלקיו מהקבוצה שבנה. נכון, רק מחזור חמישי, אבל זה מרגיש מבטיח מכדי שלא נתפעל. בזמן ששנה אחרי שנה, "המועמדות לעליה" בליגה הלאומית מתקשות להציג יכולת משכנעת במחזורי פתיחת העונה (עד כה העונה למכבי חיפה ומכבי רחובות שני הפסדים בשני משחקים), יזכיר בית הלחמי שבעונה האחרונה שלו בלאומית, עם גלבוע גליל, הוא דרס כבר מההתחלה.

גלבוע/גליל היא לא הקבוצה היחידה שניצחה העונה גם את מכבי ת"א וגם את הפועל ירושלים (קדמה לה מכבי ראשל"צ בגביע ווינר), אבל היכולת המשכנעת שלה בליגה - מביאה לה עד כה את המקום הראשון בזכות. בפעם השניה העונה נבחר בראיינט קרופורד לשחקן המצטיין של המחזור (וזה עוד אחרי שאיאן מילר לקח את התואר בשבוע שעבר), והוא עשה את זה למרות אחוזי קליעה כמעט-מחרידים מהשדה. מכבי ת"א אגב ניצחה במדד למרות שאין לנו נתון שיצדיק זאת מלבד הניצחון בריבאונד, אבל למי זה בכלל משנה.

 

(2) זה לא בהכרח מעיד על רמת הליגה השנה, אבל לא מעט משחקים עד כה הסתיימו בהפרשים משמעותיים שהעידו על פערים גדולי למדי שנצפו בין הקבוצות. בחלק מהמקרים, נכון, היו נסיבות מקילות כמו מכת הפציעות של מכבי אשדוד, אבל כשרוח המעבר לשתי עולות עוד מרחפת באוויר, צריכים להתייחס לנתון הזה בדאגה. ואלה שמות: 44 הפרש למכבי ת"א על אשדוד, 23 לחולון על אשדוד, 32 לב"ש על הפועל ת"א, 32 למכבי ת"א בדרבי, והשבוע - 39 לירושלים על נהריה.

עירוני נהריה שברה פעם נוספת את שיא הנקודות השלילי למשחק העונה עם 53 נגד ירושלים, אחרי שבשבוע שעבר הייתה זו הפועל ת"א ששברה את השיא השלילי הקודם של נהריה (שעמד על 58), אבל זו הצרה הקטנה, וגם לא ה- 0/26 החריג וההיסטורי שהעמידה מחוץ לקשת. הקבוצה של מיקי גורקה, שקלעה 10 נקודות בכ"א משני הרבעים האמצעיים - זקוקה לחיזוק. השבוע היא איבדה אחד פוטנציאלי שכזה, בדמותו של אפיק ניסים שחתם ביבנה מהלאומית. אבל בעולם בו האופציות מוגבלות, גם מחשבה על זר חמישי יכולה לבוא בחשבון. 250 אלף ש"ח שווים את הסיכון מול האפשרות להתמודד על העליה מול חיפה או רחובות בלאומית בעונה הבאה.

 

(3) בני הרצליה עושה את הרוב נכון, אבל מגיעה לרבע האחרון ועושה בו בדיוק את ההפך. בשלושת משחקיה האחרונים הקבוצה של גאשפר פוטוצ'ניק פתחה את הרבע האחרון כשהיא ביתרון, ובכל זאת הפסידה. אם נגד אשדוד המשחק עוד היה צמוד והקאמבק של האורחת הסתכם בניצחון 26:17 בלבד ברבע האחרון, הגיעה הבומבה במשחק נגד אילת - 25:13, ובשבוע האחרון נגד באר שבע - 22:12. בשלושת משחקיה האחרונים הפסידה הרצליה את הרבע האחרון בפער ממוצע של למעלה מ- 10 נקודות הפרש, וזה עלה לה במשחק.

מהצד השני והלא ישיר של המשוואה עומדת הפועל חולון, שבשני משחקיה האחרונים הידקה את ההגנה ברבע האחרון וניצחה את המשחק. גם נגד ב"ש וגם נגד הפועל ת", נכנסה הקבוצה של דן שמיר לרבע שנעל את המשחק כשהיא בפיגור. את ב"ש היא השאירה על 9 נקודות, את הפועל ת"א רק על 6, וזה הספיק לה כדי להפוך את התוצאה גם מבלי להתבלט התקפית (12 נק' נגד ב"ש, 20 נגד ת"א). וכמובן שקצת גיא פניני זה תמיד טוב. ג'רל מקניל יחזור, אבל לא בטוח שיהיה המזור לכל צרותיה של הפועל ת"א, שמפה לשם כבר ירדה אל מתחת לקו האדום.

 

(4) עוד כמה מהמספרים המעניינים שבלטו להם השבוע: הפועל ירושלים שברה את שיא הריבאונדים למשחק שהעמידה בעצמה רק לפני שבוע (51). יממה לאחר מכן, עמדה מכבי ראשל"צ על כ"ח אחד מלהשוות אותו. ג'וני אובראיינט הפך להיות השחקן הרביעי העונה שקולע למעלה מ- 30 נקודות במשחק (אחרי מייק הנרי, איאן מילר ואליאז'ה בראיינט), יובל זוסמן עם שיא קריירה של 19 נקודות, אף לא שחקן אחד סיים עם פלוס-מינוס שלילי במדיה של ירושלים נגד נהריה (וזה קשה!) וספנסר וייס שבר בפעם השניה העונה את שיא הקריירה שלו (20 נקודות).

אבי בן שימול ועידן זלמנסון חזרו לבית מכבי כאורחים, וכמובן שסיימו את המפגש הזה עם ניצחון (בזמן שאיגור קולשוב סיים עם 1/10 ל- 3), רביב לימונד חגג עם עשרה אסיסטים, אבל זה לא עזר כל כך להפועל ת"א, פול סטול עמד מרחק 3 אסיסטים מהטריפל דאבל הראשון של העונה, ובאר שבע, שצפויה להתחזק ברוברט רות'בארט שירענן לה את הרוטציה ויעזור מתחת לסלים, קיבלה מג'אקים דונלדסון, שחזר לאולם "היובל" שם שיחק לפני 4 עונות, דאבל-דאבל נאה שהעלה אותו לפסגת טבלת מלך הריבאונדים בליגה.

 

(5) היו שנים שקבוצות נמנעו מלעלות מהליגה הלאומית לליגת העל משיקולים תקציביים ולא הגיוניים. היו שנים שקבוצות נמנעו מלשחק באירופה משיקולים תקציביים והגיוניים. 5 קבוצות יצאו לדרך השנה, האחת כשלה עוד במשחקי המוקדמות (הפועל ת"א), הארבע האחרות דילגו הלאה - אבל לא אצל כולן המעבר היה חלק. הפועל ירושלים, שניצחה את נימבורק, השתלטה על ראשות הבית בליגת האלופות של פיב"א, הפועל חולון אמנם עדיין שומרת על מאזן חיובי באותו המפעל אבל קיבלה בראש מטנריפה וסובלת ממכת פציעות, לנס ציונה ההצלחה ביורופקאפ (ראשונה בבית) עולה באי ההצלחה בליגה (ניצחון בודד), ומכבי ת"א כבר תוריד אותנו לפסקה הבאה.

אפשר בהחלט להאשים את לוח המשחקים הקשה או את מכת הפציעות (קצת פחות את מערך הסקאוטינג), אבל הקבוצה של נבן ספאחיה עדיין לא מרשימה מספיק גם בליגה, וההפסד לגלבוע/גליל לא היה לגמרי מקרי. בהיעדרם של ג'רמי פארגו, סקוטי ווילבקין וטאריק בלאק (ותוסיפו לרשימה גם את נמרוד לוי שנפצע השבוע) - מכבי ת"א היא קבוצה שקשה לה, וכזו שנאלצת, יותר מאשר רוצה, לחלק את דקות המשחק לא בצורה אותה תכננה: זרים בינוניים מחד, דקות רבות לזוסמן ואבדיה הצעירים מאידך. בקיץ עוד כינו את התרחיש הזה כ"מכבי ב'". עבור הליגה, אתם יודעים, הוא אחלה. עבור אירופה זו כבר צרה גדולה.