"היה שווה את ההמתנה"

כבר כמה שנים שקורטני דגלאס היא חלק מהסגל של אליצור חולון בליגת העל, אבל לא באמת. כמעט 5 שנים של ענייני בירוקרטיה ומאבקים עברו עד שדגלאס הוכרה סוף סוף כאזרחית ישראלית, אבל אז הגיעה פציעה קשה שהשביתה אותה לעוד תקופה ארוכה מחוץ למגרשים.

"זה בהחלט היה תהליך חשוב להשיג את האזרחות ויש הרבה אנשים שאני צריכה להודות להם שעזרו לי להשיג אותה. בסופו של דבר לקח בערך 5 שנים להשיג אזרחות, אבל זה היה שווה את זה." אומרת דגלאס, ששיחקה העונה באליצור חולון מליגת העל "בסיכום הכללי זאת היתה עונה ראשונה טובה. שנה שעברה עברתי ניתוח לתיקון הרצועה הצולבת, הרצועה בברך ואת שני המיניסקוסים, אז ידעתי שאני פשוט אצטרך להיות סבלנית וחכמה עם הברכיים שלי העונה. ממש נהנתי מהקבוצה ומהחברות לקבוצה ולמרות שלא סיימנו בפיינל פור, נלחמנו חזק עד סיום העונה."

סוף סוף אזרחית (מתוך הפייסבוק)

לא חשבתי על האפשרות שתהיה לי קריירה מקצוענית

דגלאס משחקת כדורסל מכיתה ד', "ההתחלתי לשחק בשביל הכיף בליגה של בית הספר. התאהבתי מייד ומאז הכדורסל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי", והגיעה לארץ ב-2014 בעקבות בעלה לעתיד אז, סטו דגלאס, ששיחק בליגת העל ובלאומית. השניים הכירו ביום הראשון של תקופת המכללות שלהם באוניברסיטת מישיגן.

"סטו ואני נפגשנו בקיץ לפני השנה הראשונה ללימודים. שחקני פוטבול, כדורסל גברים וכדורסל נשים מגיעים לקורסי קיץ כדי להכיר את הקמפוס ולהתחיל את הפעילות של הקבוצות. אז אני וסטוארט הכרנו בתקופה הזאת. בגלל שהיינו בין הסטודנטים היחידים בקמפוס, כל הספורטאים מביניניו העברנו הרבה זמן ביחד, אז יצא לנו להכיר אחד את השני."

בעונת הסניור שלה באוניברסיטת מישיגן דגלאס קלעה 12.7, והובילה את קבוצתה לטורניר ה-NCAA אחרי יכולת מאני טיים טובה ו-6 נקודות כולל סל ניצחון במשחק מכריע על המקום השלישי בקונפרנס ביג 10. "אהבתי את התקופה שלי באוניברסיטת מישיגן. מישיגין הייתה המוקם המושלם עבורי לאתגר אותי גם מבחינה אתלטית וגם מבחינה אקדמית. ממש אהבתי להיות חלק מתכנית הכדורסל שנבנתה ואני מרגישה שהיה לי מזל ללמוד שם."

אבל נראה היה שכאן נגמרת הקריירה שלה כשחקנית. "אחרי שסיימתי את קריירת המכללות שלי במישיגן החלטתי לאמן שנתיים במכללות ואז עברתי לישראל, אז בכלל לא חשבתי על האפשרות שתהיה לי קריירה מקצוענית בכדורסל עד שהגעתי לישראל." דגלאס קיבלה הצעה לעבוד כעוזרת מאמנת באוניברסיטת צפון קנטקי, כשבעמדת המאמנת הראשית הייתה דון פליצווייט, שהייתה עוזרת המאמנת במישיגן בתקופת המכללות של דגאלס. אחרי שנתיים בתפקיד, בהחלטה לא קלה, הגיעה לישראל והצטרפה כאמור לסטו. אבל אולי דווקא המעבר הוא מה שהחזיר אותה לפרקט. "בשביל הכיף התחלתי להתאמן עם כמה קבוצות וחשבתי שאולי אמצא מקום בסגל של אחת מהן."

העונה כאמור דגלאס סוף סוף עלתה לשחק במדי אליצור חולון, שלמרות עונה בינונית ולא יציבה סיימה אותה במקום החמישי ועוד אפילו לפני שענייני הקורונה סגרו לנו את הכדורסל. ולמרות שעברו כמעט 7 שנים מאז העונה האחרונה שלה על הפרקט, דגלאס סיימה עונה לא רע מבחינה אישית עם 7.7 נקודות בכ-25 דקות בממוצע למשחק. ואם יש משהו אחד שאי אפשר היה לפספס אצלה, זה את החיוך הגדול והאנרגיות למשחק שהיה לה כשהייתה על המגרש.

"בלי שום ספק היה שווה את ההמתנה. אני אוהבת את הכדורסל. אני אוהבת את האנשים שיצא לי לפגוש דרך המשחק ואת הקשרים שהצלחתי לבנות. זאת היתה הרגשה מדהימה שיכולתי לדרוך על הפרקט כאזרחית ישראלית, בעיקר אחרי כל הדברים שנדרשו כדי להגיע לזה. אני אסירת תודה לכל האנשים שעזרו לי להגיע לנקודה הזאת והעונה האחרונה היא תוצאה של סבלנות ועבודה קשה בזמן שחיכיתי."

ואז הגיעה הקורונה. "אני לא בטוחה איך אני מרגישה לגבי זה שהליגה הסתיימה, אבל רמת גן סיימה ראשונה את הליגה אז אם מישהו צריך לזכות באליפות זה בהחלט הם." אומרת דגלאס לגבי ההחלטה על סיום העונה בליגת הנשים. "יחד עם זאת, הייתי שמחה לצפות בפיינל פור ולראות איך העונה הייתה מסתיימת על המגרש." קורטני וסטו אומנם מתכננים להישאר בארץ בשנים הקרובות, אבל בנתיים חזרו לארה"ב להיות עם המשפחה לאור המשבר שנוצר. "בסה"כ אני בסדר. חזרתי למינסוטה ואני מעבירה הרבה זמן עם המשפחה שלי, שומרת על כושר עם אחי הקטן, ועושה אימוני כדורסל. למזלי אני גרה באזור עם אגמים ושבילי הליכה, אז אני יכולה לצאת החוצה בזמן הזה."

"הרגשה מדהימה לדרוך על הפרקט כישראלית"